## Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 244

###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 244:1
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 244:1](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/244:1)

**מפני כל חכם.**עיין בשיורי כנה"ג ובשאילת יעב"ץ ח"ב סימן קצ"ה מה שכתבו בענין אי חייבים לקום מפני אשת חבר:


###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 244:2
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 244:2](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/244:2)

**אמותיו .**עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל בשם בית הלל ועיין מה שכתבתי לעיל סימן ר"מ ס"ק ו':


###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 244:3
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 244:3](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/244:3)

**אין עומדין בפניהם.**כתב הלחם משנה בפ"ו מהלכות ת"ת שדין זה אפילו ברבו מובהק וע' בס' ארבעה טורי אבן על הרמב"ם שם שחולק עליו וסובר דדוקא ברבו שאינו מובהק או בשאר חכם או שיבה יש אלו דינים אבל ברבו מובהק שהוא בכלל מורא צריך לקום בפניו גם בבית המרחץ וכן באביו וגם מה שאין בעלי אומניות חייבים או רשאים לעמוד היינו דוקא מפני חכם או רבו שאינו מובהק אבל מפני רבו מובהק צריכים לעמוד ולכן לא הביא הרמב"ם דינים אלו בפרק דלעיל דמיירי ברבו מובהק וכן הטור והש"ע כתבו דינים אלו בסימן רמ"ד ולא בסימן רמ"ב עכ"ד ע"ש:


###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 244:4
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 244:4](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/244:4)

**מחול.**עבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל ועיין בתשובת חות יאיר סימן ר"ב שנשאל בת"ח היודע נגן בכמה מיני כלי זמר אם הרשות בידו לנגן בכנור לפני חתן וכלה או אסור לבזות עצמו מפני כבוד תורתו ואין יכול למחול על בזיונו וכתב דלכאורה זה תלוי בפלוגתא שבין הרמב"ם והרא"ש גבי זקן ואינו לפי כבודו הובא בח"מ סימן רס"ג ס"ג דלדברי הרא"ש שם דאף אם רוצה להחמיר אינו רשאי ה"ה כאן ושוב כתב דבזה לכ"ע שרי ומצוה עביד אחרי שהכל יודעים שאין לו שכר בעמלו ושהוא עושה לש"ש דדברי הרא"ש אינם רק בדבר מצוה שהיא בין אדם לחבירו דפטרה תורה לזקן ואינו לפ"כ ככלל שאמרו כל שהיה מטפל באבידה שלו וטוען ה"נ בשל חבירו דלא צותה תורה רק ואהבת לרעך כמוך ואם ירצה להחמיר נעשה כמבזה תורתו ליטפל בממון עצמו שאין ראוי לבזות עליה משא"כ במצות שבין ישראל למקום כ"ש מצוה שהזמן גרמא אין בו משום ביזוי כבוד זקנה ותורה וכל הנוהג קלות בעצמו לצורך גבוה ומצות ה' אף שאינה מצות עשה ממש רק גמילות חסד שילפינן מוהלכת בדרכיו הרי זה משובח ותבא עליו ברכה ע"ש: