## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 113:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 113:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/113:1:1)

מפני שהלוה יכול להבריחם עד"ר: ואפילו היה בידו בשעת הלואה כו' ואפילו אם עשאם לו אפותיקי בשטר דינא הכי כדלקמן סי' קי"ז:


###### Prisha, Choshen Mishpat 113:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 113:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/113:2:1)

ודוקא שנתנם במתנת בריא כו' ז"ל ב"י ואע"פ שלא הוזכר רבינו בסי' זה עד עתה מתנה אלא מכר אפ"ה כתב ודוקא שנתנם משום דמתנה בכלל מכר לעניין זה דכשם שאינו טורף מן הלקוחות כך אינו טורף ממקבל מתנה. ומ"מ צריך ליתן טעם למה לא כתב רבינו מתחלה ג"כ מתנה וי"ל דרבינו בכל יחד רבותא קמ"ל ראשון קמ"ל דאפילו מלקוחות אע"ג דסתם לוקח יכול לחזור על המוכר ליתן לו דמיו דהא אחריות ט"ס ג"כ במטלטלין כמש"ר בריש סימן רכ"ה משא"כ במתנות דסתמא אין לו אחריות ואח"כ בא לאשמועינן דאפילו ממתנות לפעמים דגובין והיינו ממתנות שכ"מ וק"ל: אבל נתנם לו במתנות ש"מ כו' ע"ל בר"ס רמ"ב שכ"ר שמתנות שכ"מ חשוב כירושה דזמנה אינה אלא אחר מיתה כירושה:


###### Prisha, Choshen Mishpat 113:3:1
[Prisha, Choshen Mishpat 113:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/113:3:1)

אז יש להן דין מקרקעי דאז יש להן קול כמקרקעי: אם כתב לו דאקני אבל אם לא כתוב דאקני אז יכול לומר להמלוה שהלוה קנה המטלטלין אחר הלוואה שלך וקי"ל לוה וקנה קרקעות ומכרן אינו משתעבד כמ"ש בסימן קי"ב גבי קרקע וברוב פעמים אין עדים שיכולים להעיד בברי שהיה בידו קודם הלואה. אבל אם כתב לו דאקני אז ליכא למיחש למידי: למעלה בסי' ס' ע"ש ס"ז וככ"ר ג"כ בסמוך ס"ס קי"א:


###### Prisha, Choshen Mishpat 113:4:1
[Prisha, Choshen Mishpat 113:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/113:4:1)

צריך למכתב דלא כאסמכתא כו' עד"ר: ושיעבוד מטלטלי אגב מקרקעי דומה לשיעבוד הערב כו' פי' אף לאחר שכתב לו בשטר שיעבוד מטלטלי אגב מקרקעי מ"מ לא הוי אלא כשיעבוד הערב. אבל מקרקעות הלוה בלא שיעבוד בשטר גובין מהן כמו שגובין מהערב וכמ"ש לעיל סי' קי"ב ס"ד גבי קרקעות הלוה דגובה מהן מדין ערב: דומה לשיעבוד הערב בתשובת הרא"ש כלל ע"ב סימן ח' מבואר דשיעבוד מטלטלי אגב קרקעי דומה לאסמכתא ולא אסמכתא ממש דכיון דשיעבדן באגב דינא כקרקע והמלוה על הקרקעות סמכא דעתיה וא"צ לשיעבוד קרקעות לכתוב דלא כאסמכתא ולא מעכשיו אלא כיון דמ"מ במטלטלין עבידן לאבד ולא סמכא דעתיה עליה (משא"כ בערב דלא שייך לומר עבידן לאבד ודאי סמכא דעתו עליו לגמרי וא"צ לכתוב דלא כאסמכתא ומש"ה כ"ר דומה לערב ולא ממש כערב) מש"ה צריך לכתוב דלא כאסמכתא לגלות דסמכא דעתיה עליו אבל אי לא אקני המטלטלי אגב מקרקעי אע"ג דהקנה מעכשיו אם לא יפרע לו לזמנו וכתב דלא כאסמכתא לא מהני כיון דבלשון דאי הקנה לו וכל דאי הוא אסמכתא משא"כ בשהקנה בק"ס במכר או במתנה ע"ש שהאריך. ובזה נתיישב תמיהת מ"ו כמ"ש בדרישה וק"ק ל"ל להרא"ש ליתן טעם משום דכל דאי הקנה לו תיפוק ליה משום דכיון דלית להו קלא למטלטלי ולא סמכא דעתיה דהמלוה וכמ"ש בר"ס זה וצריך לומר דס"ל דאי לאו דאי הו"ל כשלו כיון שהקנה לו מעכשיו ואם (גנב) [קנה] אדם מטלטלי ומכרו גובה מיד הלוקח וכמ"ש לעיל וק"ל: אפילו באסמכתא ובב"ד חשוב נלע"ד דר"ל או בב"ד חשוב דמעכשיו בלא ב"ד חשוב או ב"ד חשוב בלא מעכשיו מהני להרמב"ם ולהרא"ש ועד"ר מ"ש גבי צריך לכתוב דלא כאסמכתא: ולא שטופס שטרות כך הוא פירוש שטר שאין בו ממש ולא נכתב לגבות בו אלא להעתיק ממנו שטרות מיקרי טופסי דשטרות ס"ה ועיין בב"י שהביא עוד פי' אחר:


###### Prisha, Choshen Mishpat 113:5:1
[Prisha, Choshen Mishpat 113:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/113:5:1)

ואפילו מטלטלי דניידי בתשובת הרא"ש כלל פ' ס"ו כתב דעבדים ואע"ג דאין נקנין אג"ק משתעבדי אג"ק דכיון דשעבדינהו אג"ק אית להו קלא כמקרקעי: ואפילו בקרקע כל שהוא כתב בעה"ת בשער מ"ג ש"מ ד' אמות דכתבינן ל"ד הוא וכ"כ התוס' בב"ק דף ק"ד בד"ה אגב אסיפא דביתא ע"ש:


###### Prisha, Choshen Mishpat 113:8:1
[Prisha, Choshen Mishpat 113:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/113:8:1)

יכתוב הקניתי לו ד' אמות כו' ואע"ג דלעיל משמע דלא צריך אלא שיהא כתוב בשטר ששיעבד לו מטלטלי אגב קרקע היינו היכא שידוע לנו שיש לו קרקע אבל מן הסתם וכ"ש היכא שידוע לנו שאין לו קרקע לא כתבינן ששיעבד לו מטלטלי אג"ק דאין זה מקרי הודאה דדילמא הוא סבר דאף שאין לו שום קרקע יכול לשעבד לו מטלטלי אג"ק לכן לא מהני האגב אא"כ כתוב בהשטר שהקנה לו אג"ק ויכול להיות שיש לו במדינה אחרת כדמסיק ובזה שכתבתי מיושב מש"ר יכתוב הקניתי לו דאינו ר"ל שאנו נותנין לו עצה שיעשה כן אלא כלומר בכה"ג לא סגי בסתם אג"ק אלא צריכין שיהא כתוב בו כן וק"ל: ואע"פ שאין אנו יודעים לו קרקע ע"ל סימן קכ"ג וז"ל הרא"ש ויש נותנים טעם לדבר לפי שאין לך אדם שאין לו ד"א קרקע לקברו או בא"י וליתא כו' אלא שפשט המנהג שלא לדקדק אם יש לו קרקע לפי שרוב המקנים מקנים לחובתן ליתן או לשעבד נכסיהם וסמכינן דעתן אהודאתן שהן מודין לחובתן ואין מדקדקין לבדוק אחריהם אבל בימי חכמי התלמוד היו רגילין לדקדק עכ"ל: ומיהו משמע מדברי כולם דבאם ודאי אין לו קרקע בשעת הקנאה דלא מהני האגב ובזה מיושב ל' שאפשר שיהיה לו קרקע כו' שכ"ר שהול"ל שיש לו קרקע אלא ה"ק אף שידענו כי לפני יום או יומיים שבודאי לא היה לו קרקע כלל. מ"מ כשהיום מקני לו באגב מהני דאפשר דאף שמי שאין לו ודאי קרקע כלל היום יהיה לו אחרי יום ואף שאין לו בודאי במדינה זו יהיה לו במדינה אחרת וק"ל: