## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 339:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 339:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/339:1:1)

מצוה לתת כו' וקאמר עובר בלאו ולא קאמר עובר בב' לאוין כמ"ש בסמוך משום דלא עובר בב' לאוין אלא בשכר שכיר ואין דעתו ליתן לו אבל אם בדעתו ליתן לו אלא שאינו נותן לו בזמנו אינו עובר אלא בלאו א' וכן דייק ל' רבינו ול' הרמב"ם ובהא לא אמרינן דלא תלין ולא תבא בחדא מישך שייכי כמ"ש בסמוך וק"ל: אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה וכלים כצ"ל וכן הוא בב"מ דף קי"א ושם בגמרא יליף להו מקרא כמ"ש בסמוך:


###### Prisha, Choshen Mishpat 339:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 339:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/339:2:1)

דדרשינן כל כו' ר"ל דכתיב לא תעשוק (שכר) שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך ודרשינן מבארצך כל שבארצך לרבות בהמה וכלים:


###### Prisha, Choshen Mishpat 339:3:1
[Prisha, Choshen Mishpat 339:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/339:3:1)

כאילו נוטל נשמתו ל' ברייתא שם דף קי"ב ואמרינן שם בגמרא עלה ז"ל רב הונא ורב חסדא חד אמר נפשו של נגזל דכתיב כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח וחד אמר של גזלן דכתיב אל תגזול דל וגו' כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש וברייתא דקתני כאילו ה"ק הכובש את השכר הזה כאילו המית הוא את נפשו שגורם לנפשו מיתה: ועובר בה' לאוין ועשה כן הוא בגמרא וכן הוא בש"ע והם לא תעשוק את רעך ולא תעשוק שכיר עני ולא תלין פעולת שכיר ולא תגזול ולא תבא עליו השמש ומשום ביומו תתן שכרו ובגמרא דף קי"א ע"א לא חשיב לא תגזול אבל צריכין להגיה אותו שהרי אמרו שם עובר בה' לאוין ובגמרא מקשה הני דאיכא ביממא ליכא בלילה דאיכא בלילה ליכא ביממא ומשני אר"ח שם שכירות בעלמא עיין בפרש"י שם [וקצת מנהו בב"ח] ורבינו שסתם וכתב עובר בה' לאוין ועשה (ר"ל בשלמא בגמרא דקתני לחמשה לאוין בפירוש נראה מהן דעובר ל"ד קאמר אלא כלומר שם שכירות אבל כשאינו מונה אותן בפירוש נראה דעובר ממש קאמר) נמשך אחר ל' הרמב"ם ז"ל שכ"כ בפי"א דשכירות וצ"ל שהוא מפרש [עיין בב"ח שהביאו] עכ"ל ב"י ונכון הוא ובזה יתיישב עוד דקדוק א' בדברי רבינו וכמ"ש בדרישה בס"ס זה:


###### Prisha, Choshen Mishpat 339:4:1
[Prisha, Choshen Mishpat 339:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/339:4:1)

ואיזהו זמנו שכיר יום כו' בב"מ דף ק"י ע"ש עם פרש"י וב"י הביאו: ושכיר שעות כו' אם כלה בלילה כו' ג"ז שם ובדרישה הארכתי ע"ש:


###### Prisha, Choshen Mishpat 339:5:1
[Prisha, Choshen Mishpat 339:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/339:5:1)

נתן טליתו לאומן כו' והטעם דאין פעולת שכרו עם הבע"ה אלא בידו דפועל: עובר משום בל תלין עד"ר: שקבלנות היא כשכירות שם דף קי"ב איבעיא דנפשטה היא ז"ל האומן קונה בשבח כלי והלואה הוא ואינו עובר משום בל תלין או אינו קונה ושכירות הוא ומסיק דאינו קונה וכמש"ר סי' ס"ו ועמ"ש שם:


###### Prisha, Choshen Mishpat 339:6:1
[Prisha, Choshen Mishpat 339:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/339:6:1)

האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים שם דף ק"י ודף קי"א: אין שום א' מהן כו' זה לפי שאין פעולתן אצלו וזה לפי שלא שכרן: אם אינו טרוד ומכוין כו' לאפוקי אם הוא טרוד ולא מכוין לדחות דאינו עובר בו מוכח שם מיהודא בר מרימר א"ל לשמעי' כו'. והיה אומר א"א הרא"ש עיין בב"י: אם הפועל יודע שאינו שלו זהו כעין מ"ש בסי' של"ו ס"כ על מש"ר ז"ל אבל אם שכרו לעשות בשל חבירו סתם כו' דר"ל דהפועל יודע שהוא של חבירו ע"ש וחד טעמא נינהו:


###### Prisha, Choshen Mishpat 339:7:1
[Prisha, Choshen Mishpat 339:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/339:7:1)

משעבר זמנו אין בע"ה כו' שם דף ק"י ת"ר מה ת"ל עד בקר מלמד שאינו עובר אלא עד בקר ראשון בלבד מכאן ואילך אמר רב משום אל תאמר לרעך כולי ע"כ ולפ"ז אם לא תבעו בזמנו אינו עובר כלל משום בל תלין:


###### Prisha, Choshen Mishpat 339:8:1
[Prisha, Choshen Mishpat 339:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/339:8:1)

שכיר שמכיר בבע"ה שאין דרכו כו' שם דף קי"א ע"א: אפילו יש לו מעות דאדעתא דהכי נשכר לו ואפי' תבעו לא עבר עד יומא דשוקא רש"י שם: ומיום השוק ואילך [כו'] משום אל תאמר כו' אבל לא משום בל תלין ואפי' לא תבעו עד עתה ולא אמרינן שיהיה יום השוק כיום ראשון:


###### Prisha, Choshen Mishpat 339:9:1
[Prisha, Choshen Mishpat 339:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/339:9:1)

לא תבעו כו' ולא היה לו מעות ברייתא שם דף קי"ב ע"א דדרשינן אתך לדעתך (פי' ולא מדעתו שלא תבעו) אתך כשיש לך אתך ולא כשהמחהו אצל חנוני: וקיבל עליו ליתן לו ז"ל ב"י וקצת משמע שאפי' לא נתרצה הפועל בהמחאה זו כיון שקיבל עליו הלה ליתן לו שוב אינו עובר עכ"ל ב"י ומש"ר אח"כ וזה לא אמר בפירוש אני פוטרך אלא בסתם כולי דמשמע דבקיבל עליו עכ"פ איירי שם מיירי דהפועל רוצה לחזור אבל לענין שאין בע"ה עובר אפי' בלא קיבל עליו נמי ס"ל לב"י דמהני וק"ל: ואין לו בידו כלום אלא מקיף לבע"ה לאפוקי אם היה בידו והמחה לזה במעמד ג' אין א' יכול לחזור כדלעיל סי' קכ"ו: וזה לא אמר בפירוש לאפוקי אם אמר אני פוטרך והשולחני רצה ליתן לו אין השוכר יכול לחזור עליו: אלא בסתם פי' שכשאמר בע"ה קבל ממנו אמר הן אקבלנו: דבר פשוט כולי פירוש הפועל חוזר ותובע מבע"ה אם [אינו] רוצה ליקח מהשולחני וע"ל סי' קכ"ו מחסי"א והלאה: