## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 62:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 62:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/62:1:1)

אשה הנושאת כו' ברייתא פרק ח"ה (דנ"ב) בין שנושאת ונותנת בתוך הבית בחיי בעלה וטוענת כן עם בעלה והוא טוען כנגדה בין שנושאת ונותנת בתוך הבית לאחר מיתת בעלה וטוענת עם היתומים וכ"כ הרמב"ם בפ"ט מנחלות הדין אשניהם ע"ש ועד"ר: והיא אומרת כו' שירשה מאביה או מציאה מצאה או שנתנה גם במתנה בכל אחר כפי דינה המבואר בא"ע ושם כמעט בר"ס פ"ה מבואר דאם בעלה נתן לה מתנה קרקע או מטלטלים קנתה ואין הבעל אוכל פירות ועמ"ש בסמוך: ראיה בעדים לאפוקי ממ"ד שסגי בראיית קיום שטר שלה ופלוגתא היא בגמרא שם: וא"צ שיעידו כו' כ"כ בע"ת בשנ"א ע"ש דין מ"ט והר"מ כהן הביא ראיה לזה מהא דאמרינן לקמן גבי אחין אימר מעיסתו קימץ משמע דמספק תלינן להעמיד הממון בידו וה"ה באשה: דה"ה אם כו' כלומר אע"פ שגופן ממון והוא מוחזק בהן אפ"ה צריכה ראיה ול"ת דוקא שטרות שאין גופן ממון ומחוסרי גוביינא ותפיסתן אין כ"כ תפיסה וק"ל:


###### Prisha, Choshen Mishpat 62:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 62:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/62:2:1)

וכן אחד מהאחין כו' ג"ז בברייתא הנ"ל שם: ואומר שלי הם וכו' לעיל גבי אשה סתם וכתב שלי הן משום דסתם שלי הם ר"ל מירושה מאבותי אבל באחין דבסתם ירושה הם שוין מש"ה הוצרך לכתוב שנפלו לי מאמי וה"ה אם טען מציאה מצאתי או מתנה שנתנו לי וכמש"ל וכ"כ הרמב"ם בזה ע"ש: אז צריכין האחין כו' שם בגמ' אמר שמואל דבזה ליכא מאן דפליג ואע"ג דאתקיף עליה שם בגמ' וקאמר ז"ל מתקיף לה ר"פ כלום טענינן להו ליתמי מידי דל"מ טעין אבוהון קשיא מ"מ פסקו הפוסקים הכי משום דר"ח כתב בשם הגאונים דלא דחינן מימרא בקשיא אלא בתיובתא דקשיא פי' קשיא לן דלא ידעינן לתרוצי האי מימרא אבל המימרא מימרא תריצא היא עכ"ל. והתוס' כתבו טעם לדבר והוא דשאני הכא כיון דהשטר נכתב ויוצא בשמו מוכח מלתא דשלו הוא אלא שבחייו אמרו צריך להביא ראיה דאם איתא שנפלו לו מאמו א"א שלא יהיו לו עדים בדבר אבל בבנו דלא ידע במילי דאבוה סמכינן אמאי דיוצאין על שמו. וכתב ר"י בנתיב כ"ו ח"ב די"א דמה"ט המטלטלין הן בחזקת האחין דלא (ראו) [דמי] לשטרות שיצאו בשמו: ואם חלקו כו' כן הוא מימרא דרב חסדא שם וכתבו התוס' שם דאפילו לא טען שמעות הללו הם ממה שקבץ מאותה חלוקה אלא אומר מבית אבי אמי נפלו לי מ"מ נאמן במגו דאמר מחלוקה זה יתרתיה: ואפילו אם כו' כ"כ בעה"ת שנ"א דאע"פ שנראה לב"ד שאין יכול לקמץ מעיסתו אותו סך מ"מ אמרינן שמא מאותו קומץ נשא ונתן עד שאסף הון רב: והוא שזמן כו' כ"כ בעה"ת שנ"א ומשום דא"ל אף אם זמנה קודם החלוקה מ"מ נאמן במ"ש דממונו הן השטרות דשמא א' הלוה לו תחילה על החלוקה שיחלוק עם אחיו שיחזור וישלם לו וה"ה שנאמן אם טוען שהוא שלו בירושה במגו דאי בעי הוה אמר לויתי מקודם קמ"ל דלא:


###### Prisha, Choshen Mishpat 62:3:1
[Prisha, Choshen Mishpat 62:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/62:3:1)

וכתב הרמב"ם כו' בפ"ט מה' נחלות וז"ל שם שט"ח היוצא מתחת יד אחד מהאחין עליו להביא ראיה שאביו נתנו לו בכתיבה ומסירה או שצוה לו כן כשהיה ש"מ ואם לא הביא ראיה הרי הוא לאמצע וכתב מ"ו ר"ש ז"ל שנוסח ספרי הטורים שלפנינו א"א ליישבם ולחברם אלא דילוג יש כאן וצריכין להעתיק בדברי רבינו גם רישא דדברי הרמב"ם ולא בשם הרמב"ם כי גמרא הוא (וכמ"ש בדרישה) מפג"פ עכ"ל ובודאי מיירי שלא כתוב השטר על שמו אלא ע"ש אביהן דאילו נכתב השטר ע"ש אותו האח אפילו הראב"ד סובר שאחר בכה"ג א"צ ראיה ומיירי שאין האח נושא ונותן בממון אביהם דאל"כ אפילו נכתב על שמו מ"מ הממון של שטר הוא בחזקת אביהם אלא מיירי בשטר שנכתב ע"ש אביו והוא בידו ואומר שאביו נתנו לו לבדו במתנה בכתיבה ומסירה בזה ס"ל להראב"ד דצריך (אחר) ראיה לזה וכתוב שנתן לו אביו השטר קני לך איהו וכל שיעבודיה כמ"ש בסי' ס"ו ועד"ר: גובה בו כו' פי' א"צ להראות לפנינו שמסרו ליה שטר בכתיבת קני לך איהו וכל שיעבודו כו' ועד"ר: