## Prisha, Choshen Mishpat ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:1:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:1:1) (ב) אסור לקנות שום דבר כו' והלוקח ממנו מטלטלין כו' כ"כ הרמב"ם פ"א מה' גזילה: דינו כלוקח מן הגנב כדלעיל סי' שנ"ו: שאם הוא כו' זו היא סברת הרי"ף והרמב"ם אבל רבינו ס"ל דאפי' בגזלן מפורסם עשו ביה תק"ה שהבעל יחזיר לו דמיו ופמו שמבואר שם סי' הנ"ל ומ"מ נ"מ אליביה דרבינו בדין זה לענין אם ידע שזה הדבר שקנה ממנו הוא גנוב וכמ"ש לעיל ע"ש א"נ אפשר לומר דכאן גבי גזילה אפי' רבינו מודה דבגזלן מפורסם לא עשו תק"ה כיון דכל גזלן חוטף מידו והנגזל צועק על גזילתו ואף אם יכחישנו הגזלן כיון דגזלן מפורסם הוא ניכרים הדברים דהנגזל דהן אמת ולא הו"ל לקנותו ועוד גזלן מפורסם שלוקח בחזקה סתם כל מה שנמצא בידו הוא גזול משא"כ גנב מפורסם שאינו מוציא חור כל שעה לגנוב ממנו וה"ה גזלן שאינו מפורסם א"נ סתם גזילה אינה יאוש נמצא שלרוב כל מה שנמצא בידו דין גזל יש עליו משא"כ בגניבה שסתמא יאוש והא ראיה שהרמב"ם ורבינו כתבו שאסור ליהנות ממה שנמצא ביד הגזלן ולא כ"כ אמה שנמצא ביד הגנב ואף שכתב רבינו שדינו כלוקח מהגנב דמשמע דשווין י"ל דלשון הרמב"ם תפס שכ"כ בפ"ה דגזילה ואתא לאשמועי' דאפי' בגזלן אם אינו מפורסם עשו בו תק"ה ולאפוקי מהחולקין ואומרים דכל גזילה יוציא שם גזילה עליה והו"ל כגנב מפורסם וכמ"ש המ"מ שם: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:3:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:3:1) לדעת הרמב"ם כו' ומחזיר דמיה לבעלים פי' מן הדין ומתק"ה מותר וכמ"ש בר"ס שס"ח בדעת הראב"ד ע"ש והא דכתבו כאן בשם הרמב"ם ושם בשם הראב"ד נראה דה"ט משום דהראב"ד כ"כ בפירושו בהדיא בדין הנ"ל במקום שנזכר שם בגמרא משא"כ הרמב"ם שלא כ"כ בפירוש אלא כתב הדין כן בספרו ומש"ה כ"ר כאן לדעת הרמב"ם ור"ל לדעת הרמב"ם שכ"כ בגניבה ה"ה (דנאמן) [דנאמר כן גם] כאן בגזילה: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:5:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:5:1) מי שהוחזק גזלן כו' עד אע"פ שהוא מיעוט פלוגתא דרב ושמואל בס"פ הגוזל (בבא קמא דף קי"ט) והלכה כשמואל דאמר הכי והטעם פירש"י כיון שידוע לנו שיש לו מיעוט משלו תלינן ואמרינן דיהיב ליה מדידיה: ור"ח כתב עד שיהא רוב ממונו שאינו גזול טעמו עד"ר: וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה ואע"ג דרבינו לעיל בר"ס שנ"ח כתב דאסור לקנות מהגנב אם רוב הדבר ההוא גנוב כתבתי שם דלק"מ ועד"ר מ"ש עוד מזה בשם המ"מ. וכ"כ הרמב"ם שם בפ"ה דגזילה ועד"ר: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:7:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:7:1) נטלו לו מוכסין כו' כן הוא בב"ק דף קי"ד ופירש"י שם דקנהו האי ביאוש ושינוי רשות: ומש"ר והרי הוא כאילו מכרו לו כלומר אע"ג דביאוש כדי לא קנה ואחר הבא ונוטלו מבית גזלן לא מיחשב שינוי רשות כמש"ר בסי' שס"א אא"כ הגזלן מעצמו מכר או נתן אפ"ה כאן קנה דזה מיחשב כאילו מכרו וק"ל: מפני שהבעלים מתייאשין הא אם ידוע שלא נתייאשו צריך להחזיר. ומש"ר בשם הרמב"ם ואם ת"ח ותיק הוא כו' בפ' הנזכר כ"כ ואע"ג דשם בגמרא איתא דאיכא דאמרי כן וכמ"ש לשונו בדרישה ע"ש דכתבתי ג"כ דהתוס' מפרשין ללישנא קמא דלשם מיירי בלא נתייאשו עד אחר שבא לידו דהאיך וא"כ הו"א דבזה איירי נמי הלישנא בתרא ואין ראיה מוכרחת משם ודוק ועד"ר: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:8:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:8:1) בד"א שהמוכס הוא כגזלן כו' שם דף קי"ג איתא כל זה: ליקח קצבה ידועה מכל אדם ובהשוה קצבת היהודים אף שלא השוה קצבתן עם קצבת העכו"ם מיקרי קצבה מהרי"ק שורש קצ"ה: ואינו מוסיף ליקח יותר ונראה דאפי' אם לוקח יותר] מ"מ אסור להבריח ממנו דבר הקצוב דאטו משום שהוא עושה שלא כדין לגזול יגזלו בני אדם ממנו חלקו והו"ל כגוזל מן הגזלן דאסור כ"כ ב"י ומור"ם בש"ע אישראל שקנה המכס וצ"ל דה"ה בגבאי המלך ומיהו נראה דאם הוא במקום שהמוכס מאמין לסוחרים והסוחר יודע שאם יגיד להמוכסן כל הסחורה אזי יטול ממנו עשרה זהובים שלא כדין אזי לא יגיד לו כל הסחורה אלא לפי הסך שמגיע עליו ליתן מן הדין כך יאמר לו דרך משל שיש לו מ' אמות בגד וממנו יקח המוכסן מ' גדולים ומן הדין אין ראוי ליתן אלא ל' גדולים אזי לא יגיד להמוכסן רק מל' אמות: וכל המבריח עצמו כו' ע' בהגהות מור"ם מ"ש בזה והוא מדברי הר"ן בפ"ד דנדרים: וכן אם ישראל כו' אע"ג דלכאורה כ"ש הוא מ"מ שפיר כתב וכן דל"ת דוקא מלך דדינא דמלכותא דינא אבל לא מי שקנה ממנו: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:70:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:70:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:70:1) והלכו הם וכרתו הכל מאחד כו' שם בגמרא ויהיב טעמא משום דשלוחו דמלכא כמלכא ולא טרח ואינהו אפסדינהו אנפשייהו דאיבעיא להו דאינקטא כולה באגי ולמישקל דמי וכן המס כו' הכניסו כולה מבואתם כו' עד אבל האריה כו' שם בגמרא אמר רבא מאן דאשתכח בבי דרי פרע מנתא דמלכא וה"מ שותפים אבל אריסיה אריסותיה הוא דקא מסיק וע"ש בפירש"י וצ"ע מאי רבותא דאפי' הכניסו כולה תבואתם כו' דכ"ר הא אדרבה רבותא טפי הו"ל לומר דאפילו עדיין כולם בשדה מותר לו ליטול מא' מהן בשביל כולה כמו בכריתת אילנות דאילנות דכולה הם עדיין בשדה ואף שרש"י ג"כ כתב בפירושו דג' מהן הכניסו התבואה לביתו וכן הוא משמעות ל' הגמרא הנ"ל דקאמר רבא מאן דמשתכח בכי דרי ופרע כו' ומשמע דהא' נמצא לבד בבי דרי י"ל דהן לא לרבותא כ"כ אלא אורחא דמילתא כשהן יחד בגורן א' רגיל ליטול מכל אחד ואחד ואפשר נמי דצריך ליקח מכל אחד ואחד כיון דליכא בזה טירחא אבל רבי' שכתב שאינו גזל לפי שאין עליו לטרוח לגבות מעט מעט מכל אחד ואחד משמע דלא ס"ל הכי וגם לא הול"ל לשון אפי' ונראה רמשום סיפא כ"כ דכתב וזה שנטלו ממנו יגבה מכל בעלי השדות דע"ז שייך ל' אפי' ור"ל ל"מ אם עדיין כולם בבית הגורן ואומר עבד המלך מה שיש לי לגבות מכל א' וא' אגבהו הכל מאחד דחוזר זה וגובה מכל אחד חלקו דהרי גם תבואתן היה ליקח ממנו גובה המס אלא אם כבר הכניסו תבואתן דהו"א דבזה שייך לומר אין אדם נתפס על חבירו לחזור ולהשתלם ממי שמשכנו עבורו אף שאותו שמשכנו הוא חייב באמת וכמש"ר בסי' קנ"ח ומטעם דיכול לומר מפייס הוינא ליה דלא הוה גובה ממנו וכמ"ש שם קמ"ל דבמס לא אמרי' הכי וכמש"ר ג"כ שס בסי' קכ"ח ע"ש וכן משמע מל' רש"י דכתב דהרביעי נמצא בגורן פורע בשביל כולן ולכשיבואו חביריו אין יכולין י' לומר שלך הוה ולא שלנו כו' משמע דעיקר הדבר דבא רבא ללמדנו הוא דזה יכול לחזור ולגבות מהן והכי מסתבר דודאי לא שייך לומר דבא רבא ללמד מה מותר לעבד מלך שהוא עכו"ם לגבות או שלא לגבות אלא שיש נ"מ עוד בזה דמה שמותר לו לעשותו אינו גזל בידו ומותר ליהנות ממנו וכתב רבי' ג"כ הא ודוק ולפ"ז גובה המס מהאריס ואין הדין נותן לגבות ממנו ובגזילה גבה ממנו נראה דאין האריס חוזר וגובה משאר בעלי השדות דהוה בכלל אין אדם נתפס על חבירו וכן משמע מל' רבי' שזה תלוי בזה שכתב ז"ל אינו גזל לפי כו. עד וזה שנטלו כו' דמשמע מכח דאינו גזל חוזר וגובה ועוד דא"כ אין כאן מקומו מ"ש דזה חוזר וגובה ממנו וממילא נשמע דכשגובה מהאריס שהוא גזל דאין האריס חוזר וגובה ממנו: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:71:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:71:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:71:1) ומ"ש וכן יש רשות ביד גבאי כו' בד"א בתוך שנתו כו' שם בגמרא: ומ"ש והגבאי פרעו כבר כו' כן פירש"י שם ומסיק וכתב ז"ל ומעתה המס הוא שלו ולו אין כח למשכן אחד בשביל חבירו והנ"י פירשו בע"א ע"ש: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:72:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:72:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:72:1) גבאי המלך שמוכר שדות בשביל המס שעליהן כו' בפח"ה ד' מ"ה: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:73:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:73:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:73:1) ומ"ש ואם צוה המלך שכל מי שלא יתן המס הקצוב לו כו' פי' מס של שדהו (מנכרי) ואדלעיל קאי והוא מפ' א"נ דף ע"ג דקאמר שם ארעא לטסקא משתעבד וכ"כ הרמב"ם פ"ח מהל' גזילה ומשמע שם מדברי המ"מ דאם ברח בעל השדה ומכר הגזבר לישראל אחר ממכר עולם דמכירתו הוה מכורה ע"ש והטעם דהא גוף הקרקע הוא למלך אלא שזה שברח כבר החזיק בה וחזר המלך ונטלה ממנו לאחר שברח: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:74:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:74:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:74:1) ומש"ר וכן אם צוה כו' שישתעבד בה כו' שם בפי' א"נ ע"ב: ומ"ש ובלבד שלא יעבוד בו עבודת עבד כו'. כ"כ הרמב"ם שם והא דהוצרך לכתוב זה כאן ע' הטעם בב"י: ###### Prisha, Choshen Mishpat 369:75:1 [Prisha, Choshen Mishpat 369:75:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/369:75:1) ומ"ש בד"א בדבר כללי שגוזר כו' כ"כ הרמב"ם פ"ה מהל' גזילה: ומש"ר וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה עד"ר: וכתב הרמב"ם בד"א כו' שם בפ"ה: