## Prisha, Even HaEzer

###### Prisha, Even HaEzer 35:1:1
[Prisha, Even HaEzer 35:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:1:1)

בין אשה סתם ר"ל אם עשה שליח לקדש אשה סתם תורת שליחות עליו אבל אסור לעשות כן דשמא ימות השליח וכמ"ש התוס' בפרק התקבל. מיהו בע"כ צ"ל דהכא מיירי באי אפשר לקדשה בעצמו דאם אפשר לו היה אסור אפילו באשה זו אם לא שמכירה או ע"י עצמו וכדמסיק וא"כ איכא למימר האי נמי אי אפשר לו להמצא בעצמו אשה או לומר לו קדיש לי בת פלוני ובכה"ג אפשר לא גזרו אבל לפי מ"ש ראשונה לא נתיישב לשון יכול לעשות שליח. שליחותו שליח הוה ליה למימר ודו"ק:


###### Prisha, Even HaEzer 35:2:1
[Prisha, Even HaEzer 35:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:2:1)

ותתגנה עליו והתורה אמרה ואהבת לרעך כמוך אבל אם מכירה סביר וקיבל וכתב ב"י ומ"ה ה"ל לרבינו לכתוב וכו' ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 35:3:1
[Prisha, Even HaEzer 35:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:3:1)

והיא אומרת לשם פקדון ר"ל ואיני מקודשת לו:


###### Prisha, Even HaEzer 35:4:1
[Prisha, Even HaEzer 35:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:4:1)

אינן נאמנים משום שנוגעין בעדותן שצריכין לישבע (ואפילו לאחר שבועה אין נאמנין דאין תורת עדים עליהם דעדים א"צ שבועה ואף שאין נאמנים מקודש' מספק אבל אם פטר העדים תחלה מן השבועה נאמנים אפילו האשה מכחישתן והוי קידושין ודאי מ"מ פ"ג כ"פ): וכתב הרמ"א (בשם מ"מ פ"ג) וה"ה שטר שיש בו ש"פ שאינן נאמנים:


###### Prisha, Even HaEzer 35:5:1
[Prisha, Even HaEzer 35:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:5:1)

מודים בדבר ולא מקרי הודאה אא"כ הודה בפני עדים בדרך הודאה גמורה כגון שיאמר אתם עדים (דאל"כ אלא שהודה ואח"כ אמר שאינו אמת נאמן כ"פ) דלא יוכל לומר משטה אני בך כמבואר בח"מ סי' ל"ב ופ"א ועיין בריב"ש שכ"כ בסי" קצ"ג אבל לא ידעתי מה עניינו כאן שכתבו רמ"א ז"ל כאן בהגהתו בש"ע דשם איירי באם הודה ואח"כ רוצי' לכפור וכאן לא מיירי בכפירה אלא אף שניהם מודים אפ"ה מצריך הראב"ד עדים דומיא דקידושין דאין דבר שבערוה פחות משם והרמב"ם פליג עליה בהא:


###### Prisha, Even HaEzer 35:6:1
[Prisha, Even HaEzer 35:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:6:1)

צריך שיהיה בעדים דומיא דגמ' דאשה אינה ממנה שליח לקבלה אלא בעדים והאיש עושה שליח להולכה בלא עדים ה"ה:


###### Prisha, Even HaEzer 35:7:1
[Prisha, Even HaEzer 35:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:7:1)

שגם שליחות האיש צריך כו' כיון דבקידושין בעינן עדים דילפינן דבר דבר מממון לא מהני הודאה דידהו כשם שהקידושין צריכין עדים כך שליחות הקידושין נמי:


###### Prisha, Even HaEzer 35:8:1
[Prisha, Even HaEzer 35:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:8:1)

שאף בשליחות האשה א"צ עדים והטעם אכתוב בסמוך:


###### Prisha, Even HaEzer 35:9:1
[Prisha, Even HaEzer 35:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:9:1)

אלא שגילה דעתו שהוא חפץ באשה כו' דכיון שגילה לו דעתו שחפץ בה זכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו וזכייה היא מטעם שליחות והוי כאילו עשאו שליח לקדשה ומה"ט א"צ עדים למינוי שליחות ואינו דומה לקידושין עצמן שצריכין עדים שהוא גמר הדבר שנאסרה על ידו לכל אדם ואין דבר ערוה פחות משנים ואפילו שליחות האשה י"ל מה"ט שא"צ עדים למנותו ויש לחלק בין קבלת הגט שבא להתיר ובין קידושין שבאין לאסור וכיון ששניהן מודים שוה שליחות האיש והאשה בקידושין וצ"ע עכ"ל הרא"ש וקצרתי:


###### Prisha, Even HaEzer 35:10:1
[Prisha, Even HaEzer 35:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:10:1)

דמחמת כיסופא דאב שתק עיין מ"ש בדרישה: (וכ' הרמב"ם ז"ל הכל כשרים לשליחות כו' עי"ל סי' קמ"א כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 35:11:1
[Prisha, Even HaEzer 35:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:11:1)

והכותי לפי שאינו בן ברית וק' למה לא אמר נמי לפי שאינו בתורת קידושין וי"ל קצת דכותי חשיב בתורת קידושין הואיל דיש בידו להתגייר ואע"ג דלקמן ס"ס מ' כתב רבינו דאם אמר הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר דאינה מקודשת משום דהוא דבר שלא בא לעולם להיות שליח אפשר דשאני הואיל וראוי לכך עכ"פ אבל עבד אין בידו להשתחרר רק אם האדון ירצה ישחררנו אי נמי י"ל דעדיפא מיניה קאמר "דשאינו בן "ברית שאינו בתורת קידושין ולא בתורת כל התורה וכל שליחות ילפינן מתרומה דכתיב בה גם אתם להיות שלוחו של אדם דוקא כמותו מה הוא בן ברית גם שלוחו צריך להיות כן משא"כ כותי דאתמעט מה"ט בכל שליחות. אבל עבד כנעני מיקרי ג"כ בן ברית ואיתחייב בקצת מצות וכמ"ש בח"מ סי' קפ"ח ע"ש:


###### Prisha, Even HaEzer 35:12:1
[Prisha, Even HaEzer 35:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:12:1)

קדש לי אשה במקום פלוני פי' אפי' יחדה לו האשה מ"מ אמרינן דאמקום קפיד וכן מוכח שם מור"ש:


###### Prisha, Even HaEzer 35:13:1
[Prisha, Even HaEzer 35:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:13:1)

או ששינה כו' דכיון ששינה בשליחותו לאו שליח הוא (וע"ל סי' קמ"ו כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 35:14:1
[Prisha, Even HaEzer 35:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:14:1)

השולח לחבירו לקדש לו כו' וע"ל בח"מ בסימן קפ"ג:


###### Prisha, Even HaEzer 35:15:1
[Prisha, Even HaEzer 35:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:15:1)

ומה שעשה עשוי והקשה הרא"ש ע"ז פשיטא שמקודשת לו ומתרץ דאיירי אפילו אמר לה תחלה פלוני שלחני כו' וכך הם דברי רבינו (ועד"ר):


###### Prisha, Even HaEzer 35:16:1
[Prisha, Even HaEzer 35:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:16:1)

קבלה הקידושין ואפשר דאז צריכה גט משניהן דמקודשת לראשון א"א לומר דהא הוא אמר לי ולפטרה בלא גט משניהם א"א לומר דא"כ למה לא כתב רבינו בכאן נמי דאין כאן בית מיחוש כמ"ש אחר זה מיהו אין טעה לדבר אם לא שתאמר שלא נאמין לה כמה שאמרה שלא שמעה או משום הרואים והשומעים ולפי מ"ש דבמקדש בסלע שלו מיירי א"כ בודאי א"צ גט מהראשון מדינא דהא סלע דקידושין אינו של ומיהו אינו מוכרח לומר אלא שהסלע אינו של המשלח אבל נוכל לומר דכל הסוגיא מיירי שביקש ממנו המשלח להלוות לו סלע והיא אמרה שהלוה לו ודו"ק:


###### Prisha, Even HaEzer 35:17:1
[Prisha, Even HaEzer 35:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:17:1)

אין כאן בית מיחוש ואינה צריכה גט משום א' מהן דהקדש בטעות אינו הקדש (ונאמן השליח לומר דטעה כ"כ מרדכי בשם מהר"ם וכתב דצריכה גט לחומרא כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 35:18:1
[Prisha, Even HaEzer 35:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:18:1)

ומיהו צריך להודיעו אם יוכל (פירוש אם אין מתיירא שמא יקדמנו אחר בזמן זה שמודיע לו כ"פ) דשמא הוא יפתנה שתתרצה לו:


###### Prisha, Even HaEzer 35:19:1
[Prisha, Even HaEzer 35:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:19:1)

ומת השליח אע"ג שאינו יודע אם קדשה לו אשה אם לאו הרי הוא בחזקת שקידש דחזקה שליח עושה שליחותו הואיל ואינו יודע איזה קידש ה"ז אסור בכל הנשים כו':


###### Prisha, Even HaEzer 35:20:1
[Prisha, Even HaEzer 35:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:20:1)

כגון אם או בת או אחות וה"ה בכל השניות השנויות לעיל בסימן ט"ו וא"ל שנקט אלו דוקא הואיל שהם מדאורייתא דא"כ ה"ל למינקט נמי בת הבת דהיא נמי דאורייתא אלא ודאי שלאו דוקא נקט אלו אלא ה"ה אחרות מיהו זה אינו מוכרע דהא רבינו כתב "כגון בת או אם כו' ולשון כגון משמע הני וכל כיוצא בו שהן דאורייתא דוקא והכי דייק לישנא דרבינו שכתב שהן "ערוה עליו:


###### Prisha, Even HaEzer 35:21:1
[Prisha, Even HaEzer 35:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:21:1)

לא חל עליהן השליחות דאין אדם עושה שליח לקדש לו אשה אלא שיכול הוא לקדשה בשעת השליחות ואם קידש קידושיו אינן קידושין (דעל אשה שאינו יכול לקדשה בשעת עשיית השליח לא חל השליחות דהוי כמקנה דבר שלא בא לעולם כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 35:22:1
[Prisha, Even HaEzer 35:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:22:1)

הרי זה בטל דאתי דיבור ומבטל דיבור ועד"ר:


###### Prisha, Even HaEzer 35:23:1
[Prisha, Even HaEzer 35:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:23:1)

הרי השליח אסור בקרובותיה שעשאתה חתיכה דאיסורא על נפשיה והיא מותרת בקרוביו דלאו כל כמיניה לאוסרם עליה:


###### Prisha, Even HaEzer 35:24:1
[Prisha, Even HaEzer 35:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:24:1)

אסורה בקרובי המשלח שעשאתה חתיכה דאיסורא על נפשה:


###### Prisha, Even HaEzer 35:25:1
[Prisha, Even HaEzer 35:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:25:1)

והמשלח מותר בקרובותיה מאחר שהשליח אומר שלא קדשה לו מהימן יותר מהאשה:


###### Prisha, Even HaEzer 35:26:1
[Prisha, Even HaEzer 35:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:26:1)

הרי זו מקודשת לראשון והמשלח אסור בקרובותיה (חזקה שליח עושה שליחותו כ"פ) ומ"מ השני נמי אסור בקרובותיה שהרי אמר קדשתיך כ"כ הראב"ד וגם ה"ה לדעת הרמב"ם עיין בב"י: (ואחד כונס וצריך לקדשה קדושין שניים וע"ל בסי' ל"ו בדרישה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 35:27:1
[Prisha, Even HaEzer 35:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:27:1)

ואינם מובנים לי דנהי כו' וה"ה כתב וז"ל וביאר דבריו בב"י שהעתיקם ולפ"ו נלע"ד ליישב דלא הקשה הרא"ש כלום כי הרא"ש סובר שמנויו של שליח בעדים אינו אלא שלא יכול לכפור ולזה הקשה דאף אם הוחזק השליח בעדים היאך נתקדשה לראשון הרי עומד וצווח כו' אבל אינו כן כי מנויו בעדים הוא ראיה וחזקה שעשה שליחותו ושהיא סומכת דעתה למה שאמר לה השליח שהוא שליח האיש הלכך אם הוחזק בעדים הרי חזקה שקדשה לראשון והראשון אסור בקרובותיה אבל אם לא הוחזק בעדים אם כן אין ראיה וחזקה שעשה שליחותו ושהיא סומכת דעתה ולכן מותר המשלח בקרובותיה כי המשלח ודאי סובר שהשליח והאשה לא יסמכו על שליחותו ולא גמר בדעתו שתהיה מקודשת בשליחות (וסוקלין ושורפין על החזקה) אלא היא אסורה על קרובי המשלח דעשאתה חתיכה דאיסורא על נפשה עיין מה שכתבתי בדרישה לשון הר"ן שמבואר בו יותר:


###### Prisha, Even HaEzer 35:28:1
[Prisha, Even HaEzer 35:28:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/35:28:1)

וברישא נמי למה הותר המשלח בקרובותיה ואע"ג שזה סותר קושיא ראשונה שהקשה היאך נתקדשה לראשון פירוש ויהא המשלח אסור בקרובותיה הרי עומד וצווח כו' והשתא הקשה למה הותר המשלח בקרובותיה וי"ל דקושיא השניה הקשה לפי סברת הרמב"ם שסבר הרמב"ם אם הוחזק בעדים שמקודשת לראשון ואסור בקרובותיה א"כ גם כן בלא עדים נמי יהא אסור בקרובותיה הואיל ששניהם מודים שעשאוהו שליח כלומר מינוי בעדים אינו מעלה ומוריד. והיותר נראה דהרא"ש הקשה מתחלה למה אמר דנתקדשה לראשון דמשמע קידושין ודאין ואם קדשה אחר כך השליח או אחר אין קידושין תופסין בה כו' ולמה כיון דאמר דחזר בו ולצטרכה גט משניהן מספק. ואח"כ הקשה וברישא למה מקילין להיות מותר בקרובי כו' וק"ל. ונראה נמי דמיירי שהמשלח א"ל לשליח להלוות לו מעות או שמחולקים דבאיש אמר קדשתיך בסלע שלי והאשה אומרת בסלע של המשלח וק"ל: