## Prisha, Even HaEzer

###### Prisha, Even HaEzer 60:1:1
[Prisha, Even HaEzer 60:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:1:1)

או מקצתם פירוש מקצת ימי המשתה:


###### Prisha, Even HaEzer 60:2:1
[Prisha, Even HaEzer 60:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:2:1)

פי' מריעות ולאמנון ריע תרגומו ולאמנון שושבינא כן פירש הערוך:


###### Prisha, Even HaEzer 60:3:1
[Prisha, Even HaEzer 60:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:3:1)

ודין מלוה יש לו משנה וברייתא פרק מי שמת:


###### Prisha, Even HaEzer 60:4:1
[Prisha, Even HaEzer 60:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:4:1)

אינו יכול לתובעו קודם שישא עיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 60:5:1
[Prisha, Even HaEzer 60:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:5:1)

ואין בו משום ריבית כו' דלאו אדעתיה דריבית יהיב ליה שאם רצה פוחת לו אלא מתוך שמחת ריעות הרבה בדורון רשב"ם: (דלא קרינן ביה לא יגוש שאינו יכול לנגשו ולדוחקו בב"ד בשביעית כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 60:6:1
[Prisha, Even HaEzer 60:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:6:1)

עד שיבא זמנו כתב הרב המגיד ודוקא כשלא עברה שביעית אחר שנשא המשלח הראשון אבל אם עברה ודאי אינו יכול לתובעו שהרי יכול לנוגשו משעה שנשא הוא (וה"ל כשאר מלוה) וכיון שעברה שביעית אחר כך משמטתו עכ"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 60:7:1
[Prisha, Even HaEzer 60:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:7:1)

כשחוזרת ליורשיו משום שאין נוטל פי שנים בראוי ונראה דמיירי כשראובן שלח שושבינות בשביל בניו לשמעון ואח"כ חוזר לשלח לבני ראובן לאחר שכבר מת ראובן ע"ז כתב דאין אומרים דבן ראובן הבכור יטול בו שני חלקים בשעה שינשא ועל דרך שכתב רבינו בס"ס זה אבל אין לפרש דרצה לומר דלא יטלו שאר יורשיו כגון אחים שני חלקים דבח"מ ס"ס רע"ז יתבאר דאין שייך פי שנים דבכורה כי אם בבנים בירושת אביהם:


###### Prisha, Even HaEzer 60:8:1
[Prisha, Even HaEzer 60:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:8:1)

ואכל ושמח עמו פירוש מי שנשתלחו לו כבר אכל ושתה עם המשלח וקאי נמי על מה שכתב ואין הבכור נוטל כו' לאפוקי אם מת המשלח קודם שאכל עמו אינו מחוייב לשלם לו כמו שנתבאר בסמוך מת המשלח כו':


###### Prisha, Even HaEzer 60:9:1
[Prisha, Even HaEzer 60:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:9:1)

אין היבם זוכה בו (ופירושו אין היבם נוטל לבד אלא חולק עם שאר האחים או האב נוטל אם יש להם אב אבל גם המשתלח צריך לשלם מאחר שאכל כבר ושמח עם המת שבעת ימי המשתה כ"פ) אע"פ שנאמר יקום ע"ש אחיו לנחלה משום דגם היבם מקרי בכור שנאמר והיה הבכור אשר תלד ואין הבכור נוטל בראוי:


###### Prisha, Even HaEzer 60:10:1
[Prisha, Even HaEzer 60:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:10:1)

אין שמעון חייב להחזיר לו פירוש אין חייב להחזיר משלם אלא מנכה לו מה שהיה אוכל כמו שכתב בסמוך:


###### Prisha, Even HaEzer 60:11:1
[Prisha, Even HaEzer 60:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:11:1)

אלא כל השומע יבא פירוש כל איש שנשלח לו כבר שושבינות השומע שהמשלח נושא אשה בא מעצמו לשמוע עמו: (מנכה לו חצי סלע שהוא זוזים מאחר שהביא לו דורון כשיעור ד' זוזים רגילין להאכילו בריוח כשיעור ארבע זוזים כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 60:12:1
[Prisha, Even HaEzer 60:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:12:1)

מכינין לכל אחד פירוש מיני מטעמים:


###### Prisha, Even HaEzer 60:13:1
[Prisha, Even HaEzer 60:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:13:1)

ושלמו ימי משתה שאם מת בתוך ימי המשתה א"צ לשלם לו כמו שנתבאר לעיל בסמוך:


###### Prisha, Even HaEzer 60:14:1
[Prisha, Even HaEzer 60:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:14:1)

או כולה אם שמח או שקרא לו ולא בא:


###### Prisha, Even HaEzer 60:15:1
[Prisha, Even HaEzer 60:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:15:1)

ושלמו ימי המשתה פירוש שמת אחר שנשא המשלח ואחר ששלמו ימי המשתה דאז נעשה חוב על אביהם אם היה חייב לשלם כולה כגון שהודיעו ולא בא או שהוא בעיר או סמוך לה:


###### Prisha, Even HaEzer 60:16:1
[Prisha, Even HaEzer 60:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:16:1)

במקום שנהגו לגבות כו' דכיון שמת מי שנשתלחו לו מספקא מלתא אם נכסיו משועבדים לו אם לאו דכיון שאינו יכול לשמוח עם המשלח כדרך ששמח המשלח עמו יש לפטור אותה או משום דעכובא לאו מחמת משלח הוא לא מצי יורשי מי שנשתלחו למפטר נפשייהו דאמר משלח עיכובא לא מינאי הוא דהא קאימנא ומשום דמספקא מלתא אזלינן בתר מנהגא ר"ן:


###### Prisha, Even HaEzer 60:17:1
[Prisha, Even HaEzer 60:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:17:1)

לא ראיתי בגמרא מנהג לשושבינות פירוש שיהא השושבינות תלוי במנהג כמו שתלה הרמב"ם וז"ל ה"ה באמת שדין זה לא נזכר בגמרא ומכל מקום נכון הוא והרא"ם דקדק מהסוגיא עכ"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 60:18:1
[Prisha, Even HaEzer 60:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:18:1)

נשתלח לאביהם ומת פירוש אחר ששלמו ימי המשתה של המשלח וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 60:19:1
[Prisha, Even HaEzer 60:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:19:1)

חייבים להחזיר פירוש היורשים דמצוה על היחומים לפרוע חוב אביהם:


###### Prisha, Even HaEzer 60:20:1
[Prisha, Even HaEzer 60:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:20:1)

מן האמצע פירוש מכולן יחד:


###### Prisha, Even HaEzer 60:21:1
[Prisha, Even HaEzer 60:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:21:1)

ועשה לו צרכי החופה והמשלח שלח לו וחל החיוב עליו ולכן מצוה על היורשים כו':


###### Prisha, Even HaEzer 60:22:1
[Prisha, Even HaEzer 60:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:22:1)

שלא נאמרו דיני השושבינות כו' וטעמו מדתנן בפ' מי שמת שהשושבינות נגבית בב"ד אבל השולח לחבירו כדי יין וכדי שמן אינן נגבית בבית דין מפני שהן גמילות חסדים ומפרשו הרמב"ם בסיפא נמי בשעת נשואין איירי כמו שושבינות דרישא:


###### Prisha, Even HaEzer 60:23:1
[Prisha, Even HaEzer 60:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:23:1)

במשנה אבל השולח פירוש במשנה ששנה אבל השולח כו':


###### Prisha, Even HaEzer 60:24:1
[Prisha, Even HaEzer 60:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:24:1)

או ששלח לו פירוש הרשב"ם מפרש המשנה שמיירי ששלח לו שלא בשעת החופה או שלא אכל עמו ואין זה אלא מתנה בעלמא וגמילות חסד והא דנקט כדי יין ושמן יש לומר דדוקא בזה אמרי' שאם לא אכל עמו או ששלח בלא שעת החופה דא"צ לשלם דדברים אלו דרך שאדם שולח לחבירו במתנה בעלמא אבל במעות לא אמרינן הכי או יש לומר דרבותא קא משמע לן דהו"א הואיל דדברים אלו צרכי חתונה הם ודאי שלחם לשם שושבינות:


###### Prisha, Even HaEzer 60:25:1
[Prisha, Even HaEzer 60:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:25:1)

ואינו צריך להחזיר הכל כו' פירוש אם לא יחד לשום אחד וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 60:26:1
[Prisha, Even HaEzer 60:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:26:1)

צריך לשמוח עמו פירוש לכתחלה כשאפשר לו צריך לשמוח הוא עם כל אחד כשם שהם שמחו עמו ולא שישאר בביתו וינכה לכל אחד אם לא שאי אפשר דאז צריך זה הבעל סעודה לנכות לזה שאינו יכול לשמוח עמו ואין צריך לשלח לו כל כך:


###### Prisha, Even HaEzer 60:27:1
[Prisha, Even HaEzer 60:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/60:27:1)

ואינו מנכה לו כלום שהרי הם לא שמחו עמו אלא אחד מהן ואם היה מנכה לכל אחד מהן לקתה מידת הדין ועיין בח"מ סימן רע"ו שכתב הרבה דינים בענין שושבינות: