## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 403:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 403:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/403:1:1)

שמין השברים כו' [מציין הסימני' כמו בב"ח]:


###### Prisha, Choshen Mishpat 403:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 403:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/403:2:1)

שמין אותה כמה שהיתה שוה כו' שם דף י' דריש לה מקרא דפחת נבילה דניזק הוה ע"ש ודקדק וכתב משעה שנודע לו דחזי היה לו למכרה משא"כ קודם לכן:


###### Prisha, Choshen Mishpat 403:4:1
[Prisha, Choshen Mishpat 403:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/403:4:1)

אע"ג שטורח הנבילה הוא על המזיק שם פלוגתא דתנאי ופסקו הפוסקים כמ"ד כן ויליף לה מדכתיב כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו ודרשינן כסף ישיב והמת שגם המת חייב ליתן ליד הניזק:


###### Prisha, Choshen Mishpat 403:5:1
[Prisha, Choshen Mishpat 403:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/403:5:1)

וה"ה נמי אם הוזלה פי' לעיל מיירי בנפחתה וכאן אמר אם לא נפחתה אלא שהוזל הדין ג"כ כן: ובשעת העמדה בדין שוה ק"ך מיתורא דוגם את המת יחצון (דהו"ל למכתב ואת המ"ת יחצון) נפקא ליה לר"י דקיי"ל כוותיה שם דף ל"ב שהמזיק נוטל חלק בשבח ואע"ג דאם נפחתה אין לו חלק בפחת מ"מ התורה חסה על המזיק שלא יצטרך לשלם כ"כ עבור שורו ע"ש בגמרא ורש"י שמפרש כן: ואם הוא מועד משלם לו כו' פי' יתר על שיעור שבחו דהוא י' ועבד"ר: ואם הוא תם מ"ה דלעולם השבח נשבח כפי ערך הדמים שהיה שוה תחלה דהרי נבילת גוף הבהמה דמעיקרא השביח אלא שהמזיק נעשה בה שותף ונוטנ חלק בשבח ולכך במועד דנעשה שותף בחצי דמי הבהמה דמעיקרא מש"ה נוטל ג"כ חצי השבח דהיינו י' זוז ובתם דאינו נעשה שותף כ"א ברביעית דמי הבהמה דמעיקרא אינו נוטל בשבח ג"כ אלא רביעית וק"ל: שור שוה ה' סלעים היינו עשרים זוז והנבילה שוה שלשים זוז דהוקרה משמתה ועמדה על ל' זוז בהא ודאי לא שקיל שבחא שאין לו להרויח אבל מ"מ חצי נזקו ג"כ א"צ ליתן לו דא"ל לא אפסדתיך כלום וכן מוכח שם בסוגיא כמ"ש בדרישה ול"ד להאי דינא שכ"ר בסמוך ר"ס ת"ד דאף שהשביח השור ואין היזק לניזק אפ"ה צריך המזיק ליתן לו חצי דמי היזקו דמעיקרא דשאני התם דאלמלא שהזיקו היה נשבח טפי אותו שבח עצמו וכמ"ש שם ודוק ועד"ר: