## Prisha, Even HaEzer

###### Prisha, Even HaEzer 135:1:1
[Prisha, Even HaEzer 135:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:1:1)

ואם קראוהו קודם נתינה ולא לאחריה ובהגהות מהרא"פ ז"ל ס"א אחר נתינה ולא לפניה וכ"כ הרא"ש וכ"כ ב"י אבל יותר נ"ל גירסת ספרנו שכתוב בהן קודם הנתינה ועד"ר:


###### Prisha, Even HaEzer 135:2:1
[Prisha, Even HaEzer 135:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:2:1)

ותינשא לכתחלה ולא חיישינן שהחליפו: הרי זה ספק מגורשת ר"ל ואפי' אם נישאת תצא: (והכניסוהו לבין ידיו ר"ל ושהה מעט עד שנתנו לה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 135:3:1
[Prisha, Even HaEzer 135:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:3:1)

ואם הגט בידו ומראה כו' ר"ל אם קראוהו והבעל הכניסו לבין ידיו ונתנו לה קודם שקראוהו פעם שנית והוא אומר שהחליפו ואח"כ הגט יוצא מתחת ידו כו':


###### Prisha, Even HaEzer 135:4:1
[Prisha, Even HaEzer 135:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:4:1)

כל זמן שלא נישאת אבל נישאת לא דלאו כל כמיניה לאוסרה על השני דחיישינן לקנוניא דהיא נתנתו לידו להוציא את עצמו מבעל השני ומטעם זה נראה שאנו נוהגין תיכף אחר הנתינה מחתכין בגט כמה חיתוכין דאז ליכא למיחש לקנוניא שהיא תמסור אח"כ הגט לידו:


###### Prisha, Even HaEzer 135:5:1
[Prisha, Even HaEzer 135:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:5:1)

נתן לה נייר חלק בגמרא חיישינן שמא במי מילין כתבו (פי' במי עפצים) ופירש"י שאז נבלעין האותיות וסתם נייר של עשבים הוא ולא קלף מעופץ בעפצים דאי עפיץ הא אמרינן לעיל אין מי מילין ע"ג מי מילין עכ"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 135:6:1
[Prisha, Even HaEzer 135:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:6:1)

במי ניבין שם צבע ומעבירין מימיו עליו ופולט האותיות שבלע ונראות (והטעם דחיישינן שמא נבלע הכתב בתוכה ונראה חלק ושמא לא נבלע יפה והוי כתב בשעת נתינה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 135:7:1
[Prisha, Even HaEzer 135:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:7:1)

ותפלוט הכתיבה דהשתא הכתיבה הוא דפלט ושמא בשעת נתינה לא הוויין האותיות כלל (והתורה אמרה וכתב לה ונתן בידה משמע שתהיה הכתיבה ניכרת בשעת נתינה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 135:8:1
[Prisha, Even HaEzer 135:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:8:1)

הרי זו ספק מגורשת ב' רבותות אשמעינן באם לא בדקו הנייר כו' אשמעינן דאפ"ה הוי ספק מגורשת ול"מ שאין גירושין כלל ובאם יבדקו ותפלוט כו' אשמעינן דאפילו בזה לא הוי אלא ספק גירושין:


###### Prisha, Even HaEzer 135:9:1
[Prisha, Even HaEzer 135:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:9:1)

כתב הרמ"ה כו' כתב ב"י דהרמ"ה סבירא ליה כרשב"א ופליג עם רבינו (שסובר כתוס' שאפילו לא בדקו הוי ספק מגורשת וה"ה שנשרף או נאבד כ"פ) ע"ש ולפ"ז מ"ש רבינו וכתב הרמ"ה הוי כאילו כתב והרמ"ה כתב ומ"ו כתב דיש לחלק דדוקא היכא דלא בדקוהו איכא למיתש מאחר שראוי לבדוק אבל היכא שנשרף דתו ליכא תקנה למבדקיה אפילו חששא ליכא ודו"ק עכ"ל ולפ"ז צ"ל מ"ש הרמ"ה ונאבד מיירי דומיא דנשרף דנאבד מן העולם ולא ימצא עוד וברישא שכתב ולא בדקוהו מיירי שאיכא למיחש שמא ימצא עוד ואם כן אם הוא כהן אסורה לדור עמו דילמא ימצא הכתב בולט והו"ל ספק גט א"נ ברישא יש להסתפק שמא היא החביאתו:


###### Prisha, Even HaEzer 135:10:1
[Prisha, Even HaEzer 135:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:10:1)

הוא שזרק דמזוזה בין החביות לא שכיחא וא"כ בוודאי הוא זרקה גמרא ורבינו שכתב ומצאו מזוזה או שטר אחר צ"ל דס"ל דמזוזה האמור בגמרא ל"ד אלא המעשה כך היה וה"ה אם נמצא שטר אחר דאין שטר מצוי בין החביות ומ"מ בסיפא דייק וכתב נמצא ב' או ג' מזוזות ולא כתב ג"כ שאר שטרות לרבותא דאפי' במזוזה אמרינן מדהא איתא הא נמי איתא מקדמת דנא ומכ"ש בשטר אחר וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 135:11:1
[Prisha, Even HaEzer 135:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:11:1)

נמצאו ב' או ג' כו' אדלעיל קאי היכא שלא קראוהו ור"ל ה"ה שאין חוששין במזוזה אחת אבל מצא ג' (פי' ואנו ראינו שהוא לא זרק אלא כתב אחד כ"פ) מדהא איתא הא נמי איתא. 
**************************MISSING TEXT


###### Prisha, Even HaEzer 135:11:2
[Prisha, Even HaEzer 135:11:2](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:11:2)

ויאסרנה על בעלה פי' אם תינשא לאחר וק"ל מ"ו ולא קאמר דבניה יהיו ממזרים מהשני דודאי אין כוונתו להרבות ממזרים בישראל אלא שיאסרנה על בעלה מכח איזו שנאה שיש לו עליה או בעלה. והיותר נראה שהיא לא תקבל הגט מהאיש האחר שאינו בעלה כ"א מפני ששונאה לאישה ותרצה לאסור נפשה עליו ומיד כשתתקדש לאחר ודאי לא תינשא לו להיותה א"א שהרי היא יודעת האמת שאינה מגורשת ואז יגלה הדבר לארוס או תעשה איזה עלילה שתצא ג"כ ממנו והראשון אסור לחזור ולקחתה אף שלא גירשה שהיא תאמר שגירשה או מחמת הקול שיצא עליה שגירשה ותיהוי בכלל איסור גרושתו עליו מאחר שכבר נתקדשה לאחר וק"ל: (אין מגרשין בשבת דדומה לקנין שמקנה אותה לעצמה וגם מקנה הגט ואין קונין בשבת ועיין בא"ח סי' של"ט כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 135:11:3
[Prisha, Even HaEzer 135:11:3](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:11:3)

יתן לה הרשות פי' אותו חדר שמונח בו ואע"פ דאסור לקנות בשבת גבי ש"מ התירו (וא"ל כיון דעכ"פ צריכין לדחות איסור דרבנן יטלטל הגט י"ל כל מה דאיפשר לתקוני מתקנין ובהקנאת רשות שהוא ע"י נעילה וסגירה לא מנכרא מילתא דמיחזי כנועל ביתו לשמרו ולא הוו יודעין הרואין שהוא עושה כדי להקנות עכ"ל ר"ן ר"פ הזורק ואע"ג דקי"ל מה שקנתה האשה קנה בעלה שאני הכא דגיטה וחצרה באין כאחד כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 135:11:4
[Prisha, Even HaEzer 135:11:4](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/135:11:4)

שלא העמידו דבריהם כו' ובזמן הזה שניתן תורה שבע"פ לכתוב מותר לטלטל גט לכ"ע שהרי יכול ללמוד ממנו כמה הלכות גיטין כ"כ סמ"ג ומרדכי: