## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 356:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:1:1)

אסור לקנות מן הגנב שום דבר כו' שאסור לקנות דברים שחזקתן גנובים וכמש"ר בסי' שנ"ח ע"ש: ומ"ש והקונה ממנו עון גדול הוא בפ' האיש מקדש לאו עכברא גנב אלא חורא גנב: ומ"ש שאם לא ימצא קונה לא היה גונב אע"ג דיכול להוליך הגניבה במקום שלא יכירוהו ויקנוהו ממנו מכל מקום לא היו שכיחים הגנבי' כ"כ וה"ק אם לא היה מוצא קונה כלל לא היה גונב כלל ועכשיו כשלא יקנה ממנו במקומו לא יהיה מצוי הגניבה:


###### Prisha, Choshen Mishpat 356:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:2:1)

והקונה ממנו לפני יאוש כו' ב"ק דף קט"ו ע"ש:


###### Prisha, Choshen Mishpat 356:3:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:3:1)

שאין שינוי רשות קונה אא"כ היה היאוש קודם רבינו סתם כאן כדעת הרא"ש אביו וכמ"ש בס"ס שנ"ג:


###### Prisha, Choshen Mishpat 356:4:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:4:1)

משום תקנת השוק פירש"י שם על שקנאו הלוקח בשוק בפרהסיא ולא הבין לבו שגנבו עשו לו תקנה שישלם לו הבע"ה מעותיו עכ"ל וכן פי' ר"ן: ומ"ש ואצ"ל בשלא הוכר הגנב הוצרך רבינו לכתבו דל"ת דוקא בשהוכר דאין פסידא לבע"ה שיכול להדר עליו תקנוהו קמ"ל ודומה לזה כתבתי בפרישה לעיל ר"ס ש"מ: ואין חילוק בין אם קנה שוה ק' בר' בין שוה ר' בק' ולאפוקי מרב ששת דאמר דכשם דק' היתרים מתנה הוי' ק' דשויי' נמי מתנה הויא אלא כדרבא דאמר עבד אינש דקני בדמים יקרים ומ"ש בשוה ר' בק' לא נזכר בגמ' אבל הרמב"ם כתבו ג"כ בפ"ה מהל' גניבה ונראה שהטעם משום דעביד אינש דמוזיל ומזבן לפי שהוא צריך למעות וכ"כ ב"י ולא אמרינן מדהוזל כ"כ הו"ל למידע שהוא גנב: בד"א בגנב שאינו מפורסם כו' אע"ג דמסיק רבי' וכתב שר"י אינו מחלק בזה ושלזה הסכים הרא"ש מ"מ כתב בתחלה ל' בד"א כו' כיון דרבא כמחלק בין מפורסם לשאינו מפורסם אלא שר"י והרא"ש ס"ל מ"ש רבא בגמרא דלא עשו בו ת"ה בגנב מפורסם שהוא פירושו ודאי רבא לא איירי אלא כשהגניב' שבידו עתה היא מפורסמת להלוקח מדמסיק שם לומר [והלכתא] בכולהו עשו תק"ה כדי שלא שלא תיקשי הלכתא אהלכתא וכמ"ש בדרי' ומה שכתב רבינו הבד"א כו' הוא גם להרא"ש ומ"ש עליו לפרשו והוא יוציא מעותיו מן הגנב זהו דלא כר"י והרא"ש דאליבייהו ידוע שהיה גניבה בידו צריך להחזירו לו בחנם וכדמסיק ומש"ה סיים רבינו וכתב ע"ז ז"ל כ"כ רב אלפס והרמב"ם ז"ל ור"ל דהן פירשו דגנב מפורסם הנזכר ר"ל שהגנב מפורסם אף שהגניבה אינה מפורסמת ומסיק דר"י והרא"ש לא פירשוהו הכי אלא פירשוהו שהגניבה מפורסמת ובזה נתיישב מש"ר בס"ס זה ז"ל ואם גנב מפורסם הוא דקשה למה כתב דבר שהוא נגד דעת הרא"ש אביו ועמ"ש שם ובזה שכתבתי כאן דס"ל לרבינו להלכתא מ"ש בגמרא דלא עשו ת"ה בגנב מפורסם אלא שפירשו שהיינו שידוע שהכלי שבידו גנוב הוא א"ש דנקט ל' הגמרא וק"ל גם בר"ס שפ"ט חילק בין גנב מפורסם ע"ש ולכאורה היה נראה לחלק בין ידע הלוקח שהוא גנב מפורסם או לא דבידע גם רבינו מדה ובזה מיושב גירסת הספרים דבסמוך שכתוב בהן אלא אם ידע הלוקח ודאי שהוא גנב וא"צ להגיה גנוב אבל מדפירש"י ת"ה היינו שקנאה בשוק ולא ידע שהוא גנב מוכח שהדבר תלוי בידיעת דבר הגנוב ולא בידיעת הגנב וק"ל: כך כתב הרי"ף והרמב"ם אבל ר"י כו' עיין בדרישה: אא"כ ידע כו' שהוא גנוב כצ"ל לפי שהלוקח ידע שזה הכלי עצמו שקנה עתה שהיא גנוב אבל אי לא אע"פ שהכירו הלוקח שהוא גנב מפורסם דילמא זה משלו היה: אז צריך להחזירו בחנם ואפילו הגנב עצמו א"צ להחזיר לו מעות דודאי נתנם לו לשם מתנה הואיל וידע שאינו שלו וקנאו סמ"ג:


###### Prisha, Choshen Mishpat 356:5:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:5:1)

כתב הרמב"ם נתייאשו כו' כ"כ פ"ה דגניבה וז"ל שם נתייאשו הבעלים מהגניבה בין שנתייאשו ואח"כ מכר בין שנתייאשו אחר שמכר קנאו הלוקח בשינוי רשות ויאוש ואינו מחזיר עצמו לבעלים אלא נותן להן דמיו אם לקח מהגנב מפורסם ואם לא היה המוכר גנב מפורסם אינו נותן לו כלום לא הכלי' ולא הדמים מפני תק"ה עכ"ל שם וכתב שם המ"מ שהוא הנוסחא האמיתית וכן נדפס במקצת ספרי הטורי' וכ"כ הב"י שכצ"ל (ולא כאשר נדפס בדפוס ב"י הנוסחא בע"א) וה"פ דהרמב"ם ס"ל דביאוש ושינוי רשות אינו קונה לגמרי אלא שא"צ להחזיר לו גוף הגניבה אבל הדמים צריך להחזיר לו וכמש"ר לעיל סי' שנ"ג ולכך בגנב מפורסם דלא עשו תק"ה צריך הלוקח להחזיר לבעלים דמי הכלי' אבל כשלקחו מגנב שאינו מפורסם אינו מחזיר לו כלום דהא דמי כלים כבר נתן לו לגנב בשעה שקנאם ממנו ואי לא נתייאשו הבעלים היו לוקחים גוף הגניבה מהלוקח והיו נותנין להלוקח דמי הכלי' שנותן לגנב מפני תק"ה והשתא שנתייאשו גם גוף הכלי קנה: והוא הולך לשיטתו שאין כו' אין דברי רבינו מדוייקים דמאחר דלא מצינו להרמב"ם שכ"כ אלא במקום הזה לא הול"ל והוא הולך לשיטתו כל אלה המה דברי ב"י וגרסתו ודחה גי' הספרי' ועד"ר וקושייתו האחרונה שהקשה שם למה כתב שהלך לשיטתו כו' י"ל שר"ל לשיטת פירושו להמשנה והגמרא דקתני ביאוש ושינוי רשות דר"ל גוף הגניבה לחוד:


###### Prisha, Choshen Mishpat 356:6:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:6:1)

כתב הרמב"ם כו' ג"ז מדברי הרמב"ם שם ע"ש:


###### Prisha, Choshen Mishpat 356:7:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:7:1)

גנב ופרע בחובו כו' מסקנת הגמרא דפ' הגוזל בתרא ע"ש:


###### Prisha, Choshen Mishpat 356:8:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:8:1)

משכן הגניבה כו' מכאן ועד סוף הסי' כן הוא בגמרא שם דף קט"ו מימראות ועובדות ופסקי הלכות: ומ"ש בין שלקח עליה כדי שווי' כו' אתא לאפוקי מאמימר דס"ל לא עשו בו תק"ה מטעם דאין דרך לעשות כן להלוות על המשכון כל שוויו הילכך לאו אדעתא דהאי משכנתא אוזפיה אלא הימוני הימני' ליה: ומ"ש או יותר זה לא נזכר כלל בגמרא אלא הרמב"ם כתבו ג"כ שם פ"ה דגניבה ועיין הטעם בב"י:


###### Prisha, Choshen Mishpat 356:9:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:9:1)

לא אמרינן כו' אלא צריך להחזיר לו בחנם כו' כתב המ"מ דהיינו דוקא שנתן לו החפץ סתם אבל אם אמר הלויני על חפץ עוד ק' אחרים ודאי משכנתא היא דעשו בו חכמים תק"ה וק"ל:


###### Prisha, Choshen Mishpat 356:10:1
[Prisha, Choshen Mishpat 356:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/356:10:1)

ראובן שקנה כו' עד הבעלים נותנים לשמעון הק"ן כו' שם בגמרא ויהיב טעמא ז"ל השתא לוקח מגנב עשו בו תק"ה לוקח מלוקח מיבעיא: ואם גנב מפורסם הוא נוטל הגניבה משמעון בלא דמים כו' אין זה שם בגמרא וכבר נתבאר ממש"ר לעיל שהרא"ש והר"י לא חילק בין גנב מפורסם לאינו מפורסם מ"מ כתבו רבי' משום שיש בו נ"מ בהאי פיסקא גם לדעת ר"י והרא"ש היכא שידע ראובן שקנאו שזה הכלי גנוב הוא ביד המוכר ועד"ד גם בפרישה ס"ד כתבתי ישוב אחר לזה דלק"מ: ומ"ש דנוטלו משמעון בלא דמים אע"ג דיכול להיות דשמעון לא ידע שראובן קנאו מפלוני זה שהוא גנב מפורסם מ"מ כיון דמן הדין (אצ"ל) [אין] להבעלים ליתן כלום אפי' בלקח מגנב שאינו מפורסם אלא מפני תק"ה תקנו שיחזירו הבעלים לי דמיו בכה"ג לא תקנוהו בפרט כיון שהוכר הגנב ויכול הלוקח להוציא דמיו מהגנב ועד"ר שם כתבתי שהרמב"ם חולק על זה: