## Piskei Recanati Siman 50

###### Piskei Recanati 50:1
[Piskei Recanati 50:1](https://torahapp.org/share/book/Piskei%20Recanati/r/50:1)

כתב הרבי מאיר עשה מעשה שהמלמד שמת תלמידו בתוך הזמן אין לו אלא שכרו ממה שלמד אבל מה שלא למד אין לו אפי' כפועל בטל מדאמר פ' האומנין האי מאן דאגיר אגירא לדוולא ואתא מיטרא פסידא דפועלים כיון דבעה"ב אנוס לא צריך תו לדוולא ולא דמי לההיא דהשוכר את הספינה וטבעה בחצי הדרך וכו' עד אילימא ביין זה וספינה סתם אמאי אם לא נתן לא יתן לימא לי' אייתי חמרך ואנא מייתינא ספינתא דההיא דדוולא כיון דפועלים לא מפסדי ממונא רק שמתבטלין ממלאכתן לא יהיב להו בעה"ב כיון דאנוס הוא אבל גבי ספינה כיון דבעל הספינה מפסיד יהיב לי' בעה"ב שכרו משלם. והכא כיון דמלמד לא מפסיד ובעה"ב אנוס הוא פטור מלשלם. וריא"ז כתב בספינה דאם חלה הבן יש על המלמד להשלים עיכוב החולה אע"פ שאין המלמד מוצא תינוקות אחרים ואם מת הבן קודם שנתן יכול לתובעו כל שכרו אם השכירו לבנו זה וכן אם השכירו לבנו סתם וידע על אי זה בנו עכ"ל נראה דמדמה האי עובדא לעובדא דספינה. והר' אברהם בר' אפרים כתב השוכר מלמד אינו יכול לחזור בו דהוי דבר האבד אם יהי זה התלמיד בטל. ואם יחלה המלמד ויכול לעשות מעשה מחט כלומר שיכול ללמוד מעט יטול שכרו ואם חלה התלמיד יכול בעה"ב ליתן לו תלמיד אחר כזה ללמוד. ואם אינו נותן לו כזה לא יפסיד שכרו בכך שהמלמד מתקלקל ומחליש כשהוא יושב בטל דהוי כאוכלסי' דמחוזא דאי לא עבדי חלשי וכן דן מורי עכ"ל. ושמא אף למאן דאמר דפסידא דמלמד לא אמר אלא כשהמלמד בטל דומיא דפועל אבל אם הוא משועבד לאחרים לא ורפיא בידי ומה שכתב הוא ז"ל שאם חלה המלמד ויכול ללמוד מעט יטול שכרו ומביאין ראי' מעבד עברי שחלה כדאמר בקידושין וצ"ע שם. ואי קשיא לך האי דאמר לעיל פסידא דפועלים ממאי דאמר בפרק מי שאחזו קורדיקוס ההוא גברא דא"ל לאריסי' כ"ע דלו תלת דלוותא ואכלי ריבעא את דלי ארבע ואכול תילתא לסוף אתי מיטרא ולא דלא ופליגי התם רב יוסף ורבה וקיי"ל כרבה דאמר הא לא אצטריכא ופסידא דבעה"ב תירגם רב אלפס דשאני אריס מפועל דכשותף דמי דאי איתניסא היא לא הוי שקיל מידי הלכך כיון דקביל דדלאי ארבעה קנה לי תילתא וכיון דלא איצטריך לא פקעה מנתא דילי':