## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 143:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 143:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/143:1:1)

אין חזקה [אלא] עד אחר ג"ש כו' עד"ר: ומש"ר אבל אם אין שיירות מצויות כו' כן הוא בסוגיא דפרק ח"ה דף ל"ח משנה וגמרא שם ועד"ר: ואינו יכול לטעון לא ידעתי כו' והטעם קאמר שם בגמרא דחבריה חברא אית ליה:


###### Prisha, Choshen Mishpat 143:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 143:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/143:2:1)

ומש"ר ואפי' יש עדים שבא המערער כו' עובדא שם בגמרא דף ל' ע"א ועד"ר: ומש"ר והיה אלו ל' יום בסוף ג"ש כו' עד"ר: ומיירי שיש לו בית אחר לדור כ"כ תוס' שם. ונראה דה"ה נמי אם לא היה בבית אחר אלא בחדר אחר ולא היה לו דרך עליו וכההיא דשכוני גואי דלעיל סימן ק"מ סעיף י"ז: אבל אם טוען שלא מיחה מחמת טירדא כו' כ"כ ר"ש שם ועיין בב"י שהביא לשון נ"י וכתב עליו ז"ל דין זה ליתא אלא להמפרשים לא היה לי פנאי למחות עכ"ל ולא דק וכמ"ש בדרישה ועד"מ. והרמב"ם ז"ל כתב יראה לי שדין זה כו' כ"כ פי"א דטוען וז"ל כ"מ ותמיהני ע"ז שיותר טירדא יש בשווקים שבעיירות ממה שיש בשווקים שבכפרים ואפשר דבשווקים דקאמר היינו יריד פירייא"ש בלע"ז דכשהם בכפרים מתאספים עם רב ביותר משום דרויחי להו עלמא טובא עכ"ל גם י"ל שבעיירות רגיל להיות שם ימי השוק. בכל שבוע ומש"ה אינן טרודים כ"כ ביום בואו דמה שלא יקנה או יסחור ביום שוק זה יסחור או יקנה ביום שוק אחר משא"כ בכפרים שאין בהם יום השוק כ"א בעיתים רחוקים: וכל אלו הדברים לא נאמרו כו' כ"כ הרא"ש ועד"ר:


###### Prisha, Choshen Mishpat 143:3:1
[Prisha, Choshen Mishpat 143:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/143:3:1)

ברח המערער כו' מימרא דרבא שם סוף דף ל"ח ע"ש: פן ירדפו אחריו כו' ומהאי טעמא אפילו הוא במקום קרוב לא הוה חזקה ובמחמת ממון אפילו הוא רחוק הוה חזקה אם לא שהוא רחוק כל כך שבלאו בריחותו ג"כ לא היה חזקה וכנ"ל והיינו נטוש שכתב ר"י אברצילוני בסמוך וק"ל:


###### Prisha, Choshen Mishpat 143:4:1
[Prisha, Choshen Mishpat 143:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/143:4:1)

השבויין והנטושין בפ' המפקיד ריש (בבא מציעא דף ל"ט) מפרש נטושין קרי למי שהלך בע"כ ומש"ה נכסיו נראות נטושין ע"ש שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה הרי קרי לאפקעתא דמלכא נטשת. רטושין קרי למי שהלך מדעתו ואין אנו יודעין אנה הלך נכסיו נקראו רטושין ע"ש שנאמר אם על הבנים רוטשה: מפני שאין אדם יודע אנה הוא וא"כ מי הגיד לו שזה החזיק בקרקע שלו ומש"ה אפי' הוא במקום קרוב לא הוה חוקה וכן בשבוי דבסמוך וק"ל: מפני שהוא טרוד בשביו ומחמת זה לא ידע שזה מחזיק בשלו. ונטוש שהוא במקום רחוק דלא שכיחי שיירות בו' זה הוא מילתא דפשיטא דלא גרע מאחר דאינו נטוש אלא משום סיפא נקט דבמקום קרוב הוה חזקה משא"כ באינך ומיירי שנטוש ועזוב מחמת מורא ממון א"נ משום ע"א דלא היה בו סכנת נפשות דהא כבר נתבאר דמחמת נפשות בכל ענין אין חזקתם חזקה וק"ל: והוא אינו מפחד מדבר פי' והוא המערער לאפוקי ברח מחמת נפשות כמ"ש לעיל: ולא נפיש טירדיה לאפוקי שבוי: