## Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 306

###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:1
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:1](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/306:1)

**ומצוה להקדישו.**עיין בספר תיבת גמא פ' ראה שכתב דאפילו הוא בעל מום מקדיש אותו וגם אף ביום שנולד דכי אסרה תורה שלא להקדיש עד ליל שמיני בשאר קרבן דקדושתו בפה תליא משא"כ בכור ע"ש:


###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:2
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:2](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/306:2)

**לקבלו.**עבה"ט [ובש"ך מבואר עוד דדוקא אם אינו רוצה בו כלל אז אין כופין אבל אם רוצה לקבל לאחר זמן לכשיפול בו מום היו כופין אותו ועיין בת' חתם סופר סי' ש"ב שכתב טעם נכון לחילוק זה]. ועיין בתשובת חות יאיר סימן ל"ח ול"ט ומ' במעשה שראובן מכר לשמעון פרה מעוברת ועדיין לא פרע ובלילה הראשונה אחר המכר ילדה זכר והמוכר וגם הלוקח לא מכרו את הולד קודם הלידה באשר לא זכרו ולא עלה על לבם שהגיע עת לידתה וטען הלוקח שהוא מקח טעות ואינו רוצה לשלם בכן נעשה פשר ביניהם שהלוקח ינכה ב' זהובים וחצי מדמי המכר ויקח הפרה והולד וכן נעשה והחזיק הלוקח אצלו הפרה עם הולד כמו ז' שבועות ואח"כ שלח אותו לכהן א' ולא רצה לקבלו הדין עם מי. והשיבו דייני ק"ק פראנקפורט דפשיטא דאין כופין את הכהן לקבל וכמ"ש מהרא"י ונוסף לזה יש לצדד שאפילו ביזוי מתנות כהונה אין כאן כולי האי מאחר שבמקום הכהן אין מקום לשמור הבכור להיות קאי בקדושתיה בגיזה ועבודה גם יש לחוש שיתאמם בידים ובפרט אם הוא כטענת הכהן שהלוקח פשע שלא מכר לעובד כוכבים דודאי א"צ לקבלו והשאלה הנ"ל נשאל ג"כ לפני הגאון מהר"ק ממיץ ז"ל בשינוי קצת והעלה שהלוקח לא פשע כלל מכמה טעמים ולכן על הכהנים מוטל לטפל עם הבכור רק כיון שנראה מתוך השאלה שהוא ספק בכור כדין הקונה בהמה מן העובד כוכבים ע"כ אין כופין בכפיה רק מודיעים להם שאם יסרבו הרי הם מבזים מנת המלך וכל כהן שאינו מודה בהם אין לו חלק בכהונה. ונכון הוא שהלוקח והכהנים ישלשו ביניהם השני זהובים וחצי שניכה מן המקח. והרב המחבר ז"ל העלה ג"כ דהלוקח לא פשע כלל והאריך עוד בענין כזה בנדון טענות שבין הלוקח והמוכר ואין כאן מקומו. וכתב עוד שנשאל באחד שמכר באופן הבלתי מועיל כאשר נהגו רבים מעמי הארץ שנכשלים בזה והורה המורה שלא יצא מידי קדושת בכור ואח"כ לא רצו הכהנים לקבלו באמרם שהמוכר פשע בזה שלא מכר באופן המועיל. ופסק דנהי דמקרי קרוב למזיד דהו"ל לשאול לחכם מ"מ לא מקרי פושע רק שוגג כאשר סבר לפי מה ששמע ומה שראה מנהג המקולקל ע"ש:


###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:3
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:3](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/306:3)

**במקום שפשע.**עיין בתשובת חוט השני סימן כ"ו שהאריך בזה ואחר שנשא ונתן בהלכה כתב נמצא אתה אומר דלדעת מהרי"ו בודאי בכור פשיטא שצריך לקבלו עכ"פ אף אם פשע במה שלא מכרו ובספק בכור היכא דמוכחא מילתא שפשע כגון שהתרה בו וצוהו שימכור לעובד כוכבים והוא לא עשה כן א"נ שראינו שנתכוין להקניט בכה"ג פטור מלקבלו ואי לא מוכחא מלתא שפשע חייב לקבל זהו דעת מהרי"ו ולדידי נראה שאין לסמוך על דבריו אלא בנולד מפרה חולבת דמצד הדין פטורה מבכורה אלא שנהגו להחמיר (ע"ל סימן שי"ו ס"ג) ולכן כל שפשע מתבטל המנהג והחומרא ורשאי הכהן שלא לקבלו אבל בשאר ספק חייב לקבל אפילו מוכח שפשע אך המיקל בנולד מפרה חולבת אפי' אי לא מוכח שפשע ואינו מקבלו לא הפסיד ובדברי הרמ"א ז"ל יש ט"ס במ"ש שקנה פרה חולבת מן העובד כוכבים או שהיה כו' וצ"ל מן העובד כוכבים והיה יכול למכור כו' ור"ל דאיכא פשיעה דמוכח וזה עולה ממש כמו שכתבתי עכ"ד ע"ש ועיין בס"ק הקודם מ"ש בשם תשובת חות יאיר. [ועיין בת' חתם סופר סי' ש"ב שהאריך ג"כ בזה ודעתו להכריע דודאי כל שפשעו הבעלים לא עשו טצדקי למיפטרה מבכורה מחויבים מקנס דרבנן שגרמו להכשיל בקדשים אך מ"מ לא מפני זה יפטור הכהן מלקבלו ואם א"א לחייב הבעלים דגברא אלמא הוא עכ"פ מחייבין את הכהן לקיים מצותו אך אם אפשר לחייב לבעלים עד שנחייב את הכהן יותר ראוי לחייב הבעלים לגדור גדר בפני הפושעים ופטור הכהן ומ"מ איסורא דעביד הכהן עביד אך אם מכוין להקניט הכהן הרי אין זה כמבזה מת"כ אם אינו מקבל ומצוה עליו שלא לקבלו שלא ירבו להתל בכהנים דוגמת מ"ש תוס' בע"ז נ"ח ע"ב כגון זה מחייבין הישראל לטפל בו אפילו בספק בכור משום ספק בזיון קדשים ובכזה נראה דהישראל הלז חשוד על הבכור הזה שיטיל בו מום (ע"ל סי' שי"ד ס"י) מפני שטיפולו עליו על כרחו ע"ש]:


###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:4
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:4](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/306:4)

**ומקדש בו את האשה.**ע' באה"ע סי' כ"ח בב"ש ס"ק ס' שכ' דמ"ש כאן ומקדש בו היינו אחר השחיטה וקאי על מ"ש ושחוט ובהכי ניחא דלא תיקשי דברי המחבר אהדדי דשם פסק דהוי ספק מקודשת ע"ש:


###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:5
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 306:5](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/306:5)

**נאכל תוך שנתו.**דלא ליתי לידי תקלה בגיזה ועבודה. ט"ז. משמע שזה הוא רק מדרבנן ועיין בזה בשו"ת שיבת ציון סימן כ"ד בסופו בשם אביו הגאון בעל נו"ב ז"ל ובשם ס' בית אפרים: