## Prisha, Choshen Mishpat ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:2:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:2:1) והוא שיפקירנו בעליו הפקר גמור כו' משנה הוא בפ"ו דפיאה: לא הוי הפקר פי' ואם זכו בו העניים לא עשו כלום (כדמוכח בפ' א"מ בעובדא דר"י בר יוסי) וגם חייב במעשר: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:3:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:3:1) כתב הרמב"ם ההפקר כו' ז"ל הרמב"ם פ"ב דנדרים דין י"ז ההפקר אע"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור בו ומקור דבריו הוא מפ"ק דנדרים (דף ז') דשם איבעיא ליה אם יש יד לצדקה אם אמר דינר זה לצדקה וזה ואת"ל הוי יד לצדקה יש יד להפקר אם אמר דבר זה הפקר וזה מי אמרינן הפקר הרי הוא כצדקה א"ד אינו דומה לצדקה דצדקה לעניים והפקר לעניים ועשירים ומש"ה כתב הרמב"ם נמי האי לישנא הרי הוא כנדר ואינו נדר ושם לא איפשיטא האיבעיא וכתב הר"ן דגבי צדקה אזלינן לחומרא דלהרמב"ם כל את"ל איבעיא דאיפשיטא הוא אבל בהפקר דאין לו את"ל אין מוציאין מחזקת הבעלים ומה"ט פסק הרמב"ם בהפקר לקולא ובפ"ח מהמ"ע בצדקה לחומרא וגם רבינו כאן בסמוך פסק לקולא ובי"ד (ר"ס רנ"ח) בצדקה לחומרא וק"ל: ומ"ש ואסור לחזור בו פי' אם קדם אחד וזכה בו זכה ואסור לו למחות ולומר דיבור בעלמא דברתי ומיהו אם הוא מקדים נפשו וזכה בו בהגבהה קנה וכדמסיק ומשמע מדבריו דאין בחזרה זו אלא איסור הא חזר בו הוי חזרה ושוב אין יכול לזכות בו אחר כן הוא דעת הרמב"ם שכ"כ בהדיא שיכול לחזור בו כל ג' ימים הראשונים להפקירה אבל רבינו ס"ל דאין יכול לחזור אלא שהעתיק לשון הרמב"ם ועבד"ר: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:5:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:5:1) ה"ג וכל הקודם וזוכה בהן קנהו וכן איתא בהדיא במיימוני: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:6:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:6:1) ומ"ש הפקיר עבדיו הגדולים כו' בפ"ק דקדושין גבי גר שמת: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:7:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:7:1) ומ"ש דבר זה הפקר כו' בפ"ק דנדרים: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:8:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:8:1) וכתב עוד ד"ת אפילו הפקר בפני א' כו' רמב"ם בפ' הנזכר: אבל חכמים אמרו כו' בס"פ אין בין המודר גרסינן אמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק המפקיר בפני ב' לא הוי הפקר בפני ג' הוי הפקר ריב"ל אמר ד"ת אפילו באחד הוי הפקר ומ"ט אמרו בג' כדי שיהא אחד זוכה ושתים מעידין וכתב הרא"ש והר"ן דקיי"ל דהלכה כריב"ל לגבי ר"י והטעם דאף דהוי הפקר לאלתר כי ליכא אינש בהדיה מאן קא מסהיד עליה דהלה הפקירו וכאילו לא יצא מידו דמי שהרי יכול לחזור בו לכפור בהפקירו משא"כ כשיש תרי מעידין שהפקירו: ומ"ש וא"א ז"ל כתב כו' אדבר תורה קאי ולימר דל"ד אמרו בגמרא ד"ת אפילו באחד הוה הפקר דה"ה אפילו בינו לבינו ונ"מ לענין איסור שבת כגון שהשאיל בהמתו לנכרי ולא החזירו לו קודם שבת וע"ע בדרישה: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:9:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:9:1) דבר של הפקר כו' והביט בו כו' בסוף ב"מ אסיק רבא בלישנא בתרא דהבטה בהפקר לא קנה: ואיזה דבר מופקר כו' כ"כ הרמב"ם בפ"א מה"ז: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:11:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:11:1) אעפ"י שאין אדם רשאי כו' שם ברמב"ם כתב המ"מ פשוט הוא שאין לאדם רשות לכנוס לשדה חבירו שלא מדעתו עכ"ל: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:12:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:12:1) ואם בעל השדה כו' ס"ל להרמב"ם כיון שפירש המצודה שלא ברשות מועיל המצודה לבעל השדה לעשותו כצבי שבור (כמפורש דינו בסי' רס"ה) שע"י המצודה יכול להגיעו אף שאינו שבור ורבינו ס"ל דאף שפירש זה שלא ברשות מ"מ לא מהני לבעל השדה עמידתו ואמירתו לענין שאם אח"כ יבא בעל המצודה ויקדום לבעל השדה ליקחנו מהמצודה אם לא שג"כ יכול לקחם בלא המצודה ואז ס"ל דלא צריך אמירה כמש"ר בס"ס רס"ח ועבד"ר: הרי הוא גזל כלומר ומוציאין בדיינים שכבר הוא חצר המשתמר וזכה בהו בעל השדה כ"כ המ"מ: ואז זכתה לו שדהו רבינו לא בא להקשות על הרמב"ם שהרי כבר נתבאר (בסימן רס"ח) דהרמב"ם ס"ל דלעולם צריך אמירה אלא רבינו בא לגלות דעתו וכשטת הרא"ש כתבו וכן פי' ב"י: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:13:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:13:1) דגים שקפצו כו' בב"מ (דף ט') ולא חשבינן ליה חצר המהלכת פי' דחצר המתהלכת אינו קונה כדלעיל סימן ר"ב: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:14:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:14:1) מי שפירש מצודה לצוד כו' בגיטין (דף ס') והבאתי לשון הגמרא בדרישה בסמוך בסי"ב וכתבתי שם בשם המ"מ דמיירי דבמקום הפקר פירש המצודה דאילו ברשות חבירו לא הוה גזל גמור אפילו עשוי בכלי דלא עדיף מכליו של לוקח ברשות מוכר דלא קני לוקח אע"ג דדעת אחרת מקנה אותו כמשר"ל סימן ר' ע"ש: עני המנקף כו' בגיטין (דף ס' וס"א) ופרש"י מנקף חותך ואם לקט מהאילן בידיו ונתנן ע"ג קרקע הואיל ומטו לידיה גזל גמור ודוקא כשחותך הפירות מהאילן ולא תפסן בידו ונפלן מיד לארץ קאמר דאין בו אלא מפני דרכי שלום עכ"ל רש"י: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:15:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:15:1) שחלים הגדלים בשדה כו' ב"מ (דף ק"ז): או שגדלו כל צרכן כו' ואז מאי דאפסיד כבר אפסיד: ###### Prisha, Choshen Mishpat 273:16:1 [Prisha, Choshen Mishpat 273:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/273:16:1) כל שדה שיש בו כלאים כו' כן פירשו בגמרא ריש מ"ק והוא רובע הקב מסאה שהסאה הוא ו' קבין: הרי הוא הפקר עבד"ר: