## Prisha, Choshen Mishpat

###### Prisha, Choshen Mishpat 84:1:1
[Prisha, Choshen Mishpat 84:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/84:1:1)

הפוגם את שטרו כו' כתובות דף פ"ז הפוגמת כתובתה או עד אחד מעיד שהיא פרועה כו' עד לא תפרע אלא בשבועה ובפרק הדיינין איתא דהב"ד טוענים לו אף ע"פ שלא טען התובע משא"כ בלא פגמו וכמש"ר בסימן פ"ב ס"ג ושם פרק הכותב מפרש הטעם משום דפרע דייק דנפרע לא דייק ורמו רבנן שבועה עליה כי היכי דלידוק עכ' ומכתובה נלמד גם לשאר ב"ח הפוגמים את שטרם: אלא בשבועה כעין של תורה שהיא שבועת המשנה אבל אינה של תורה ועד"ר: אפילו היו שם עדים כו' בעי' דלא איפשיטא שם בגמרא ולחומרא לתובע: ואפי' דקדק לצרף חשבונו כו' ופי' אותה מנה שהודה שקבל [עשה] עמו חשבון כך וכך נתת לי ביום פ' וכך וכך ביום פ' ומצרף החשבון והוא ג"כ בעי' דלא איפשיטא שם: אע"פ שלא פי' בין בכולו כו' בספר התרומות שער ס"א כ' ז"ל היכא דכתב סתם נאמנות ולא כתב בכולו כבמקצתו איכא מ"ד דיד בעל השטר על התחתונה ובכולו דלא מרע לשטרא הימניה במקצתו דפוגם לשטרא ומתרע ליה לא הימניה ואיכא מ"ד דכ"ש הוא כיון שהאמינו בכולו כ"ש במקצתו ואנן כסברא בתרא ס"ל ע"כ והוא דעת רבינו וס"ל דסתם נאמנות בכוליה הימניה וכ"ש במקצתו:


###### Prisha, Choshen Mishpat 84:2:1
[Prisha, Choshen Mishpat 84:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/84:2:1)

וכתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה כו' בכלל פ"ז ובכלל ס"ט: שאם כתוב בו פרעון כו' ז"ל מ"ו ר"ש פי' להיות קרוי פוגם שטרו ומשמע שם דאפילו אין בו נאמנות משום דאמרינן דאם איתא דהוי פרעיה טפי הוי נמי כתוב ביה ול"ד לפרוע בעדים דאמרינן שמא נזדמן לו כו' עכ"ל וגם נראה דכיון דנכתב הפרעון בשטר הו"ל כאילו לא נכתב השטר [אלא] על הסך שנשאר ח"ל ועב"ח:


###### Prisha, Choshen Mishpat 84:3:1
[Prisha, Choshen Mishpat 84:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/84:3:1)

כתב הרמב"ם אע"פ שפוגם כו' בפי"ד ממלוה כ"כ ועד"ר: עבר זמנו לא יפרע אלא בשבועה נראה דר"ל דאפילו אם הלוה אומר שפרע לו כולו בתוך זמנו אפ"ה צריך לישבע במגו שהיה יכול לומר פרעתיהו אחר זמנו שהרי עתה בשעת תביעתו כבר עבר זמנו: ורבינו האי כתב שאפי' בזמנו פי' אפילו אם תובעו תוך זמנו ופוגם שטרו לא יפרע המלוה אלא בשבועה וטעמו כיון דהוא עצמו מודה שנפרע ממנו מקצתו בתוך זמנו יכול להיות שפרע כולו ועד"ר:


###### Prisha, Choshen Mishpat 84:4:1
[Prisha, Choshen Mishpat 84:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/84:4:1)

הפוחת שטרו כו' ברייתא שם בפרק הכותב ע"ש וקאמר שם בגמרא דדוקא בטוען אמנה היה בינינו גובה המותר בהשטר אבל אם טען שהעדים טעו השטר חספא בעלמא הוא וזש"ר אחר זה בס"ה טען המלוה כו' עד והעדים טעו וכתבו אלף כו': נפרע שלא בשבועה פירוש אנן לא טענינן ליה שצריך לישבע שמה שנכתב אלף אמנה היה כו' דכאן אין שייך לומר אמנה לא ניתן ליכתב כמש"ר בס"ס מ"ו דשם אעדים קאי דאמרי כתב ידינו הוא אבל שטר אמנה הוא ומש"ה אמרינן דאין נאמנים דא"כ חתמי אעולה כיון דידעי דאמנה הוא ואסור למחתם עליה משא"כ הכא דהעדים לא ידעו שהוא אמנה וגם שייך למימר אין אדם משים עצמו רשע דהודאת בעל דין שאינו ח"ל כ"כ כק' עדים דמי: ואם יאמר הלוה השבע לי כו' כדין שטר דעלמא וכמו שנתבאר סי' פ"ב וא"ל ליהוי המלוה כמשיב אבידה דאילו רצה היה תובעו באלף ומשיב אבידה פטור משבועה כמ"ש בסימן רס"ז דלא אמרינן דהוי כמשיב אבידה אלא בנתבע כגון שכתוב בשטר שח"ל סלעים והוא מודה שח"ל ג' וכמש"ר בסימן מ"ב אבל לא בתובע וק"ל:


###### Prisha, Choshen Mishpat 84:5:1
[Prisha, Choshen Mishpat 84:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/84:5:1)

טען המלוה כו' עד והעדים טעו גמרא שם וכמ"ש בסמוך: ונשבע הלוה היסת ונפטר ובמגו לא מהימן בעל השטר דכיון דלפי דבריו השטר אינו כלום לא אמרינן מגו להוציא ממון כדאמרינן בח"ה אשר"י ורי"ף ואפי' למ"ד דאמרינן מגו להוציא כמ"ש בסי' פ"ב סי"ט בשם האחרונים מ"מ מגו כי האי דליכא מגו אם לא שישקר תחלה להוציא שטר כזה בב"ד אין לנו להאמינו במה שהיה יכול לשטר יותר ממה ששיקר וכמ"ש בשם ר"י ס"ס פ"ג:


###### Prisha, Choshen Mishpat 84:6:1
[Prisha, Choshen Mishpat 84:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/84:6:1)

עד אחד מעיד כו' גם זה משנה שם וכתבתי לשונו בסימן זה: לא יפרע אלא בשבועה והיינו דוקא בדליכא נאמנות בשטר וק"ל וז"ל מ"ו ר"ש ז"ל והאי שבועה מפורש שם בגמ' דרבנן היא דהא נשבע ונוטל ועוד דשטר שיעבוד קרקעות הוא ומ"מ אי משלם ליה באפי סהדי ואח"כ חוזר ותובעו על פרעון הראשון מביאו לידי ש"ד וכמ"ש בא"ע סימן צ"ו עכ"ל:


###### Prisha, Choshen Mishpat 84:7:1
[Prisha, Choshen Mishpat 84:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Choshen%20Mishpat/r/84:7:1)

הלוה פטור פי' מש"ה שהיה עליו לישבע: כיון שהעד מסייעו פי' ועד המסייע פוטר מש"ד כמ"ש בסי' ע"ה ס"ג וה"ה וגם כ"ש הוא שפוטרו מש"ה וק"ל ועד"מ גם לעיל סימן כ"ט מ"ש שם בביאור דברי ב"י בזה: ובע"ה כתב אע"פ שהעד מסייעו כו' טעמו דס"ל דאין ע"א יכול לפטרו מש"ד וכדעת הרמ"ה שכ"ר ס"ס מ"ו ע"ש אבל אין לומר דס"ל דדוקא מש"ד פוטר העד ולא מש"ה שתקנוה חז"ל אף במקום שאינו חייב ש"ד דאם כן אין הטעם למש"ר עליו ז"ל ול"נ דכמו דע"א כו' דהא גם בע"ה ס"ל דע"א פוטר מש"ד כמו שמחייבו ש"ד אלא שמחלק בהיסת וק"ל. ואין להקשות למה כתב פלוגתת בע"ה כאן ולא כתבה לעיל סי' ע"ה דכאן הוא עיקר דינו דע"א משא"כ לעיל דכ"ר אגב גררא וגם מה"ט לא כתב הפלוגתא בסי' פ"ב ע"ש אלא כתב הדין בקיצור אליבא דהלכתא לדעתו ועד"ר: