## Prisha, Even HaEzer

###### Prisha, Even HaEzer 27:1:1
[Prisha, Even HaEzer 27:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:1:1)

בין כסף ר"ל שהשוה פרועה הוא חתיכת כסף שאינו נטבע:


###### Prisha, Even HaEzer 27:2:1
[Prisha, Even HaEzer 27:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:2:1)

והוא משקל חצי שעורה כסף צרוף עיין בי"ד סימן רצ"ד שיעור שוה פרוטה (שם כתב רמ"א בשם מהרא"י סי' קצ"ה שחצי ווי"נר הוא יותר משוה פרוטה כ"פ).


###### Prisha, Even HaEzer 27:3:1
[Prisha, Even HaEzer 27:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:3:1)

ובלבד שהיא תבין כו' לא קאי אאומר הרי את מקודשת לי דכולי עלמא ידעי שהוא לשון קידושין ואינה נאמנת לומר דלא ידעה וכן משמע במ"מ דהא כתב שכל הנשום יודעות שלשון קידושין היא אינה נאמנת לומר דאינה מבינה בית יוסף ולעד"נ דקאי גם אכשאומר הרי את מקודשת לי ונ"מ שאם הוא יודע שאינה מבינה (ועיין בדרישה סעיף ה' כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 27:4:1
[Prisha, Even HaEzer 27:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:4:1)

ואם היה מדבר עמה תחלה על עסקי קידושין כו' כתב מור"ש כל מדבר עמה על עסקי קידושין שנקט רבינו בסימן זה איירי בעסוקין באותו ענין עכ"ל ועמה ל"ד אלא ה"ה אם מדבר עם אחרים בפניה מרדכי ריש קידושין ואע"ג דהיא לא השיבה כלום אפ"ה מקרי היה מדבר עמה הג"מ סוף גיטין ועיין ברשב"א סימן אלף קפ"ט ד"מ כ"פ) ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 27:5:1
[Prisha, Even HaEzer 27:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:5:1)

וכ"ש אם אמר לשון קידושין ודאי כו' ואע"ג דפשיטא דכ"ש הוא מ"מ הוצרך רבינו לכתוב זה דלא נימא כיון שהיא אינה מבינה אינה יכולה לומר סברתי שלא לשם קידושין נתן לי אף על גב דדיבר תחלה עמה בעסקי קידושין סבורה דאחר כך בלשונות הללו חזר בי וכמ"ש בסמוך באומר תהא מיועדת לי מיוחדת לי כו' ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 27:6:1
[Prisha, Even HaEzer 27:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:6:1)

אמר לה הרי את אשתי כו' צריך ליתן טעם למה חולק רבינו הלשונות לשני חלוקות שבתחלה כתב אם אמר לה הרי את מקודשת לי או מאורסת לי ולי לאנתו בבא בפני עצמה והכא כתב הרי את אשתי זקוקתי כו' בבא בפני עצמה וכן בגמרא חלקן כך וגם הרמב"ם בפ"ג חלקן כך וצריך לומר דהני לשונות שהזכיר בבבא ראשונה הם יותר טובים ומועילים מהני שהזכיר בבבא שניה דהראשונום הם וודאי לשון הבא אבל השניים איכא למימר שהם לשון עבר או לשון הווה ונ"מ דלכתחלה צריך שיאמר הלשונות שנזכרים בבבא ראשונה וזה"ש מתחלה ואומר לה כו' וכאן כתב אמר לה כו וק"ל (גם נ"מ דבבבא הראשונה לעולם היא מקודשת אפילו לא דבר עמה על עסקי קידושין ואפילו היא אומרת שלא הבינה שלשם קידושין נתן לה וכמ"ש אמ"ו ז"ל בדרישה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 27:7:1
[Prisha, Even HaEzer 27:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:7:1)

הרי את לקוחתי מקודשת פירוש (אם היא אומרת שהבינה דבריו או אפילו כו' כ"פ) ואפילו אם היא אינה מבינה אם מדבר תחלה עמה על עסקי קידושין מקודשת בכולהו (דלשונות הללו לשון קידושין ודאי הן אלא שאין הכל מבינים ודוקא באשה אמרינן כן אבל האיש המקדש אינו נאמן לומר שלא כיון לשם קידושין כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 27:8:1
[Prisha, Even HaEzer 27:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:8:1)

הרי את מיועדת לי לשון אשר לא יעדה שהיא לשון קידושין באמה עבריי'. מיוחדת לשון והיו לבשר אחד עזרתי נגדתי לשון אעשה לו עזר כנגדו (צלעתי לשון ויבן את הצלע כ"פ) סגורתי (נגדי) לשון ויסגור בשר (תחתנה) עצורתי לשון עצרת שתהא נאספת עמי לבית רש"י וגם לשון הקרא הוא דכתיב בשמואל כי אשה עצורה לנו (תפוסתי שתפסה להיות שלו כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 27:9:1
[Prisha, Even HaEzer 27:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:9:1)

שהן ספק אם הן לשון קידושין שלשונות הללו משמעותן ג"כ לבא נעשות מלאכתו הם:


###### Prisha, Even HaEzer 27:10:1
[Prisha, Even HaEzer 27:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:10:1)

אם היה מדבר תחל' כו' אז הוויין ספק קידושין דאז ידעה מאי קאמר דאם אינה מדבר תחלה על עסקי קידושין מנא ידעה מאי קאמר ולא היו קידושין כלל דמסתמא אינה מבינה הני לשונות ואף אם שניהן מבינים מאי דקאמר אפ"ה לא הוי אלא ספק קידושין דדלמא למלאכתו בעינן לה וגריעי הני לשונות מאילו שתק ולא אמר לה ולא מידי דבדשתק אם מדבר תחלה על עסקי קידושין מהני והוה מקודשת גמורה ואילו בהני לישני אפי' אם מדבר תחלה כו' לא הוה אלא ספק קידושין והכא נמי אם הבינה הני לשונות אף על גב שלא דבר תחלה על עסקי קידושין הוי ספק קידושין כמ"ש הר"ן ובית יוסף הביאו:


###### Prisha, Even HaEzer 27:11:1
[Prisha, Even HaEzer 27:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:11:1)

ולא אמר לי אינו כלום דידים שאינן מוכיחות (ר"ל אחיזת הדבר שנקרא בית יד שאינו מוכח אם לדידיה קדשה אם לאחר כ"פ) לא הוויין ידים (ועיין בריב"ש סימן רס"ו שמאריך בזה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 27:12:1
[Prisha, Even HaEzer 27:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:12:1)

ואם היה מדבר על עסקי קידושיו הוי "ודאי קידושין ז"ל מור"ש כן הגירסא הנכונה כמ"ש האשר"י דיותר ידים מוכיחות מאומר אהא (פירוש שאומר אהיה דהוה נזיר דודאי אהיה אף אני כזה קאמר כ"פ) ונזיר עובר לפניו דהוה נזיר אבל מ"ש הרמ"ה "ידים מוכיחו' נינהו "וחוששין לקידושין היינו דלא ברירא ליה אם הידים מוכיחות כמו התם ודו"ק עכ"ל וכ"כ ב"י וסיים בה ונראה דהטעם מפני שיש חלוקה ביניהם דהתם כיון שאמר אהא ונזיר וכו' ע' בב"י וי"ל דגם הרא"ש מודה בזה וכן משמע מדברי הטור שכתב וכתב הרמ"ה ולא כתב והרמ"ה כתב דהוה משמע דפליג. והא דכתב הרמ"ה ידים מוכיחות נינהו אף על גב דלא הוי אלא ספק היינו לומר דידים מוכיחות נינהו דמהני קצת ולשון יד קדייק דמשמע יד ואחיזת קידושין הוא ולא עיקר קידושין לאפוקי שאם לא קדש אחרת בפניה דלא הוי ידים מוכיחות כלל וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 27:13:1
[Prisha, Even HaEzer 27:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:13:1)

הריני אישך הריני בעלך כו' מפרש טעמא בגמרא דכתיב כי יקח איש ולא שיקח את עצמו:


###### Prisha, Even HaEzer 27:14:1
[Prisha, Even HaEzer 27:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:14:1)

אפילו היה מדבר עמה תחלה כו' וטעמא כתב הרא"ש משום דהני לישני גריעי מנתן לה בשתיקה מטעם דכתיב כי יקח וגו':


###### Prisha, Even HaEzer 27:15:1
[Prisha, Even HaEzer 27:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:15:1)

נתנה לו היא ואמרה לו כו' אפילו אי הוי אדם חשוב אינה מקודשת שהכתוב משמע שהוא יקדש אותה ולא היא את עצמה. ואם נתן הוא ואמרה הוא דמהני אם היה מדבר עמה כו' היינו משום הואיל שהוא נתן לא גרע מאילו נתן לה בשתיקה דבשביל אמירתה לא גרע אבל אם נתנה היא ואמרה היא ליכא למימר הכי וכתב מור"ש דזה הדין אם נתן הוא ואמרה היא אם היה מדבר עמה כו' דהוי ודאי קידושין פשוט הוא אע"פ שלא נזכר בגמרא דלא גרע משתיקה וכ"כ הרא"ש עכ"ל וכ"כ ב"י ועיין בדרישה: (ואם לאו הוי ספק קידושין משום דעיקר קיחה היינו נתינת הכסף ובעינן כי יקח איש הרא"ש כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 27:16:1
[Prisha, Even HaEzer 27:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:16:1)

ואם נתנה היא ואמר הוא כו' עיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 27:17:1
[Prisha, Even HaEzer 27:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/27:17:1)

וצריך חקירת חכם כו' להתירה בלא גט אבל לענין קרקע בכסף דכתב רבינו האי דינא דאדם חשוב בח"מ סי' ק"צ שם לא כתב דצריך חקירת חכם דלענין ממון אמרינן המע"ה: