## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 383:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 383:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/383:1:1)

כשם שחייב כו' לפיכך אם כו' איבעיא דאיפשיטא בב"ק דף כ"ז:


###### Prisha, Choshen Mishpat 383:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 383:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/383:2:1)

ומ"ש ולקמן בנזקי האש כו' ס"ס תי"ת שם כתב דעת רש"י דפירשו אף בלא כפות והארכתי מזה שם בדרישה ובסמ"ע ע"ש: ובעבד פטור אפי' בכה"ג מבואר שם דהיינו דוקא שיראה בעליו עומד אצלו ומשום דהמניח חושב שבעליו יסירנו כיון שעבד חייב במצות ולא יסמוך על התשלומין של זה משא"כ בשור כפות דהשור עצמו לא יכול לנערו ובעליו אינו חושש להסירה כיון שזה חייב בתשלומי': בשור נמי פטור דהרי יכול לנערה מעליו ובשלא נערה מיחשב כמו אונס ופטור אבל כשדחפו לים ליכא האי טעמא וזש"ר ומ"מ כשדוחף כו':


###### Prisha, Choshen Mishpat 383:3:1
[Prisha, Choshen Mishpat 383:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/383:3:1)

ומ"ש בין אם הוא תם או מועד פי' כשהוא תם פשיטא דמותר דאם לא ישמטנו אזי יפסיד דלא ישלם לו אלא חצי נזק אלא אפילו מועד דלית ליה פסידא מותר לאינש למיעבד ליה דינא לנפשיה בכה"ג כן מפורש שם: אם יכול לשמטו כו' דוקא כאן שדוחפו בידים יש חילוק בין אם היה יכול לשמטו משא"כ ברישא דנוטל את שלו פטור אף אם היה יכול לשמוט העליון בנחת וק"ל:


###### Prisha, Choshen Mishpat 383:4:1
[Prisha, Choshen Mishpat 383:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/383:4:1)

כתב הרמב"ם שנים שהמיתו כו' עד היתה בהמת כו' בפ"ו מהל' חובל כ"כ ועמ"ש המ"מ שם טעם לדבריו: משלשין ביניהן ור"ל הב"ד נעשה להן שליש ופוסקין להו לשלם ביחד וקמ"ל דל"ת דכ"א ישלם דמי כולו אף דיש בהכאה דכ"א כדי להמית ועד"ר:


###### Prisha, Choshen Mishpat 383:6:1
[Prisha, Choshen Mishpat 383:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/383:6:1)

היתה בהמת חבירו במים כו' למד ק"ו מרוצח דלא עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון חייבה התורה לצמצם (ומת) נזקין שעשה בהן שוגג כמזיד ואונס כרצון אינו דין שיחייב את המצמצם משום דינא דגרמי: שפטור מדיני אדם משום דגורם בעלמא הוא אבל חייב בדיני שמים: