## Prisha, Even HaEzer

###### Prisha, Even HaEzer 115:1:1
[Prisha, Even HaEzer 115:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:1:1)

העוברת (על דת פירוש המעברת את בעלה על דת משה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 115:2:1
[Prisha, Even HaEzer 115:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:2:1)

שאמרה פלוני כהן תקן כו' כן הוא בגמרא: 
(ודוקא שהוכחשה בעדים דאי אפשר להפקיע ממונא אלא בעדים כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 115:3:1
[Prisha, Even HaEzer 115:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:3:1)

או שמכחשת החכם ואומרת שתיקן לה נאמנת בי"ד סימן קפ"ה כתב שנראה שדוקא לענין שלא תפסיד כתובה נאמנת אבל החכם נאמן לענין האיסור והטומאה ושכן נראה לפרש דעת הרא"ש עכ"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 115:4:1
[Prisha, Even HaEzer 115:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:4:1)

ונודע ופירוש דמצית להשמיט ולומר משחקת הייתי בך וכשהיית בא לאכול הייתי מונעך תוס' ואשיר"י:


###### Prisha, Even HaEzer 115:5:1
[Prisha, Even HaEzer 115:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:5:1)

אכלה דבר איסור דדוקא אם נודרת ואינה מקיימת יוצאת בלא כתובה מטעם דבעון נדרים בניו קטנים מתים ולא בשאר עבירות אם לא שהכשילתו ומה שאבדה כתובתה בדת יהודית היינו משום חציפותא ומשום חשד זנות:


###### Prisha, Even HaEzer 115:6:1
[Prisha, Even HaEzer 115:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:6:1)

הוחזקה נדה בשכנותיה כו' עד יוצאה בלא כתובה כן הוא בגמרא ורבינו סתם כאן דמשמע דאינה נאמנת לומר אמתלא למה לבשתה בגדי נדה וכן הוא דעת הרמב"ן כתבו רבינו בי"ד סי' קפ"ה ע"ש ושם תמה רבינו עליו דס"ל דמהני אמתלאה והרשב"א הביא ראיה לדברי הרמב"ן מדין דומשמשתו נדה דהכא דמשמע בגמרא דלא סמכינן עלה אפי' באמתלאה ונראה דרבינו ס"ל דאין ראיה אלא ושאני הכא שכבר עבר ושמשה עמו מש"ה אינה נאמנת דמשקרת כדי שלא תפסיד כתובתה אבל קודם ששמשה סביר ליה דמהני ונאמנת באמתלא:


###### Prisha, Even HaEzer 115:7:1
[Prisha, Even HaEzer 115:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:7:1)

ובא עליה ולאחר תשמיש הודיעוהו שכינותיה שהוחזקה נדה ר"ן:


###### Prisha, Even HaEzer 115:8:1
[Prisha, Even HaEzer 115:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:8:1)

ואינה מקיימת עיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 115:9:1
[Prisha, Even HaEzer 115:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:9:1)

קלתה בראשה פי' סל שיש לו בית קיבול להולמו בראשו ולמעלה בית קיבול לתת בו פלך ופשתן רש"י:


###### Prisha, Even HaEzer 115:10:1
[Prisha, Even HaEzer 115:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:10:1)

רדיד החופה את כל גופה כמו טלית וכמ"ש לעיל סימן ע"ג. ככל הנשים ר"ל שדרכן בכך באותו מקום אבל אין ר"ל ככל הנשים בעולם דהא כתב לעיל סימן ע"ג במקום שדרך הנשים שלא לצאת בכיפה שעל ראשה לבד עד שיהיה עליה רדיד משמע שאין בכל מקום נוהגין לצאת ברדיד או י"ל שיש חילוק בין כיפה למטפחת כשכיפה בראשה אז אין נוהגין בכל המקומות ברדיד אבל כשאין כיפה בראשה אלא מטפחת בעלמא בכל מקומות אין נוהגין לצאת כך בלא רדיד:


###### Prisha, Even HaEzer 115:11:1
[Prisha, Even HaEzer 115:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:11:1)

לא תצא ז"ל ב"י ויש לתמוה על רבינו שכתב לא תצא דמשמע לא תצא מבעלה בלא כתובה ע"י כך אע"פ שהוא דבר שאינו הגון והא בחצר אפילו פרועה ראש ממש לית לן בה ובמבוי שאינו מפולש מיהא בקלתא לית לן בה כדמוכח מדברי פירש"י ור"ן וב"י הביאו ויש ליישב בדוחק ולומר דהא דמותר היינו כשאין שם איש ובמבוי מפולש תצא אע"פ שאין שם איש כיון שרבים שכיחין לצאת ולבא וקמ"ל דבחצר אפילו יש שם איש דאסור לכתחלה מיהו לא תצא עבור זה (וז"ל ד"מ דודאי גם רבינו מודה לדבר זה כמ"ש לעיל סי' כ"א דאין אסור ללכת בפריעת הראש אלא דוקא בשוק ולא נקט כאן לא תצא אלא למידק מינה דצניעות מיהא הוי ששום אשה לא תראה שערה כלל אפילו בבית וכמ"ש במעשה דקמחית שזכתה משום זה שיצאו ממנה כהנים גדולים ע"כ כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 115:12:1
[Prisha, Even HaEzer 115:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:12:1)

בשוק "שמראה זרועותיה כצ"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 115:13:1
[Prisha, Even HaEzer 115:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:13:1)

והחוט מתרדד מתוח כצ"ל ולכאורה נ"ל פירוש ורד מלשון מתרודד ונקרא ורד הוי"ו "בשבא "והריש "בחולם (או מלשון ירידה והוי"ו נקודה בשבא והרי"ש בפתח כ"פ) ובדברי הרמב"ם גרסינן וורד בשני "ווין (והוי"ו ראשונה במלאפום כ"פ) וכן הגירסא נמי בש"ע ובמיימוני בפכ"ד ופירוש וורד ממש שבשעה שהיא טווה בשוק משימה וורד כנגד פניה להתקשט ולהראות מנהג הפקר בפני העוברים ושבים והא דנקט וטווה בשוק ועושה כן לרבותא קאמר הכא שאם היא יושבת בשוק בלי טוייה ועושה כן פשיטא שהוא מנהג פריצות אלא אפילו אם טווה ועושה כך נמי מנהג פריצות הוא ובטווה בשוק ומראה זרועותיה גם הרמב"ם מודה וכ"כ שם המיימוני בהדיא בבבא בפני עצמו (ור"ת פירש צמר אדום היה טווה שיפול על פניה מזהרורית ויהיו עזות מצח תוספות כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 115:14:1
[Prisha, Even HaEzer 115:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:14:1)

המדברת "ומשחקת כן הגיה ב"י (ול"ג והמשחקת דמשמע דתרתי מילי נינהו וליתא כ"פ) עם הבחורים פירוש שאינן נישואין:


###### Prisha, Even HaEzer 115:15:1
[Prisha, Even HaEzer 115:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:15:1)

בפניו פירוש של בעל או בפני בנו של בעל ואם המקללת הבעל עצמו עיין בבית יוסף שהביא תשובה ע"ז (ועיין בד"מ ובשלחן ערוך סימן קנ"ד כ"פ) ועיין דרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 115:16:1
[Prisha, Even HaEzer 115:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:16:1)

שהוא כדבריה שלא עברה אחר ההתראה דהוי כדין מוציא שטר חוב על חבירו והלה טוען פרוע הוא שבעל השטר צריך לישבע קודם שיגבה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 115:17:1
[Prisha, Even HaEzer 115:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:17:1)

אחר כך אין כופין פירוש אפילו אחר שהתרה בה ועברה על התראתו וכן משמע בב"י וכן מוכרח מדברי הרמב"ם ורבינו שהרי הביא רבינו דברי הרמב"ם אחר דין זה שכתב ז"ל ואף על פי שלא הוציאה אין לה כתובה כו' עכ"ל הא דאין לה כתובה כבר כתבו הוא פשוט מהגמרא דהוא דוקא כשהתרה בה ועברה על התראתו ואפ"ה כתב אע"פ שלא הוציאה ש"מ דאין כופין אותו להוציא גם בזו ובדידיה תליא מילתא ואף על גב דבגמרא פרק הארוסה איתא דהאי דינא נלמד ממאי דאיבעיא להו שם אם יכול איש למחול על קנויו ושם מסקינן דדוקא קודם שעברה על קנויו יכולה למחול ולא אחר כך צ"ל עברה דהתם דקאי על סתירתה עם איש אחר גרע טפי:


###### Prisha, Even HaEzer 115:18:1
[Prisha, Even HaEzer 115:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:18:1)

אבל תטול מה שהכניסה לשון הגמרא דאם היא זנתה כליה לא זינו:


###### Prisha, Even HaEzer 115:19:1
[Prisha, Even HaEzer 115:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:19:1)

אין מוציאין ממנו פירוש אף על פי דנצ"ב עומדין באחריותו שאם יאבדו או יכלו הוא חייב באחריות שלכך נקרא צ"ב אבל באלו שיוצאין בלא כתובה אין מוציאין ממנו:


###### Prisha, Even HaEzer 115:20:1
[Prisha, Even HaEzer 115:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:20:1)

תצא מזה ומזה כגון שהלך בעלה למ"ה ונישאת לאחר ובא בעלה כמ"ש בסימן י"ז: (שהרי מצד זנות כו' פירוש ונאסרות על בעליהן: אבל אבדה כתובתה דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 115:21:1
[Prisha, Even HaEzer 115:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:21:1)

לא אשת ישראל ולא אשת כהן וכתב ב"י וז"ל וטעמא דאשת ישראל פשוט וכו' עב"י:


###### Prisha, Even HaEzer 115:22:1
[Prisha, Even HaEzer 115:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:22:1)

אבל משום לזות שפתים ל"ד קאמר אלא משום דיני שמים חייב להוציאה וכ"כ הרי"ף והרא"ש ס"פ האומר וכמ"ש בשם הרמב"ם בסמוך (גם כ"פ רבינו לעיל סי' ו' אשת כהן שאמרה לבעלה כו' עד ואם היא נאמנת לו או העד נאמן לו יוציא כדי לצאת ידי ספק) אכן ראיתי לשם ברי"ף ורא"ש דאיירי בעד המעיד ושתקה בעל אם כן יכול להיות דהכא איירי שלא שתק אלא השיב לו מניין הא או כיוצא בזה אפילו אם מאמין לו אחר כך אינו חייב להוציא אלא איסור איכא כו' או מיירי שאמר ליה שזינתה בעניין שלא היה לו כלל לידע דאין השתיקה מועלת כלל אבל במקום שהשתיקה מועלת ומאמין לו חייב להוציאה וכן לקמן סימן קע"ח כתב כה"ג ע"ש מ"ו ועד"ר:


###### Prisha, Even HaEzer 115:23:1
[Prisha, Even HaEzer 115:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:23:1)

וכן כשאומרת שזינתה הא דכתב וכן אף על גב דבזה חייב להוציאה מ"מ בדבר זה הן שווין דבשניהן אסור לעמוד עמה אע"ג דליכא ב' עדים בדבר: 
(צריך להוציאה לצאת י"ש ואינו נותן לה כתובה דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי ב"י כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 115:24:1
[Prisha, Even HaEzer 115:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:24:1)

אבל מדברי אחר פירוש אם הוא בעצמו לא ראה שזינתה אלא אחר אמר שראה שזינתה אינו יכול להשביעה אלא על ידי גלגול והטעם כתב ב"י משום דבראה אותה בעצמו ה"ל כטוען פרעתיך והמוציא שטר חוב על חבירו והלה טוען פרעתיך בעל השטר צריך לישבע אבל כשהוא לא ראה בעצמו שזינתה אלא אחר א"ל ה"ל כאומר שמא פרעתיך דלא כלום הוא ועד"ר ואפשר לומר דדוקא כאן שיש ביד האשה שטר כתובתה חוב גמור ומש"ה ס"ל דאין הבעל יכול להשביעה על פי עד אחד אם לא ע"י גלגול משא"כ בח"מ סימן ע"ה דהתם מיירי בבא לתבוע לחבירו על פי עד אחד ואומר שא"ל שאין להנתבע זכות וראיה לומר שאינו חייב מש"ה משביעין אותו (בפני עדים אל תסתרי כו' ואף על גב דקי"ל דאין אוסרין על היחוד. הואיל וקינא לה ילפינן לה מקראי יתירי גבי סוטה דאוסרין בסתירה בעלמא ודוקא שדבר בזה הלשון וע"ל סימן קע"ח כ"פ): 
(שהרי מעשיה הרעים גרמו לה כו' פירוש דלא תימא כיון שהוא גרם לה שקינא לה לא היה להפסיד כתובה לכך אמר לא כי אלא מעשה הרעים גרמו לה שנסתרה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 115:25:1
[Prisha, Even HaEzer 115:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:25:1)

א"ל בינו לבינה היינו לר"י שסבר הקינוי שבינו לבינה הוי קינוי דאל"כ לא הוי אסורה ותימא שכ"כ כאן בפשיטות לאיסורא ולקמן בהלכות סוטה כתב בשם סמ"ג דשמא הלכה כר"י כו' וצ"ע אכן דברי הרמב"ם קשה ליישב דכתב בה"א ממש כדברי הטור וצ"ע מ"ו):


###### Prisha, Even HaEzer 115:26:1
[Prisha, Even HaEzer 115:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:26:1)

אסורה לו בזמן הזה ל"ד דהא אפילו בזמן הבית אסורה עולמית דלכ"ע אינו משקה אותה ע"פ מה שראה שנסתרה אם לא בעדים כדלקמן בהלכות סוטה אלא משום סיפא דמלתא שאם הודית שנסתרה אלא שלא נטמאת בזמן הבית היה משקה אותה ודוק מ"ו ועד"ר:


###### Prisha, Even HaEzer 115:27:1
[Prisha, Even HaEzer 115:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/115:27:1)

לא נאסרה מכח הקינוי והסתירה אע"ג דכאן איירי כשלא נסתרה מ"מ נקט קינוי וסתירה רצה לומר כדין קינוי וסתירה ובס"א ליתא תיבת וסתירה: