## Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at

###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:1:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:1:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:1:1)

**עצמות.**עש"ך ובגמרא אמרינן צ"ז ב' מ"ד בס' בשר ועצם בהרי בשר ועצם משערין והיינו דעצמות שבזרוע רכין הם ויש לחלוחית ומצטרפות לאיסור וכמ"ש הר"ן ולענין הלכה אם נפל עצם רך מנבילה להתיר בא"מ יראה לאסור באין ה"מ אבל בה"מ המיקל לא הפסיד עי' מ"י שאלה ט"ו ובמינו המיקל אף בהפסד קצת אין גוערין בו ואפי' לצרף איפשר לצדד:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:1:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:1:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:1:2)

**כתב**המ"י בש"ת סימן ט"ז עצם חלול בחלב ויש לחוש שמא היה מוח ונמס יש לאסור אף דאחזוקי איסורא לא מחזקי' והביא ראי' מפי"ז דשא"ה ח"ו שפסק הר"מ כגרעין של אוכל וכו' דספק הרגיל הוא דגרעין בלא אוכל זורקין לחוץ תולין דאוכל היה ונפל לתבשיל ונימא ה"ה כאן ועיין בית לחם יהודה בצ"ט ובשו"ת הרבה להשיב עליו אפו דכפי מה שפי' הרא"ש בפ"ד דטהרות מ"ד אין ראיה יע"ש היטב והעלה אחזוקי איסורא לא מחזקינן יע"ש והנה באמת מ"ש הד"מ דהאוכל נימוח צ"ע כיון דגרעין של גפת הוא זית ואין בזית כדי טומאה לטמא אחרים ואולי י"ל ועיין פסחים ענבים שנטמאו דורכן פחות מכביצה. ומ"ש דמשקה טופח אמאי לא אמרינן דמגרעין ואוכל טמא הא י"ל דמשקין לטמא אחרים מדרבנן וספיקו להקל עיין ט"א פ"ד. והמ"י לא החמיר אלא בספיקא דאורייתא בא"מ ומיהו ודאי הכל לפי ראות עיני המורה עצם יבש וישן ודאי אין חוששין אבל עצם ובתוכו היה מוח ואח"כ מצאו בתבשיל (וא"א להכיר השומן שעב הוא) ולא ידענא אי נפל המוח לארץ זה שכיח לאיסורא טפי וכמו שכתב המ"ב בס"ט כל ששכיח לאיסור תולין ודאי כדמוכח בה"פ גרעין בקערה על תרנגולת אי לאו ס"ס לא היינו תולין יע"ש וה"נ שכיח שנמס באוכל ממה דנימא שנפל המוח לארץ בעודנו חי ובא"מ דספיקא לחומרא אסור ואף במינו יש לעיין ויראה לי אם העצם סתום מכל צד ויש בו מוח אף שלא נחסר מהמוח כי אם קצת משערין נגד כל המוח כמו בכל חתיכה דלא ידעינן כמה טעם נפיק מיניה דלא כבל"י שם ואם נימוח כל המוח יכולין לשער נגד כל החלל ואין דומה ללב דאי אפשר לשער נגד חללו משא"כ כאן נ"ל ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:2:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:2:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:2:1)

**ויש מחמירים.**עש"ך בט"ז הארכנו וכאן אבאר בקוצר הנה יש ד' דעות י"א בטור דאיסור לאיסור והיתר להיתר כמשמעות גמרא חולין צ"ז ב' מ"ס בשר ועצם בהדי בשר ועצם וקיי"ל בששים כו' והרא"ש ור"ש דאיסור מצטרפין להיתר ודעת רי"ו בשם הר' אברהם בן אסמעא"ל דהיתר אין מצטרפין בא"מ ודעת הא"ז הובא בהגהות ש"ד דאיסור לא לאיסור ולא להיתר. והר"ב שכתב ויש מחמירין באין הפסד כא"ז אבל לצרף האיסור לאיסור כי"א אפי' באין הפסד לא החמיר מדכתב שאין לצרף איסור להיתר משמע גם לא לאיסור וזה דעת א"ז (ומה שכתב הש"ך אות א' וכן דעת או"ה בשם א"ז צ"ע ועב"ח). ומ"מ טעמא דא"ז לא ידענא כיון דהיתר מצטרפין להיתר דאיסור אמאי אין מצטרפין להיתר כיון דאין מצטרפין לאיסור ואולי משום שלא יבוא לטעות באם בשל הנבילה תחילה:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:3:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:3:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:3:1)

**כי כן עיקר.**עש"ך ובהפסד יודה הר"ב בצ"ח דאין גוף החרס נעשה נבילה אלא הכי קאמר באין הפסד אמאי כתב י"מ שלא לצרף עם ההיתר ותיפוק לי' דלאיסור מצטרפין ותי' הש"ך כט"ז אות א' דכלי עצם מהני הגעלה:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:4:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:4:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:4:1)

**חתיכה.**עש"ך המחבר כאן עמד בסברתו שכתב בק"ו דחתיכה עכ"פ אסורה דנעשה נבילה לא אמרינן אבל אפשר לסוחטו אמרינן כשאר איסורין ועכ"פ מצטרפת החתיכה עצמה לס' והר"ב הגיה דנ"נ כולו אסור ואין מצטרפת עיין תשובת הרשב"א תצ"ד ומיהו ביש ששים עם החתיכה נגד האיסור אפילו נפלה החתיכה בא"מ וספק אי יש ששים נגד החתיכה בנשפך לקולא דנ"נ בשאר איסורין דרבנן:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:5:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:5:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:5:1)

**ואין נוהגין.**עש"ך דאפ"ה החתיכה אסורה וכן להמחבר אפי' טעים קפילא ולית בה טעמא מ"מ משהו נשאר ואפשר לסוחטו אסור להמחבר ולדידן אף נעשה נבילה והנה חתיכה שנאסרה מחמת משהו דלא נ"נ עס"י צ"ב בטור ובט"ז לכאורה אף לדידן יצויר דחתיכה גופא מצטרפת שוב ראיתי שזה טעות דממ"נ תוך הפסח לט"ז א"ש ולש"ך תרי משהו אמרינן אוסר הכל ואי לאחר הפסח ושהה במזיד אף אותה חתיכה שריא ע' או"ח תט"ז במ"א אות מ"ג וח"י אות מ"ה וכבר תמהנו לעיל בצ"ב על מה שכתב הש"ך בנה"ך דחתיכה במשהו ועבר הפסח אין צריך ששים נגד החתיכה והא חתיכה גופא חוזרת להיתר שלא עבר בב"י:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:5:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:5:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:5:2)

**אמנם**כן לא שקר מילי בחתיכה שבלעה זית חמץ קודם ה' ובשלה עם אחרות בזמן היתר ויש ששים עם החתיכה שבלעה היא מצטרפת ולאחר איסורה נמי שריא והוא הדין בצלים בסכין חולבת אם שיעור הסכין זית ובצלים ג' זיתים מצטרפין הבצלים עם הבשר ובין הכל ס' נגד הסכין הכל שרי וראוי שתדע שיש בכאן חקירה קלה כמו שאתה רואה והוא דהא דאמרינן בבלע היתר דלא נעשה נבילה לדידן כמו בצלים בסכין חולבת או חתיכה בלועה מחמץ קודם ה' דמצטרפת היא גופא חילוק יש והוא דאם בלעה חתיכה עד"מ שיש בה עשרה זיתים זית אחד איסור אם יש עוד חמשים זיתים ובין הכל ששים הטעם נחלק לכולן בשוה והכל מותר כמ"ש אמנם אם חתיכה שגדולה עשרה זיתים בלעה מהתיכת איסור שגדולה ג"כ עשרה זיתים דצריך לשער בכולה דלא ידעינן כמה בלעה ורואין כאלו בלעה עשרה זיתי איסור מעתה צריך בקדירה חמשים ותשעה פעמים עשרה זיתים והחתיכה שבלעה והרי בין הכל ששים ואמור כך עשר פעמים ס' הן פ' פעמים עשר ותרין לבצלים אם הסכין גדול או יותר מבצלים תצטרך נ"מ פעמים כמו הבצל ע' שו"ת מור"ם לובלין כ"ה. ואף למה שכתב הר"מ ז"ל בטעם הכחל דמפני שהוא דרבנן די בכך אין חולק ע"ז אלא דקשיא ליה נימא כחל נ"נ ומיהו לא יצדק זה למה שכתב בבשר עוף בפט"ו מרבה ע' סימן צ' בט"ז אות ג' ומ"מ לדידן דכל איסורי דרבנן בעינן ששים והוא ובכחל נ"ט והוא כדאמרן ועיין פ"ת אות ג' ותבין דבריו:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:5:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:5:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:5:3)

**ולאיש**ההמוניי כמוני שדרכי הוראה והחכמה נעלמו ממני לא אוכל להבין לה במ"ש הנה"ך בסימן צ"ב בענין תרי משהו ובשם או"ה כלל כ"ד יעוין שם והעולה מדבריו חתיכת מצה שנאסרה מחמץ בשש במשהו מדשיל"מ (למאן דאית ליה חמץ דשיל"מ ע' סי' ק"ב) ואח"כ נפלה לא"מ שא"צ ששים כ"א נגד האיסור יע"ש ולמה לי ס' נגד האיסור כיון שיש בחתיכה ראשונה ששים נגד האיסור אף שאין באחרות ששים מ"מ מתחלק חאיסור לפי ערך ויש בחתיכה קטנה לפי החלק הס' וכדאמרן. וד' או"ה כלל כ"ד ד"ג י"ל בדוחק יעוין שם. גם בב' משהו פסק להחמיר ובעצמות פסק דאין בהם לחלוחית משום הכי מצטרפין להיתר ובט"ז הערנו מזה וצ"ע ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:6:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:6:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:6:1)

**אע"פ**עש"ך בשם יש"ש וכ"ה בט"ז ומיהו בראינו האיסור והיתר ובמקום הפסד יראה לצדד וכמ"ש בט"ז אות ה' ועיין פר"ח אות ז' יעוין שם:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:7:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:7:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:7:1)

**אין מבטלין.**עש"ך והם דברים פשוטים דרשב"א בתה"א קנ"ב א' הביא דעת האוסר והר"א ז"ל ומיהו דיעבד בשוגג מותר ואף מזיד לא הוה אלא קנס דל"ת כל מידי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני כמו שכתבו התוס' בתמורה ד"ב ד"ה רבא (עיי"ש ד"ה ורבי יעקב ומלת רבא הוא דיבור בפני עצמו יעוין שם בדפוס) דאי מעצמו שרי ה"ה עשה איהו וכ"כ פר"ח בס"ד אות כ"ו יעוין שם. ומה שלא הזכיר מהר"מ ז"ל פט"ו ממ"א הלכה כ"ה יראה דאין הכרע דה"ק אסור לבטל איסור תורה ואם ביטל מותר ואעפ"כ קנסו היינו לאחרים מותר ולדידיה אסור. והנה לכאורה הנ"מ אי ספק אי נפל איסור תורה לתבשיל בא"מ אין מבטלין מ"ה אסור להוסיף ואי מדרבנן הוה ספק דרבנן ולקולא ול"ד למ"ש בצ"ח באינו מינו ונשפך דאסור ואמאי לוסיף השתא עד ששים התם הספק מצ"ע ד"ת שיש כאן חשש איסור מה שאין כן בספק אי יש כאן איסור כלל ומ"מ יראה דגם זה אסור דלא מיקרי ספק דרבנן כה"ג ע' בקונטרס הספיקות ובמנחת יעקב שם אות ל"ג. ועוד נראה דלא שייך כאן לומר דלא גזרו רבנן וקנסו בספק איסור דכי אמרינן ספק דרבנן להקל באירע כך אבל לעשות מעשה ולעשות ספק דרבנן בהא לא אמרינן. ובהכי ניחא ההיא דקי"א ב' קדירות באיסור תורה אסור לרבות עד ששים ומיהו כבר הקשינו בט"ז אהא דב' קדירות היתר ואיסור דרבנן אסורות שתיהן כשאין בשתיהן ששים או שאין עתיד להתערב ומשמע אפילו באיסור גופא דרבנן (לא בשיעור דרבנן) וכ"כ הפ"ת בקי"א ואמאי לוסיף עד ס' להמחבר בדרבנן דלא נ"נ ושם יבואר:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:7:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:7:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:7:2)

**עיין**בכה"ג בהגהות הטור אות י"ו הא דאין מבטלים בודאי איסור לא בספק איסור והראה מקום לקט"ו בש"ך אות כ"ה ולקי"ד אות כ"א ולהפרישה קט"ו אות ט' ות"ה קע"א. אל תטעה לומר בספק איסור תורה שמבטלין ודאי ליתא ובמקומות האלו בחטים מתולעים בת"ה המבואר בפ"ד שמא יברחו ר"ל כי כן הדרך ואם תמצא לומר ישארו נתבטל ועוד שאין כוונתינו אלא לטחנן ובחמאה ש"ג מותר לבשל שאני אומר שילכו הצחצוחין ע"י אש ואת"ל ישאר כיון שאין כוונתינו לכך לא הוי מבטל משא"כ בספק איסור תורה וכדאמרן ובהא דחמאה יש לנו הרהורי דברים דלהר"מ בלא"ה איסור דרבנן מבטלים ושמא י"ל דוקא בשר עוף בחלב אבל חמאה דיש דררא דאורייתא אף שהשיעור דרבנן אפילו הכי אין מבטלין. אלא שרשב"א כתב בתה"א גבינת הכותים מבטלין וכ"ש חמאה ובסי' קט"ו אי"ה אבאר ואולי נ"מ לחשוד לאיסור דרבנן אין חשוד לאיסור תורה מיהו הש"ך ופר"ח נראה הסכמתם דמדרבנן אין מבטלין והפ"ת מסיק דמ"ה הוא:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:7:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:7:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:7:3)

**כתב**הכה"ג בהגהות הב"י אות כ"ב אף למ"ד אין מבטלין מ"ה בלע שבקדירה דרבנן הוא מ"ה ק"ט ואמת שבמשמרת חבית ק"ט ב' עמד על מה שחקר הרא"ה ז"ל אי בלע שבקדירה שאב"י עדיין ראוי לגר ובתערובות פוגם הוא איך אמרינן קדירה שאב"י מותר מן התורה והא אין מבטלין איסור ע"ז תי' המ"ה דבלע כיון שאין מתכוין לבטל (אלא לבשל) מן התורה מותר ורבנן גזרו יע"ש:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:7:4
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:7:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:7:4)

**יראה**לי המבשל במזיד בקדירת איסור שאב"י אסור התבשיל כדין מבטל איסור דרבנן אף להמחבר וע' סי' ל"ט. אמנם ראיתי בתשובת בנימין זאב שי"ט כתב באשה שפשעה ובשלה לאחר מעל"ע וכפי הנראה שם דהתיר התבשיל דיעבד ולא אבין לה כי לע"ד דאסור במזיד ✍וצ"ע:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:8:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:8:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:8:1)

**ואפי'.**עש"ך ועיין מ"ש בט"ז:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:9:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:9:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:9:1)

**אם בשוגג.**עש"ך ועיין מה שכתוב בט"ז דלדידן דנ"נ א"כ איסור דרבנן לא יצויר להוסיף אפילו אם הלכה כהמחבר דמוסיף בדרבנן נ"נ אלא ביבש באין רוב או לח בלח בה"מ. עמ"ש בט"ז אות ח' והקשינו דמשנה הוא ועכשיו ראינו שהרשב"א בערוך קכ"ב א' והרא"ש בג"ה הביאו הירושלמי ומקשה והלא מתניתין היא ומשני ה"א תרומה ור"י אשמעינן שאר איסורין א"ש יע"ש ופירושו יראה דה"א תרומה שאין בנ"מ קמ"ל א"מ אפ"ה דיעבר מותר:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:10:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:10:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:10:1)

**אסור.** עש"ך דאי לא כוון ולא היה שלו יע"ש:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:11:1)

**וכן.**עש"ך והשמיט הא דהביא הט"ז בשם רש"ל ועיין פר"ח ועמ"ש בט"ז:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:11:2)

**ראיתי**לכתוב בכאן קצת בהנהגות הוראות או"ה בי"ט ושבת. כתב הט"ז באו"ח תצ"ח אות ט' דאם נתערב איסור לח בהיתר לח בפחות מששים או ביבש ואין רוב ואחר כך ניתוסף היתר דאסור להורות ביו"ט יעויין שם וירצה לח בלח בה"מ או יבש דלא נ"נ או ניתוסף אח"כ ששים מחדש ויש להסתפק בדבריו אי ר"ל שנוסף ביו"ט או אפילו נוסף מערב יו"ט כיון דהיה האיסור מבורר ובכור כה"ג אף בהיה המום מערב יו"ט אסור. וצ"ע ומ"מ הא בוודאי בנתוסף ביו"ט הוה מוקצה אפילו לר"ש עיין מ"א שם אות ח"י (וא"ר אות ח"י) מי יימר דמזדקק ליה חכם ה"ה כאן וודאי אין יושב ומצפה שיתוסף היתר. ולפ"ז יראה לי ה"ה דבר חשוב שנתרסק ביו"ט או נפל א' מהם לים ביו"ט דאסור להורות ביו"ט דמ"ש. וכ"ת כיון דאיסור דרבנן הוא מ"מ אין לחלק. ויש לעיין בשבת כה"ג מאי עס"י תצ"ה ס"ד ושי"ח בט"ז אות ב' ובמג"א אות ד' ולט"ז י"ל אם נפל לפחות מס' ובשבת ניתוסף דאסור וודאי כה"ג מפעם מוקצה כי הא יע"ש ובסי' רע"ט באו"ח:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:11:3)

**כתב**החק יעקב בסי' תמ"ו אות ד' ראוי לכל מורה לייחד לו חדר שאם יאסור ישליך שם דמוקצה הוא והעולם נהגו היתר דע"פ הרוב חומרות הם ועכ"פ שרי בהנאה לדעת קצת פוסקים יע"ש והנה בב"ח ושאר איסורי הנאה וודאי אין לטלטלו דלא ראוי לכלום אלא אפילו איסורי אכילה קשה להמעיין בתמ"ז במ"א אות ג' דע"כ שרי אלא בשבת ע"פ דדעתיה מאתמול עליו ליתן לכלב כו' הא נאסר בשבת באכילה הוה ליה נולד ולמאן דאסור נולד אסור זה ולפ"ז ביו"ט דקיי"ל לאסור בתצ"ה ה"ה היתר שנאסר ביו"ט באכילה דאסור לטלטלו ואף בשבת למאן דאית ליה נולד אסור כמ"ש המ"א ולפיכך מיד כשאומר המורה שאסור אין לטלטלו:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:4
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:11:4)

**כתב**המ"א בסי' שכ"ג אות י"ד אסור לבטל איסור בשבת ויו"ט דאין לך תיקון גדול מזה כמ"ש בי"ד צ"מ ס"ו ומיקלא שרי ומותר לשער בס' אפילו נתערב מע"ש ולא נודע עד שבת ויבש ביבש להשליך א' שרי דאינו אלא חומרא וכ"מ ריש נוטל עכ"ל. מ"ש דאין מבטלין היינו להמחבר דפסק בצ"ט ס"ו דשרי להוסיף בדרבנן עיין תרע"ז במ"א אבל במיקלא מבואר מעצים שנשרו דכה"ג מבטלין ביו"ט וי"ל בביצה דפריך ואין מבטלין ה"מ ד"ת ואכתי איך הונח לו ואין מבטלין ביו"ט דמתקן וע"כ דמיקלא ומה לו לפירכא אחרת. ומ"ש דלשער בס' כ"כ הת"ה סי' נ"ד ומשמע לא נודע הא נתערב מע"ש ונודע אסור ואולי משום דהוה לשאול מע"ש. ומ"ש להשליך א' שרי כ"מ פ' נוטל קמ"ב ב' דר"י מעלין מדומע היינו שמרים סאה ועושה מעשה כיון דאפשר ליתן עיניו בצד זה העלה נמי שרי ה"ה ביבש להשליך א' כיון דאינו אלא חומרא לא הוי מתקן ומיהו כי שרינן לשער בשבת באומד הדעת הא למדוד בשבת שיעור ששים וודאי אסור ועוד דכשעושה מעשה מתקן הוא כדמוכח מתשובת הת"ה:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:5
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:11:5)

**יש**להסתפק יבש ביבש שנתבטל חד בתרי שמותר להוסיף עליו ס' ולבטלו כמבואר סי' ק"ט מאחר שכ"א מותר (ולא דמי לבשר שאסור לבטל בחלב) וכן מים שלא לנו באו"ה תנ"ה ובמ"א אות ט"ו דמותר לבטלו לכתחילה ואף שהניח שם בצ"ע מ"מ העולם נוהגין כן ובא"ר אות י' התיר בשעת הדחק אי מותר בשבת וביו"ט לערב דהמעיין באו"ח שכ"ג במ"א אות י' דטומאה דרבנן לא הוי תיקון בטבילת כלים וחילק המ"מ דווקא כלים טמאין דחזיא לאוכלין טמאין משא"כ כלי חדש דאין חזי' לכלום אף בדרבנן הוה תיקון ולפ"ז איסור דרבנן שאין להוסיף ולבטלו דלא חזי' לכלום והוי מתקן אף בדרבנן מה שאין כן יבש ביבש דחזי' ליה לבשל כ"א בפ"ע וכן מים שלא לנו דאינו אלא חומרא בעלמא דהא בדיעבד מתירין בסי' תנ"ה א"כ דמיא לטבילת כלים מטומאתן בוולד דלא הוי תיקון והאי נמי חזי בלאו הכי ומים נמי לשאר דברים. אלא שראיתי לחכם א' כתב בפשיטות דאין מבטלין בשבת כה"ג ולא ידענא מנא ליה הא:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:6
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:6](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:11:6)

**עוד**לו ראיתי שכתב השוחט בן פקועה בשבת לחולה שנחלה בשבת דאסור לבריא דלא שייך טעם הב"י דלא היה לו שוחט עס"י ש"ח ס"ב. והנה בן פקועה שהפריס טעון שחיטה מדבריהם אלא בלא הפריס או תרי תמיהי ולמה ליה לציורים כאלו והלא בשולה דג ממים מכונסים בחבית קטן בשבת לחולה שנחלה היום יצויר זה בפשיטות:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:7
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:7](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:11:7)

**מצינו**לפעמים שמבטלין איסור לכתחילה חמץ קודם ה' עיין או"ח תרכ"ז בט"ז וסכך פסול קודם יו"ט ובמ"א שם ובלבוש ויתבאר לקמן בעז"ה ועי' סי' צ"ה:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:8
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:8](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:11:8)

**שאלה**שומן או חלב הנאסר מבב"ח האסור בהנאה אי שרי להדליק נר חנוכה ממנו ואם תמצא לומר אסור אכתי אי שרי לבטולי לכתחילה בששים ולהדליק ממנו ואם יש חילוק בין שומן לחלב. גם אתרוג של ערלה ותרומה טמאה אי שרי לבטולי בשיעורן או לאו ואם יש חילוק בין יום ראשון לב':


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:9
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:11:9](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:11:9)

**תשובה בקצרה.**דע כי אין מבטלין מקורו מסוף תרומות עיין רש"י ביצה ד' ולאו דווקא איסורי אכילה ה"ה איסורי הנאה אין מבטלין כמו חלב בחלב דאסור בהנאה אסור להוסיף חלב ולהתיר בהנאה וכל הפוסקים לא חילקו. ✍ולענין להדליק בחנוכה עיין שו"ת שער אפרים סי' ל"ה ותליא אי מצות דרבנן ליהנות נתנו או לאו ועיין אליהו זוטא וא"ר סי' תרע"ג אות א' תמה עליו דבלא"ה אסור דהוה מבשל דיש בישול אחר בישול כדקיי"ל שי"ח יע"ש והנה כבר כתבנו בפתיחה לבב"ח דלא תליא הא בהא ומ"מ לדינא וודאי בכ"ח יש בישול אחר בישול מ"ה ואף שלא נתקרר עדיין יע"ש והשתא אי שרי לבטל לנ"ח לכאורה למ"ש הב"ח בסי' תרכ"ו באו"ח בשם אגודה דמבטלין סכך פסול (אפילו בח"ה) דמצות לאו ליהנות נתנו עיין בט"ז ומ"א שם א"כ שרי לבטולי אפילו בעין ואפי' למ"ד מצות דרבנן ליהנות נתנו דכאן ה"ק דכל שאין מבטל להנאת הגוף שרינן ליה וה"ה אתרוג כה"ג שיש ב' כשירים של עובדי כוכבים וכדומה יכול לבטל כה"ג ויראה דאסור כיון דאי מבטל ליה שרי באכילה תו אתי למימר דשרי לבטל לאכילה ול"מ באתרוג דאסור אפילו נ"ח שמקצה למצותו דאסור וכ"ש לפי הטעם דמבטלין קודם יו"ט אין ראיה כלל וא"כ אף במצות אין מבטלין איסור וכדאמרן ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:12:1)

**ואסורים עש"ך.**והפר"ח אות י"ד התיר אפילו למוכרו לישראל וראיה מהלין תורין ב"מ פרק השוכר את הפועלים צ' ב' ובר"ו אות ז' השיג עליו מפני שהוא ענין עמוק לדעתי מוכרח אני להאריך:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:12:2)

**גרסי'**בב"מ צ' ב' שלחו לאבוה דשמואל הלין תורין דגנבין ארמאין ומנגחין יתהון כו' ופירש"י אוהבו של ישראל אערימו עלייהו ויזדבנין סבר רבא למימר ימכרו לשחיטה אמר אביי דיין שקנסת מכירה ופרש"י דיין דלא טרח ביה כולי האי אלא שיחרוש בה והוא לא מקיים מחשבתו מר סבר רצוני לומר הפר"ח כל דלא מקיים מחשבתו אף דמטרשי כי התם דלחרישה הוא ביוקר שרי ה"ה כאן למוכרו לישראל אחר שרי ביוקר וכר"ו סבר דהתם קנסו דאסור לדידיה לשחיטה ודי בכך אבל כאן אי שרית למכור לישראל אחר ליכא קנס כלל דמטרשי וקודם הביטול הוה קאי למכור לעובד כוכבים ולא לדידיה זה תורף כוונתו וברש"י ד"ה דיין משמע כפר"ח דלא נתקיים מחשבתו דאל"כ לו דמחשבתו הוה למכור לחרישה אכתי קנס הוא דמוכר וכפשטיה דגמרא דיין שקנסת מכירה אלא כמ"ש הפר"ח והנך רואה דעכ"פ לדידיה אסור אף לשחיטה וכן משמע מרבא דהוי ס"ד ימכרו לשחיטה ואפ"ה לדידיה לא ואביי אמר דיין איכא למימר דלדידיה לשחיטה שרי ובתרתי פליג אלא דהא מנ"ל וראיתי להב"ש באבן העזר סי' ה' אות י"ז אם סירס אסור לאכול ממנו כמ"ש בי"ד צ"ט ובסי' ט"ו באו"ב הביא פלוגתא ול"ד לכלאים בי"ד רצ"ו דהתם אין ניכר האיסור ועיין פרישה עכ"ל מ"ש בי"ד צ"ט לא ידענא דכאן מבטל איסור וקנסו משא"כ בסירוס דאין מעלה כ"א לחרישה אכילה אין לאסור בשביל זה דלא אהני ליה מעשיו הרעים לאכילה ודוחק לומר שהשור משובח בכך:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:12:3)

**וראיתי**להתב"ש בסי' ט"ו אות ז' פסק דשוחט או"ב אסור אף לאחרים בו ביום וכללא כייל מי איכא מידי דעובר על דברי תורה ולא קנסו שלא יהנו מעשיו הרעים ול"ד למבטל איסור דלא עבר אלא דרבנן והלין תורין הערמה בעלמא ואה"נ דאי סירסו או אמר לעובד כוכבים (דעבר על ל"ע) דאסור בין לו ולאחרים וראיה מצורם אוזן בכור בכורות ל"ד יע"ש היטב. ואני תמה ע"ז מה שהחליט הדבר כל שעבר אדאורייתא במזיד אפילו לאחרים לא יהנו מעשיו הרעים וראיה מפסחים חמץ שעבר בב"י אפילו לאחרים דקנסות מדמית להדדי א"כ בנו אמאי מותר לשחוט אטו חמץ אם מת יהא מותר לבנו זה לא שמענו ועס"י שי"ג בש"ך אות ב' דהבשר באמת מותר לאחרים. והרי בסימן רצ"ז פסקינן אף שהרכיב ועבר אדאורייתא אפ"ה הוולד מותר וכ"ת שיש לחלק איזה חילוק הרי חזינן דלאו כללא הוא. והן אמת שמ"ש הר"מ פ"ט מהלכות כלאים מי שעבר והרכיב הוולד מותר ועיין באר הגולה רצ"ז ממשנה פ"ה דכלאים ויומא כוי חלבו אסור הא בשרו מותר אין ראיה דמעצמו ומנלן דאם עבד דעביד איסורא דלא קנסו. וע"כ אתה רואה שהר"מ ז"ל לשיטתיה בפי"ב מה"ש וכמ"ש המחבר בסי' ט"ו בסתם דעה א' שהשוחט או"ב שרי דל"ד להלין תורין דניכר האיסור תמיד ויש מחמירין דל"ד לכלאים ע"כ אין ראיה כלל מזה ובמקום שקנסו קנסו ואין ללמוד מזה למקומות אחרים. כללא דמלתא משבת דחמירי אין ללמוד אלא קולא ומש"ה כתב הכ"מ בפט"ו ממ"א הכ"ה דלאחרים שרי משבת לקולא אף דהתם אסור עד מ"ש כאן אין לומר כך ולעולם לא קנסו לאחרים הילכך שרי מיד מה שאין כן בשבת קנסו ליומא. ומיהו אין זה נכון אלא דבשבת קנסו דחמירא שלא יהנו אחרים ממלאכת שבת ומדחזינן שלא קנסו אחרים לעולם למידין מכ"ש לשאר איסורים דאין קונסין אחרים ומשום דאיכא למימר דבשבת לא קנסו לאחרים לעולם דלמ"ש תו לא מהני מעשיו הרעים מה שאין כן כל היכא דמהני מעשיו הרעים קנסינן לעולם אף לאחרים מש"ה תלה הר"מ ז"ל ביראה לי יע"ש בפט"ו ממ"א הכ"ד וכ"ה. ומחמץ לאחר הפסח אין ללמוד דקנסו אף לאחרים דכמה חומרות החמירו ביה ועוד דאתא לאערומי ואין למידין ולדמות גזירות חז"ל זה לזה. ומיהו בכור בצורם אסור לשחוט עליו ואם עבר ושחט מותר הבשר לאחרים עס"י שי"ג בש"ך וזה ברור:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:4
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:12:4)

**ואכתי**פש גבן לברורי אם מבטל איסור במזיד שרי לאחרים בשכר או בחנם דווקא. הנה מבואר כאן בש"ך דמותר אם מוכר לו בזול כמו שהיה מקודם והיינו באיסורי אכילה ובאיסורי הנאה חוץ מדמי איסור שבו שרי לאחרינא ולא לדידיה וראיית הפר"ח מהלין תורין יש לדחות דהתם הערמה בעלמא מש"ה דיין שקנסת משא"כ כשעבר הוא בעצמו וכדאמרן:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:5
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:12:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:12:5)

**ואם**ביטל דשיל"מ איסור תורה ביצה ביו"ט אחר שבת שהוסיף עד ס' באינו מינו אפ"ה שוגג מותר ליומא ומזיד אסור לדידיה ולאחרינא מותר ביומא דלא דמי למעשה שבת דלא יהנה ממלאכת שבת וכאמור: ואם ביטל במזיד וסבר שמותר לבטל שטעה בדין כבר הכריע הס"ז אות ט' דמותר והפר"ח אות י"ב מודה מיהת דרמי לשאר שוגג יע"ש. אלא שראיתי למשנה למלך בפט"ו ממ"א הכ"ה הראה מקום לפ"ה מהלכות תרומות שסותר זה ועיינתי שם בה"ח וז"ל הר"מ ז"ל אין תורמין מטמא על טהור ואם תרם בשוגג תרומה בד"א שלא ידע שטמא אבל ידע ושגג שמותר לתרום מטמא לטהור הרי הוא כמזיד ושם ציינו המדפיסים שחזר רבינו ממ"ש בפירוש המשנה תרומות פ"ב מ"ב ששם פסק כת"ק וכאן כר' יהודה ולי ההדיוט הכותב נראה שאין כאן חזרה כי במשנה פי' על מ"ש ר' יהודה אבל אם ידע בתחילה ושכח אין תרומה ופי' הר"מ שהיה יודע תחילה שטבל ואח"כ שכח שהוא טבל וכן פסק הרע"ב שם (בין לטבל ובין לטומאה) ובזה אין הלכה כר' יהודה אבל בידע שטמא ושגג בדין פסק הר"מ ז"ל שפיר דטועה בדין מיקרי קרוב למזיד ומירושלמי הוציא זה כמו שכתב הכ"מ שם וז"ל הירושלמי ר' יוסי אומר במזיד תרומה ר' פנחס בעי קומי ר' יוסא עד כדון כסבור שהם טהורים היה יודע שטמאים וסבר שמותר לתרום מטמא על טהור אמר ליה יאות ר' סבר כר' יהודה ברם כר' יוסי היא הדא היא הדא ועיין בכ"מ שם ואפשר שגם כוונת הכ"מ כמו שאומר דר' יוסא ה"ק דר' יהודא אמר יודע בתחילה מורה שכל שידע בטומאה בתחילה אף שעכשיו שכח קרוב למזיד מיקרי ובזה אין הלכה כר' יהודא אלא כת"ק וקסבר שמותר לתרום בזה הלכה כר' יהודה דטועה בדין מיקרי מזיד אבל לר' יוסי היא הדא כו' כלומד דא ודא אחת היא דאפילו מזיד גמור תרומה ולפ"ז אין כאן חזרה. וא"כ לכאורה בטועה בדין קרוב למזיד הוא ואמנם למה שהראה מקום הרב המאירי ז"ל (הוא בעל משנה למלך) שם לתוס' מנחות כ"ה ב' ד"ה בשוגג ויבמות פ"ט א' ד"ה אין יש ליישב קצת דטמא על הטהור לאו משום הפסד כהן לחוד אלא דגזרו אטו לא היה ש"ה ולכך בשוגג קרוב למזיד גזרו טפי ואין ללמוד ממנו לשאר איסורים ותרומה עון מיתה החמירו ביה טפי ואין להאריך ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:13:1)

**למ"ד שא"א עש"ך.**ועיין מ"ש בצ"ב ודע דלח בלח בה"מ בשאר איסורין לא נעשה נבילה אין חילוק כין שנתערב איסור לח בהיתר לח עד"מ רוטב איסור ברוטב היתר ואחר כך לרוטב אחר או להיתר יבש אח"כ וכן שומן איסור בשומן היתר ואח"כ בהיתר אחר כל שהאיסור נמחה ונבלל יפה עם היתר האחרון וכמ"ש הב"י בצ"ב בשם האגור שומן בחלב והש"ך בצ"ב אות י"ד יע"ש:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:13:2)

**והנה**אפילו איסור גוש עד"מ זית נבילה במ' זיתי רוטב ואחר כך נתוסף עוד כ' זיתי רוטב וזית נבילה עדיין בתוכו א"צ כ"א נגד הזית דמה שנפלט למ' לח הוא ומה שיוצא עכשיו מזית גוש עכשיו יש ששים ופשוט:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:13:3)

**נסתפקתי**חתיכת היתר שבלעה איסור ונעשה נבילה ואח"כ נתוסף רוטב וחתיכות היתר שיש ס' נגד איסור הראשון גם חתיכת היתר שנאסרה אין ניכרת עכשיו ויש רוב בין חתיכות היתר נגדה עס"י ק"ט בש"ך אות ד' מהו. דלכאורה י"ל הטעם דבגוש נעשה נבילה היינו כיון דהחתיכה עצמה כ"ע מודים דנאסרה אף בשאר איסורים אף דטעמא קפילא ונסחט האיסור מ"מ משהו נשאר בו ואפשר לסוחטו עכ"פ אסור בשאר איסורין כמו שכתב המחבר בק"ו דלא כמו שכתב המחבר בצ"ב וא"כ מה שפולטת החתיכה אח"כ באחרות מיקרי איסור כיון דחז"ל עשאוהו כנבילה ומש"ה בעינן ס' נגד כולה משא"כ כשהחתיכה אין ניכרת אח"כ אימא דכולה חוזר להיתרו דיש ס' בין הכל נגד האיסור הראשון וחתיכה גופה חד בתרי בטל א"כ אין נעשה נבילה והמעיין ברשב"א בתה"א צ"ח ב' יראה די"ל כן אמנם ממ"ש המרדכי הביאו ב"י בצ"ב והט"ז והש"ך בצ"ב דחתיכה ניכר ומובדל הוא אין לומר כן והלכך כל שאין ס' נגד החתיכה הוי איסור וכן נראה להלכה ודאי:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:4
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:13:4)

**אי**לאו דמסתפינא מחבראי וכ"ש מרבותיי אמינא מלתא חדתא. והוא אם נבלע איסור בגריסין ועדשים וכדומה בפירות שדרכן להיות נימוחים בבישול כמו פלוימי"ן וכדומה ואין בהם ס' ואח"כ ניתוסף עוד ונאסרו הכל כיון דלא היה ס' נגד היתר הא' שנעשה נבילה ואח"כ נתרסקו ונימוחו הכל עד שנעשה במין משקה חוזר להיתרו מאחר שעכשיו לח וכלל ונתערב איסור הא' בהיתר האחרון ובתנאי שנתרסקו בשוגג הא מזיד הוה מבטל איסור דומי' דברים חשובים ונתפצעו מזיד אסור וכדלקמן ק"א יע"ש. וא"ל כיון דחל שם איסור אין חוזר להכשירו דהא בחהר"ל נמי הכין הוא וביין נסך נמי הכין הוא עס"י קל"ז ואף שיש לחלק קצת ומנא אמינא לה מהא דכתב הראב"ד ז"ל בס' תמים דעים סימן ז' בשו"ת מהרב ר' משה ברבי יהודה ז"ל. וז"ל שם על מה ששנינו במס' ערלה פ"ב משנה ז' גריסין תרומה לעדשים חולין בנ"ט קאמר עלה בגמ' ירושלמי רבה עליהם עדשים חולין נגד כולה מותר וכתב הראב"ד דמש"ה צריך נגד כל העדשים הראשונים שהם בעין ונעשה נבילה אבל דבר הנימוח ונבלל אינו צריך כי אם ביטול טעם לבד ואם עדשים הללו שקבלו טעם תרומה נימוחו ונתערבו אח"כ אינו צריך כי אם לבטל טעם הגריסין שבהם יעוין שם הרי משמע כמו שכתבתי:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:5
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:13:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:13:5)

**שוב**ראיתי דשפיר עבידנא דמסתפי דמאן לימא לן דהפירוש הוא שקיבלו טעם ואח"כ נימוחו אימא דה"ק שהיו נמוחים כבר ואף שהלשון דחוק גם מלשון הרשב"א בתה"א צ"ה שכתב בשם הראב"ד וז"ל וה"מ בחתיכה שאין איסור זה יוצא ומתערב עם אחרות אלמא כל שמתערב שפיר דמי מ"מ חלילה להקל בה"מ וצורך גדול אלא דוקא בנתערב תחלה באיסור לח ולא בע"א. ומיהו איסור שנפל לקטניות נימוחים ופלוימי"ן כעין פאווידל"י לח מיקרי וכדאמרן ✍ועיין מה שכתבתי באות שאחר זה:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:14:1)

**אבל חתיכה.**עש"ך ואפשר כוונתו להעמיס זה בהרב מדכתב לא מהני מה שנתוסף דהיל"ל רבותא דכל הנוסף אסור ומשמעות הרב משמע דלא מהני לחתיכה שנאסרה ותי' דהרב תרתי קאמר דמה שאמרנו בשוגג מותר הכל ה"מ בלח או ביבש אבל חתיכת איסור כו' לא מהני לחתיכה בשום ענין דאף אם יש ס' בנוסף נגד החתיכה אפ"ה החתיכה אסורה ואפילו טעם קפילא כמבואר בסי' ק"ו (וט"ס ק"י) ואילו לח בלח אף בב"ה דודאי נעשה נבילה אפי' הכי אם נתוסף ס' נגד כולו הכל שרי ועוד השמיענו הר"ב דחנ"נ בגוש ואם לא ניתוסף ס' נגד כולו אף הנוסף אסור ומיהו באם יש רוב אחר כך נגד החתיכה וס' נגד הכל אף החתיכה מותרת כדלקמן ק"ט בש"ך אות ד' יע"ש:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:14:2)

**ומה**שתמה הש"ך על הר"ב הוא במה שציין הרשב"א תצ"ה משמע שהראה מקום לשם דבלח לא נעשה נבילה דאי להורות דהתיכה גופא אסור אין ענינו לכאן ובק"ו מבואר זה (ולפי מה שכתוב בסמוך י"ל זה) וע"כ אהא דלח בלח לא נעשה נבילה ואין צריך נגד הכל ס' על זה הראה מקום מרשב"א ובד"מ תי' בזה מה שכתב הטור על מה שכתב ספר המצות דצריך לחקור שמא הוסיף אח"כ מים וכתב הטור דאין צריך כי קיי"ל כל איסורין שריבה שוגג מותרים וכתב הב"י דהטור לשיטתי' דאין הנ"נ בשאר איסורין ותמה הד"מ דאיך כתב כל האיסורים (והוא מגמ' ירושלמי פ"ה דתרומות עיין ט"ז אות ח' משמע אף בב"ח והיינו לח בלח דאף בב"ח לנ"נ (ואה"נ דחתיכה שבלעה חלב צריך חקירת חכם אף להטור) ועל זה הביא ראיה מרשב"א. ועל זה תמה הש"ך דא"כ יהיו דברי הרשב"א סותרים מתשובה לתה"א צ"ח שהקשה מההיא דחלב נבילה והעלה דבב"ח לכ"ע חנ"נ בלח גם הרא"ש בספג"ה וע"ז לית ליה האי חילוקא כלל שהרי הוקשה לו מיי"נ שנפל לתוך מים עד שהוצרך לתרץ דיין נסך נאסר במשהו עס"י צ"ב בב"י בשם האגור דלרא"ש אין חילוק ועל כל פנים בבשר בחלב סובר הרא"ש דלא נעשה נבילה א"כ קשיא על הטור איך כתב קיי"ל "כל האיסורים אף בב"ח והטור סובר מסתמא כאביו הרא"ש. גם מדכתב הר"ב למ"ד ולא כתב והכי קיי"ל אלמא איכא מ"ד דבב"ח בלח לא נ"נ וא"צ להוסיף כ"א נגד איסור הראשון והמעיין בתשובת הרשב"א יראה לענין אם הלח מותר בזה חילק בין לח לגוש וחלב הוא בציר"י והיינו בשאר איסורים אבל בב"ח ודאי דלח נ"נ אלא שאם נפל היתר נגד הכל ס' אז הלח מותר ובגוש החתיכה אסורה אא"כ יש רוב נגד החתיכה וס' כדלקמן ק"ט אות ד'. וכן הכריע הש"ך בצ"ב אות י"ד. והעולה לדינא בב"ח בלח מן התורה נ"נ ובנשפך אח"כ וספק אי נתוסף ס' נגד הכל בב"ח אסור ובשאר איסורין שרי והשיג שם על אפי רברבי זה תורף דברי הש"ך:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:14:3)

**אמנם**כן במ"י כלל פ"ה אות ל"ב כתב כשזכה ללמוד בס' תמים דעים סי' ז' ראה שהראב"ד תי' ההיא דחולין שזה לר' יהודה דמינו לא בטיל משא"כ לדידן העיקר תלוי בטעם אף בב"ח בלח לא נ"נ וע"כ העלה אי איכא עוד צד נוכל לסמוך בה"מ אף בב"ח יע"ש היטב ואני בעניי זכיתי ג"כ לעיי"ש בסי' ז' בתמים דעים שאלה המתחלת מעשה וגוף הענין לא ידענא איזו חילוק יש דגם לר"י דמינו בטל מ"מ אי לח לא נ"נ לא קשה תו חלב נבילה כיון דאין איסור החלב אלא מטעם הבשר שיש בו ובשר בחלב שביורה אינו מינו הוא וליבטל וע"כ דנ"נ גוף החלב א"כ ה"ה לדידן לענין שיהא צריך ס' נגד הכל. והכר"ו אות י' בסי' צ"ב כתב מסברא דנפשיה כן שהראב"ד לר"י אמרה ונתן תבלין לזה דלר"י אדרבה לח חמור מיבש ור"ל דבלח מין במינו לא בטיל ואילו יבש בטל אף במינו יע"ש וכ"ז איננו שוה לי דבמינו הוא כן ואכתי חלב בבשר ובשר בחלב א"מ הוא. ואמנם אציע לפניך תשובת הראב"ד אמרתי אשיחה וירוח לי וז"ל בקצרה:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:4
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:4](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:14:4)

**ירושלמי**(ערלה פ"ב מ"ז) גריסין תרומה שנתבשלו עם עדשים חולין ויש בנ"ט רבה עדשים חולין מותר. עד כמה ירבה פלוגתא דרבי ורבי ישמעאל בר"י על דעתי' דרבי עד שירבה על כולהון על דעתי' דר"י בר"י שירבה על הטפלים (בקצת נוסחאות על כל הנפלים) ורבי סובר חנ"נ וצריך שירבה עליהן להעלותן במאה וא'. ואני תמה על דברי רבי שחשב כל עדשים של חולין כאלו הם תרומה בשלמא לר' יהודא דאמר הנ"נ ואוסרת כל החתיכות משום דסבירא ליה במינו במשהו וכיון שטיפת חלב נותנת טעם בחתיכה כל מה שיוצא מהחתיכה בב"ח הוא ושם הבשר האסור אוסר השאר במשהו משא"כ לרבי דבמינו בטל ס"ל ואין נאסרות אלא מפני הטעם של גריסין מה לנו לבטל שיעור עדשים של חולין והיכן מצינו בנ"ט שיהפוך המקבל למינו והא אמרינן הנח לכותח דליכא כזית בכא"פ. ונראה לי דלא אמר רבי אלא בתרומה וכיוצא בלבד דבר שהוא בעינו והוא נאסר מטעם איסור ובא לבטלו מין במינו שהוא צריך ביטול אחד חוץ מביטול הטעם כעדשיפ הללו שנאסרו מטעם גריסין תרומה וכיון שנאסרו והרי הוא בעין שנחשוב אותן כאילו הן תרומה וצריכות ק"א לבטלן אע"פ שבטל בהם טעם תרומה וכן לערלה וכ"ה אבל דבר הנימוח ובלול שאין ניכר בעינו שא"צ כ"א בטול הטעם לבד כיון שנוסף עליו לבטל טעם איסור שבו הכל מותר ואין ההיתר מסייע לאיסור לאסור. ואם עדשים הללו שקיבלו טעם תרומה נימוחו ונתערבו במין אחד שאין ניכרין בו א"צ כ"א לבטל טעם תרומה שבו וקא נגעה הא מילתא בהא דאמרינן רואין ההיתר כאילו אינו וא"מ רבה ומבטלו אלמא אין היתר מצטרף לאיסור עכ"ל. ולי העני נראה דהמובן מתשובה זו כמ"ש בתה"א משמו דקשיא ליה בשלמא בב"ח דנעשה גוף אחד הוה ליה מין במינו משא"כ לרבי בתרומה מה"ת לומר דנעשה נבילה הכל אף עדשים יהיו תרומה ויצטרך אח"כ בעדשים אחרים ק"א נגד עדשים הראשונים. ומ"ש לר"י מין במינו ולרבי במינו כו' הוא אשיגרת לישנא ועיקר הקושיא דל"ד שאר איסורים לבב"ח וע"ז תי' דמכל מקום בגוש שעומד בעינו דחתיכה גופא א"א להתיר לעולם דלא נסחט האיסור ממנו הלכך אנו חושבין כל העדשים תרומה ואה"נ בנימוחו (ויהיה הפירוש נימוחו אח"כ או תחלה כמ"ש באות הקדום) כיון שהאיסור הא' נבלל יפה עם היתר האחרון הכל שרי וא"צ כ"א לבטל טעם הגריסין. וראוי שתדע דאפילו אם נבלע מלח איסור או בשמים של ע"ז בחתיכה ולא היה ששים ונ"נ ואח"כ נפל לקדירה לא אמרינן דרואין החתיכה כאילו כולה בשמים ואפילו באלף לא בטל ז"א דאם יש ששים נגד החתיכה עכ"פ השאר מותר בשלמא תרומה דלאו בטעמא תליא דהא בעינן ק"א מש"ה רואין עדשים כאילו הן תרומה משא"כ דברים העבידים לטעמא דבטעמא תליא מלתא וגרגיר א' אין אוסר עצ"ח והבן:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:5
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:5](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:14:5)

**ובדברי**קדשו של הראב"ד ז"ל אני רואה דבר חדש ואיכא לעיונא ביה טובא שמ"ש שם בדברי ר"י בו"י דצריך שירבה על כל הטפלים דסובר אפשר לסוחטו מותר ואפילו הכי כיון שעדשים קיבלו טעם תרומה אינם עוזרים לא לאסור ולא להתיר. וכן מ"ש בנימוח שאין ההיתר מסייע לאיסור ולא כתב רבותא טפי דמסייע להיתר האחרון וכן ממ"ש וקא נגעה האי מילתא ברואין היתר כאלו אינו והשאר מינו רבה עליו ומבטלו אלמא אף לח בלח לפי דבריו על כל פנים צריך בהיתר האחרון הנוסף שיעור כדי לבטל על כל פנים איסור הראשון ואין היתר הראשון מצטרף עם היתר שני לבטל איסור א' דאין בדין שיעזרו להיתר מאחר שכבר נאסרו וכן יי"נ לבור וקיתון מים המים לחוד מבטלין ואם כן לכאורה צע"ג לדינא לח בלח ואחר כך נתוסף היתר ובין הכל ששים נגד האיסור הא' היכי לידוני' להאי דינא. אמנם מסתימת הפוסקים משמע דבין הכל מצטרף וכן משמע מד"מ כאן דכל ההיתר מצטרף. ועוד הדרא קושיא לדוכתין על הטור שכתב כל איסורין אף בב"ח והיינו לח בלח ואכתי צריך הקירה אם נוסף ס' בהיתר האחרון לחוד גם כל איסורין שריבה היינו על ידי צירוף ס' והבן:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:6
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:14:6](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:14:6)

**באופן**דנקטינא מהני מילי מעליותא דכתיבנא דבב"ח לח בלח נ"נ מן התורה וצריך ששים נגד כולו ואי איכא ספק אם היה ששים נגד כולו ספיקא דאורייתא לחומרא ובשאר איסורין לח בלח אי ניתוסף ויש בין הכל ששים עם ההיתר הראשון בה"מ שרינן ובב"ח אף שיש בהיתר האחרון לבד ס' נגד האיסור לחוד אסור אף בה"מ וכמה צדדים אין מועילין ואם יש ששים נגד היתר ואיסור הכל שרי בלח אף בב"ח וחתיכה אסורה עכ"פ החתיכה אם לא שיש רוב חתיכות וששים נגד החתיכה שרי. ושפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:15:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:15:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:15:1)

**וי"א.**הש"ך האריך ותוכן כוונתו אבאר. הנה או"ה כלל כ"ד ד"י כתב ג' דינים. הא' בנודע אף במקום דלא נ"נ אפילו הכי אסור דקנסו שוגג אטו מזיד כר' יהודא ור"מ וכההיא דק"י במפיל א' לים וההיא דצ"ח דכתב הטור דמותר בשוגג היינו בלא נודע דלא שייך כה"ג למיקנסי' אטו מזיד ותי' בזה קושית הב"י עט"ז אות ח'. הב' בלא נודע אף במקום דנ"נ אפילו הכי לא נ"נ בלא נודע. הג' דאפילו חתיכה גופא חוזרת להיות מותר בלא נודע והר"ב בד"מ הסכים לב' דינים של או"ה בנודע קנסו ובלא נודע להתיר דלא אמרינן נ"נ וז"ש הר"ב כאן וי"א דאפילו במקום דלא נעשה נבילה ר"ל ל"מ במקום דנ"נ דאין היתר בנודע דנ"נ אלא אפילו במקום דלא נעשה נבילה אפילו הכי נודע אסור דקנסו וחתיכה עצמה דהיינו אפשר לסוחטו אף לא נודע אוסר הר"ב. וע"ז השיג הש"ך דאין הלכה כן הן במה שמיקל בלא נודע דלא נ"נ דמוכח בגמרא בב"ח דאורייתא ומשאר פוסקים אף באיסורין דרבנן שאין בב"ח דאין לחלק מדהוצרך הרא"ש לתרץ ההיא דיי"נ במשהו ושאר הפוסקים תירצו דלח לא נ"נ ולא תירצו בלא נודע. ובנודע נמי שרי במקום דלא נ"נ בלח בה"מ ולא קנסו וההיא דמפיל יש לחלק ובסימן ק"י יבואר וראיה מהא דפ"ה דתרומות וממשנה אין ראיה דאימא כר' יוסי ור' שמעון אלא מר"א דאמר להלכה כל איסורין בשוגג שרי אף שנודע מדמחלק בין מזיד לשוגג. ולהלכה בשונג אף שנודע לא קנסינן אבל בלא נודע לענין חנ"נ בב"ח ודאי אסור מ"ה ובשאר איסורין בהפסד מרובה אין בידי להקל ואף בנה"ך בנו בהג"ה פקפק עליו וע' במנחת יעקב כלל פ"ה אות ל"א מ"מ לענ"ד כן:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:16:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:16:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:16:1)

**ולפ"ז.**עש"ך ולא הבינותי דרמ"א שכתב ולפ"ז צריך לחקור אם נוסף "לאחר שנודע" וכ"כ הלבוש ולא יותר ולא נהנו כמו שכתוב בד"מ דאם היה נודע מיד היה בא לשאול לפי שלא נודע לא איכפת לן במה שנתוסף אח"כ אף בב"ח ומ"ש להלכה ודאי לא קיי"ל אלא כמ"ש הט"ז והש"ך דאחזוקי איסורא לא מחזקינן והפר"ח אות ט"ו כתב וראוי לשאול אח"ז יע"ש:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:17:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:17:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:17:1)

**איסור.**עש"ך ובט"ז הארכנו בזה לפסק הלכה ודע להמחבר איסור דרבנן אף שיש לו שורש מ"ה אם לא היה ששים והוסיף שרי ולדידן יצויר זה לח בלח או יבש ביבש ואין רוב אלא נתערב שוה בשוה או אפילו בפחות ואיכא רובא דאיסורא אפילו מרבה עליו כההיא דעצים שנשרו להמחבר:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:17:2
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:17:2](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:17:2)

**מעשה**אירע בקהלה אחת שא' לקח ממומר אחר הפסח כמה חביות יי"ש סך גדול ובודאי נעשה תוך הפסח והורה מודה אחד כיון שי"ל דחבית א' נעשה לאחר הפסח אותו חבית מותר דספק חביות שעבר הפסח שרי כמבואר ותו יש לסמוך אהמחבר וט"ז ויש"ש דמותר להוסיף עליו ולבטלו. ונראה דיפה הורה בה"מ ושעת הדחק ועמ"ש בט"ז:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:17:3
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:17:3](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:17:3)

**ועיין**בערלה פרק א' ובפי' המשניות שם והפר"ח הביאו ועיין גיטין נ"ד דלא שכיח הוא ועיין בר"ש בירושלמי פרק א' דערלה שיאמר מריל הוא וצ"ע אם מתכוין מה בכך ועיין בר"מ שם ומ"ש בחבורו ואין העת האסף פה:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:18:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:18:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:18:1)

**ואם.**עש"ך דל"ת מ"ש המחבר בס"ה פירושו עבר ובטלו שנתרסק או הוסיף כפירוש הפר"ח שם ומש"ה באיסור בעין דרבנן כתב המחבר דאסור היינו לכל העולם וז"א דודאי קנס לא שייך באחרים ועיין לעיל אות ח':


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:19:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:19:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:19:1)

**מרבה.**עש"ך ועמ"א תי' לזה ועט"ז שם פסק דמוסיף והיינו לח בלח בה"מ אבל במקום דנ"נ וצריך להוסיף נגד הכל הוה כמו איסור בעין לדידן ועא"ש לעיל והר"מ ז"ל דפסק בפט"ו ממ"א הכ"ז דבשר מרבה הא איהו סובר דלא נ"נ אף בשר עוף בחלב עס"י צ' בט"ז. ולפ"ז מימי חלב בפ"ז ופ"א לאחר הנסיובי דהוה דרבנן אם נפל לשומן דהוה לח בלח ואין ששים יש לצדד בה"מ וכדאמרן ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:20:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:20:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:20:1)

**חוזר.**עש"ך דב' מינים שחלוקין בטעמן מבטלין וכבר התבאר סימן צ"ה באורך:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:21:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:21:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:21:1)

**ל"ש.**עש"ך פסק דבלח אף במינו אטו א"מ ובא"מ הוה דאורייתא כל שטעמו נרגש וחיך אוכל יטעם ואף נודע אסור ובמינו ביבש כל שנודע יש להקל ומשמע אף האיסור מעלה כו'. והפר"ח אות כ"א התיר אפילו בלח במינו כל שנודע אין חוזר וניעור ומיהו אם נתרבה ורוב באיסור אסור אף במינו יע"ש. ויראה לי מין באינו מינו אף באיסור דרבנן כל שטעמו נרגש לא מהני ידיעה ✍:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:22:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:22:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:22:1)

**ואחר כך.**עש"ך והם דברים פשיטים דלא דמי לשעטנז דשניהם היתר וא' מחזק חבירו כו' ולהר"ן בנדרים בדבר שיש לו מתירין עס"י ק"א ק"ב א"ש דאשמעינן היתר בהיתר במינו לא בטל ובאינו מינו בטל. ומה שכתב הש"ך לכתחלה היינו ליתן לקדירה אבל לערב החלב עם המים ליתן בבשר אסור כמו שכתב הצ"צ סימן פ' וכבר ביארנו לעיל דלא כבל"י ומ"מ קשה פשיטא דאי נמי דלא בטל היתר בהיתר אפי' הכי עכשיו בטל הוא ויש בילה ובשלמא או"ה אשמעינן דלכתחילה מותר וצ"ע:


###### Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:23:1
[Peri Megadim on Yoreh De'ah, Siftei Da'at 99:23:1](https://torahapp.org/share/book/Peri%20Megadim%20on%20Yoreh%20De%27ah/s/Siftei%20Da%27at/r/99:23:1)

**אם.**עש"ך ובקכ"ב אות ג' פסק כהט"ז דאסור. ובקדירה שאב"י ואיסור מועט אפילו הכי אסור ועיין מה שכתב בט"ז אות ט"ו וכאן אין להאריך ועיין מה שכתב בק"ג וקכ"ב בדין נטל"פ יע"ש: