## Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav

###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:1:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:1:1)

**כזית.**עט"ז לכאורה יאמר דלהר"מ כל שטועם ואין בו טעם שרי אף בפחות מס' ואנן קיי"ל כרש"י בסימן צ"ח דבעינן ס' וקפילא אמנם יראה לפרש כפשוטו דאנן לא קיי"ל כן היינו כמ"ש רמ"א שם דא"א נוהגין לסמוך אטעימת קפילא ומ"ש הט"ז הוא לענין מלקות ירצה בזה דרב דנקיט כזית לשיטתיה דבעינן שיהא בכ"א שיעור משא"כ לדידן דפסקינן כלוי חצי זית בשר וחצי זית חלב הוה שיעור שלם א"צ כזית והר"מ בפ"ט ממ"א ה"ח השמיט מלת כזית והט"ו כתבו היינו למלקות ר"ל אם אכל הבשר היה לוקה בכזית ועיין פרישה אות א'. והנה יש בכאן חקירות רבות ונ"מ לדינא לכן ראיתי להאריך קצת:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:1:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:1:2)

**דע**כי מ"ש מבלע בלע מפלט לא פליט הוא מאמר מוחלט אין בו מחלוקת אמנם יש בו פירושים רבים כי רבינו שמואל בחולין ק"ח ב' תוס' ד"ה שנפל פי' אף ש"ע אין פולט כ"ז שאין שבע מלבלוע וכי נייח היינו מבליעתו ור"ת פי' ש"ע פולט מיד רק מה שבלע ממקום אחר אין פולט וכי נייח היינו היורה מרתיחתו. ויש בזה לכ"א מהפירושים קולא וחומרא. לר"ש קולא כל שלא נייח החלב מותר אף בלא טעימה וכששבע מלבלוע החלב צריך ס' ולא מהני טעימה וזהו חומרא. ולר"ת קולא כ"ז שלא נח מרתיחה מהני לחלב טעימה וחומרא אף שלא נח מ"מ צריך החלב טעימה. והמ"מ כתב דאפשר דהר"מ מפרש כפי' הר"ש וא"י היאך יאמר זה והלא הצטריך טעימה אף קודם שנייח עב"י וב"ח. ובזה יש לנו לומר דהר"מ יש לו שיטה שלישית ולחומרא כ"ז שלא שבע מלבלוע פולט ש"ע כר"ת ומה שבלע לא פליט וכי נייח מלבלוע אף מה שבלע פולט. ואמנם המחבר פסק כר"ת לגמרי דש"ע פולט מיד אף במעלה רתיחות ומה שבלע לא פלט עד שתנוח היורה מרתיחתו. ויש נ"מ לדידן כפי מ"ש הש"ך סי' צ"ח אות ה' דלענין נדרים והיתר סומכין אטעימת ישראל ואם כן הנודר מבשר ונפל כזית בשר ליורה של תבשיל קדם וסילקו שרי בטעימה ואי לא ס' בעינן. הן אמת שאני נסתפקתי אי אמרינן כה"ג חנ"נ בשאר איסורים דהוא משום לתא דבב"ח ודומיא בעינן שאסור לכל העולם ואל תשיבני מהמדומע מדמע לפי חשבון שהוכיחו מכאן דביבש לא אמרינן חנ"נ והא תרומה שרי לכהן עדיין י"ל שאני נדרים דיש היתר בשאלה וה"ה דשיל"מ דבא"מ מהני ס' אי אמרינן ביה חנ"נ כמו ביצה בי"ט שבישל עם נ"ט בא"מ ואח"כ נתרבה עד ס' כיון דל"ד לבב"ח לא גזרו ותדע שהרי במליחה וכבוש יש דעות דלא גזרו עיין ספכ"ה וכעת לא מצאתי גילוי לזה ובשער התערובת בארנו דאמרינן בהו חנ"נ. ומ"מ אנן אין בקיאין אי נח היורה מרתיחה או לאו ואין להתיר בטעימה אף בהיתר:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:1:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:1:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:1:3)

**ויש**לחקור בכאן כמה חקירות כמו שאגיד א' ב' עמד בהם הפר"ח אות ב' דניחוש בלע ופלט הרבה פעמים חלב ולא ליהני ס' קושיא ב' דעכ"פ ס"א ליבעי דכזית חלב הנבלע בבשר נ"נ וליבעי ס"א חלב ועב"ח דליבעי ק"כ זיתים. והתי' בזה דמ"ה מין במינו ברובא בטיל לא דייקינן כולי האי. עסי' צ"ט ס"ו בהג"ה. ויש להקשות לפ"ז בישל ירקות עם ב' זיתי חלב ונפל כזית בשר לתוכן נימא דנבלע מתחלה כזית חלב בבשר ופלט והדר בלע כזית הב' ופלט דנעשו ב' זיתי חלב נבילה וליבעי ק"כ זיתי ירקות לבטל שתיהן דהוה דאורייתא מין בא"מ ורוב ליכא בחלב לומר סלק וכאמור ולזה יש לומר דלא נכנס הבשר כ"א לפי ערך חלק ס' והבן ✍: עוד יש לחקור איך אמר טועם החלב ודלמא נתן טעם הבשר בחלב ואח"כ נבלע הבשר לתוך הבשר ונ"נ. ואפשר שזה היה קשה להב"י ובכ"מ שם דבלא סילק למה ליה טעמא דבעינן ס' משום חלב היוצא. היינו דקשיא ליה דבלא"ה שמא הבשר נתן טעם בחלב ואחר כך נסחט הטעם מהחלב לתוך הבשר ונ"נ וע"ז תי' דלהא לא חיישינן כיון שאין טועם עכשיו טעם לא מחזיקין איסור ומיהו קודם סילוק י"ל דלא כר"ת בתוס' ד"ה שנפל דאף החלב אין פולט או דהחתיכה אין פולט ובולע מה שפלטה והא דאוסרין החתיכה ולא מהני קפילא דמסתמא כי נפל כזית ליורה גדולה אף הר"מ יודה דשקורי משקר העובד כוכבים דמסתמא יש בו טעם ועכר"ו אות א' (ולפי מ"ש לעיל דבלע לפי ערך יש לעיין כאן ועסי' ק"ו בחתיכה שאין חוזרת להיתרה):


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:1:4
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:1:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:1:4)

**עוד**יש לחקור קדירה חדשה או אב"י שבלעה כזית איסור ואח"כ בישלו בה היתר א"צ ס' כ"א נגד זית שבלעה עסי' צ"ח ס"ו ולא אמרינן דמה שנכנס בקדירה מהיתר נ"נ וצריך לשער אח"כ נגד כל הקדירה י"ל דבאוכל אמרינן מה שבתוכו הוא נפרד ומה שבתוך הכלי מסייע הרוטב שבתבשיל ומה"ט נפלה טפה נגד הרוטב מהני ס' בתבשיל וכדבעינן למימר קמן בעזה"י ועכר"ו אות ב' והכין מסתבר. ומ"מ קשה מסי' צ"ד סי"ב בתחב כף ב"פ צריך ב"פ ס' להמחבר ונהי דחששא שמא לאחר שהוציא הכף מן הקדירה הבלוע שבלע מחלב נ"נ דשם כ"ר עליו אף לאחר שהוציא מ"מ אמאי הכא די בלא סילק ס' פ"א מטעם דאיסורין מבטלין זא"ז והתם בלא נודע בעינן ב"פ ס'. שוב ראיתי בתה"ד סי' קפ"ג כתב בפי' לחלק בין כזית בשר דהחלב הבלוע בתוכו נפרד ואין מצטרף עם החלב שבקדירה משא"כ חלב שבדופן קדירה מצטרף עם הכל דאוכל עם אוכל א' הוא. ויראה מדבריו דזית בשר בחלב וזית חלב הבלוע מבשר כיון דמ"מ שם איסור בב"ח עלייהו הוה כאיסור א' וכבר כתבנו בסי' פ"ז (ובצ"ח) דאיסורין מבטלין זא"ז בעינן ב' תנאים שיהא חלוק בטעם וחלוק בשם עיין תב"ש בסי' ל"ג וא"כ שפיר כתב המחבר בסי' צ"ד דוודאי מ"ה שרי דחלוקין בטעמן ומדרבנן אסור הלכך שם דהוה תחיבה מחדש בלא נודע יש לאסור משא"כ כאן דאין שם נפילה מחדש (בב"ח חצי זית בשר וחצי זית חלב מצטרפין ולוקה והוה איסור א') ומיהו לדידן אף התם בלא נודע די בפ"א ס' ושם אבאר אמנם מה שקשה מבצלים הבלועים מבשר אבאר בצ"ד ס"ו בעזה"י:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:2:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:2:1)

**לתוך**עט"ז הנה מחלוקת ר"י ורש"י מבואר בטור לר"י כל שמקצתה תוך הרוטב דיינינן ככולה תוך הרוטב ודוקא שכולה חוץ לרוטב שמונחת על חתיכה שמקצתה חוץ לרוטב כו' ולרש"י כל שמקצתה חוץ לרוטב אסור. ויש קולא וחומרא לכ"א מהפירושים לר"י קולא מקצתה תוך הרוטב ונפלה טפה על חוץ לרוטב כל הקדירה מצטרפת ואף אותה חתיכה מותרת ואם נפלה הטפה תוך הרוטב ואין מה שבתוך הרוטב ס' מצטרפת אותה המקצת שחוץ לרוטב לס'. וחומרא אם מקצתה ברוטב ואין בכל הקדירה ס' הכל אסור. ולרש"י חומרא אם נפלה הטפה על מה שחוץ לקדירה אותה חתיכה אסורה ואם נפלה לרוטב ואין מה שברוטב ס' אין מה שחוץ מצטרף. וקולא אם אין ס' בכל הקדירה ונפלה על מה שבחוץ ולא ניער כלל השאר מותר כן העלה בד"מ. והט"ז סובר דלרש"י נמי השאר אסור כה"ג ואף שיש ס' נגד מקצת החתיכה שחוץ לרוטב דאמרינן מתחלה לא הלכה הטפה כ"א עד סמוך לרוטב ואח"כ נאסר מה שברוטב מן העליון לדידן דאית לן איסור דבוק דממהר לבלוע יותר ה"נ כאן אמרינן שאח"כ אותו מקצת שחוץ מפעפע לחציה שתוך הרוטב ונאסרה ואח"כ צריך ס' נגד כל החתיכה ומ"ש שכן משמע מהמחבר לכאורה יש לתמוה הא סיים בד"א שלא ניער אלא לבסוף וכן השיג עליו בנה"ך ועיין פ"ט ממ"א הלכה ט' בהשגות הר"א והמ"מ שם מפרש דברי הר"מ כן דאף לא ניער כלל אסור מדסתם בבא ראשונה ומ"ש אח"כ בד"א שלא ניער תחלה אלא לסוף להמשך הלשון שאמר אח"כ דבעינן ניער תחלה וסוף כדעת הב"י הא תחלה לחוד או סוף לחוד אסור דלא כמהרי"ן חביב עב"י. ומדאמר בד"א שלא ניער תחלה אלא לסוף ולא אמר להיפך בד"א שניער סוף ולא תחלה יראה כן דעיקר האיסור משום שלא ניער תחלה. ומיהו ממה שלא כתב הר"מ רבותא בד"א שלא ניער תחלה אלא לסוף או תחלה ולא סוף אסור לדעת הב"י אלא ע"כ דלא ניער כלל נמי אסור ואי הוה אמר ניער תחלה הוה משמע דניער בעינן. הא ליתא דניער תחלה אין איסור אלא אותה חתיכה ממ"נ אי ניער יפה כולו מותר ואי לא השאר מותר אלא כדכתיבנא דהוכחת הט"ז מדסתם הר"מ והמחבר בבא א' משמע אף דלא ניער כלל אוסר השאר ומה שכתב בסיפא בד"א שלא ניער תחלה אלא סוף ה"ה לא ניער כלל ומשום סיפא נקט לה דלהיתרא בעינן תחלה וסוף וא"כ קשיא אמאי לא ניער כלל אסור הא בלע ולא פלט ואף אי נימא דמכל מקום כ"נ אוסר דבב"ח הוה גוף איסור עסי' ק"ה בט"ז אות י"ג מ"מ איך סתם כאן דכל החתיכות כולן אסורות ולא סגי כ"נ אלא דמיירי מקצתה ברוטב וכרש"י ולא כר"י ואוסרת הכל ואף כפי הנראה המחבר לית ליה איסור דבוק בסי' ק"ו ומ"מ אוסר אחרות אח"כ לדידיה. וכל הטורח הזה כדי לקיים הלכה כרש"י וכמ"ש הט"ז באות י"ד לחומרא קי"ל כרש"י והש"ך חולק ופוסק כר"י להקל. ומיהו כשכל החתיכה תוך הרוטב ופניה מגולים אפשר הט"ז יודה דאין להחמיר כ"כ עב"י. ודע לרש"י מקצתה תוך הרוטב ולר"י כולה חוץ לרוטב דנאסרה אותה החתיכה ואח"כ כשניער אוסר הכל וביורה רותחת דמבלע בלע מפלט לא פלט מה שבלע אין אוסר אחרות לסברת מי שסובר בב"ח חם בחם בלא רוטב אין אוסר דבעינן שיהא יוצא מעט חלב עס"י ק"ה בט"ז י"ג וש"ך י"ז ולדידן א"א בקיאין איזה מיקרי רותחת ושמא נח מרתיחותיו. ומיהו י"ל דמפלט לא פלט טעם גמור אבל משהו פולט וז"א דהא לרב אמרינן כן בחולין ואיהו ס"ל מין במינו במשהו ועיין סימן ק"ה אבאר דאף משהו אין יוצא:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:2:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:2:2)

**שמעתי**אומרים בשם רב אחד דלדידן אין נ"מ בין מחלוקת רש"י ור"י דמקצתה חוץ לרוטב דביורה רותחת מבלע בלע מפלט לא פלט ונ"נ ואח"כ כשנח מרתיחותיו אוסר השאר וא"א בקיאין בין יורה רותחת או לאו עכ"ל ולא אבין כלל דא"כ אף ביורה שאין רותחת איך משכחת להאי דינא דר"י והא א"א לרוטב לחלק לשאר חתיכות אם לא דרך החתיכה וכ"ש אם נאמר דמתחלה הולך הבליעה עד הרוטב ובהגיע לרוטב מתחלק ואין שיעור לדבר כי אפשר לסוחטו אסור ומה יוסיף תת כח בהתחלק אח"כ לאחרות ועוד דלא מצינו הגעלה באוכלין אלא מה אית לך למימר דלר"י מקצתה תוך הרוטב והבל הקדירה שעולה למעלה חשוב כאלו כולו תוך הרוטב ואין מניח כלל להתבלע הטפה ההיא בחתיכה זו בגגה אלא מיד נחלק הטפה לכל הקדירה וא"כ גם לדידן יתכן דינו של הר"י. (ומיהו המעיין בתוס' חולין ק' א' ד"ה כשקדם שכתבו כיון דסוף הטפה להתפשט לא נ"נ יש לעיין במה דכתיבנא דכל דרך הילוכו לא נ"נ משא"כ לאחר שנח מרתיחותיו) ועמ"ש בש"ך מזה ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:3:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:3:1)

**נאסרה.**עט"ז ראיתי לבאר קצת הנה בת"ח כלל כ"ג ד"ג הקשה דברי הטור אהדדי דבסי' ק"ה פסק בישול בקדירה בלא רוטב אין אוסר כ"א כ"נ וכאן כתב היכא שבישלה עם אחרות צריך ס' לבטל כולה משמע שנגמר בישולה כך ויש לומר דה"ק אם ניער אח"כ עכ"ל ולא הבינותי כלל דבד"מ מוכח איפכא דאם בישלה היינו ניער דוקא ועוד דאף בניער אח"כ מ"מ לא היה לשער אלא נגד המקצת שנאסר חוץ לרוטב ואף רק נגד כ"נ ודוחק לחלק בין ההיא דסי' ק"ז בחתיכה שיש חלב דבוק דלא אמרינן דבוק (להטור) לכאן. והדרישה אות ד' הוכיח מדכתב הטור טפת חלב כו' אם יש בה ס' אלמא דמתפשט בכולה מדמתיר בס' וכ"כ לקמן והיכא שנאסרה החתיכה נעשה כולה איסור עכ"ל ויפה כיון דמדמתיר בס' ואי אין אוסר כ"א כ"נ לא מהני ס' ע"כ הקשה דברי הטור אהדדי. והנה לרש"י י"ל כל שמקצתה ברוטב ודאי כולה אסורה ולא עוד דדעת הט"ז לרש"י אף בלא ניער כלל אוסר אחרות אלא לר"י כולה חוץ לרוטב הוא דאיכא לפלוגי ולומר דאין אוסר כ"א כ"נ או אוסר כולו. ועב"ח סי' ק"ה לא כתב רק תימה לר"י יע"ש בס"ד הא לרש"י מקצתה ברוטב א"ש. והנה לרש"י משנת טפת חלב מקצתה ברוטב ואפילו הכי תנן אם יש בה בנ"ט אלמא דכולה אסורה וש"מ דמקצתה ברוטב מהני עכ"פ דכולה אסור ואפשר אח"כ אוסר אחרות כט"ז. ולאפוקי אם כולה חוץ לרוטב אה"נ דרק כ"נ משא"כ לר"י דמוקי למשנה בכולה חוץ לרוטב ואוסר כולה ע"כ או דיש לחלק בין צלי לחום קדירה או דיש לחלק בין צלול לגוש או בין דבר המפעפע וחלב מיקרי שמן. והנה בטור סי' ק"ה הכי הגירסא וכן אם נפל על חתיכה בקדירה חוץ לרוטב אין אוסר כ"א כ"נ ואם היא ברוטב לרש"י אפי' מקצתה ולר"י כולה אוסר וכ"ה בש"ע שם בק"ה ס"ד אלא שהוגה שם להיפוך עיין דרישה שם ט' וט"ז. והנה אפשר לפרש לרש"י אפילו מקצתה תוך הרוטב נאסרה החתיכה ואפשר שאוסרת אחרות ולר"י כולה הוא ענין בפ"ע דלר"י דוקא כולה חוץ לרוטב אוסר כל החתיכה ומ"ש תחלה שאין אוסר כ"א כ"נ כשכולה חוץ לרוטב היינו לרש"י ואף שדוחק לפרש כן מ"מ עדיף ממה דנגיה כל הספרים. גם מ"ש הט"ז דשומן מפעפע וחלב הוה שמן צ"ע דמ"מ בעי נטילת מקום כמ"ש סי' ק"ה ס"ה ואיך כתב כאן דהכל מותר ולא הוצרך נטילת מקום דבכ"נ ודאי יש בה טעם. ומ"ש הט"ז דבסי' ק"ה ס"ז מוכח דחלב לא מפעפע אמת שם באות ט"ו כ"כ וכוונתו דרמ"א כאן כתב אם לא ניער כלל אין אוסר אחרות דבלוע אין יוצא בלא רוטב ואלו הוה חלב שמן יוצא. ואנו בקיאין בין כחוש לשמן לענין בלוע שאין יוצא בלא רוטב. ומיהו לדידן אין נ"מ בין חילוקים אלו דא"א בקיאין בין כחוש לשמן ועכ"פ איסור שנפל על צלי חם אוסר כולו אף גוש וכחוש וכ"ש בקדירה בלא רוטב ואף שיש ס' בעינן נטילת מקום ובזה חמור מאלו כולו תוך הרוטב דא"צ נ"מ ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:4:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:4:1)

**אבל.**עט"ז סובר מדסתם המחבר ולא כתב דניער מתחלה לא סגי כמ"ש בב"י ש"מ דהסכים בש"ע כמהרי"ן חביב דניער מתחלה סגי וזה שלא כתב הר"ב ויש אומרים ועש"ך אות ה' מפרש בע"א. ומ"ש לר"י אין שייך ניער כ"א להיות מקצתה תוך הרוטב משא"כ לרש"י שייך לשון ניער ותי' דקדירה מליאה א"א להיות תוך הרוטב מקצתה אם לא בניער ומהפך תחתונים למעלה:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:5:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:5:1)

**וכן.**עט"ז וכוונתו מבואר דאזיל לשיטתיה באות ב' לרש"י מקצתה תוך הרוטב אף שלא ניער כלל נאסרה תחלה החתיכה ואח"כ אוסרת אחרות וכן פסק רמ"א ס"ד בהג"ה דבב"ח אוסרת שאר החתיכות אף שלא ניער כלל כן משמע מסתימות לשונו שם וחזר ממ"ש בד"מ לרש"י אין אוסרת אחרות בלא ניער וא"כ קשיא שפיר איך כתב כאן דאם לא ניער כלל צריך ס' נגד הטיפה ולא נגד החתיכה וחתיכה אסורה והיינו ע"כ במקצתה תוך הרוטב דאי כולה חוץ לרוטב א"צ ס' נגד הטפה אלא במקצתה תוך הרוטב. והכריע רמ"א נגד הטפה צריך ס' כר"י ונגד החתיכה א"צ ולקמן הכריע בב"ח צריך ס' אף נגד החתיכה בלא ניער כלל כמ"ש מדסתם. עוד הקשה דאמאי לא כתב רמ"א וי"א דחולק על המחבר כמ"ש באות ב' דלהמחבר אף בלא ניער כלל כל שמקצתה ברוטב אסור. אבל לפי מה שמפרש הש"ך באות ו' א"ש דלרש"י במקצת' תוך הרוטב ולא ניער כלל אין אוסר השאר ורמ"א ספוקי מספקא ליה בב"ח אי הלכה כר"י או כרש"י הלכך צריך ס' נגד הטפה במקצתה תוך הרוטב וממ"נ השאר מותרות אי כר"י אף החתיכה מותרת ואי לרש"י אין יוצא מחתיכה לחתיכה ואותה חתיכה אסורה מספיקא שמא כרש"י ולקמן ס"ד הכריע במקצתה תוך הרוטב לאסור אותה חתיכה ולא אחרות ובב"ח אף אחרות והיינו בניער אח"כ הא לא"ה שרי אף לרש"י וכמ"ש בד"מ עט"ז אות ב'. ודע למה דמפרש הט"ז בלא"ה לא ידענא להולמו מה שכ' רמ"א וכן אם לא ניער כלל דשרי השאר הא אף בניער לסוף שרי במקצתה תוך הרוטב לפי הבנת הט"ז ואמאי לא כתב רבותא טפי בניער לסוף גם הלשון אין מיושב דמשמע בניער לסוף אודי להמחבר דאסור והא במקצתה תוך הרוטב סובר דשרי ולש"ך א"ש דניער לסוף אסור בב"ח כמ"ש בס"ד וצ"ע. וראיתי לאורח מישור אות ב' דברים אשר לא הבינותי. כתב דחלב אפשר דהוה שמן ויוצא יע"ש והא הקושיא הוה דלמה לא יאסור שאר חתיכות כיון שיוצא החלב ג"כ וע"כ דנפרד ואין יוצא שום חלב עס"י ק"ה א"כ א"צ ס' נגד הטפה. ועיין באר הגולה אם אין ס' ור"ל פסק כר"י כה"ג שכולה חוץ לרוטב אין יוצא הבלוע בלא רוטב ונפרד האיסור אף בב"ח הדין כך הוא עס"י ק"ה ושם יבואר:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:6:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:6:1)

**אע"ג.**עט"ז ראוי להאריך קצת עיין חולין ק"ח ב' אילימא לא ניער כלל מבלע בלע מפלט לא פליט אלא ניער בסוף מכלל דר"י אף ניער תחלה וסוף אוסר שמא לא ניער יפה ודברי חכמים כשניער תחלה וסוף מכלל דלרבנן ניער לבסוף שרי דאפשר לסוחטו שרי לדידהו יע"ש. והנה יש בכאן שלש פירושים. א' מבלע בלע ולא פלט החלב דאין בלוע יוצא בלא רוטב וכיון שנפרד האיסור לגמרי אף בב"ח אין איסור עס"י ק"ה בט"ז אות י"ג ובש"ך אות י"ז. ב' דמפליט לא פלט רק כ"נ כדין חם בחם בלא רוטב. השלישי דבקדירה אוסר כולו חם בלא רוטב ול"ד לצלי אלא לפי הס"ד דאפשר לסוחטו מותר קאמר הכי וה"פ מפלט לא פליט כלומר פליטה האוסרת דאפילו תאמר בלוע יוצא בלא רוטב או חלב הוה שמן מ"מ אינו מינו בטל בס' אבל למה דמסיק אפשר לסוחטו אסור אפילו בלא רוטב אוסר אח"כ עיין בר"ן ספכ"ה דפי' כן. ולפ"ז הא דאמר מכלל דר"י סבר ניער תחלה וסוף אסור שמא לא ניער יפה מנלן דלמא ר"י בלא ניער או ניער סוף אוסר לפי האמת דאפשר לסוחטו אסור י"ל מדאמר ר' נראין דברי ר"י בלא ניער ע"כ אמר אף ניער סוף אוסר כו'. והנה לפי הבנת הט"ז באות ב' דלרש"י מקצתה תוך הרוטב נאסרה ואח"כ אוסרת אחרות בלא ניער כלל ג"כ יפרש כפי' הר"ן מפלט לא פליט פליטה האוסרת כפי הס"ד דאפשר לסוחטו מותר אבל לפי האמת בלא ניער כלל כיון שמקצתה תוך הרוטב אוסר הכל. ועם זה קשיא מ"ש הט"ז באות ב' דהר"מ והמחבר כרש"י דלמא כולה חוץ לרוטב ואפ"ה אוסר אחרים דנ"נ ומפלט לא פליט פליטה האוסרת ויש ליישב בדוחק:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:6:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:6:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:6:2)

**ועתה**הבוא נבוא לבאר מ"ש הב"י והכ"מ דהר"מ סובר דווקא ניער תחלה וסוף שרו רבנן יש לתמוה חדא דניער תחלה לחוד חיישינן שמא לא ניער יפה ונאסרה ומה יוסיף תת כח שניער בסוף אדרבה גרע טפי שאח"כ מתחלק הטעם לכל הקדירה ע"י ניער משא"כ כו' והב"ח תמה עליו למה צריך ניער לסוף יע"ש והיינו כמ"ש. עוד תימה איך כתב הב"י והכ"מ דרבנן לא שרו אלא ניער תחלה וסוף והא רבנן שרו אף ניער סוף לחוד ולזה י"ל דה"ק דרבנן שרו כשניער סוף כשניער זמן מה יפה יפה וכ"ש מתחלה ועד סוף הא ניער תחלה לחוד שמא לא ניער יפה ועכ"פ אותה חתיכה נשארה באיסורה שלא נחלק הטעם בכל הקדירה ונשאר בה. והנה למ"ש הט"ז בפי' הר"מ אמת ויציב הוא דהאי תחלה וסוף ה"ק משעת נפילת הטפה עד שנאבד הטפה מעל החתיכה ברוטב ובשאר חתיכות הא ניער או כיסה תחלה ואח"כ צף החתיכה מיד למעלה והסיר הכיסוי חיישינן שמא עדיין יש בעין על החתיכה חלב ונ"נ ואוסרת כולן והב"י סובר כן וא"כ שפיר אמר דרבנן לא שרו אלא ניער תחלה וסוף או לסוף ממש שנאבד הטפה וכדומה דסברי אפשר לסוחטו שרי אבל ניער תחלה דחיישינן שמא נשאר ממשות בעין בגגה של חתיכה ונאסרה אותה חתיכה. אמנם דקשיא תרתי. חדא מה שהקשה הט"ז דלמא לר"י ניער תחלה וסוף שרי ואין אוסר אלא ניער תחלה. קושיא ב' מנא ליה לגמרא דפליגי באפשר לסוחטו דלמא רבנן מודו דאפשר לסוחטו אסור ופליגי בניער תחלה או ניער תחלה וסוף לר"י אסיר ולרבנן לא חיישינן שמא לא ניער יפה ורבי הכריע כר"י בלא ניער לסוף אלא תחלה שמא לא ניער יפה ואח"כ כשצף החתיכה למעלה נשאר חלב בעין ודברי רבנן בניער תחלה וסוף דלא חיישינן שמא לא ניער יפה כה"ג וכאמור ובספרי ראש יוסף אבאר ✍בעזה"י:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:6:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:6:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:6:3)

**עוד**כתב הט"ז מ"ש הר"מ ניער כו'. הנה דקדק לשון ניער היל"ל אם ניער מיד ב' מה זה שסיים ואם אין קפילא בס' אין כאן מקומו ולזה אמר דשפיר כתב הר"מ והוא בהקדים מ"ש בסימן קי"א ב' קדירות ובכ"א שלשים חשיב כמעורב בדרבנן וה"ה כאן דיש שלשה חתיכות והטפה נפלה על א' מהן ולא נודע על איזה נפלה ולו החתיכה נ"נ כאן מ"ה מ"מ חד בתרי בטיל מ"ה וכ"ת דרוטב הוה א"מ י"ל סלק שא"מ ומינו רבה עליו ומבטלו ועס"י צ"ח וכיון שכן אף חהר"ל דליכא כ"א איסור דרבנן תו אמרינן כה"ג כל שעתיד להתערב הוה כמנוער ומעורב יפה ולא נ"נ כלל אלא דאיכא לברורי כל חתיכה ע"י קפילא ולז"א דינער מקודם לטובת הבעלים ומש"ה שפיר סיים ואי ליכא עובד כוכבים דאז בס' א"צ כלל ניער והכל מצטרף ומיהו שלא יטעום בעצמו טעם החלב טוב לנער קודם שיאכל וכדאמרן. ובש"ך אות ח' אבאר עוד. ולפ"ז אם יש רק ב' חתיכות דהוה איסור תורה הן ברוטב והן בחתיכות וודאי ל"ש דין דהר"מ ז"ל ✍גם הגהות רמ"א א"ש דאיהו לשיטתיה לקמן קי"א ודווקא בה"מ אומרין דהוה כמעורב לא בע"א:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:7:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:7:1)

**ואם.**עט"ז דחם בלא רוטב אין הבלוע יוצא כ"א שבלעה דבר שמן ואף דא"א בקיאין לענין בלוע בקיאין עס"י ק"ה בש"ך אות י"ז וט"ז אות י"ג ואפשר לסוחטו אסור היינו שנשאר משהו בגויה משא"כ כשנפרד לגמרי ועס"י רצ"ט בש"ך דל"ש ביטול כשבא לכלל איסור כיון שכ"א היתר א' מחזק חבירו משא"כ קודם שנאסר בנ"ט לאו מטעם ביטול קאתינן עליה והלכך כל שנפרד לגמרי שרי והש"ך בק"ה אות י"ז העלה דכ"נ אוסר ושם אבאר. ויש לראות להמחבר מנא ליה סברא זאת דמהא דמבלע בלע מפלט לא פליט אין ראיה דמפרש כפירש"י דמקצתה תוך הרוטב כמ"ש הט"ז אות ב' וע"כ כפי' הר"ן מפלט לא פליט פליטה האוסרת כמ"ש באות ו'. ונהי דיש הוכחה ממ"ש הרשב"א בקצר ב"ד ל"ט דפוס קרימונה דאל"כ איסור קליפה היאך משכחת ליה (וירצה בזה דמתחלה אין לו כח אלא לפעפע כ"ק ואח"כ נימא שהבלוע הולך מקליפה לקליפה הסמוך וכן לעולם אלא בלוע אין יוצא בלא רוטב) מ"מ שמא בב"ח הוה גוף האיסור ומנלן לחדש סברא דנפרד כאלו בא אליהו כו' עס"י ק"ה אות י"ז. ועוד דלמא משהו יוצא וחנ"נ בב"ח וודאי כל שמשהו חלב עמו ומקליפה אין ראיה בשאר איסורים דמשהו בטל (וחנ"נ להמחבר לית ליה בשאר איסורין) ובזה י"ל בה"פ חטה בתרנגולת צלויה אוסרת אחרות דמשהו יוצא עפ"ר סימן ק"ה אות כ"ג ושם אבאר דאפילו משהו אין יוצא ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:8:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:8:1)

**אם.**עט"ז והיינו בב"ח לא בשאר איסורין ואם חתיכה א' אינו ר"ל מותרת ממ"נ עס"י ק"א והכה"ג בהגהות הטור אות י"ג כתב שמש"ך אות ט' מבואר אף שאין אחרות ר"ל יע"ש וזה תימא ומש"ך אין רמז מזה:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:9:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:9:1)

**אלא.**עט"ז ומיהו בב"ח חנ"נ מ"ה וודאי ואפשר לסוחטו בב"ח נמי מ"ה ובשאר איסורין מדרבנן ועמ"ש בש"ך:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:10:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:10:1)

**ואז.**עט"ז ויש לראות מה זה שכתב שהאמת כמ"ש בק"ו הא לדידן אין נ"מ דחנ"נ בשאר איסורין ולזה י"ל דנ"מ בלא נודע עד שנתרבה היתר עסי' צ"ט בש"ך אות ט"ו וקמ"ל דאפילו בה"מ דיש לצדד אפ"ה אותה חתיכה אסורה ויש נ"מ עוד וצ"ע:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:11:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:11:1)

**וי"א.**עט"ז דלא הוה אלא מדרבנן ונ"מ להקל בספיקן. ומ"ש דאפילו באיסור דרבנן אמרינן חנ"נ ואיסור דבוק הכין הוא וודאי שהרי הר"ב אומר כן בסו' ע"ב בלב דם שבישלו דרבנן ובסי' צ' בכחל יע"ש והפר"ח אות י"ז היקל באיסור דרבנן דלא אמרינן חנ"נ יע"ש וחלילה לסמוך עליו דאיהו פסק כהמחבר סי"צ אבל לדידן קיי"ל כרמ"א שם ובסי' ע"ב הרי באיסור דרבנן אמרינן דבוק וכ"ש חנ"נ ואף בה"מ אין לצדד כלל והכין הלכתא:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:12:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:12:1)

**אם.**עט"ז הנה באיסור דבוק יש ב' טעמים א' דממהר לבלוע יותר עש"ך סימן ע"ב אות ח"י. הב' שמא פ"א חוץ לרוטב ולז"א דבאיסור תורה שייך טעם ב' וספיקא לחומרא ויש לאסור בקרעפ"ש ובאיסור דרבנן כמו דם שבשלו אם הלב דבוק אסור דממהר לבלוע ואם אין דבוק ומונח בתוכו כיון דל"ש ממהר לבלוע דרוטב מקיפו מכל צד רק חששא שמא פ"א חוץ לרוחב אין לחוש באיסור דרבנן. ומ"ש דגם בחתיכת קרעפ"ש יש להתיר היינו דחנ"נ בשאר איסורין דרבנן תו הוה ספק דרבנן עכ"פ שאין לאסור השאר משא"כ אותה חתיכה שהקרעפ"ש מונח בתוכה יש לאסור דהוה ספיקא דאורייתא שמא פ"א חוץ לרוטב ולא מצינו הגעלה באוכלין ונשארה באיסורה כמ"ש בסי' ק"ו (עמ"ש באות יו"ד) ויש לתרץ כמ"ש כאן דוודאי אותה חתיכה נשארה באיסורה מ"ה ובפרט לדידן דאין סומכין אקפילא אין להתיר ושאר החתיכות כיון דאותה חתיכה אסורה לא הוה ספק דרבנן לקולא כיון שאין הספק בדרבנן אלא באיסור תורה כמבואר בקו"ה ובה"מ יש לצדד בשאר ✍וגם זה צ"ע:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:13:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:13:1)

**חוץ.**עט"ז והוא פשוט דלא שייך כלל איסור כאן בבואו למים מיד נחלק הטעם:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:14:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:14:1)

**אבל.**עט"ז וכבר כתבנו לעיל דלדעתו הכריע הר"ב כאן בב"ח לאסור אחרות אף בלא ניער כלל ובשאר איסורין אין אוסר אחרות אף בניער אח"כ והכריע הט"ז כן להלכה כמ"ש רמ"א כאן דלא כמ"ש בס"ב להתיר האחרות בב"ח: ויש לראות באיסור דרבנן שנפל על חתיכה שמקצתה ברוטב כמו דם או בשר עוף בחלב אי שרי אותה החתיכה כר"י כיון דמיקל בשאר חתיכות מטעם חנ"נ דרבנן ה"ה באיסור דרבנן אותה חתיכה כן ועיין או"ה כלל כ"ח ד"א משמע באיסור דבוק אף שיש ס' באותה חתיכה מ"מ צריך קליפה במקום ההוא והיינו אפילו בדבר שלא נאסר אלא ע"י מליחה ואף באין דבוק אלא מונח בתוכו ואיסור תורה יש להצריך קליפה שמא פ"א חוץ לרוטב וחם בחם בלא רוטב אף שיש ס' צריך קליפה ר"ל נטילה בעינן עסי' ק"ה וסי' ע"ב וצ"ע בכ"ז:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:15:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:15:1)

**אם.**עט"ז לשונו צריך תיקון דלכאורה ר"ל דרש"ל ורמ"א לא פליגי אלא לרמ"א בה"מ דווקא ולרש"ל אף באין ה"מ והרואה יראה דרחוקים הם מקצה אל הקצה כמו שאומר הנה הרשב"א בארוך צ"ז ב' ור"ן ספכ"ה בשם הראב"ד חילקו דאם נבלע איסור בחתיכה צריך לשער אח"כ נגד כולה דאין איסור יוצא מחתיכה זו וכ"ה במרדכי שהביא היש"ש פג"ה סימן ס' ולכאורה יראה דה"ק בשלמא בחתיכה דוודאי באיסורה עומדת אף למ"ד דא"א חנ"נ בשאר איסורין כמ"ש המחבר בק"ו וא"כ משום לתא דבב"ח גזרו ואמרו שצריך ס' נגד כל החתיכה דלא ליהוי תרתי דסתרן דחתיכה נשארה באיסורה והתבשיל יהא מותר משא"כ לח בלח רוטב איסור ברוטב היתר ונתוסף עוד היתר הרי הכל מותר וא"צ אלא נגד רוטב האיסור תחלה. ולפ"ז חתיכה שנאסרה מחמת דם וכיוצא ונפלה לרוטב ויש שם ב' חתיכות היתר מהראוי להתיר התבשיל אם יש ס' נגד הדם כיון דחתיכה עצמה נמי מותרת דבטילה כדין יבש חד בתרי והטעם היוצא בטל בס' ר"ל ס' נגד הדם אמנם זה טעות דאנן ה"ק כיון דחתיכה ניכרת ומובדלת ואין הטעם נסחט ממנה לגמרי דאין הגעלה באוכלין א"כ וודאי צריך ס' נגד כל החתיכה וא"ל אסור הכל אף שיש ב' חתיכות של היתר נגדה דשויא רבנן כחתיכת נבילה משא"כ לח בלח דמעורב האיסור הראשון יפה גם עם היתר האחרון חוזר להתירו בשאר איסורין ולא בב"ח כדמוכח מההיא דחלב נבילה חולין ק"ח עיין בארוך צ"ח א' וזה ברור. והר"ן כתב טעם שני דמשום לתא דבב"ח בעינן דווקא דרך בישול הא צונן כמו מים במים וכדומה לא נ"נ ולפי זה ה"ה כל שנאסר שלא כדרך בישול. ויש לכ"א מהסברות קולא וחומרא. לפי' הא' כל שנבלע איסור בחתיכה וא"א להוציא האיסור משם שיהא מעורב עם היתר האחרון צריך ס' נגד כל החתיכה ואף ע"י כבוש ומליחה כן הוא הרי חומרא. וקולא כל לח בלח אף דרך בישול לא נ"נ. ולפי' הב' קולא כל שאין דרך בישול אף בחתיכה ע"י כבישה ומליחה לא נ"נ דמשום לתא דבב"ח בעינן דומיא דבב"ח. ומדינא כל שנכבש בשר עם מעט דם וכדומה ואח"כ בישל עם היתר הוה דרך בישול ואף שיש ס' בהיתר נגד הדם מ"מ חנ"נ בבישול דהוה דבוק עסי' ס"ט בחתיכה שנתבשלה בדמה ותו צריך ס' נגד כל החתיכה משא"כ אם נכבש אח"כ החתיכה עם שאר היתר די בס' נגד הדם לסברא שניה וחומרא כל דרך בישול אף לח בלח נ"נ וצריך ס' נגד הכל ורמ"א שחילק בין לח ליבש והוא סברת הראב"ד (כמו שציינו) א"כ אין חילוק בין דרך בישול או צונן רק בין לח בלח או לח ביבש וכדאמרן ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:16:1)

**ואם.**עט"ז והנה מצינו האי דינא אף ע"י בישול שבישל זית נבילה עם זית היתר בס' זיתי רוטב דרוטב מותר והבשר אסור חד בחד כמו יבש ביבש ואם נפל אחר כך עוד זית היתר גם החתיכות מותרות דלא נ"נ (ביבש) ומה"ט הרוטב מותר אף שאין ק"כ ברוטב דיבש ביבש לא נ"נ עסי' ק"ט בש"ך אות ד' ופר"ח אות ג' וסימן ק"ד ג' ועמ"ש שם:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:16:2)

**ויש**לחקור חקירה אחת וגדולה היא אלי. הנה קי"ל יבש בלח אין לו ביטול וה"ה לח ביבש כל שהאיסור מובדל וניכר ולפיכך זית איסור וזית היתר שבישל בס' זיתי רוטב הרוטב מותר והחתיכות אסורות. מיבעיא לי אם רוטב איסור שנפל זית ממנו לרוטב של שלשים זיתי היתר ושלשים זיתי היתר דבר גוש נמי לימא הגוש שרי דיש בין הכל ס' לבטל זית רוטב איסור ול' זיתי רוטב יהא אסור דאין יבש מבטל לח וכ"ת דזית רוטב איסור נתחלק בנפילתו בשוה חצי זית לרוטב וחצי זית לחתיכות מאן נימא לן הכי דנהי דאמרינן אין בטעמו כח לאסור דהטעם מתפשט בכולו בשוה מ"מ ממשות הרוטב נשאר בל' זיתי רוטב היתר ואין שייכות לחתיכות לבטל הרוטב וכ"ת אה"נ א"כ הרוטב נ"נ ויאסור החתיכה בשלמא להיפך יבש ביבש לא נ"נ משא"כ לח בלח וכ"ת אה"נ הא מדוכתי טובא משמע אף איסור צלול שנפל להיתר מצטרף הכל לבטל. ועוד כמו שנבלע מאיסור לחתיכות ה"ה מרוטב היתר נבלע לחתיכות וסוף סוף ליכא ברוטב שיעור ס' וכ"ת חתיכות פולטין רוטב לבטל הזית איסור הא ליתא דודאי שלשים זיתים גושים אין פולטין ל' זיתים מיחל ומוהל סוף דבר אני נבוך כעת בזה ואי"ה בסי' ק"ט בש"ך אות ד' אבאר ועיין מנחת כהן פ"ז ב' ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:16:3)

**עוד**כתב הט"ז בתרי משהו ואבאר. הנה הוא ז"ל סובר דבר הנאסר במשהו אין כח במשהו לצאת לחוץ אף ע"י רוטב ותדע דהכין הוא לר"א דסובר אין חנ"נ בשאר איסורין ורב דאמר חנ"נ לאו דווקא אלא שיש בה כח לאסור אחרות וא"כ אמאי הוה מינה לסברת הש"ך בנה"ך כיון דכח אחר מעורב במשהו לא הוה מין במינו זה יצדק לר"ת משא"כ לר"א ע"כ לית ליה הך סברא דא"כ אפילו נתנה טעם נמי הוה א"מ לגבי אחרות אלא ע"כ ר"א סובר דבר הנאסר במשהו אין בו כח לצאת לחוץ וכמ"ש הרשב"א בפי' בחידושיו כן יע"ש וא"כ אית לן לומר לר"ת נמי הכין הוא ומחולקין לר"א אי איתא דחנ"נ מה בכך שאין המשהו יוצא לחוץ מ"מ גוף חתיכה נ"נ ור"ת סובר דוקא היכא שהאיסור יכול לילך משהו עכ"פ אז נ"נ ובעינן ס' נגד הכל משא"כ היכא שאין איסור יוצא כלל אין הנאסר כו' ותדע דהכין הלכתא בסימן ק"ה דבר הבלוע אין יוצא בלא רוטב אף לדידן דנ"נ אלא כדאמרן ועיין תוס' חולין ק' א' ד"ה בשקדם הקשו מיי"נ לבור לר"ת ולא תי' דמשהו לא נ"נ דבלח ל"ש דאין יוצא כו'. והרא"ש תי' דבמשהו לא אמרינן נ"נ (ויראה הטעם דומיא דבב"ח ושם בטעמא תליא מלתא) וא"כ יפה פסק הט"ז דבר גוש הנאסר במשהו כמו חמ"פ ואח"כ נפל לקדירה אחרת אף לא סילקוה שרי דאין המשהו יוצא מגוש אף ע"י רוטב. ומ"ש הט"ז אם סלקוה היינו דבלא סלקוה ולא ניכר הוה יבש ביבש דאסור בפסח וסלקוה לאו דווקא אלא כלו' ניכר וכן פי' בא"ר וא"ז בא"ח תמ"ז אות א' דלא כנה"ך שתמה על הט"ז. אמנם הדבר הקשה הוא מ"ש דבר הנאסר במשהו שנפל לאחרות די בס' נגד חתיכה א' אמאי כיון דלא נ"נ כמ"ש בנה"ך אלא דכתב מדרישה אות י"ד נראה כן ולא הבינותי דשם כ' ס' נגד האיסור היינו הבלוע דסובר משהו יוצא לחוץ אבל לט"ז קשה דאפילו ס' נגד המשהו א"צ כיון דסובר שאין יוצא לחוץ. ולפ"ז לט"ז העולה לדינא כך הוא חתיכה שנאסרה במשהו בפסח ונפל לאחרות אף שאין ס' נגד המשהו אחרות מותרות והחתיכה נשאר באיסורה ואם מכירה זורקה וא"ל הכל אסור כדין יבש בפסח ורוטב ב' מותר והבן:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:4
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:16:4)

**ואם**לח נאסר במשהו ונתוסף עוד לח יראה לי באין ה"מ אם נתבשל כך אסור כמו שאומר. עד"מ יי"נ או דשיל"מ דאוסר בכ"ש במינו בלח ואח"כ נתערב באינו מינו דבטל הוא בס' ונתבשל כך צריך ס' נגד כל תערובות הראשון דלדידן אין הוכחה לומר דבר הנאסר במשהו לא נ"נ ושאני מחתיכה דאין יוצא משא"כ בלח וכ"ת דקשיא ההיא דיי"נ לבור דאם יש קיתון מים ולא בעינן נגד כל היין התם בלא בישול לא נ"נ דומיא דבב"ח בעינן כמ"ש הט"ז אות ט"ו בשם יש"ש ואף שלא בה"מ שרי משא"כ ע"י בישול אין הוכחה והלכך באין צורך גדול א"א להקל כפסק רמ"א בלח ע"י בישול ✍ובחמ"פ בלח אוסר בכ"ש תערובות הב' עד אלף והיכא שהגיסו בכף תבשיל הנאסר במשהו ותחבו הכף לתבשיל אחר דעת אלי' רבא וזוטא לחלק באוכל אין יוצא משהו לחוץ ובכלי יוצא וראייתו מא"ח תס"ז כף "שהגיסו וכו' ממ"ש הט"ז שם דיש לחוש שהכף נגע בחטה ואין בו ס' דחה א"ר דאין סברא לומ' כן יע"ש. ואני אומר דודאי לא עלה על דעת הט"ז לחוש כשיש רוטב דמבלבל טעם בכולו אלא מיירי בתבשיל עבה שאין בו רוטב דחיישינן שפיר שמא לא נגע בחטה אלא בכף ואין בו ס' ואה"נ ברוטב אף בכלי אין לחלק ולומר דמשהו אין יוצא כלל אף בכלי כל אלה סברת הט"ז וכדכתיבנא:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:5
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:16:5)

**אמנם**הש"ך בנה"כ יש לו דרך אחרת וכן הסכים המ"א בה' פסח והח"י שם דודאי משהו יוצא ע"י רוטב אלא דלא נ"נ במשהו דדומיא דבב"ח בעינן וא"כ לר"ת מש"ה בעינן שקבלה החתיכה טעם הא לא"ה אין משהו הבלוע אוסר החתיכה כיון שחתיכה פולטת איסור והיתר ביחד כיון דאין נ"נ תו לא הוה לגבי אחרות מין במינו (וצריך לדחוק לפי דבריו כשהחתיכה נ"נ ע"י טעם תו הוה פליטתה מין במינו לאחרות אף דזה איסור וזה היתר משא"כ כשהחתיכה פולטת איסור והיתר יחד ואחרות כולן היתר הוא אינו מינו ודוחק. ועוד דוחק אחר לר"א ע"כ לית ליה הך סברא דא"כ אפילו נתנה טעם נמי). הלכך פסק כך דשיל"מ שאוסר במינו וכן יי"נ במינו או יבש ביבש פסח שבמינו דווקא משום דשיל"מ או חמץ בע"פ מו' עד שתחשך במינו למ"ד דהוה דשיל"מ אם נפל לאחרים אף במינו אין אוסר דכח אחר מעורב בו הוה א"מ ובפסח אוסר אף בא"מ דאותו משהו הבלוע יוצא ואוסר. ובלח במינו אוסר ובא"מ א"צ אלא ס' נגד משהו דלא נ"נ לדעתו ז"ל יע"ש היטב:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:6
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:6](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:16:6)

**והנה**ב' דינין חידש עוד שם א' דשיל"מ אמרינן ביה חנ"נ כנראה שם בדבריו עוד חידש דחמץ בפסח שנתערב בס' והשהה במזיד א"צ לאחר הפסח ס' נגד החתיכה וכן פי' הב"ח כאן הביאו הט"ז וצ"ע דלאחר פסח החתיכה גופא חוזרת להיתרא ביש בה ס' עיין א"ח תמ"ז סי"א בין חמץ שנתערב תוך הפסח יע"ש ועיין דרישה כאן אות י"ד:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:7
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:16:7](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:16:7)

**ודע**דמלת "אפילו שכתב הטור יש לפרש ה"ק ל"מ בא"מ דשיל"מ במשהו במינו ואח"כ נפל לא"מ שא"צ נגד כל התערובת דלא נ"נ אלא אפילו מין במינו אין בו כח להתפשט לחוץ ומדלא פי' כן הט"ז אלא דאורייתא ודרבנן יראה כדכתיבנא דלשיטה זו חנ"נ במשהו ונ"מ לח בלח דצריך ס' נגד כל תערובת הראשון ודוקא דבר גוש אין מתפשט לחוץ כלל ואף ס' נגד המשהו א"צ וכאמור:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:17:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:17:1)

**שמפעפע.**עט"ז ולא הבינותי מ"ש ומשמע דקדירה אסורה הא בהדיא כתב רמ"א ס"י דנגד הרוטב הקדירה אסורה ומ"ש דרש"ל פסק מן הדין קדירה מותרת לא ידענא טעמא מאי אי בקדירה שדרכו להשתמש בשפע עיין סימן צ"ט וק"ה דהט"ז לא פסק כן ואי ממ"ש באות י"ט דממ"נ גם תבשיל השני לא יפעפע לפנים קשה טובא דלמא פעם א' לא יפעפע ובשני יפעפע וממ"נ ליכא ועוד כנגד הרוטב יערה מיד ולא יניח עד שיצטנן א"כ כשהכלי ריקן ויס"ב הוה כ"ר ונעשה הבלוע נבילה ואמאי תבשיל שני דין תבשיל ראשון יש לו והא הבלוע נ"נ ועיין מ"ש באות למ"ד מזה ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:18:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:18:1)

**והיא.**פי' אפשר שמפעפע ויש לחוש לזה ט"ז לא שודאי הוא מפעפע:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:19:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:19:1)

**עד סמוך לרוטב.**עט"ז האריך לבאר דברי הטור. וכבר כתבנו מזה באות ט"ז גם מה שנראה לכאורה מדבריו דבנפל נגד הריקן לדידן לא מהני ס' פעמים ס"א דשמא נתפשטה מעט מעט עד חלק גדול צ"ע דביש ס' פעמים ס"א שרי עש"ך אות כ"ה ועיין מ"י כלל נ"ו ובש"ך אבאר עוד:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:20:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:20:1)

**נהגו.**עט"ז ירצה דהפרישה כתב דנהגו לאסור היינו דאפילו עירה מצד אחר נוהגין לאסור דמדינא שרי מצ"א רק לכתחלה אין לעשות שמא יערה מצד זה ע"כ כתב הט"ז דאין הפי' כן אלא אפילו להצטנן נהגו לאסור כו':


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:21:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:21:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:21:1)

**אבל.**היינו בעודנו על האש הא לאחר שהוסר אסור אף שנפל על המקום שהיה נגד האש. ט"ז:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:22:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:22:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:22:1)

**כגון.**ה"ה לצורך אורחים או ה"מ או עני כפי ראות עיני המורה ת"ח כלל נ"ו דין ב' ויש לומר לשואלים הטעם מפני מה מיקל לפעמים ופעמים אוסר ט"ז בשם מהר"י מינ"ץ בתשובה ט"ו:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:23:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:23:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:23:1)

**אפילו.**עט"ז וכוונתו פשוט בע"ש סומכין אדיניה דאף שלא נגד הרוטב שרי כמ"ש המחבר אלא דע"ש קיל מחול ובה"מ דאלו בחול עכ"פ צונן בעי ובע"ש אין צריך להמתין אלא יערה מצד אחר דהא דצריך לצינון מטעם גזירה שמא יערה מאותו צד עיין ש"ך כ"א ובע"ש לא גזרו:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:24:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:24:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:24:1)

**ע"י ס'.**פי' נגד טפה ט"ז. הט"ז הביא דברי או"ה ואעתיק לך מ"ש או"ה כלל ל"א אות א' דאין חילוק בין חלב לשאר איסור' נגד הרוטב שרי ביש ס' נגד התבשיל ומשמע נגד האש נגד הריקן נמי שרי אפילו שאר איסור. ובאות ב' כתב אם נגד הריקן היה בה מים ואח"כ תוך מעל"ע לנפילתו בישלו בשר אסור. זה פשוט דהיינו באין ה"מ דנהגו לאסור ואם בתבשיל ב' יש ס' פעמים ס"א נמי שרי כמו פעם ראשון כמו שאבאר לקמן. ובדין ג' כתב אבל נפל נגד המים אפילו לא היה ס' במים שרי ממ"נ אי לא עברה תחלה גם עכשיו לא תעבור ואי עברה תחלה מ"מ יש עכשיו בתבשיל שיעור לבטל דאין בה אלא לפי חשבון עכ"ל. ביאור דבריו דאנן מספקא לן אי הטפה דרכו לפעפע בכלי או לאו והשתא ממ"נ אם אין דרכה לפעפע אף בשניה אין מפעפע ואין לחוש שמא פעפע בשניה ואין ס' בשניה נגד הטפה ואי דרכה לפעפע אף שאין ס' במים מ"מ לא נשאר בדופן כל הטפה אלא נתחלק גם לפנים ומה שחוזר ונבלע לתוך דופן לא נבלע כל הטפה אלא לפי חשבון כמו אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון דיש בילה ואין בדופן כל טפה חלב אלא מעט מן הטפה וכנגד אותו מעט וודאי יש בבשר ס' נגדו אף שאין ס' נגד כל הטפה זה תורף דבריו. אמנם לא ידענא להולמו דאי קדירה ישינה ותוך מעל"ע מבשר אכתי שמא מתפשט לפנים וגם נשאר משהו תוך הדופן ונ"נ כל הבלוע בדופן כיון שאין במים ס' לומר דמים מבטלים הטפה שבדופן וא"כ נאסר בשר שני וכ"ת דמיירי בקדירה חדשה או ישינה לאחר מעל"ע הא בורכא דא"כ איך חילק או"ה בין ריקן לנגד מים ובחדשה אפילו נגד הריקן מותר כיון שבישלו מים לא נ"נ בהיתר וצ"ע ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:24:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:24:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:24:2)

**ודע**דלפ"ז אם בישלו בקדירה חדשה מים ויש בה זית חלב או חמאה ואח"כ בישלו בשר א"צ ס' נגד זית החלב כ"א לפי חשבון משא"כ בשל איסור נ"נ ומיהו אין התבשיל הב' אסור מ"ה ביש ס' לפי ערך כיון דחנ"נ מדרבנן הוא ויש להקל בספיקו וכבר אמר כן חכם א' דבישלו מים א"צ נגד כל הזית והוא פשוט ואנן כתבינן דאפילו באיסור נ"מ דלא הוה אלא דרבנן וכאמור ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:25:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:25:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:25:1)

**ואם.**עט"ז ולדינא שניהם אמת אם הכירה יס"ב אף שקדירה צוננת הכל אסור דתתאה גבר ואם הכירה אין יס"ב וקדירה רותחת אצל האש לא שייך תתאה גבר כיון שעומד אצל האש אין התחתון מקרר לעליון כמ"ש הת"ח כלל כ"ג ד"ד בשם הר"ן פכ"ה דאצל האש לא שייך עלאה ותתאה יע"ש. אמנם מה שתי' הט"ז כן לר"י מפרי"ש תמה עליו המ"י כלל כ"ח אות כ"א דא"כ מה איריא קדירה חמה אפילו צוננת כדין צונן לחם. אמנם מ"ש עוד המ"י שם דחם לתוך צונן דתתאה גבר היינו שהתחתון קר לא כשהוא כלי שני וכן כתב בכלל כ"א אות א' ורצה לפרש כן דברי רמ"א בסימן ק"ז בדגים ולתרץ קושית הש"ך שם אות א' ולפי דבריו אם חום כ"ר נפל לחום כ"ש הכל אסור ובתנאי שהתחתון עכ"פ יס"ב הא אין יס"ב אף המ"י יודה. אמנם תמוה דרמ"א וודאי אין סובר כן דא"כ איך כתב כאן אם מה שנשפך אין אצל האש שרי משמע אף שיס"ב בתחתון וקדירה חמה מיס"ב דאי קדירה אין יס"ב מה זה שכתב התבשיל מותר תתאה גבר תיפוק אפילו עלאה גבר הא אין יס"ב באופן שמרמ"א מוכח דחם כ"ר לחם כ"ש ויס"ב בשניהם אפ"ה תתאה גבר וכאמור ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:25:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:25:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:25:2)

**כתב**עוד המ"י שם באות כ' דאם יש אפר במקום הכירה נעשה לפגם ובכלל נ"ח אות כ"ו הניח למעשה בצ"ע דל"ד לצ"ד אפר במים הוה לפגם דבשעה מועטת לא נעשה לפגם ואין להקל למעשה דאפילו בההיא דצ"ד החמירו הט"ז וש"ך שם:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:26:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:26:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:26:1)

**הוי.**עט"ז ופשוט דאם מקום הכירה רותחת הוה ככ"ר אף נפסק הקילוח ועכ"פ הקדירה אסורה כדין חם לתוך צונן ועיין מ"ש באות כ"ז. והנה הר"ב ז"ל השמיענו כאן כמה דינים. א' דאם נפסק הקילוח אין אוסר כלל אף דעירוי שנפסק הקילוח אוסר כ"ק כדבעינן למימר לקמן עסי' ק"ה בש"ך אות ד' שאני הכא דנפל על הכירה קרה מיד נתקרר והוה כ"ש קודם שהגיה לקדירה. הב' השמיענו דאם לא נפסק הקילוח אף שעובר דרך כירה קרה אפ"ה כיון שלא נפסק חשיב כאלו נפל מן קדירה לקדירה בלי אמצעי. הג' השמיענו דקדירה צוננת הוה תתאה. ועיין מ"ש בש"ך אות ל"ח. ועיין בתה"ד קפ"א לכאורה יראה דווקא שהקדירה רותחת אצל האש הא אין אצל האש אין חשיב כעירוי אף שלא נפסק הקילוח ולמעשה אין להתיר אף סילקו מאש. עמ"ש בצ"ה בש"ך אות י"ח:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:27:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:27:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:27:1)

**ואם.**עט"ז וכוונתו דהב"י והר"ב סוברים דקדירה הוה תתאה וקלוח עלאה ויש קולא בקדירה צוננת דאין אוסר רק כ"ק וחומרא דאם קדירה רותחת כולו אסור אף שהקילוח צונן והט"ז סובר דדין נוגעין זה בזה הוה וא"כ קדירה רותחת וקילוח צונן היה להקל כמבואר סימן ק"ה אפ"ה החמיר כרמ"א דקדירה חשיב תתאה ומ"מ החמיר בדין השני בקדירה צונן דהוה נוגעים ובאין ה"מ אוסר כמו במליחה. ולא הבינותי דא"כ רמ"א בק"ה ס"ג דמתיר ע"י קליפה היינו באין ה"מ ואיך סתם ולדידי נראה דמליחה המלח שעל הטהור נוגע בטמא הוה כאלו נמלח הטמא משא"כ בחום אש עיין סימן ע' בב"י בשם הרא"ש וצ"ע:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:28:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:28:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:28:1)

**והוא.**עט"ז מפני שיש כאן ענין עמוק ודרכי החכמה נעלמו ממני אמרתי אשיחה וירוח לי. הנה או"ה כלל ל"א דין י"א ביאר דנפלה על כיסוי דינו כמו בתבשיל נגד הרוטב כו' דהרתיחה עולה למעלה יע"ש ויש קצת גמגום שם בדבריו ותוכן כוונתו דאם העלה רתיחות פ"א וכיסה אז עולה הרתיחות למעלה דינו כנגד הרוטב ויש קולא וחומרא. קולא דהתבשיל מותר ביש ס' בתבשיל נגד הטפה והכיסוי אסורה כמו קדירה נגד הרוטב דהקדירה אסורה. חומרא דאם אין ס' נגד הטפה התבשיל אסור. ואם לא התחיל להעלות רתיחות אף שיס"ב בקדירה ובכיסוי קולא אף שאין ס' נגד הטפה מותר התבשיל והכיסוי אסורה. והיינו שלא התחיל להזיע או שאין הזיעה יס"ב בכיסוי והיינו בכיסוי צונן ובכיסוי חם אף שאין הזיעה יס"ב שניהם אסורים הכיסוי והתבשיל כמבואר סימן צ"ג ס"א בהגהה דאם התחיל להזיע שניהם אסורים דזיעה פולטת מן הכיסוי ונפל לתבשיל. ומ"ש רמ"א בת"ח כלל נ"ו ד"ז דאם לא התחיל להרתיח הוה כצונן י"ל דכ"ז שלא התחיל להזיע וכדכתיבנא ועיין ש"ך אות ל"ז ובבל"י יש שערוריה בדבריו כתב דהוה צונן יע"ש וכמה דברים מעורבבים שם. ואם לא התחיל להרתיח ואח"כ שהה הכיסוי על הקדירה והזיע או התחיל להרתיח פשיטא דכל התבשיל אסור אם אין ששים עכ"פ ס"א פעמים ס"א נגד הטפה. והיש"ש פכ"ה ס"ס מ"ו חולק ע"ז דאף שהרתיחה עולה למעלה מ"מ אין דומה לקדירה עצמה והכיסוי נ"נ וצריך ס"א פעמים ס"א (ומ"ש אם אין בכיסוי עצמה הלשון דחוק דוודאי אין לשער בכלים עצמם ס' דמי יודע כמה הבלוע ור"ל ס"א פ' ס"א) והט"ז הסכים עמו ולא מטעמיה אלא דהוה ספיקא דאורייתא שמא פ"א לא עלה רתיחה ובאיסור דרבנן היקל. ואני בעניי לא אבין כלל. הנה הפר"ח ושאר אחרונים כתבו דמדין ניער וכיסה האמור בגמרא מוכח דלא חיישינן להא וכן באו"ה גופא שם סיים כן דלא מחזיקין איסור ועיין מ"י אות י"ב. אמנם מה שסיים או"ה ומותר המאכל ממ"נ לא ידענא מה הוא דממ"נ ליכא אלא דלא מחזיקין איסור ולקמן יבואר:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:28:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:28:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:28:2)

**והנה**לולא דמסתפינא מחבראי וכ"ש מרבותי ✍הייתי אומר דהא דלא חיישינן לעיל בט"ח שמא לא עלה רתיחה דמ"מ הוה רק איסור דרבנן כיון שיש הרבה חתיכות בשר מין במינו לדידן ברובו וכדבעינן למימר בש"ך אות ח' ור' יהודה דחייש לשיטתיה דמין במינו במשהו מ"ה. דהא דהלכה רווחא דחנ"נ בב"ח דאורייתא ובשאר איסורין דרבנן אמת הוא והיינו באינו מינו אח"כ או כדומה. וא"כ שפיר כתב כאן הט"ז שבאיסור תורה היינו בא"ש יש להחמיר. אלא דשפיר אמינא דמסתפינא דאם כן קשיא סוגיא דחולין ק"ט א' לרב דסובר כר"י מין במינו ואפ"ה נראין דברי חכמים בכיסוי ולא חייש והדברים ארוכים עיין רש"י שם ד"ה ותו ובפסחים ל' תוס' ד"ה אמר יע"ש. עוד קשיא לי דנגד הריקן מחמת מנהג הוה ומה איסור תורה שייך כאן ולזה יש לנו לומר דע"כ מנהג בלא כיסה כלל משא"כ כאן שמא מתחלה לא עלה רתיחה ואח"כ עלה רתיחה ואסור. ועם זה יתיישב הא דכתב או"ה והמאכל מותר ממ"נ ר"ל דלא מחזיקין איסור שמא תחלה לא עלה ואח"כ עלה אלא ממ"נ אי עלה עלה בתחלה ואי לא לא ומדינא מותר רק מנהגא והלכך מותר ואמרינן מסתמא עלה נגד המנהג ולפ"ז דין חדש ✍יש בכסוי מקדירה. דאלו קדירה נגד הרוטב בפעם שני כמו בפ"א כמבואר וס' נגד הטפה די ובכיסוי חיישינן שמא לא עלה כלל ונ"נ כל מה שבכיסוי בחם הכיסוי ואח"כ צריך ס"א פעמים ס"א וה"ה בקדירה ריקנית חמה שנפלה טפה עליה צריך אח"כ ס"א פעמים ס"א וזה פשוט אלא אף בכיסוי כן וכדאמרן. ולפ"ז ה"ה נגד ריקן בקדירה ומכוסה והתחיל להרתיח פ"א הדין כן וכן כתב הפר"ח ופשוט הוא אם בכיסוי כן כ"ש בקדירה ואף רש"ל איפשר יודה ובש"ך אבאר עוד וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:29:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:29:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:29:1)

**מידי.**עט"ז והיינו שהמקום ההוא יבש לגמרי לא לח קצת וה"ה בקרקע כה"ג עיין בנה"ך סימן צ"ז השיג על הט"ז וכבר כתב המ"י כלל כ"ו דהט"ז לא מתיר אלא במקונח יפה מקום מושב הפלאדין יע"ש. והנה בדין המחבת ראיתי לבאר קצת. דע דהרא"ש בתשובה הוכיח דזיעה כממש ממכשירין ועפ"י זה הוא כך אם מחבת למטה ואין בו חלב אף שהוא ב"י אין אוסר עליונה וכן הוא בת"ח נ"ו ד"ח להדיא ואם בתחתונה יש מים יראה להתיר עליונה דהוה נ"ט בר נ"ט ואף לקמן סי' צ"ה ס"ג אוסר רמ"א עירה מכלי בשר לחלב התם ניצוק חיבור כמ"ש שם עט"ז שם י"ג וש"ך משא"כ הזיעה הוה נ"ט בר נ"ט ובכלי איסור אסור. ודע עוד ב' קדירות נוגעת אפילו הזיעו שניהן מותרות אם נוגעת בחוץ שכן כתב שם בת"ח ד"ח דאם תחתונה מכוסה אין הזיעה אוסרת הרי כדברי יע"ש ואם הזיעה עולה לעליונה והקדירה עליונה חמה אף שאין יס"ב בזיעה אסור ובצוננת בעינן יס"ב בזיעה תה"ד סימן ק"ג בפסקיו וכן הביאו המ"י כלל נ"ו אות כ"ז ואם הזיעה נופלת למחבת גם המחבת אסורה וכן הוא לקמן צ"ג כיסוי קדירה אם התחיל להזיע שניהן אסורות. ואם יש ס' בעליונה נגד החלב שבתחתונה התבשיל מותר והקדירה אסורה כמו נפלה נגד הרוטב עיין בת"ח שם כ"ז פשוט אך הדבר הקשה עלי הוא דאם יש ס' נגד חלב שבמחבת שרי ולא בעינן נגד כל הבלוע שבמחבת שוב' ראיתי שאין קושיא דבלוע הוה נ"ט בר נ"ט דהיתרא ואה"נ באיסורא צריך לשער נגד כל הכלי התחתונה וכדאמרן:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:30:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:30:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:30:1)

**אבל.**עט"ז והעלה לדינא נר חלב או רותח שנפסק הקילוח שנפל על קדירה א"צ כ"א גרידה ובלהב נעיצה ואפילו נפל מכ"ר וכ"ש מנר קוריז"יל בצד אחר שלא מפיו. משא"כ מפיו הכלי צריך הגעלה דהוה מחמת אור שדולק ממש ובש"ך אות ל"א אבאר באורך. וכאן אין להאריך:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:30:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Mishbezot Zahav 92:30:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Mishbezot%20Zahav/r/92:30:2)

**כתב**עוד הט"ז והאריך והעלה דאם הוציא כף עם מאכל שם כ"ר עליו וריקן אין שם כ"ר עליו. ועיין נה"ך כאן ובסימן ק"ז בש"ך אות ז' כתב בקצרה דהוה ספק ושמא שם כ"ר עליו. ולדינא צ"ע גדול ✍מה שהחליט בפשיטות דכלי ריקן אין בו דין כ"ר והיינו לאחר שהוסר מן האש דבעודו על אש וודאי בולע אם יס"ב ומההיא דטפת חלב על הקדירה בחוץ שאם נגד הרוטב אף בפעם שניה די בס' נגד הטפה ולא אמרינן מיד שהורק התבשיל ראשון נ"נ הבלוע יש קצת ראיה ובש"ך אבאר זה. ומ"מ ראייתו הוא מתה"ד קפ"ג (קפ"ה הוא ט"ס) אהא דתוחב כף חלב ב"פ א"צ אלא פ"א ס' יע"ש והמעיין לקמן סי' צ"ד המחבר פסק בפשיטות דבעינן ב"פ ס' ואף רמ"א דהיקל היינו דמן התורה ברובא בטל וכמו שאבאר שם משא"כ כאן וא"כ קדירה רותחת שהוסר מן האש והורק ואח"כ נפל איסור שם צ"ע ואין להאריך כאן ואי"ה במקום אחר אבאר עוד בעזרת השם יתברך: