## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 10:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/10:1:1)

צריך הדיין להיות מתון בדין בריש מסכת אבות תנן הוו מתונין בדין: שלא יפסקנו עד כו' כצ"ל בלא י' בין סמך לקוף: ומ"ש עד שיחמיצנו כו' לישנא דקרא נקט דכתיב אשרו חמוץ ודרשו רז"ל ממנו בפ"ק דסנהדרין דף ל"ה אשרי לדיין שמחמץ לדינו פרש"י שמשהה ומלינו כדי להוציאו לאמתו. ויהיה ברור לו כו' מדכתיב דינו לבקר משפט דרשו בפ"ק דסנהדרין דף ז' אם ברור לך כבוקר אמרהו: כמו שאמר אסף כו' לאו מהאי קרא יליף ליה רבינו שיהיה מתון בדין דהא אסף לאו אמילי דמשפט קאמר ליה אלא רבינו מביאו לטעם וראיה שהרי אסף ג"כ אמר אשאר עניינים כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן להבין הדבר על בוריו ואמתו:


###### Prisha, Choshen Mishpat 10:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/10:2:1)

והגס לבו בהוראה כו' משנה בפ"ד דאבות: הרי זה שוטה רשע וגס רוח נראה דה"פ אמה שהכניס ראשו תחילה לדין קודם שיחקרנו היטב זה שטותו ואח"כ שפוסק וגומר הדין זהו מעשה רשע שחייב את הזכאי כו' ואז נראה גאותו שבדעתו אי אפשר לטעות נפשו. והשתא א"ש שהפסיק בין תיבת שוטה לתיבת גס רוח בתיבת רשע וק"ל:


###### Prisha, Choshen Mishpat 10:3:1
[Prisha, Choshen Mishpat 10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/10:3:1)

וכל מי שבא לפניו דין ומדמהו כו' ביבמות דף ק"ט: ומ"ש ואינו נמלך כו' אע"פ שנמלך בדין הראשון כראוי דאם לא כן למאי נ"מ קאמר שמדמהו לדין שבא לידו כבר מכל מקום צריך שימלך בכל פעם שמא טעה בדעתו ואינו דומה לדין הראשון לגמרי: הרי זה שוטה ורשע וגס רוח כצ"ל וכן הוא במיימוני ובש"ע וכן מצאתי בש"מ ישן של קלף:


###### Prisha, Choshen Mishpat 10:4:1
[Prisha, Choshen Mishpat 10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/10:4:1)

ודרשו כי רבים חללים כו' בספ"ק דע"ז דף י"ט ופירש"י הפילה לשון נפל שלא מלאו ימים רבים חלליו:


###### Prisha, Choshen Mishpat 10:5:1
[Prisha, Choshen Mishpat 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/10:5:1)

ועצומים המתעצמים ומתאפקים להורות הורגין את בני דורם. ועצומים מל' עוצם עיניו. ועמ"ש בסימן ח' ס"ט אמש"ר שם דאעפ"כ לא היו יושבין בדין כו': אבל אם ידוע כו' ס"א יודע וכן הוא במיימוני ס"פ כ': ומ"ש הרי זה משובח נראה דזהו דומה למ"ש הרמב"ם והביאו רבינו בסימן ח' ס"ה שכתב כך היה דרך חסידים הראשונים כו' עד ואעפ"כ לא היו יושבין עד שהיו מכבידין כו' וכתבתי שם דר"ל אעפ"כ שאין שם אחר אבל במקום אחר יש מן הדין שהיו נמנעים עד שהיו מכבידים עליהן ה"נ קאמר שיודע שיש אחד במקום אחר אף שאינו עמו במדינה ה"ז משובח ונלמד מר' זירא דהוה מיטמר מלסמכו וכמ"ש ועיין ברמב"ם בשני הפרקים שעניינם כמעט א' הוא:


###### Prisha, Choshen Mishpat 10:6:1
[Prisha, Choshen Mishpat 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/10:6:1)

ומ"ש כאן עוד וכל המונע עצמו מן הדין כו' הוא משנה דמסכת אבות פ"ד ור"ל בתיבת כל אפילו אם יודע שאין אחר ראוי כמוהו אפ"ה מונע עצמו מן הדין ויראה אם יכול לעשות פשרה ביניהן כנ"ל ולא כב"י שכתב שגם מ"ש רישא ה"ז משובח נלמד ג"כ מהאי משנה דמסכת אבות דא"כ לא הול"ל וכל בוי"ו אלא דכל בדלי"ת ועוד דלא הו"ל להאריך ולכתוב אלא לקצר דימנע עצמו כדי שיפרוק ממנו איבה וגזל כו' וק"ל. ומ"ש פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. איבה כמשמעו. וגזל שפעמים מחייב את הזכאי. ופעמים משביע למי שאינו חייב שבועה ה"ז ש"ש:


###### Prisha, Choshen Mishpat 10:7:1
[Prisha, Choshen Mishpat 10:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/10:7:1)

ואל ישים חילוק בין דין קטן לגדול כו' כן הוא פשוט להגמרא פ"ק דסנהדרין דף ח' בלא קרא אבל קרא דכקטן כגדול תשמעון דרשו לענין שידונו מי שבא לפניהם תחילה וכמ"ש ג"כ רבינו ר"ס ט"ו: