## Prisha, Choshen Mishpat ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:1:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:1:1) כופין בני מבוי כו' לעשות לחי וקורה פי' או קורה לצורך הכשר מבוי לטלטל בשבת והיינו לביתם ממבוי שאינו מפולש ומיניה נלמד למבוי מפולש שתיקונו בצורת פתח מצד א' ולחי או קורה מצד שני: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:2:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:2:1) אבל אם באו להעמיד כו' פי' דוקא לעשות לחי כופין זא"ז אבל דלת ל"מ דאין כופין אלא אפילו כל אחד יכול למחות לומר אני רוצה כו' פי' רוצה אני שיהיה המבוי פתוח שאז אכנס בחבילתי בלי עיכוב משא"כ כשיש בה דלת ולפעמים תהיה סגורה ואצטרך להוריד חבילתי מעל כתפי ולהניחה על הארץ עד שאפתח וזה יהיה לי עיכוב וטירחא וגם המשקוף שעל הדלת יעכבו מליכנס עם חבילתו שעל כתיפו ודוקא במבוי אבל אין דרך ליכנס בתוך החצר וחבילתו על כתיפו מפני שבלא"ה החצר איננו פנוי אלא כשיגיע לפני פתח חצרו מוריד חבילה שם ונושאה אחת אחת לתוכו (ועמ"ש בש"ע בס"ס קע"א שאין אדם עשוי לפרוק משאו בדרכים לעין כל) ועוד בחצר ששם מצוי כלי תשמישיו צריך שמירה יתירה בדלתות ולהכי בחצר ל"מ דאין יכולין לעכב זא"ז מלעשות דלתות אלא אפילו כופין וכמ"ש לעיל ריש סי' קס"א וזה התירוץ עיקר: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:3:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:3:1) ואפילו אם יסכימו כולם כו' כלומר כשאין כולם מסכימין בכל אופן בעולם יכול כל אחד מהם לעכב אפילו במבוי שאינו מפולש ואינו קרוב לר"ה ואפילו במבוי קטן שנכנס בתוך מבוי גדול אלא אפילו אם כולם מסכימים לעשות דלתות אפ"ה לפעמים רבים מעכבים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכדמפרש ואזיל י"מ דוקא כו' ועד"ר: אפילו אם ירצו כו' ודאי אם עושין דלתות בקצה המבוי פשיטא דבני ר"ה מעכבין מפני ששם שכיחין רבים אלא אפילו אם ירצו להעמיד הדלתות לפנים הרבה אפ"ה יכולין לעכב: לפי שפעמים דוחקים פי' ביום השוק וכיוצא בו שיש הרבה בני אדם ובהמות בר"ה מעיירות אחרות ואינם יכולין לעמוד שם וצריכין לדחוק וליכנס לתוך המבואות וק"ל ועד"ר: י"מ כו' והרי"ב כו' עד"ר: וא"א הרא"ש ז"ל כתב כו' אלא לעולם מעכבין פי' אפילו פתוחה לכרמלית ולסימטא מיהו נראה דגם הוא מצריך שיהא מפולש והראיה דרבינו הביא מסקנת הרא"ש ומשמע דס"ל כוותיה וכתב עליו דברי הרמב"ן דמצריך שיהא מפולש ברוח א' ומ"ש ומיהו מבואות הקטנים כו' עד הפתוחים לר"ה או לסימטא זו ואצ"ל זו היא מ"ש או לסימטא אלא אגב רישא דכתב אלא לעולם מעכבין נקטא וק"ל: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:5:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:5:1) שפתוח לרחבו כו' כלומר שבל רחבו פתוח בצד רביעית: אבל היה בו פתח כו' כתב לשון היה משום דכשבאו לבנות לפנינו מוחין בידן משום עיכוב עתה דריסת רבים לשם מש"ה כתב ל' היה ר"ל שכך היה שם מימים קדמונים ושוב אין יכולין לסלקו כיון דהחזיק בו כבר וכמ"ש בסימן קנ"ה בסל"ב ול"ה ע"ש: שאינו רחב כרחבו של מבוי ויש לו פצימין כו' האי ויש צ"ל כמו שיש וכן כתב בש"ע ס"א דאל"כ קשה דיוקי דבריו אהדדי דמתחלה כתב דוקא כשהוא כולו מפולש ואח"כ כתב אבל יש לו פתח כו' ריש לו פצימין כו' תרתי למה לי אלא ודאי כל שיש לו פצימין זהו פתח שלו ונתעכבו רגל ר"ה ממנו וק"ל: מלבן בערוך ערך מלבן פי' דהיינו מזוזות הפתח והמשקוף: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:6:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:6:1) המפולשות לדרך עיר אחרת פי' שנוסעין דרך מבואות אלו אל מקום אחר: אפילו יש דרך אחרת כו' והיינו שאינו קרוב אותו דרך כ"כ כמו זה דאז קרינן ביה מיצר שהחזיקו בו רבים שאסור לקלקלו רש"י: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:7:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:7:1) חצר העומדת כו' עיין בדרישה: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:8:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:8:1) כל זמן שלא פרצו פצימיו כשסתם פתחו לא סילק מזוזות ומשקוף (ומפתן המבוי) [מפתחו] דגלי דעתיה דלא סילק לנפשיה וסופו לפתחו לאחר זמן רש"י: בד"א במבוי שאינו מפולש כו' אחצר העומדת בין שני מבואות וגם אפרץ פצימיו קאי ב"י והוא ודאי מילתא דמסתבר דכשהוא מבוי מפולש בשני צדדיו לא שייך ריבוי מהדרך דבלא"ה בקעי בה רבים תמיד מה שאין כן כשאינו מפולש וק"ל ועבד"ר: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:9:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:9:1) וכתב הרמ"ה אי אית ליה כו' כלומר אי אית ליה דלתות אזי דין מבוי מפולש כשאינו מפולש הוא: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:10:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:10:1) כתב הרמב"ם א' כו' עד"ר: ה"ג שמא יבוא עליהן מס ומתמעט מחלקן מהמס וכן הוא במיימוני פ"ה דשכנים מיהו גם נוסח שלפנינו שכתב בו ומתמעט מחלק המס הקצוב כו' יש ליישב וה"ק ומפני שדרך המלך להטיל סך קצוב על עיר א' ואותו סך נגבה מהמבואות ממבוי זה חלק כך וממבוי זה חלק כך ונמצא הוא מתמעט עצמו מאותו חלק המס שאינו נותן להם כלום להגביה וק"ל: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:11:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:11:1) וכתב עוד בענין תשמיש המבוי כו' בס"ס קס"א כ"ר דין זה לענין תשמיש החצר וכאן למדנו דגם לענין תשמיש במבוי יש עיכוב מלשנות מהמנהג: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:12:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:12:1) ה' חצרות הפתוחות כו' שם דף י"א ע"ש ובפירש"י ותוספות שם יתבארו לך דברי רבינו ויתבאר לך מזה ג"כ שמ"ש הב"י על מש"ר ה' חצרות כו' ז"ל הוא הברייתא שכתבתי בסמוך ואליבא דרש"י עכ"ל ט"ס הוא וצ"ל אליבא דרבי וק"ל: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:13:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:13:1) לפיבך אם בנה כו' זהו לשון הרמב"ם סוף פ"ה דשכנים והיינו ע"ד פרש"י שם במימרא דרב הונא ואף שהרא"ש והתוס' כתבי דל"נ פירש"י והעיקר כפר"ח מ"מ ודאי דינא קושטא הוא לכ"ע וכמ"ש ריב"ש סימן רנ"ג וע' בהג"א שם: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:14:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:14:1) (טו) כתב הרמב"ם פתח בעל השניה כו' כ"כ שם ספ"ה דשכנים: ומ"ש פתח אחר פי' עוד פתח אחר וכ"כ בהדיא שם ברמב"ם ע"ש: אבל אם כו' פי' פתח שני פתח בינו לבין השלישי וכן הוא במיימוני בינו לבין השלישי הפנימי מעכב טעם העיכוב מפני שלעולם סמוך לפתח אין רגילין לעבור מפני הנכנסים והיוצאים משם דרך הפתח והרי גרם לפנימי תוספת דרך וע' בב"י מ"ש בזה: וכתב ע ד כו' פי' הרמ"ה כ"כ כי עיינתי ברא"ש ורמב"ם ולא מצאתיה: כיון שאין אדם יכול כו' פי' דמיירי שכל רוחב המבוי הוא שלו וכמ"ש עליו רבינו ז"ל וצ"ל כו' וכאשר אבאר בס"ד: וצריך לפרש שגם מן הצדדין הוא שלו עד מקום שהוא סתום נ"ל דצדדין קרי ליה מה שהוא כלפי חצרו והלאה עד מקום שכנגדו שהוא סתום וה"ק וצ"ל כו' דאל"כ קשה הלא אף שיוכל לעכב על החיצונה מלעבור בסמוך לפתחו מ"מ יכולין לעבור רחוק מפתחו מצד דופן המבוי הסתימה שכנגדו וא"כ אין כאן טעם שמותר לו לסתום מפני שאינן יכולין לעבור כו' דהא יכולין לעבור אלא ודאי צ"ל שמיירי מבני מבוי שמדרכם הוא שכל מה שכנגד פתחו עד סתימת המבוי שכנגדו מחשב שלו או שקונה אותו מבני המבוי לשמש אלא שחיצונים אינן יכולים למחות בדריסת הרגל של הפנימים אבל הפנימים יכולים למחות ומש"ה יכול לסתום וכתב דרי"ב כתב דיכול לסתים אף שאין הצדדים שלו נראה שה"ט דס"ל דגם זה בכלל מ"ש שאין החיצון משתמש עם הפנימי אף שיכולין לעבור דרך עליו מ"מ מסתמא לא ניתן להו דרך תשמיש לבני חצרות החיצונים לצד פנים כי אם לצד חוץ למקום שנכנסים משם לר"ה: והוסיף לומר כו' נראה דטעמא מפני שכבר זכה בה אבל עכ"פ הוצרך רבינו לכתוב לעיל וצריך לפרש כו' דהא אין לומר דס"ל כרי"ב דזכה בה כבר דא"כ לא הול"ל הנתינת טעם דאין אדם יכול לעבור כ"כ בפשיטות אלא הול"ל דכבר זכה זה שסתם גם במה שכנגדו מלעבור עליו וק"ל. וי"מ מ"ש וצ"ל דמן הצדדין הוא שלו דר"ל מהצדדין שהן חוץ למבוי מאחוריו הן מצד דרום זה שהוא דר בו ולפנים ממנו הן מצד צפון שכנגדו ולפנים ממקום שבא לסתום דאל"כ איך יסתום זה שמא אלו הדרים מחוץ למבוי או מי שידור שם היום או למחר יפתחו שם פתח והשתא א"ש מ"ש ומסיק והוסיף לומר כו' ור"ל ל"מ בזה דאין חצר כנגדו למבוי משום צד אלא אפילו אם יש עוד חצר כנגדו כו' ולא נהירא לי פי' זה דא"כ קשה למה כתב דס"ל דהצדדין שלו הא אף אם אינן שלו ויש חצירות לפנים ממנו אלא שאינן פתוחות למבוי זה אלא למבוי אחרת שוב אינן יכולין לפתוח פתחים גם למבוי זה וכמ"ש לפני זה וא"כ הוא מותר לסתמו ודוק: ###### Prisha, Choshen Mishpat 162:15:1 [Prisha, Choshen Mishpat 162:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/162:15:1) ראו סעיף 14