## Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at

###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:1:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/59:1:1)

**ואם.**עש"ך מה שהשיג על מהרש"ל במה שמשמע מדבריו דאם ניטל רצועה באורך בל השדרה ולא נשאר ע"פ כל אורך סלע ברוחב אפ"ה כשירה כיון שכל העור קיים ואין טריפה כ"א שלא נשאר כלל העור ע"פ השדרה לז"א דמרשב"א לא משמע כן אלא כל שלא יש ע"פ כל אורך השדרה במקום אחר רוחב סלע טריפה מספק ולא עוד דבעינן עכ"פ רוב אורך השדרה מכוסה בעור רוחב טפח זהו תוכן כוונתו ועיין פר"ח אות ג' ומינה נמי על פי הטבור ור"פ נמי בעינן שיהא רוב אורך מכוסח ברוחב סלע:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:1:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/59:1:2)

**ודע** שזה שאמרו ע"פ אורך השדרה בעינן שישתייר רוחב כסלע וכל שניטל במקום א' משהו ואין רוחב סלע טריפה כשכל העיר ניטל וכמבואר לא ידענא שיעור של אורך הזה מאימתי מתחיל. ומקום שכלה. אם נאמר הטעם משום חוט השדרה שהוא מעמיד ומציב הגוף והלכך למטה מבין הפרשות אין מזיק אם ניטל העור ויתחיל מסוף הפולין דשם מתחיל טריפות דחוט ומקודם העצם מנין. ואין לי הכרע כעת זולת מ"ש הרשב"א בחדושיו דודאי כל העור קיים וניטל רק מחוליא א' אין להטריף מדנקיט חוליא משמע דקפידא הוא משום חוליות ואף למטה מחוט וחוליות הם ח"י. עש"ך סימן נ"ד אות ג' ואין הכרע וצ"ע. ✍עיין בנה"ך שטעות נפל בדפוס אות א' צריך להתחיל ואם ניטלה משלשתן וכל העור קיים טריפה ואות ב' הוא אות א' בהמחבר כשירה כו':


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:2:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/59:2:1)

**כשירה.**הש"ך הביא כמה פוסקים לאסור דלא כהמחבר בניטל א' משלשתן וכל העור קיים דספיקא דאורייתא לחומרא. ולפי זה משמע הטעם דספק בעיא אין נכנס בגדר הספק ומיהו בסי' ק"י יתבאר דמיקרי שפיר ספק. ועיין בל"י אות א' ב' הביא ב"פ דין א' ועכר"ו אות א' בשעת הדחק אם נשאר על השדרה לחוד או טבור שרי ש"ך ופר"ח. מ"ש ש"ך אין זכר בש"ך כלל וגם אין לנו אלא דברי המחבר דכל שכל העור ניטל וא' ממקומות הללו אף שכל השדרה וטבור קיים טריפה והרשב"א גופא בארוך פסק כן ומיהו ספיקא הוה לא ודאי וכדאמרן:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:2:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:2:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/59:2:2)

**מה** שכתב המחבר ורמ"א בניטלה הנוצה רטוב להחמיר היינו נוצה קטנה שעל גופו לא הגדולה כה"ג. ועיין בל"י שב"י מחמיר אם ניטלה מרוב שומן וכתב שיש"ש פוסק כן ועי' ביש"ש בא"ט סי' צ"ד הביא המשנה ר"י אומר אם ניטלה הנוצה פסולה. כתב הג"א בשם א"ז אין לאכול העוף עד שיגדלו הנוצה הגדולה עליו הביאו הש"ך בסי' ט"ז אות ב' והוא רק משום מיאוס:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:2:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 59:2:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/59:2:3)

**כתב** הר"מ בפי' המשניות נוצה הוא עור הדק שעל הזפק עם הנוצה ר"י אומר טריפה ואין הלכה כרבי יהודה והפ"ת הביאו דאפי' ניטל העור שם ואין שם בשר על הזפק כשירה. ובתנאי ע"י חולי. וכאמור: