## Perush Maharzu on Bereshit Rabbah Chapter 10

###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:1:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:1:1)

**ויכלו השמים.**הוקשה לו שמ"ש פר"א בריש פרק י"ח ויכולו השמים וכי כלו שמים וארץ מלהיות ומלעמוד עוד. אלא שכלו ממלאכת ומפועל ומצווי עכ"ל כמ"ש בפירוש הב' שהיל"ל וישלמו השמים והארץ. וכמ"ש ותשלם כל המלאכה. או ויגמרו. ע"כ דרש שבא ללמדנו ששמים וארץ שיש להם תכלה בזמן שעתידין לכלות. כמ"ש כי שמים כעשן נמלחו. והארץ כבגד תבלה. ע"כ יש להם קץ במקום. אך דבר שאין לו תכלה וזמן אין להם קץ כי ארוכה מארץ מדה. ורחבה מני ים וכאן מרומז התורה במ"ש ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי. ודרשו שבת פ"ח. הובא ברש"י בחומש. הששי שנתנה בו התורה. לזה אמר ויכולו השמים והארץ אבל לא התורה שנתנה בששי. והביא ראיה עפ"י מדה י"ז מפסוק לכל תכלה ראיתי קץ כל תכלה הם שמים וארץ וים וכל אשר בהם. כמ"ש ויכולו השמים וכו' לרמוז למ"ש כי השמים כעשן נמלחו וארץ כבגד תבלה ויש להם קץ באורך וברוחב וגובה ועומק. אך התורה שהיא נצחית שאין לה תכלה. ואין לה קץ במקום. ועל הרוחב הביא ראיה מפסוק. רחבה מצותך מאוד. וכאן אינו מפורש על האורך והגובה והעומק. ע"כ הביא מפסוק ארוכה מארץ מדה. שמדבר שם בתורה. כמ"ש בפסוקים הקודמים ויגד לך תעלומות חכמה וגו'. החקר אלוה תמצא וגו' גבהי שמים מה תפעל עמוקה משאול מה תדע. ארוכה מארץ מדה. ורחבה מני ים. ופי' הפסוק עפ"י מדה ט' וי"ז לכל תכלה בזמן ראיתי קץ במקום. מצותך שאין לה תכלה בזמן אין לה קץ במקום כי רחבה היא מן הים. וארוכה מארץ. וגבהה משמים ועמוקה משאול. ועיין לעיל פר' ה' סוף סימן ז'. ומ"ש גבהי שמים פי' משמים כמ"ש משאול מארץ. עפ"י מדה כ"ב ועיין עירובין דף כ"א ילקוט יחזקאל ב'. ועיין לקמן פרשה צ"ח סימן י"ב. ארוכה מארץ זו התורה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:1:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:1:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:1:2)

**סיקוסים.**רש"י פי' קץ וזמן בלשון יון. והערוך הביאו ולא פירשו והמ"ע כתב פירושו בלשון יון משקל ומדה וכאן כוונתי לשני הפירושים:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:1:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:1:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:1:3)

**זו מלאכת שמים.**שכתוב בהם ויכולו השמים והארץ. ופירושו כפשוטו כמ"ש בפר"א הנ"ל שכלו ממלאכת. ומפועל ומציווי ראיתי קץ שכלה מלאכתו בששת ימים. אך רחבה מצותך מאד שאין לה קץ ותכלה שלא כלה מלאכתה ולא תכלה. וכמ"ש לקמן פר' מ"ט סוף סימן ב' אין לך כל יום שאין הקב"ה מחדש הלכה בבית דינו שלמעלה וזהו חדשים לבקרים והבן:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:2:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:2:1)

**הגו סיגים.**פי' ד"א ויכולו השמים. עיין במ"ר ריש פרשה ז':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:2:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:2:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:2:2)

**דיוסקסים.**פירש במ"ע מין כלי וקערה עגולה. וכן שמים וארץ עגולים הם:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:2:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:2:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:2:3)

**כיון שנעקר תוהו ובוהו.**בכל יום ויום בבריאת איזה בריה נעקר חלק מתוהו ובוהו עד שנגמר כל צבא שמים וארץ נעקר כל תוהו ובוהו. ותוהו ובוהו בברואים כדמיון סיגים בכסף. ודורש ויכולו שלא יתכן כפשוטו כנ"ל בריש סימן א'. מלשון כלים ע"פ מדת ממעל ואז היו ראוים לתשמיש העולם. וענין הדרשה לא עזב הקב"ה הבריאה לרשות עצמה כי הם תמיד בדמיון תשמיש כלים ביד המשתמש בהם. כך שמים וארץ כלים ביד יוצר הכל לכל חפצו. אך קודם עקירת הסיגים הם תוהו ובוהו לא היו חשובים שיקראו בשם כלים ודורש פסוק הגו סיגים מכסף. ויצא לצורף כלי. ובפסוק הקודם שמים לרום וארץ לעומק וכו'. וע"ז אמר הגו סיגים משמים וארץ. ואז ויכולו נעשו כלים. והצורף הוא השי"ת. שברא תבל בתורה. כל אמרת אלוה צרופה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:3:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:3:1)

**כיצד ברא.**הוא ד"א על מה שכתב ויכולו:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:3:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:3:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:3:2)

**שתי פקעיות.**משל על כחות מעשה בראשית. כמ"ש חגיגה י"ב. והיו מותחין והולכין כשתי פקעיות של שתי. עד שכלו בדברו. ופקעיות הם כדורים. וזהו ויכולו. שמתחילה נתן בהם כח כפי ששיער ברצונו כביכול לצורך בריאת העולם. עד כלות המלאכה. והיה מתפשט והולך עד שכלה. ולעיל פר' ה' סי' ח' וכן לקמן פרשה זו סימן ה' איתא שאמר לעולמו די. שאלמלא כן היו מותחין והולכין עד עכשיו. אולי הכוונה שמתחלה נתן בהם כח זה שיהיו מותחין והולכין כשיגיעו לגבול ששיער יעמדו ולא ימתחו עוד. ושל אש שייך לשמים כמ"ש לעיל פר' ד' סי' ז' ושל שלג שייך לארץ כמ"ש כי לשלג יאמר הוה ארץ ומ"ש שפתכן זה בזה שטרפן ועירבן. הכוונה שהשמים והארץ דבוקים. ואחוזים זה בזה. השמים משפיעים והארץ מקבלת. וכן בהיפך. שהשמים מתפעלים ממעשה תחתונים כמ"ש והיה אם שמוע תשמעו ונתתי מטר. ואם לא תשמעו. ועצר את השמים. ונ"ל שפירוש המאמר שמשתי פקעיות אלו נעשו אחד. כמ"ש ופתכן זה בזה. ומי שסובר ארבע היינו שהיה כל אחד כלול משתים. אש ושלג. וכן מי שסובר שש. ג"כ באופן זה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:3:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:3:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:3:3)

**אפשר כן.**ואיך יהיו מותחין והולכין. ואמר לו המשל של בית קטן. שיכול האדם לעשות בידיו בכל קצות הבית. שהרי ידיו מגיעים לכותלים. וכן כביכול הקב"ה ידיו מגיעים עד קצות השמים. ופועל מקצה השמים ועד קצה השמים כביכול בידיו. כמ"ש ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. וכמ"ש ומעשה ידיך שמים:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:4:1)

**לשון מכה ולשון כליה.**ד"א וכו' והדקדוק כמ"ש בריש הפרשה ע"פ מדה כ' וע"פ מדה נוטריקון ויך ויכלה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:4:2)

**בדיצה.**פי' בשמחה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:4:3)

**בהדיוכין.**פי' במ"ע בלשון יוני והצלחה ורצון היכול להיטיב לאחרים:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:4
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:4:4)

**דרך קצרה ובמהירות.**וגידול הפירות לפי מהלך המזלות כדלקמן פר' זו סימן ו'. וכמו שכתוב ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים. ולפי שהיו מהלכין במהירות וקצרה היו עושין פירות בכל יום. כמ"ש בת"כ ריש פר' בחקותי. הובא בילקוט שם:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:5
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:4:5)

**כל מזל מהלך י"ב.**כך צ"ל כל י"ב מזל מהלך בשנה ומחצה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:6
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:6](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:4:6)

**בנות שוח.**שביעית ריש פרק ב' במשנה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:7
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:7](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:4:7)

**מרפא אותה המכה.**עיין לקמן פר' י"ב סי' ו' ופר' כ' סימן ה' ופר' צ"ה סימן א':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:8
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:4:8](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:4:8)

**ומחץ מכתו של עולם.**ובפסוקים הקודמים ונתן מטר זרעך וגו'. ולחם תבואות האדמה והיה דשן ושמן. והיה אור הלבנה כאור החמה. ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים. ביום חבוש ה' שבר עמו ומחץ מכתו ירפא הרי בהדיא שלענין הצלחת התבואות צריך להוסיף על המאורות כמו שהיו בתחילה. והכם ומחצם דרש אא"ע על עמו שכבר אמר ביום חבוש ה' את שבר עמו ת"ע למחץ מכתו של עולם. ומ"ש מחץ מכתו. כמ"ש מחצתי ואני ארפא מחיצתי אני ארפא. וזהו מ"ש כאן ויכולו ויך ויכלה. וע"פ מדה י"ז כמ"ש ומחץ מכתו ירפא. והנה המכה והקללה היה אחר חטא אדם ועונשו ודעת חז"ל שחטא אדם וקללתו ועונשו היה הכל בששי. כמ"ש לקמן פר' י"א סי' ב'. ואז כבר נתקללו גם המאורות ופרשת ויכולו נאמר אחר כן. וזהו ויך ויכלה לעת ערב:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:5:1)

**נשתכללו.**כתרגומו ויכולו ואישתכללו. והוא מלשון עיטור וכלילות יופי לשמחת חנוכה כמ"ש שמ"ר פר' כ"ט סי' ו' עטרתי כל מה שעשיתי. הה"ד ויכולו עכ"ל. ועיין שמ"ר ריש פר' נ' ועיטרה במאורות ופנסין. ועיין פסיקתא רבתי פר' מ"ו סימן ב' ענין העיטור והשכלול באריכות. שהשבת עיטרה ושכללה הכל ע"ש. וריב"ל סובר שהשכלול והעיטור יפוי המאורות בשמים ויפוי הצמחים בארץ:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:5:2)

**מכוללים היו המעשים.**וגירסת רש"י במדרש משוכללים היו המעשים מיום ראשון. והיו מותחין והולכין עד סמוך לחשיכה ערב שבת. מיד ויכל אלהים ביום השביעי גער בהם והעמידן עכ"ל. ומ"ש ביום ראשון. היינו השמים שנבראו בראשון. וכן מעשה כל יום נכלל ביומו ביופיו והדרו. אלא שהיה מותח והולך. ובערב ששי כלו ולא נמתחו עוד. שאמר לעולמו די כמ"ש לעיל בסי' ג' ולעיל פ' ה' סי' ח'. וזהו ויכולו כפשוטו. ולדעת הא' של ריב"ל ניתן להם עיקר היופי ביום ו' לעת ערב. ופי' תיבת ויכולו מלשון שכלול. ודעת ר' סימון שהופיע כל אחד בזמנו ויומו. ופי' ויכולו כפשוטו שכלו מלהמתח עוד וכמ"ש בסוף הפרשה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:5:3)

**ג' צבאים הם.**מאמר זה צע"ג שכל התנ"ך מלא מתיבת צבא. ואיך אמר ג' צבאים הם. ומאין לו לדרוש זכה צבא לו לא זכה צבא עליו. ע"כ נראה לי בס"ד שכוונתו על ג' צבאים שבספר איוב שאין באיוב אלא ג' פעמים צבא. אחד באיוב ריש ז' הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו. וכל הפרשה מדבר מגודל וריבוי יסוריו כמ"ש שם הים אני ואם תנין כי תשים עלי משמר. הרי צבא של יסורים סי' הרבה יסורים כצבא. וזהו שהתחיל הלא צבא לאנוש. אנוש מסובב בצבא יסורים. והב' באיוב יו"ד י"ז תחדש עדיך נגדי ותרב כעסך עמדי חליפות וצבא עמי. והמדרש במ"ש צבא לשמים ולארץ גלה עומק כוונת פסוק זה שמ"ש וצבא עמו כוונתו ע"פ גז"ש צבא שמים וארץ כמ"ש וכל צבאם. וזהו פי' הכתוב תחדש עדיך הם שמים וארץ כמ"ש בתורה סוף וילך העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ ועדות אלו שראוים להיות בעזרי להעיד על צדקי. וכמ"ש איוב ט"ז י"ח. הנה בשמים עדי וסהדי במרומים תחדש עדיך נגדי שיעמדו נגדי להעיד על עוני כמ"ש לעיל פר' ד' סימן ז'. אם זכה ויגידו שמים צדקו. לא זכה יגלו שמים עונו. והארץ מתקוממה לו. ותרב כעשך עמדי. וכמ"ש נחמן ברי' דר"ש ב"נ זכה צבא לו. לא זכה צבא עליו. וזהו שאמר חליפות וצבא עמי. פי' שבאמת צבא עמי צבא שמים וארץ הם עמי להעיד צדקי כנ"ל ואתה עשית חליפות שתחדש עדיך נגדי. והג' באיוב י"ד אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בא חליפתי ודרש המדרש כמ"ש חז"ל דוד שהניח בן כמותו נאמר בו שכיבה. יואב שלא הניח בן כמותו נאמרה בו מיתה. ותלמידים נקראו בנים. וכאלו לא מת אם מעמיד תלמיד כמותו. וזהו אם ימות גבר היחי'. רק אם מעמיד חלופו תלמיד כמותו אף שמת הרי הוא חי. כשאומר שמועה משמו. שפתותיו דובבות בקבר. הנה הבאתי ג' פסוקים שכתוב בהם צבא כסדר שכתובים באיוב והמדרש הביא כפי חשיבותן. צבא שמים וארץ. צבא תלמידים. צבא יסורים:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:4
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:5:4)

**וכל צביונו של אדם.**הוא ד"א על פסוק הלא צבא לאנוש וגו'. בלשון ארמי רצון. ופירושו שאם כל רצוני אינו אלא על הארץ בדברי הבל של ישוב הארץ מה הני' שהכל הבל ולא יחי' לעולם אלא כימי שכיר ימיו במספר. במהרה יחלופו. ומה יענה ליום הדין עיין שמ"ר פר' כ"ה סי' ב':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:5
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:5:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:5:5)

**אם זכה צבא לו.**פי' בא לפרש מ"ש חליפות וצבא עמי. שהצבא מתחלף לפי הזכות. וכמ"ש לעיל שאם זכה יגידו שמים צדקו. לא זכה צבא עליו. יגלו שמים עונו כדלעיל. זהו בצבא שמים. ובא עוד לפרש. צבא ארץ. בנה בנין וכו'. וכולל בדרשה זו. מ"ש הלא צבא לאנוש עלי ארץ. שנראים שהם כב' כתובים המכחישים. לאנוש משמע לעזרתו. עלי ארץ. משמע למשול עליו. ודרש זכה צבא לאנוש. לא זכה עלי ארץ. צבא עליו. כי עתה מפרש צבא כפשוטו. על צבא וחיל שבארץ. וכמ"ש חליפות וצבא עמי. ועוד דרש הלא צבא לאנוש עלי ארץ. הרבה צבאים שיתבעו עלבונו. מאחרים. ועלבון אחרים ממנו. ולא עוד שסוף הכל למיתה עומד. וכימי שכיר ימיו בצמצום. וכמ"ש שלש שנים כשני שכיר. ומ"ש דקיון כדלעיל פר' ט' סי' י"ג. דקיון של בריות:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:6:1)

**בר סירא.**לשון רש"י במדרש בר סירא אמר וכל צבאם. הרבה דברים אתה רואה. וסבר מה הניי' יש בהם אף הוא בכלל יתרונו של עולם. בהם הרופא מרפא את המכה. הרוקח מרקח מרקחתו. וכתב בן סירא. אלוה העלה סמים מן הארץ. כנ"ל להגי' דברי רש"י המשובשים מאד. והכוונה. שבן סירא לא דרש פסוק זה. אלא שהוא אמר כן בספרו. וחז"ל דרשו עפ"י זה. הפסוק וכל צבאם. ומקומם לקמן סי' ז' (ובשם ס"א כתב. בר סירא אמר וכל צבאם אלוה העלה סמים כו'):


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:6:2)

**העלה סמים מן הארץ.**לפרש וכל צבאם מלשון רצון כנ"ל ע"פ מדת ממעל. ועי' מ"כ. ובכל עשב ובכל ברי' יש רצון ותועלת. לרפואות. וזהו בצבא ארץ. וכן בצבא השמים. כמ"ש ר' סימון שצבא השמים משפיעים בעשבי הארץ. לכך קרא אותם בלשון צבא. ולא בלשון חיל וכדמתרגם. וכל חיליהון. וגם כלל צבא השמים והארץ בצבא אחד. במ"ש צבאם:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:6:3)

**לשון שוטר.**ע"פ מדת ממעל שעושה פעולת שוטר. שמכריח נקיים הדין של השופט. וכן חוקות שמים. מכריחים את העשבים שיגדלו:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:4
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:6:4)

**מעדנת את הפירות.**נ"ל שפירושו מלשון וירד אליו אגג מעדנות. שפירושו מלשון קשר שהיו ידיו קשורות. וכאן התקשר מעדנות כימה. פירושו שכימה קושרת הגידים ותהלוכות היניקה של כל העשבים ופירות וזהו שאמר וכסיל מושך בין קשר לקשר ונכלל בזה ג"כ מלשון עידון והמתקה. שנותן טעם בפירות:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:5
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:6:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:6:5)

**התוציא מזרות.**פירוסו מזלות וכפירוש הב' במ"ר פר' יו"ד בסי' ח' שהרי"ש והלמ"ד מתחלפין. ולכך החליף לכתוב מזרות לרמז על הקשרים הנ"ל. ופסוק זה סמוך יפסוק הקודם. וממזר הוא מלשון אריגה כמו מוזרות בלבנה. ועל כן נקראו מזרות שטווין ואורגים גידי העשבים והפירות. ועיין ערוך ערך מזור:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:7:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:7:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:7:1)

**אפילו דברים.**דורשים וכל צבאם שכולם לתועלת. ונקראו צבא. מלשון רצון כנ"ל בריש סי' הקודם ועיין כל זה ויק"ר פר' כ"ב בסימן א' במ"ר פר' י"ח סי' כ"ב קהלת רבה פסוק ויתרון ארץ. ועיין תד"א סוף פרק א'. הא למדת שלא נבראו בהמה חיה ועוף שקצים ורמשים בעולם. אלא לרפואה לבני אדם על הארץ:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:7:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:7:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:7:2)

**ר' אלעזר.**בירושלמי פרק ששי הלכה ט'. במס' שבת:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:7:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:7:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:7:3)

**גרגותני.**פירשתי שם בויק"ר פר' כ"ב:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:7:4
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:7:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:7:4)

**כל מה וכו'.**פירשתי שם בויק"ר:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:8:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:8:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:8:1)

**ויכל אלהים.**וכי ביום השביעי כלה. וכמ"ש לקמן ריש סי' ט'. וכאן חסר העיקר. וצ"ל מכאן שמוסיפין מחול על הקודש נמצא שכלה מלאכתו בשביעי. אך הקב"ה אינו צריך לתוספת. כמ"ש לקמן ריש סי' ט'. ואגב ענין זה של הוספה מחול על הקודש. הביא מעשים אלו לכאן ועיין בירושלמי ברכות פרק ד'. ובירושלמי תענית פרק ד' הלכה א' שעל שאמר שם שמוסיפין מחול על הקודש. הביא מעשים חלו לראי'. וכן צ"ל כאן. ועיין פסיקתא רבתי פר' כ"ג סי' ב':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:8:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:8:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:8:2)

**ולא צריך מקשי.**לשון הירושלמי דהא מוסיפין מחול על הקודש. ועוד דהא חמרי סלקין וכו':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:1)

**מהו ויכל.**שכתב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה דמשמע שביום השביעי עשה. והרי בשביעי לא עשה ע"כ פי' שהגמר היה בשביעי וההתחלה היה בששי. וההורדה הוא דבר שנעשה מעצמו. ודומה לפותקין מים לגינה וכדומה כשהתחיל מבעוד יום ונגמר מעצמו משתחשך. ומ"ש והורידה לא אמר כן אלא במשל. ולא בנמשל. כי די שיאמר וירדה משתחשך כי קשה לפרש שהורידה בידו בכוונה. הרי מלאכה גמורה היא כמ"ש במשנה. אף המכה בקורנס על הסדן. ע"כ ההכרח לפרש באופן שלא יהיה מלאכה של חיוב. ורשב"א סובר. שמ"ש ביום השביעי כוונתו שפגע ביום השביעי ברגע שנגמר ששי. שלפי ראותנו נקרא שביעי. שאין אנו יכולין לצמצם. ואנו צריכים להוסיף מחול על הקודש:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:2)

**וציירה וכיירה.**לעיל פר' ט' סימן ד' עיין שם במ"כ בשם הערוך:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:3)

**היה העולם חסר שבת.**וזהו ויכל אלהים ביום השביעי. שהחופה בלא כלה כחותם בלא צורה. ועם הכלה נשלמת צורת החופה. כך העולם והשבת בדמיון כלה וחופה. העולם כחופה כמ"ש ויק"ר ריש פר' י"א באריכות. והשבת בדמיון כלה וכמ"ש שבת דף קי"ט מבואר. ונצא לקרא שבת כלה מלכתא. ודורש מדת ממעל ויכל מלשון כלה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:4
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:4)

**חותם.**והשבת נקרא אות כמ"ש ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם והחותם הוא לאות נמצא שנגמר בשביעי אף שלא עשה בו מלאכה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:5
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:5)

**ששינו לתלמי.**פרק א' דמגילה בבלי וירושלמי:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:6
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:6](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:6)

**גיהנם ניסקת לרשעים.**כמ"ש כי ערוך מאתמול תפתה. העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה. נשמת ה' כנחל גפרית בוערה בה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:7
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:7](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:7)

**א"ר ברכי'.**לעיל פר' ג' סימן ב' וש"נ:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:8
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:8](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:8)

**אלא להפרע וכו'.**כמ"ש אבות ריש פרק ה' ועיין פסיקתא רבתי פר' כ"ג סימן ה'. והדרשה ע"פ מדה כ' אא"ע לגופו פי' שנברא כולו בעמל ויגיעה ת"ע לעונש רשעים ולשכר צדיקים. ואין זה עלילה חלילה אלא שהקב"ה מתנהג עם האדם כפי דרכו שכל מה שעושה ביגיעה חביב עליו. ואינו רוצה שישחיתו אותו. ודבר שעושה בלא יגיעה וטורח אינו שוה כלום בעיניו. ואינו חושש עליו. וא"כ אם יציירו בני אדם את בנין העולם בזה האופן יהיה קלקול העולם דבר קל בעיניהם וכן תקונו לכך כתב לשון מלאכה שיהיו מתנהגים בתיקון העולם. כמו שמתנהגים בעסק עצמן שמתיגעים בו ויקר בעיניהם:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:9
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:9](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:9)

**ומה נברא בו לאחר ששבת.**לפרש מ"ש כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות. משמע שלאחר ששבת ברא לעשות שהיל"ל בהיפוך כי מכל מלאכתו אשר ברא לעשות שבת. ופשוטו ע"פ מדה ל"א כאלו כתב שבת לבסוף. או מ"ש ברא לעשות. פי' מה שכבר ברא לעשות עתה שבת. וחכמים באו לדרוש וליישב גם לפי מה שכתוב. והדבר למוד מענינו שבשבת ברא דברים. השייכים לשבת. דברים של מנוחה ושביתה ומאחר שלא פירש הרי פירש. או עפ"י מדת ממעל שיפול על לשון שבת:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:10
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:10](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:10)

**ידי קוניהם.**כמ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. וכתיב ומעשה ידיך שמים:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:11
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:11](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:11)

**מותחין והולכין.**בא לדרוש מ"ש כי בו שבת מכל מלאכתו משמע מכולם יחד והלא מה שברא בכל יום ויום שבת ממנו. וביום שבת לא שבת אלא ממלאכת יום ששי. ע"כ דורש שמעשה כל יום היה נמתח והולך עד השבת. ובשבת נח מכולם יחד. ועיין לקמן פר' י"ב סימן ד':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:12
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:12](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:12)

**וינח לעולמו.**כוונת המדרש על מ"ש שמות כ' וינח ביום השביעי שהיל"ל ונח. אך וינח משמע שהניח אחרים. זהו שאמר וינח לעולמו:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:13
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 10:9:13](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/10:9:13)

**אסטאטיבה.**פי' הערוך בערך דנטיב. לשון עמידה בלע"ז כלומר שנח ממלאכה. ונתן דונטיבה בלשון לעז שברכו במזונות והמ"ע כתב אסטאטיבה בלשון רומי בנינים מוכנים לאנשי מלחמה בזמן שהם שוקטים ופי' דונטיבה בלשון רומי מתנות. ופי' כי המלך בשעה שפוטר החיל ממלאכה אינו נותן מזונות. ובשעה שנותן מזונות אינו פוטרן ממלאכה. אבל הקב"ה נתן מנוחה ובירך השבת במזונות. ברכו במן. ברכו במטעמים ברכו ביציאה כמ"ש לקמן פ' י"א סי' ב' ג' ד':