## Prisha, Choshen Mishpat ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:1:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:1:1) לעשות להם חומה כו' בב"ב דף ז' ומדכ"ר סתם כופין לעשות חומה משמע אפילו אינה סמוכה לספר ומשום זימנין דמיקרי ואתי גייסות והיינו כת"ק דרשב"ג דלשם וכן דעת כל הפוסקים וכמ"ש ג"כ לעיל בדרישה בסימן קס"א לענין דין בית שער ע"ש: ולבנות להם ב"ה ולקנות להן ס"ת נביאים כו' לשון תוספתא הוא והביאה הרי"ף והרא"ש וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ו דשכנים וסיים שם כדי שיקרא בהן כל מי שירצה ע"ש ולדידן דספרים מצוים בינינו לא נהגינן הך כפייה אלא בס"ת לבד ומ"מ במקום ביטול תורה שאין ספרים נמצאין יכולין ב"ד לכוף לאחד להשאיל ספריו ללמוד בהן כמ"ש הרא"ש בתשובה הביאו מור"ם בס"ס רצ"ב ע"ש: ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:2:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:2:1) וכל מי שיש לו חצר כו' ג"ז לשון תוספתא הוא: חיוב לסייעם בחפירה כו' פירש"י הן בורות שחופרין לצורך מים לסיפוק בני העיר ורבינו שהתחיל וכתב שכופין לעשות חומה כו' [ולא] כתב הני חפירות אלא ברישא נקט לשון המשנה ואח"כ לשון התוספתא וכמ"ש ג"כ בר"ס קס"א ע"ש: ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:3:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:3:1) (ד) ואם הוא דר בעיר כו' וכל מי שדר כו' הכי הצעת דברי רבינו בר"ס זה אמר בני העיר כו' והו"א דוקא התושבין ודעתו להשתקע שם קמ"ל בסיפא ואם הוא דר בעיר כו' וחזר ופי' דבריו שאותה דירה צ"ל י"ב חודש או שיקנה שם בית דירה וגם בואם הוא דר בעיר קא משמע לן שאף שאינו דר שם בקביעות דנכנס ויוצא סגי וכאשר פסקו הפוסקים: או שקנה שם כו' פי' וידור בה נ"י ודקדק רבינו וכתב ואם קנה לאפוקי אם באו בירושה או נתנוה ליה במתנה דאז ליכא גילוי דעת כיון דלא טרח בה וכן כתב הריטב"א: הרי הוא כאנשי העיר מיד אקנה בית דירה קאי וכן הוא במשנה ועיין בד"מ: ומש"ר הרי הוא כאנשי העיר לכל דבר היינו דוקא לדברים שאינם מילי דצדקה אבל מילי דצדקה אית להו שיעורא אחרינא כדאיתא בגמרא וכמש"ר בטי"ד סימן רנ"ו ע"ש: ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:5:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:5:1) וכשגובין גובין לפי הממון כו' שם קאמרי כן אבנין חומות דלתים ובריח הנזכרים שם וכ"כ הרמב"ם שם פ"ז ז"ל כשהן גובין לבנות החומה גובין כו' ורבינו סתם הדברים ונ"ל דה"ה גביית דב"ה וספרים הנ"ל נמי דינא הכי וגם הרמב"ם אפשר דל"ד קאמר אלא אלשון הגמרא קאי וק"ל: ולאחר שחלקו לפי הממון רואין ג"כ איזה בית קרוב כו' פי' מתחילה עושין סכום ביניהן לפי ממון וגובין מכל מאה בשוה ואח"כ עושין שומא על הבתים ואיזה שהוא קרוב יותר לחומה יש עליו ליתן יותר מצד קורבתו למקום כניסת גייסות ואויבים להעיד והוא צריך שמירת החומה יותר משאר בתים ומשום דבשניהן שווים בממון הוה מילתא דפסיקא שהקרוב צריך ליתן יותר מש"ה נקט רבינו שומא דקירוב הבתים כששניהן שווין בממון אבל ודאי אף כשאינן שווין בממון שמין ג"כ קירוב של זה כדמוכח מדברי רבינו מיניה וביה ועד"ר אלא שאז פעמים נותן הקרוב יותר ופעמים הרחוק לפי ריבוי ממון: ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:7:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:7:1) ודוקא כשיש שלום בארץ כו' עד הואיל שעל עסק הכל הם באים הם דברי הרא"ש שם בשם ר"י הלוי: ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:10:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:10:1) כל הדברים שהם לשמירת העיר כו' ג"ז שם דף ח': ת"ח פטורים כו' מכל מיני מסים כו' דייק וכתב מכל פי' בין ממס המוטל על כל הציבור ביחד בין ממס המוטל על כל גלגולת וגלגולת בפני עצמו וע"ז כ"ר והרמב"ן כתב כו': ומש"ר בין קבועין כו' נ"ל לפרש דר"ל בין אם הוא מס הקבוע מידי שנה בשנה בין אם הוא מס הבא לפרקים בשעת המלחמה או שאר סבות וכ"מ בי"ד סימן רמ"ג: ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:11:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:11:1) (יב) ה"ג ולא עוד אלא דמלכא לא טרח כו' וכן הוא בס"י וכ"כ בחידושי רמב"ן וה"ק ל"מ אם אמר המלך בפירוש לעבדיו שיגבו מכל נפש ונפש בפני עצמו סך כך וכך או שעל כל נפש ונפש יביא סך כך וכך אל הגיזבר דאין עמי הארץ פורעים בשביל הת"ח שהרי אם לא יתן המלך יתפוס אותו ויקח ממנו אלא אפילו אם הציבור גובין ביניהן אחר שתפס הגזבר מאחד מהן כסף הגלגולת המגיע על כל כ"א דלפעמים מלכא לא טרח כלל לגבות מכל יחיד ויחיד אלא אומר כך וכך גלגולת יש בכם נמצא שעולה לו מכס סך כך וכך ובאותה סך תפס את היחיד על כולם גובין גם בזה מת"ח כיון דס"ס גובה לפי מנין הנפשות ובירר דבריו שגובה כסף גלגולת דכל אחד וכן הוא בחידושי רמב"ן: ומ"ש ותופס מא' כו' כדיניה דקדק לכתוב כדיניה משום דקיי"ל בעלמא דאין אדם נתפס על חבירו וכמו שכ"ר בסימן קנ"ח של"ת גזילה איקרי והוי פטורים קמ"ל דהוה דיניה הכי וכמש"ר לקמן סימן שפ"ט ע"ש: וכן כתב ר"ח כל אלה כו' פירוש אגמרא קאי וד"ל כל אלה המאמרים דאמרו דאין לוקח מס מת"ח פי' ר"ח דמיירי כגון כו' ב"י ע"ש ובחידושי רמב"ן שהביאו: כגון שיש עליהם דבר קצוב כו' עיין בב"י מ"ש בזה: ואינו נראה לא"א הרא"ש ז"ל כו' כ"כ הרא"ש בתשובתו כלל ט"ו דין ז' והביאו ראיה לדבריו מתשובת הרמ"ה שכתב ז"ל ואפילו המס הקצוב על כל איש ואיש בפני עצמו הציבור חייבין לפרוע משלהם המסים הקצוב על הת"ח כדי לפטור דהא כרגא שהוא כסף גלגולת אקרקף גברא מונח כדאמרי' בכמה דוכתי ואמרו רבנן פטירי ואי לא משלמי ציבור עלייהו מדידהו היכי יכולין למפטרינהו מבי גנזא דמלכא אלא ש"מ דמיחייבים ציבור למפרע עלייהו ממונא דנפשייהו לבי גנזא דמלכא עכ"ל מבואר מלשון תשובה זו דפליג אפילו אבבא קמייתא של הרמב"ן שהרי כתב היכי יכולין למפטרינהו מבי גנזא דמלכא משמע שתבע המלך מהן בפרוטרוט וגם בלא"ה כפל לשון ל"ל ומבואר עוד מזה דמש"ר אלא בכל ענין פטור דל"ד פטור קאמר דהא חיובי נמי מיחייבי ציבור לשלומי בעדו אלא משום דבגמרא אמרו דת"ח פטורין ממסים נקט הכי ור"ל בכל ענין אמרו חכמים שהוא פטור וממילא נשמע שהקהל יתנו בעבורו דאם לא כן איך יפטור מגבאי המלך והטעם שפטור אפילו מזה לפי שכל הפורעניות באין בסיבת ע"ה ובסיבתם בא לו ג"ז שתבע ממנו המלך מסים וגם ממה שהעתקתי נלמד שמש"ר וכ"כ הרמ"ה כו' הו"ל כאילו כ' ושכ"כ הרמ"ה כו' ור"ל הרא"ש כתב שפטורין מכל והביא שם ראיה מדברי הרמ"ה שכ"כ בהדיא ושחייב הציבור ובלא"ה יש לדקדק כן מלשון הרמ"ה שכ"כ כאן בשמו מדכתב חייבין למפרע עלייהו דלשון עלייהו משמע שתבעם הגזבר עצמו דאל"כ בעבורם הול"ל גם יש לדקדק כן ממ"ש ממונא דנפשייהו דהוא יתירא משמע אפילו מכסף גלגולת שתבע גבאי המלך מנפשם בפרוטרוט חייב הציבור למיתן בעבורם: ואפילו שהת"ח עשירים כו' אין זה לשון הרמ"ה אלא לשון רבינו ועד"ר: וכ"כ הרמב"ם נראה דאדסמוך ליה קאי שגם רמב"ם כתב שאפילו אם ת"ח עשירים הרבה יתנו הקהל (הרבה) בעבורם והוא מפירוש המשניות פ"ד דאבות ע"ש ועבד"ר: ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:13:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:13:1) וכן כתב א"א הרא"ש ז"ל ט"ס הוא וצ"ל וכתב א"א הרא"ש ז"ל וכן הוא בס"י וכן הוא באשר"י שכתב בשם הר"י הלוי שבעינן שיהא תורתו אומנותו וכ' עליו הרא"ש לפרש דבריו ז"ל נראה שת"ח שיש לו אומנות כו' ובי"ד סימן רמ"ג קיצר רבינו וכתב דין זה דתורתו אומנותו בשם הרא"ש: ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:14:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:14:1) ואדם שהוא בטל כו' עד אבל אם מעצמו פטרו כו' לשון הגמרא דף נ"ה ע"א א"ר אשי פרדכת מסייע מתא וה"מ דאצילתיה מתא אבל אנדיסקי סייעתא דשמיא הוא ופיר"ש אנדיסקי שפטרוהו מעצמן ומלשון סייעתא דשמיא משמע דל"ד פרדכת שהוא אדם בטל שפטרו מלך אלא ה"ה אחר נמי וכ"כ במרדכי פרק הגוזל בתרא אלא לאורחא דמילתא נקטו בפרדכת דאין דרך המלך לפטור לאחר ע"ש גם מזה כתבתי בחידושים וע"ש ועד"ר: ###### Prisha, Choshen Mishpat 163:16:1 [Prisha, Choshen Mishpat 163:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/163:16:1) ואף מן היתומים שם בגמרא ולשון ואף שכ"ר קאי אמ"ש לפני זה דבשאר דברים ת"ח חייבים בהם אלא שהוסיף ביתומים שחייבים ג"כ בשמירת העיר ב"י ויותר נראה דאר"ס קאי אמ"ש כופין בני העיר זא"ז לעשות כו' עד חייב לסייעם בחפירת שיחין ומערות ע"ז מסיק וכתב דאפילו מהיתומים גובין לזה ומפני שיש דברים מהנ"ל שהיתומים פטורין מהן כגון (לקמן) [לקנות] תנ"כ משום דיתמי לאו בני מיעבד מצוה נינהו מש"ה כ"ר לכל צרכי העיר ושמירתה וק"ל: צריכין להחזיר להן הטעם דבשלמא שאר אינשי ידעי ומחלי אבל יתמי לאו בני מחילה נינהו רש"י וע"ש: