## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 244:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 244:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/244:1:1)

האומר לשנים כתבו כו' בפ' כל הגט רב אמר מתנה אינה כגט ושמואל אמר מתנה הרי היא כגט וז"ל הרא"ש ס"פ התקבל אמר רב מתנה אינה כגט כו' כלומר בגט הוא דאמרינן אם אמר כתבו גט לאשתי לא מצי לשווייה שליח למכתב גט משום ביזיון דבעל (משום דעליה רמיא לכתבו כדכתוב וכתב ויאמרו שאינו יודע לכתוב ר"ן) אבל במתנה ליכא ביזיון ושמואל אמר מתנה נמי כגט דס"ל דהטעם הוא בגט משום דמילי נינהו ומילי לא מימסרי לשליח דלטעם זה אין לחלוק בין גט למתנה והלכתא שמואל ובזה הכל מודים וכמ"ש הרמב"ן בסמוך דלא אמרו מתנה הרי היא כגט אלא באומר כתבו כו' ש"מ דבזה מודה והכי הוא הצעת דברי רבינו מתחיל בדין הפשוט לכ"ע דגם במתנה אמרינן מילי לא מימסרי לשליח ואח"כ כתב והרמב"ם כתב דגם באומר אמרו שוה דין מתנה לגט שדבריו אינו כלום אפילו אמרו כן לאחרים כמו שציוה להן וכ"ש אם שינה מציוויו וחתמו הם עצמן והראב"ד הוסיף עוד להשוות מתנה לגט דאפילו אמר לג' תנו אינו כלום אבל הרמב"ן כתב כו' דלא כהרמב"ם והראב"ד ומסיק דהכי מסתבר ועבד"ר:


###### Prisha, Choshen Mishpat 244:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 244:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/244:2:1)

וכתב הרמב"ם שאם אמר לג' כו' פ"ד דזכייה כ"כ ולרבותא נקט ג' דהו"א הואיל והם ב"ד אלימא מילתא דב"ד דיכולין למימסר מילי קמ"ל וכן הוא בתוס' וכ"ש אם אמר לשנים שיאמרו כו' וכן הוא ברמב"ם ועבד"ר: והוסיף הראב"ד כו' וה"ה אם אמר להן תנו דע דלשון הראב"ד בהשגה אינו כן אלא ז"ל א"א ה"ה אם א"ל תנו ע"כ לכן נ"ל דהאי וכ"ש אם כו' הוא מדברי רבינו שהגיה כן ויש ט"ס בדברי רבינו שנהפכו הדברים וצ"ל לא קנה וכ"ש אם חתמו הם עצמם והראב"ד הוסיף על דבריו ה"ה אם אמר כו' ופי' הכי הוא דאפילו בעשו הג' כדברי המזכה ואמרו לעדים כו' אינו כלום כ"ש אם שינו מדברי המזכה שלא אמרו לעדים כמו שציוה להן אלא הן חתמו בעצמן דאינו כלום והראב"ד הוסיף דל"ת דוקא כשאמר לג' שיאמרו לעדים לכתוב הוא דאינו כלום הואיל ומתנה אית ליה דין גט ובגט אפילו ר"מ דס"פ התקבל מודה בכה"ג לדעת שמואל דקיי"ל כוותיה אלא אפילו אמר להם תנו והן ג' הו"א כיון שהם ג' וגם א"ל ל' תנו ולתורת ב"ד הוריד להם ור"ל שהם יצוו על מי שירצו שיכתבו המתנה והם יתנוהו או יצוו בנתינת המתנה כר"ת וכדס"ל לר"מ בס"פ התקבל לענין גיטין קמ"ל דהלכה כר"י דפליג עליה שם וס"ל דאפילו בכה"ג לא עשאם ב"ד אלא שלוחים ואינם יכולים לעשות שלוחים אחרים ועיין בא"ע (סימן ק"ך) ולגי' שלפנינו ג"כ פירושו הכי ואפשר שבספר שהיה ביד רבינו דהשגת הראב"ד היה כתוב בו כן אבל בודאי פשוט שאם אמר תנו וכתבו וחתמו הן בעצמן דשפיר דמי אבל הרמב"ן כתב כו' אלא בדאמר כתבו כו' פי' דס"ל דלא אמר שמואל דמתנה כגט אלא באומר לג' תנו או כתבו דאין רשאין לצוות לאחרים דע"ז קאי הפלוגתא דר"מ ור' יוסי בפ' התקבל (גיטין דף ס"ו) כשר לכ"ע במתנה והא דבגט פסול טעמא אחרינא הוא דאפילו ממנה הבעל אותן פ' ופ' שלוחים בפירוש ובפרטות שמותן שלא בפניהם ל"מ משא"כ במתנה ועיין בר"ן ס"פ התקבל (ועיין בא"ע סי' קמ"א וק"ך מ"ש שם ועיין בתשו' מהר"ר דוד כהן בית ששי):