## Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 342

###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 342:1
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 342:1](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/342:1)

**מי שהכין.**עיין בשאילת יעב"ץ ח"ב בסופו חמש תשובות בענין זה:


###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 342:2
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 342:2](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/342:2)

**אמה של כלה.**ואפילו מת לו ג"כ אמו או שאר קרובים שנשארו מי שיכין לו מ"מ מכניסים לחופה משום פסידא דידה והוא הדין איפכא במת אביו. תפל"מ ע"ש [ועיין באר היטב סוף סק"ג שכתב בשם הנה"כ דבזמן הזה אפילו במתו אב או אם דין שאר קרובים יש להם כו' ועי' בתשו' חתם סופר סי' שמ"ח שכתב דהכי נהיגי עלמא האידנא ע"ש. ועי' בס' חכמת אדם סוף כלל ק"מ מ"ש בזה] ועי' בתשו' שבו"י ח"ב סי' ק"ב באחד שהיה חולה נוטה למות וצוה לעשות נשואין לבתו ומת אביה אחר בעילת מצוה וכתב שביום המחרת לא תלך בתו אחר המת ללויה כיון שהוא רגל דידה ואע"ג דברגל עצמו הולכין ללוות המת אפילו הרחוקים וכ"ש שאר קרובים מ"מ בכלה שהמנהג שלא לצאת מפתח ביתה עד שבת כי כל כבודה כו' א"כ אם תלך אחר מטת אביה כאבלים הוי כאבלות בפרהסיא ואסורה ברגל וכבר קי"ל דנוהגת שבעת י"מ ואח"כ שבעת י"א ותו כיון דאביה צוה שיעשו לה נשואין בודאי ניחא ליה ומוחל על כבודו כו' ע"ש ומשמע דבאביו של חתן כה"ג צריך לילך ללויה:


###### Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 342:3
[Pitchei Teshuva on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 342:3](https://torahapp.org/share/book/Pitchei%20Teshuva%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/342:3)

**ליקח קטן.**[עבה"ט מ"ש בשם הט"ז אך נ"ל דלענין אבילות כו' ועי' בדגמ"ר ובתשובת חתם סופר סי' שמ"ח מ"ש בזה]: