## Perush Maharzu on Bereshit Rabbah Chapter 3

###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:1:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:1:1)

**רבי יהודה ור' נחמיה.**עיין שמ"ר ריש פרשה נ' הפלוגתא כמו כאן ושם פירשתי טעם פלוגתתם ע"פ מדה ט"ו. ופליגי בהכרעה ע"ש שאין לכפול הדברים. ור"י מכריע מתחלת בנין. ור"נ מכריע מסוף בנין:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:1:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:1:2)

**עד כאן דרש ר' יודן.**שר' יודן דורש לדברי ר' יהודה פתח דברך יאיר. שתחלה ברא האורה ואח"כ העולם. ולפי זה יקשה לדברי ר"נ איך פירש הפסוק של פתח דבריך יאיר. אך ר' פינחס וכו' דורשים פי' הפסוק שהדיבור הראשון שדיבר הקב"ה. והוא המאמר הא' של יו"ד מאמרות והמאמר הא' שבתורה. וכמ"ש אבות ריש פרק ה'. וכמ"ש מגילה דף כ"א ב'. ולא כמ"ד בראשית נמי מאמר הוא וכמ"ש לקמן ריש פרשה י"ז עיין מש"ש בהדיא שפתח במאמר ויאמר אלהים יהי אור. וזהו פתח דברך יאיר. שמאמר של ויהי אור הוא המאמר הא'. וזהו דעת ר' נחמי' ג"כ:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:2:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:2:1)

**והיה אור.**שפירושו בעתיד. שאחר שאמר יהי אור. הותחל האור להבראות. ובהמשך הזמן נברא. אלא אמר ויהי אור בעבר שלא היה המשך הזמן בין הדיבור והמעשה. וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו משמע כבר נעשו שהיל"ל ה' עשה בדברו שמים ועיין לקמן פר' זו ריש סי' ז' ופר' ד' סימן ו' ופר' יו"ד סי' ח' ולקמן פר' י"ב סי' א'. מפסוק ויהיו כל אלה נאום ה'. ושם סי' יו"ד ולקמן ריש פר' כ"ז וש"נ:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:3:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:3:1)

**שמחה לאיש במענה פיו.**בא לפרש השייכות לסיפא דקרא. ודבר בעתו מה טוב. ועוד הכי כל איש ישמח במענה פיו. ובאיזה איש מדבר. ע"כ דרש ע"פ גז"ש שמדבר בהקב"ה שכ"י שמח במענה פיו ומאחר שלא פירש איזה מענה פיו. ולא בא לסתום אלא לפרש. על כרחך שהכוונה על מאמר ראשון. ויאמר אלהים יהי אור. וכמ"ש אור צדיקים ישמח ע"פ מדה י"ז וזהו ודבר בעתו מה טוב. כאן חסר עיקר הדרשה. וכוונתו כמ"ש בקהלת רבה. פסוק את הכל עשה יפה בעתו. בעונתו נברא העולם ולא היה ראוי שיברא העולם קודם לכן. וכמ"ש לקמן סי' ז' דין הניין לי וכו'. וזהו את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. וכן האור וכל דבר שנאמר בו כי טוב בפרט. וכן הוא שם בקוה"ר ג"כ. וזהו ודבר בעתו מה טוב ואז היה שמחה לאיש במענה פיו של יהי אור וזהו וירא אלהים את האור כי טוב. שהיה דבר בעתו והיה טוב:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:4:1)

**ר' שמעון בן יהוצדק.**שמ"ר ריש פר' נ'. ויק"ר פ' ל"א סי' ח'. מדרש תהלים ק"ד. ועיין שמ"ר פרשה ט"ו סימן כ"ב:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:4:2)

**כשלמה.**במדרש תהלים הגי' נתעטף בטלית לבנה. וכן הוא בילקוט כאן. והובא ברש"י על המדרש. ומ"ש שנתעטף בה כשלמה צ"ע שהרי עתה שואל מהיכן נבראת האורה. ואיך אמר שנתעטף בה כשלמה. וע"כ המ"כ אינו גורס תיבת בה וגורס בשלמה. אך לפי מ"ש במדרש תהלים מזמור כ"ז. שדורש פסוק זה וירא אלהים את האור כי טוב. וז"ל ר"י בר"ס אמר הבדיל את האור לעצמו. משל למלך שראה מנה יפה אמר זו שלי. כך כשברא הקב"ה את עולמו. אמר אין כל בריה יכולה להשתמש בה אלא אני וכה"א ונהורא עמי' שרא אמר ר' אבין נטלו הקב"ה ונתעטף בו כטלית. והבריק את העולם מזיוו. הה"ד עוטה אור כשלמה גו'. ורבנן אמרי הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא. משל למלך שהיה לו מנה יפה אמר זו לבני. וכה"א אור זרוע לצדיק ע"כ וכמ"ש לקמן סימן ו'. הרי שמ"ש שנתעטף היינו אחר שברא האור. והבדילו לעצמו. וא"כ באיזה אור ישתמש העולם. וע"ז אמר שנתעטף בה כשלמה. והבהיק כל העולם מזיוו. ומ"ש כאן מהיכן נבראת האור פי' האור שאנו משתמשין בו. אחר שהבדילו לעצמו או לצדיקים. ובזה גי' המדרש נכונה ויתכן לפי פשוטו כפי השגתנו כמ"ש כסה שמים הודו ורמזתי על זה ריש פר' א' אמון מכוסה ודו"ק והבן:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:4:3)

**ואמרה בלחישה.**בדבר סתר וסוד. ועל זה השיב לו מקרא מלא הוא. וע"פ מדה י"ז בא לפרש מ"ש כאן. ויאמר אלהים יהי אור איך נברא האור. עוטה אור כשלמה. וכלשון המדרש שמ"ר פרשה ט"ו סי' כ"ב. ודוד מפרשה. עוטה אור וגו' וכן הוא לעיל פר' א' סימן ו' בהדיא:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:4
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:4:4)

**לא היה אפשר לאומרה.**במדרש תהלים הגי' לא אמרתיה ברבים וכן הביא רש"י במדרש כאן:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:5
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:4:5)

**ממקום ביהמ"ק.**עי' שמ"ר פר' ל"ו סוף סי' א'. ובמ"ר פר' ט"ו סי' ז'.


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:6
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:6](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:4:6)

**מדרך הקדים.**והארץ האירה מכבודו. ודורש גז"ש:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:7
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:4:7](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:4:7)

**כסא כבוד מרום מראשון.**עי' לעיל פר' א' סימן ד':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:5:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:5:1)

**ה' פעמים.**מדה יו"ד מדבר שהוא שנוי. והתורה נקראת אור כמ"ש ותורה אור:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:5:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:5:2)

**כנגד ספר בראשית.**עיין לקמן פר' ס"ד סימן ח':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:5:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:5:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:5:3)

**שבו נתעסק.**וזהו יהי אור בלשון צווי. היינו סיפור הבריאה. וכל הדורות והתולדות של האבות והשבטים. הכל בנין העולם ובנין ישראל. וכל הענין להוציא מן הכח אל הפועל וזה נקרא אור. שהדבר שהוא בכח הוא כמו בחושך וחושבד' מיני אור. א' ההוצאה מן הכח אל הפועל כנגד ספר בראשית. ב' אור הישועה. שהצרה הוא חושך. והישועה אור כנגד ספר שמות. ג' אור השכל שהסכלות הוא חושך. והחכמה אור כנגד ספר ויקרא. שההלכות אור המעשה. ד' אור החיים. המות הוא חושך והחיים הוא אור. ספר במדבר. וספר דברים. ג"כ כנגד אור החכמה. כמו ספר ויקרא שכולו הלכות וזהו מלא הלכות ומ"ש רבות שהם מינים רבים קרבנות צרעת. נדות. יולדות. וזיבות. ועריות. בהמות טהורות וטמאות. ולכן אמר בלשון כפול אור כי טוב. ואין טוב אלא תורה. לאור יום. וכן ספר דברים. והקשה שבשלמא ספר ויקרא נקרא מלא הלכות. שאין בו סיפורים אחרים רק הלכות. אך ספר דברים יש בו הרבה סיפורים. והשירה והברכות שאינם הלכות. ותירץ שאצל ספר ויקרא כתב אור כי טוב. שהוא אחד. שהאור טוב מורה על כפל הלכות רבות. אך נגד ספר דברים. שינה ואמר לאור יום. שהם ב' ענינים. כמ"ש בסימן הסמוך. שאור ויום ב' דברים ובילקוט כאן הגי' אף הוא שינה בו דברים. פי' שספר דברים הוא משנה תורה. שחוזר בו בדברים שכתובים בד' ספרים הקודמים. ועל כן על ספר ויקרא שהוא מלא הלכות. אמר אור כי טוב. והוא דבר אחד. שהאור טוב. אך על ספר דברים. אמר לאור יום. שהוא כפל לשון השני מענין הראשון. אף שאינו דומה ממש. כמו משנה תורה. שהיא ענין של כל התורה. וזה ברש"י שעל המדרש בשם ס"א:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:1)

**ויקרא אלהים כו' לא אור הוא יום.**והלא ענין אחד הוא:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:2)

**אתמהא.**דבר תימא הוא. ולשון זה מורגל במדרש. ועיין רש"י במדרש:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:3)

**והיכן היא נגנזה.**עיין מ"כ. ועיין חגיגה דף י"ב א'. ועי' לקמן פר' י"א סימן ב' ופר' י"ב סימן ו' ושם בביאור יותר ועיין שמ"ר פר' י"ח סי' א' ופר' ל"ה סימן א':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:4
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:4)

**מתוקנת לצדיקים.**כמ"ש אור זרוע לצדיק והיינו בג"ע כי זריעה שייך בגן ששם נגנז וכמו שהעתקתי לעיל. בסימן ד' בשם מדרש תהלים. וזה עפ"י מדה י"ז. ולקמן פר' מ"ב בסימן ג' הביא מפסוק ואורח צדיקים כאור נוגה עפ"י מדה הנ"ל. וכאן הביא מפסוק והיה אור הלבנה וכו'. עפ"י מדה הנ"ל:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:5
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:5)

**ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים.**וס"ד ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא. ופי' שכאשר יהיה אור החמה שבעתים היינו שבע פעמים שבע. מ"ט פעמים כאור החמה שהיא עתה. אז ידמה לאור שבעת הימים. והרי זה בא ללמד על אור החמה ונמצא למד. שאור שבעת הימים הוא שבעתיים באור החמה. וע"כ היה מכהה גלגל חמה. וזהו ויקרא ה' לאור יום שישמש ביום חבוש ה' שבר עמו:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:6
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:6](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:6)

**אתמהא שבעה וכו'.**פי' זה תימא איך אמר שבעת הימים משמע ששימש אור הראשון ז' ימים והלא לא שימש האור אלא ג' ימים. עד שנבראו המאורות. ואח"כ נגנז כנ"ל. עי' פסיקתא רבתי פר' מ"ו:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:7
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:7](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:7)

**ז' יומיא דמשתותי.**שבעת ימי המשתה עיין ויק"ר ריש פר' י"א. ושם מבואר וכמ"ש מ"כ:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:8
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:8](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:8)

**ז' ימי אבלו.**כמ"ש ויהי לשבעת הימים ומי המבול וכו'. והחשבון מצומצם שמתושלח מת ז' ימים קודם המבול. שהרי מתושלח חי ט' מאות וס"ט. והוליד את למך כשהיה קפ"ז. ולמך הוליד את נח כשהיה קפ"ב. הרי ביחד שס"ט וחי עוד שש מאות שנה היינו חיי נח עד המבול ממש וכתוב בפרשת נח ונח בן שש מאות שנה. והמבול היה מים על הארץ. ואח"כ כתוב ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ. כאשר אמר הש"י לנח. כי לימים עוד שבעה. מה ענין שבעת ימים אלו. ודרש ר' נחמיה מאחר שהחשבון מצומצם שאז מת מתושלח הצדיק. וכמ"ש כי מפני הרעה נאסף הצדיק. ועשו לו אבל ז' ימים. ע"כ המתין להם שבעת ימים אלו עוד. ודרש ר"נ כן ממ"ש אצל יוסף ויעש לאביו אבל שבעת ימים. הרי שקודם מ"ת עשו אבל על הצדיקים שבעת ימים כמ"ש לקמן פר' ק' ריש סימן ז'. והקשה שם וכי למידים דבר קודם מ"ת. היינו מקודם מ"ת על לאחר מ"ת. כי נתנה תורה ונתחדשה הלכה. אבל דבר של קודם מ"ת מדבר של קודם מ"ת יכולים ללמוד. ע"כ למד ר"נ שז' ימים אלו היו ימי אבלו עפ"י בנין אב. ודורש עוד שמ"ש כאן כאור שבעת הימים. היינו מ"ש ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ. הרי שבשעת ימי אבלו של משותלח היה אור של שבעתים של חמה היינו אור הראשון. וכן הוא בסנהדרין ק"ח עיין לקמן פר' נ"ב סי' ז' ועי' ילקוט כאן:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:9
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:9](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:9)

**וירא אלהים את האור כי טוב.**וס"ד ויבדל אלהים:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:10
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:10](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:10)

**על הנר.**של הבדלה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:11
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:11](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:11)

**מן הכא וירא ויבדל.**כשראה את האור כי טוב שנהנה ממנו אז ויבדל ומזה אנו למידים על הבדלה. עיין ירושלמי סוף פרק ח' דברכות:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:12
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:12](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:12)

**הבדילו לו.**וכמו שהעתקתי לעיל סי' ד' ממדרש תהלים כ"ז כמ"ש ונהורא עמיה שרא. וכמ"ש שם המשל למלך שהיה לו מנה יפה והבדילו לעצמו:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:13
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:13](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:13)

**הבדלה ממש.**שהבדילם זה מזה כפשטות לשון של הבדלה. ולשון הירושלמי שם הבדלה וודאית פי' ג"כ כפשוטו. ולשון המדרש הוא כמ"ש כי עלית וודאי. ב"ר פר' צ"ח בסי' ד':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:14
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:14](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:14)

**אסטרטיגים.**נציבי פלשתים ת"י אסטרטיגי פלישתאי:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:15
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:15](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:15)

**מדיינים זע"ו.**עיין שמ"ר פר' למ"ד סוף סי' י"א. הלילה ההוא יקחהו אופל:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:16
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:16](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:16)

**פלוני יום יהיה תחומך.**כי היל"ל ויקרא אלהים את האור יום. ואת החושך קרא לילה. ע"כ דורש מ"ש ויקרא היינו שקרא אותו ואמר לו אתה אור יום. ופי' ע"פ מדה ט' ביום אתה שולט. ויום יהיה תחומך. ולחושך קרא ואמר לו לילה. ופי' בלילה תהיה שולט ולילה יהיה תחומך. ומדהוצרך לומר להם כן. ראיה ע"פ מדה ט' שהיו מדיינים זה עם זה. והוצרך להבדיל ביניהם. ולצוות עליהם כך:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:17
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:17](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:17)

**המימיך צוית בוקר.**פי' ע"פ מדה ט'. אתה לא צוית בוקר אני צויתי בוקר. ידעת שחר מקומו. פי' ג"כ ע"פ מדה כ"ב וע"פ מדה ט'. המימיך ידעת שחר הוא הלילה מקומו. אם הודעת לו מקומו איזה הוא. כמו שהודעתי אני. וע"פ מדה י"ט מדבר שנאמר בזה וה"ה לחבירו. פי' הפסוק המימיך צוית לבוקר איזה מקומו. המימיך צוית לשחר איזה מקומו כמו שצויתי אני. הרי אנו לומדים ע"פ מדה י"ז. שהקב"ה ציוה לבוקר וללילה איזה מקומו של כל אחד. והיינו מ"ש כאן ויקרא אלהים לאור וכו'. כך הוא פי' המדרש לפי מ"ש כאן. אך בירושלמי שהבאתי הביא המשל של איסטרטיגין. והדרשה על פסוק המימיך על דברי רבנן ע"ש. וצריך לפרש באופן אחר:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:18
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:18](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:18)

**א"ר תנחומא.**במ"ר פר' י"ב סי' ד':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:19
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:19](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:19)

**אנא אמרי טעמא.**פי' אני מביא ראיה על דברי ר"י ור"ל מפסוק זה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:20
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:20](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:20)

**משנבראו עושה שלום.**הרי כשנבראו אור וחושך. היה ביניהם מחלוקת ועושה שלום ביניהם. כי אין שלום בלא מחלוקת. ע"פ מדה ט':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:21
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:6:21](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:6:21)

**אלא ולחושך קרא לילה.**לפי פשוטו אלהים שנזכר ברישא דקרא קאי גם על ס"ד. אלא שא"כ היה די שיאמר ולחושך לילה. ויהיה תיבות ויקרא אלהים נמשך גם לס"ד ולמה חזר וכתב תיבת קרא ולא כתב תיבת אלהים בסיפא ללמד שאינו מיחד שמו על הרעה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:7:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:7:1)

**סדר זמנים.**היינו האלפיים שנה שנבראת התורה קודם העולם. כמ"ש ואהיה שעשועים יום יום. ויומו של הקב"ה אלף שנה וכמ"ש לעיל ריש פרשה א' וכמ"ש פסיקתא רבתי ריש פר' מ"ו. בכ"ה באלול ברא את העולם וכו' ראשון ליצירה. בראשון עולה למנין אלפיים שנה שנבראת התורה קודם לעולם. וכמ"ש בהדיא פר"א ריש פרק ח'. באלפיים שנה אלו היה בונה עולמות ומחריבן עד שברא את אלו. ולא היה זה דרך ניחום ושינוי רצון. אלא דרך זכוך עד שיצא העולם כמו שהוא עתה שיהיה לו קיום עיין לקמן פר' יו"ד סימן ב':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:7:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:7:2)

**והנה טוב מאוד.**משמע אשר עשה עתה היה טוב מאוד שהיו אחרים שלא היו טוב. וזה ע"פ מדה ט'. ותיבת והנה מורה דבר חדש שלא היה כן תחלה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:1)

**צפה הקב"ה.**עיין לעיל פר' ב' סימן ה' ומש"ש וכן כאן:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:2)

**ויהי אור אלו מעשיהם של צדיקים.**ומ"ש וירא אלהים את האור כי טוב. להכריע שחפץ במעשה הצדיקים כדלעיל סוף פ"ב:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:3)

**ויבדל אלהים בין האור כו'.**שהבדיל ביניהם צדיקים לג"ע. רשעים לגיהנם. אלה לחיי עולם. ואלה לחרפות ודראון עולם:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:4
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:4)

**ויקרא אלהים לאור יום.**עיין לעיל פר' ב' סי' ג' כל הענין. וכאן קיצר. שהצדיקים באור תמיד ואורח צדיקים כאור נוגה. נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. ורשעים בחושך ידמו:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:5
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:5)

**ויהי ערב.**על העונש של רשעים. שמשם שוקע וחשכה להם. וחושך של הצדיקים. נהפך לבוקר:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:6
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:6](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:6)

**יום אחד.**שהיה לו לומר יום ראשון כדלקמן סימן ט' ע"כדרש על יום הכפורים שבו נעשים ישראל גוי אחד כמלאכי השרת אגודה אחת ושלום ביניהם. והרשעים ע"י תשובה נעשים צדיקים. יום רצון יום חסד יום סליחה וכפרה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:7
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:7](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:7)

**הרים שמים וארץ ואורה.**בא לפרש יום אחד על שמיוחד בבריות שברא בו הדברים שהם עיקר העולם וכמ"ש לקמן פר' י"ב סי' ה' והוא ע"פ מדה ט"ז מדבר שמיוחד במקומו. וסובר המדרש דהרים ברי' בפני עצמה ואינו בכלל ארץ וכמ"ש תהלים צ' בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל. וכן במשלי ח' בטרם הרים הטבעו ולפני גבעות חוללתי עד לא עשה ארץ וחוצות. וצ"ע למה חשב הרים הרי אינו מפורש כאן ואי משום שמפורש במקום אחר. א"כ היה לו לחשב גם כל היו"ד דברים דחשב בחגיגה דף יו"ד ב' ובפר"א פרק ג' ולעיל פר' א' סי' ט'. כל זה כתבתי לפי גירסתנו במדרש. וכן בילקוט הרים וכו'. אך רש"י במדרש אינו גורס הרים ועיין לקמן פר' י"א סי' ט' ופי' מ"ש שמים על השמים החדשים שעתיד. ולפי פירושו צ"ל גם על ארץ שהכוונה על ארץ החדשה כמפורש בקרא כי כאשר השמים החדשים וארץ החדשה. וכן האור היינו אור הגנוזה לעתיד. וע"כ נקרא יום אחד שהוא מיוחד בדברים אלו שנבראו על לעתיד. כך נראה לי לפי פירוש רש"י:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:8
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:8](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:8)

**שבו היה הקב"ה יחידי.**ע"פ מדה ט"ז ומדה כ"ז ממעל יום א' שהיה הקב"ה אחד בו שגם המלאכים שהם חיים שכליים לא נבראו ביום א':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:9
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:9](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:9)

**ר' יוחנן אמר.**לעיל פר' א' סי' ג' וש"נ. ועיין שמ"ר פר' ט"ו סי' ב':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:10
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:8:10](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:8:10)

**המקרה במים.**וזה היה ביום ב' שאז נעשה הרקיע כעלי' שעלי' מים כמפורש בקרא ואז עושה מלאכיו וכו' ועי' לעיל בפר' א' הנ"ל כל הענין בביאור:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:9:1
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:1)

**אמר ר' שמואל בר אמי.**במ"ר פר' י"ג סי' ו' לקמן פר' י"ט סי' ז' פסיקתא פרשה ז' סי' ד':


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:9:2
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:9:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:2)

**שותפות בתחתונים.**להצטרף ולהתחבר ולשכון ביניהם:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:9:3
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:9:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:3)

**מה נפשך.**מה רצה במה שמנה ימי הבריאה. אם לחשוב ימים של ז' ימי הבריאה. היה לו להשוות שמות החשבון שהתחיל באחד. שהוא מספר מוכרת עומד בעצמו. ואינו סמוך. וכן שנים שלשה וכו' שעומדים בעצמם ואינם סמוכים ונצרפים. אך מספר ראשון שני שלישי כולם נערכים וצרופים זה לזה:


###### Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:9:4
[Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 3:9:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Bereshit%20Rabbah/r/3:9:4)

**י' עטרות.**כאן נשתבשו היו"ד עטרות כמ"ש רש"י על המדרש הובא במ"כ. והגירסא הנכונה כמ"ש שבת דף פ"ז ב'. וכן הוא במ"ר פר' י"ג סימן ו' כי חשבון יו"ד העטרות הוא הכל לצורך העבודה השייכים למשכן שהוא ביום ראשון. וא"כ אין לחשוב ראשון למלכים. וכן מ"ש ראשון לשחיטת צפון לא יתכן לחשוב כלל שהרי לדברי הכל עולות הקריבו בני נח כמ"ש לקמן פר' כ"ב סימן ה' ועיין בסדר עולם רבה פרק ז' היו"ד עטרות הנ"ל: