## Perush Maharzu on Vayikra Rabbah Chapter 3

###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:1
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:1)

**רעותיה.**רעות בלשון ארמית רצון רעוא וזהו רעותי' פי' רצונו:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:2
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:2)

**הלכות ומדות.**כי במשנה נשנו הלכות בקיצור בלא דרשות המדות אך במכילתא ות"כ וספרי נשנו ההלכות בפלפול המדות:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:3
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:3)

**דאגר גינה אכל צפרין.**מי ששוכר גינה אחת ושומרה היטב שלא יאכלו הצפרים את הפירות ואת הצפרים הבאים צודה אותם ואוכלם. אך מי ששוכר גינות הרבה ולא יוכל לשמרם כולם. הצפרים אוכלים כל פירותיו ולא יוכל לצודם:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:4
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:4)

**מרי אסיאן.**אוסיא פירושו שדה וכל המצטרך לה וכמ"ש שמ"ר פרשה כ' סי' י"ד יו"ד אוסיות פי' שדות:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:5
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:5)

**נחת זה יום השבת.**כמ"ש ונחת שולחנך מלא דשן וכתוב בשבת וקראת לשבת עונג גם פי' מלשון למען ינוח עבדך וגו':


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:6
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:6)

**בשובה ונחת.**ובלשון הירושלמי קורא לשבת שובה:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:7
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:7](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:7)

**יפה שעה אחת.**אבות פרק ד' משנה כ"א כ"ב משנת ר' יעקב והוא ר' יעקב בר קורשוי הנזכר כאן והוא ר' יעקב סתם שנזכר במשנה ובברייתא ובכל דרשות אלו דורש מ"ש ורעות מלשון רעוה ורצון שאם הוא מלשון רעה היל"ל ורעת רוח או ורוח רעה וע"פ מדה ט' דורש בכל דרשה מהו הרעות רוח:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:8
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:8](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:8)

**זה קומץ המנחה.**עתה דורש מה שהוא שייך לענין הפרשה של קומץ המנחה של העני וכמ"ש בסדר שמיני פסוק י"ז ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה וזהו מלא כף נחת:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:9
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:1:9](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:1:9)

**טעונה כפרה.**פי' נושאת כפרה כמ"ש באשר יוכלון שאת כמה דיכלין למטען:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:1
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:1)

**יראי ה' הללוהו.**ועי' כל זה מדרש תהלים כ"ב:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:2
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:2)

**יראי שמים.**מדקאמר אח"כ וגורו ממנו כל זרע ישראל א"כ מ"ש יראי ה' פי' הנבחרים מכל זרע ישראל ואינו דורש על הגרים שא"כ לא היה מקדים אותם לזרע ישראל ובמדרש תהלים הגי' ר' שמואל ואולי הוא ר' שמואל ב"נ הנמצא כמה פעמים במדרש. בשם הרב ר' יעקב דוב. ור' ישמעאל ב"נ סובר הם הגרים ומה שהקדימו אותם לישראל יתכן שר' חזקיה וכו' מתרץ שהוא לכבוד אנטונינוס:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:3
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:3)

**כתיב כי לא בזה.**תיבת כתיב מיותר שהרי דורש והולך פסוק שכבר הביא:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:4
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:4)

**אחד עני ואחד עשיר.**דורש מ"ש ולא הסתיר פניו ממנו שמאחר שהוא עני ובעניות הרי כבר הסתיר פניו ממנו. על כן דורש שמדבר בעת שהעשיר גוזל העני וכשבאים אצל דיין נושא פנים לעשיר ומסתיר פנים מן העני אבל הקב"ה אינו מסתיר פניו אז מן העני וכמ"ש בסדר משפטים אם ענה תענה אותו כי אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו ועל זה אמר ולא הסתיר פניו ממנו:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:5
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:2:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:2:5)

**וכשם שלא בזה את תפלתו.**דורש כפול לשון כי לא בזה ולא שקץ כי לא בזה הוא על התפלה וכמ"ש תהלים ק"ב י"ח ולא בזה את תפלתם וכאן מדריש במדה ט' ומדה י"ז כאלו מפורש כי לא בזה את תפלתם ומ"ש ולא שקץ ענות עני מה שמענה עצמו ומביא מנחה שכתוב בה אזכרתה לה' לריח ניחור:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:3:1
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:1)

**כל רע שעשיתי.**היינו הוידוי על פרטי החטאים שצריך לפרט החטא וזה אינו מפורש כאן כי כל אחד צריך לפרט מה שיודע בעצמו:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:3:2
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:2)

**בדרך רע הייתי עומד.**מתחלה וזה הביחני לעשות כל רע ודרך רע הוא חבירים רעים ורדיפת יין והגאות וכדומה שמביאים לכל רע וזהו החרטה האמיתית לעקור החטאים מעיקרם ואח"כ הקבלה האמיתית על להבא כמ"ש לא אעשה כמוהו ואח"כ התפלה על מחילת העון:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:3:3
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:3)

**ר' יצחק וריב"ח.**עיין במ"כ שכתב דדריש וירחמהו כאלו כתוב וילחמהו בחילוף רי"ש בלמ"ד על מדת גימטריא של אופן ב' בחילופי אותיות כמו מזלות מזרות אלמנותיו ארמנותיו ואולי הוקשה להם שהיל"ל וירחם עליו אך וירחמהו משמע דיבוק נפש בנפש וזהו נכלל יותר בתיבת וילחמהו ומ"ש מלחים פירוש שמחליק במלקט ורהיטנא שקורין (העביל) כמ"ש שי"ר דף למ"ד ע"א לחיו כערוגת הבושם זהו מלחים מקצת דבר וזה מלחים מקצת דבר וההלכה יוצא כמין לחיים. ומ"ש מדביקם זה לזה כמ"ש בספר הברית בשם מחקרים שאם יחליקו שני נסרים בדקדוק גדול עד כחוט השערה ויניחום זה על זה יתדבקו יחד מאד עד שלא יהיה באפשרי להפרישן ולהפרידן וכן האדם כשזוכה לטהר לבבו באמת ימצא עצמו דבוק בהקב"ה כמ"ש ואתם הדבקים בה'. ומ"ש שני כרעי המטה היינו דיבוק רחוק על ידי נסר באמצע ויתכן שמשל כרעי המטה הוא על דיבוק בעוה"ז עם העוה"ב שע"י מעשה העוה"ז ידבק בעוה"ב ומשל שני לחיים על הדיבוק בעוה"ב ופי' בערוך שהמדבק שני חתיכות עץ או מתכות נקרא בלשון ישמעאל לחאם:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:3:4
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:3:4)

**רבנן ורשב"י.**כל הענין בב"ר פרשה מ"ד סי' י"ד וש"נ ומבואר:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:4:1
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:1)

**למעלה מן הענין.**ודורש סמוכין. ועי' לקמן פרשה כ"ט סימן ה'. ומחבר כאן ד' פרשיות פרשת אם עולה מן הבקר וגו' ופרשת ואם מן הצאן ופרשת ואם מן העוף ופרשת ונפש כי תקריב ואצל בקר וצאן כתיב והקטיר את הכל המזבחה ולא כן אצל העוף ואח"כ ונפש כי תקריב ודורש מטעם גזל וכמו"ש המפרשים ויתבונן כמה טורח הטריח כויכול בבריאת המעים ואיך יניח בהם הגזל להטריח על הקב"ה כויכול ועי' קה"ר פסוק החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים שחושב שם כל יו"ד דברים אלו בשינוי דף קנ"ב:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:4:2
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:2)

**מי שאינו מקריב נפש.**ובכאן צריך לדרוש ע"פ מדת ק"ו מדה ט"ז מיוחד במקומו שדווקא אצל מנחה כתוב ונפש אלא שגם אצל מנחה ונפש וק"ו אצל בהמה ועוף. ומ"ש בסוף וכאלו נפשה הקריבה היה צ"ל וכאלו נפשו הקריב כנ"ל אלא אגב שכתב כן אצל מעשה האשה אמר גם כאן כן:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:4:3
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:4:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:4:3)

**תני ר"ח אפילו הן רבות.**בת"כ ריש פרשה ט' בני אהרן אפילו הן רבואות ועי' במ"כ. ודורש מ"ש ברוב לשון רבואות ע"פ מדת ממעל ואם אצל ב"ו כך ק"ו אצל הקב"ה הרי ע"פ מדה י"ז ומדת ממעל ומדה ו' מק"ו דורש כאן בני אהרן אפילו רבואות:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:1
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:1)

**בשביל זה.**בשביל כהן זה שיאכל. ומ"ש הצער הזה היינו להוליך דרך רחוקה כזה ולשמור שלא יטמא. ונראה לי שמ"ש שהביא מנחתו אין פירושו שהביא הקמח והשמן מארץ העמים שהרי גם בני א"י וירושלים לא היו מביאים רק מעות אלא הגזברים ובבהמ"ק היו חנויות של סולת ושמן שנעשה בטהרה שמהם מקריבים אלא פי' שבא בעצמו מרחוק ונצטער בעצמו לילך דרך רחוקה כזו להקריב מנחה וגם הוא נתן מעות לגזברים:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:2
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:2)

**בין האולם ולמזבח.**צ"ע ובתנד"א הגירסא בין הכבש ולמזבח. (הגה מבן המחבר):


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:3
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:3](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:3)

**ולא עוד.**פי' לא די שזכה בזה מחמת טרחו בעבודה אלא שקיים מצות עשה כמ"ש והנותרת מן המנחה וגו':


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:4
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:4](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:4)

**הדין פסוקא ריש סדרא.**כמנהג בני מערבא שמסיימים התורה בשלש שנים וצ"ע שפסוק והנותרת הוא פסוק א' קודם פרשה שלא יתכן שיתחילו ויסיימו בו ובהכרח לומר שהכוונה על פסוק והנותרת שבפרשת מנחת מרחשת הסמוכה ויתורץ הכל ואולי מפני קושיתי הנ"ל פירש המ"כ ריש סדרא ריש הדרשא והנראה לי כתבתי:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:5
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:5](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:5)

**מה גבורים הם.**ומסיים בילקוט תהלים י"ז ואין מתים אלא גבורים שנאמר החרם כל עיר מתים ומ"ש ממתים דורש נוטריקון מה' מתים וזהו מה גבורים ומ"ש ידך ה' שאין לו חבור למ"ש גבורים ע"כ דורש ע"פ מדה ט' שיהיה לו משמעות ענין שנטלו חלקם מתחת ידך ה' וע"פ מדת דבר הלמד מסופו:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:6
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:6](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:6)

**חלקם בחיים.**שנטלו חלק בביהמ"ק שנקרא בית חיינו וכמ"ש שיר פסוק כמגדל דוד צוארך דף כ"ה א' מה צואר וכו' כך ביהמ"ק ע"ש. וצפונך וגו' אלו קדשי הגבול. פי' אלו קדשי כל השבטים של כל גבול ישראל כי רק שבט יהודה הוא בדרום של ביהמ"ק וכל השבטים בצפונו והקדשים של הגבול הם תרומה ומעשרות. ישבעו בנים פי' שהבנים והבנות שלהם ישבעו מקדשי הגבול וגם מקדשי המקדש. ומה שקורא הבנים בשם עוללים דורש על שזכה אהרן לבניו בין כשרים ובין פסולים מלשון עוללות של הכרם וכמ"ש עוללות אפרים הם החלושים והפסולים וזהו לעולליהם:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:7
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:7](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:7)

**בריתי היתה אתו.**שע"י שהיו בו כל מעלות אלו זכה שנתנו לו מתנות אלו מתנה גמורה וכרת עמו ברית על זה ע"כ זכה גם לפסולים וכמ"ש בסדר אמור אצל בעלי מומין שיאכלו בקדשים וכמ"ש במלכים ב' כ"ג ט' אך לא יעלו כהני הבמות על מזבח ה' בירושלים כ"א אכלו מצות בתוך אחיהם:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:8
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:8](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:8)

**מת"ל מפני שמי נחת הוא.**שמשמע נחת מלשון ירידה שתרגום וירד ונחת ודורש שכן היה בעת שיצוק שמן המשחה על ראשו נרתע ונפל לאחוריו וכמ"ש במ"ר פרשה י"ח סי' ט' וז"ל שמא לא הייתי ראוי להמשח בשמן המשחה ומעלתי ונתחייבת כרת שאמר הקב"ה על בשר אדם לא יסך וכו' כמ"ש כאן וכל ענין זה בת"כ מסכת מילואים ריש שמיני:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:9
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:9](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:9)

**הנה מה טוב.**שמאחר שהזכיר שבת אחים וגו' כשמן הטוב וגו' זקן אהרן הרי בהכרח שמ"ש אחים הם משה ואהרן וכמפורש בתורה שמשה משח את אהרן בשמן המשחה ותחלה קרא אותו שמן הטוב ואיך קרא אותו אח"כ כטל חרמון נמשל השמן הטוב כטל ע"כ דורש שאהרן נתיירא שמא מעל בשמן המשחה וע"כ אמר כטל חרמון שאין בו מעילה:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:10
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:10](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:10)

**יורד על זקן אהרן.**ועי' שיר פסוק נאוו לחייך דף י"א א':


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:11
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:11](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:11)

**כאלו ירד על זקנו.**שמאמר הכתוב זקן אהרן א"כ מ"ש תחלה על הזקן אין פירושו זקן של אהרן ואא"ע לאהרן ת"ע למשה שמרומז במ"ש אחים:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:12
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:12](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:12)

**כי שפתי כהן.**ומאחר שכתוב בסוף הענין כי שפתי כהן הרי למוד מסופו שכל הענין מפסוק בריתי היתה אתו החיים והשלום מדברים בכהן היינו אהרן הכהן שדומה למלאך ה' שהיו בו כל המדות הללו:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:13
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:13](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:13)

**שתי מנחות הם.**תנדב"א פרק ו' והכוונה שתי מנחות שכתובים בלשון אחד שבמנחת מחבת כתוב ואם מנחה על המחבת קרבניך וכן במנחת מרחשת כתוב ואם מנחת מרחשת קרבניך ולא כן כתוב אצל מנחות אחרות ושניהם נעשים בכלי על האש. ומ"ש ובשתיהם הוא אומר והבאת וגו' הנה אצל מחבת לא כתוב כן אלא במרחשת כתיב והבאתי את המנחה אשר יעשה מאלה לה' פי' של מחבת ומרחשת שדומין זה לזה ועי' רש"י בחומש שלפי הפשט מ"ש מאלה קאי על כל המנחות. ומ"ש שזו תבלל בשמן שבמחבת מפורש סולת בלולה בשמן ואצל מרחשת כתיב סולת בשמן תעשה היינו כל צרכיו:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:14
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:14](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:14)

**ואהיה אהוב למקום.**ובתד"א שם הגירסא על אהובתי שאני אוהב המקום והכוונה בשתי הלשונות אחד הוא שע"י שאקריב מנחת מחבת אתרצה להשי"ת:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:15
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:15](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:15)

**שכרנו שבאנו ללמוד.**מאמר זה אינו בתד"א שלפנינו ופי' שבא לדרוש מ"ש שמן תורק על הלומדים מפי רב שמריקים תורה שבלב הרב ללבם ואינו מתגאה בתורה שלומד וזהו ואין קולו נשמע כי שאר משקים שמריקים קולם נשמע מלבד השמן:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:16
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:16](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:16)

**היו אוהבים אותך.**וזהו עלמות אהבוך עי' שי"ר פסוק זה דף ל"ב ב' וש"נ:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:17
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:17](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:17)

**בין שהוא טוב.**בין שיגיע להם מדת הטוב ובין שיגיע להם פורענות וזהו עלמות על מות:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:18
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:18](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:18)

**דומה כמו שנעלמו ממנו סתרי תורה.**לפי מ"ש כאן שמאחר שקרא ושנה כבר סובר בעצמו שיודע כל התורה והלכות ולא חסר לו רק סתרי תורה ובאמת מאחר שלא שמש ת"ח ולא למד התלמוד אינו יודע עדיין כלום וזהו מ"ש כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי אחר שהשגתי הדעת היינו התלמוד וכמ"ש שמ"ר פרשה מ"ח סי' ד' ובדעת שהיה מלא דעת בתלמוד ע"ש ותבין ואז בושתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי שלמדתי ואינו יודע דבר אך גירסת התד"א שם קרא ושנה ולא שימש ת"ח דומה כמי שנעלמו ממנו סתרי תורה ופירושו כפשוטו שעדיין אינו יודע תורה:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:19
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:19](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:19)

**אפילו מת עליו.**ובתד"א הגירסא אפילו מת ונהרג על התורה הרי הוא בשמחה לעוה"ב וכנ"ל על מות על מותו:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:20
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:20](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:20)

**מעשיו רוחשין כיצד.**ושם הגירסא כיצד יש בו דוגא באדם שתחלה פירש על מחבת שמעשיה קשין ועתה בא לפרש מרחשת שמעשיו רוחשין שזה משל על התורה שיודע ורוחש בה ואעפ"כ אומר עליו והבאתי את המנחה אשר יעשה מאלה לה' שתעשה מע"ט שיהיה לרצון לה' ועל זה אמר לו הקב"ה בני ברוך אתה וכו' ומ"ש ויטמנו שייך לדבר עמוק וזהו דמיון מרחשת עמוקה ממעמקים קראתיך מים עמוקים:


###### Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:21
[Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 3:5:21](https://torahapp.org/share/book/Perush%20Maharzu%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/3:5:21)

**מים עמוקים וגו'.**ואיש תבונה ידלנה היינו שיודע להשיב וגם הכוונה בפסוקים אלו על התפלה שגם על זה רומז במרחשת עמוקה ולזה הביא פסוק תפלה לעני כי יעטוף ובתד"א שלפנינו אין זה שם פסוק תפלה לעני: