## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 361:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 361:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/361:1:1)

כל זמן שלא נשתנית הגזילה כו' עד וכן השיג עליו הראב"ד כל זה נתבאר לעיל בסי' שנ"ג בדין גניבה ודין גזילה וגניבה שווין בדיני' הללו:


###### Prisha, Choshen Mishpat 361:3:1
[Prisha, Choshen Mishpat 361:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/361:3:1)

אבל רחמנא קיי"ל כו' ע"ל ר"ס שס"ח ושם יתבאר בס"ד:


###### Prisha, Choshen Mishpat 361:4:1
[Prisha, Choshen Mishpat 361:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/361:4:1)

צריך ליתן הדמים פי' הלוקח צריך ליתן להנגזל דמי שווי' של גזילה מן הדין אלא מפני תקנת השבים מנכה לו מה שנתן להגזלן המותר אם קנהו בזול מחזיר להנגזל וכמ"ש לעיל סי' שנ"ו בדין גנב כי גם בקונה מגזלן עשו תק"ה וכמ"ש בסי' שס"ח:


###### Prisha, Choshen Mishpat 361:5:1
[Prisha, Choshen Mishpat 361:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/361:5:1)

וכן השיג עליו הראב"ד ז"ל ע"ל סי' שנ"ג:


###### Prisha, Choshen Mishpat 361:6:1
[Prisha, Choshen Mishpat 361:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/361:6:1)

אא"כ שמכרו כו' כ"כ הראב"ד והרשב"א בר"פ הגוזל בתרא ונראה פשוט דאם מכרו או נתנו הגזלן לאחר אפי' אם ידע הלוקח או המקבל אז שגזילה היא אפ"ה מיקרי שינוי וקנאו מדלא חילק רבינו בזה וגם מדסיים בסמוך ז"ל ל"ש שידע השני שהיא גזולה ביד הגזלן ל"ש לא ידע וכן הוכחתו בסי' שס"ט ע"ש בדרישה בס"ז בדין נטל חמורו כו' ודלא כמ"ש ב"י שם דמוכח בדבריו דס"ל דבכה"ג לא מיקרי שינוי רשות ע"ש ובש"ע מ"ש עליו ג"כ שם: כי אין דינו כו' פי' אם ירצה הנגזל:


###### Prisha, Choshen Mishpat 361:7:1
[Prisha, Choshen Mishpat 361:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/361:7:1)

ואפי' אם אכלו בב"ק דף קי"א ע"ש: עתה שאכלו פטור כן דרשו מדכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל כעין שגזל כלומר אם הגזילה בעין יחזיר ואם לאו א"צ להחזיר ובגזלן עצמו ליכא לאוקמא אלא בבנו או בגזלן מן הגזלן ע"ש דף קי"ב:


###### Prisha, Choshen Mishpat 361:8:1
[Prisha, Choshen Mishpat 361:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/361:8:1)

וכן אם מת והורישו לבניו כו' שם דף קי"א וכרבא דאמר רשות יורש לאו כרשות לוקח וכ"כ רבינו לעיל סימן שנ"ג ועד"ר:


###### Prisha, Choshen Mishpat 361:9:1
[Prisha, Choshen Mishpat 361:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/361:9:1)

אבל אם הניח להן אחריות נכסים שם במשנה וגמרא (ע"ל סי' שמ"א) והטעם דאז אישתעבדו נכסי אבוהון מחיים וה"ט אם מכרן אביהן לאחר חייבין הן לשלם מנכסיו:


###### Prisha, Choshen Mishpat 361:10:1
[Prisha, Choshen Mishpat 361:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/361:10:1)

ואם [אמרו] הגדולים ידענו כו' דף קי"ב ודייק רבינו לכתוב אמרו אבל לא אמרו אנן לא טענינן להו אע"ג דבעלמא קיי"ל דטוענין ללוקח וליורש (כדלעיל סי' ק"ח) ותירץ הרז"ה דאין טוענין להן כה"ג שהוא רחוק מן השכל שהגזלן ישיב דמי הגזילה שהיא עדיין תחת ידו כו' אבל הר"ן דחה תירוץ זה וישבו בע"א ע"ש בהגוזל בתרא: נאמנים פי' נאמנים לומר דלא פש לך גביה מידי במגו ועד"ר: