## Prisha, Even HaEzer

###### Prisha, Even HaEzer 62:1:1
[Prisha, Even HaEzer 62:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:1:1)

קודם כניסת החופה ז"ל הר"ן בפרק קמא דפסחים ולענין ברכת נישואין נוהגין לברכן לאחר שתכנס לחופה לפי שאין ברכות הללו אלא ברכת תפלה ושבח תדע שהרי מברכין אותן כל שבעה וכן נראה מדברי ה"ג אבל הרמב"ם כתב צריך לברכן קודם נישואין ולא מפני שהוא בכלל מה שכתב כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן שהרי אלו ברכת שבח הן אלא מפני שחופה יחוד הוא ובעינן ראויה לביאה וכלה בלא ברכה אסורה לבעלה עכ"ל. ודעת רבינו שכתב קודם כניסת החופה כהרמב"ם ולא מטעמיה שהרי סבר שאפי' אם היא נדה הוי חופה גמורה אלא טעמו משום דכל מצות מברך עליהן עובר לעשייתן כמו שכתב בית יוסף אלא שקשה מאי שנא מברכת אירוסין דכתב רבינו בסי' ל"ד בשם הרא"ש די"א דא"צ לברך אותה קודם כיון דאין מזכיר בה עשיית המצוה לא שייך ביה עובר לעשייתה וכאן כתב בפשיטות דמברכת קודם וצ"ל דגם רבינו ס"ל דחופה הוא יחוד גמור כדי לקנות התוספות וכמ"ש לעיל ומש"ה כתב דבעינן ברכה קודם. ומה שאנו נוהגין לברך בשעה שעושין החופה אפשר שאין זה עיקר החופה אלא עיקר החופה הוא שאחר כך מוליכין החתן והכלה למקום שעושין החתונה ומושיבין את הכנה אצל החתן ואוכלין יחד שום אכילה וזהו עיקר החופה והוי שפיר עובר לעשייתן דומה לזה כתב בש"ע סי' נ"ד ס"ס א':


###### Prisha, Even HaEzer 62:2:1
[Prisha, Even HaEzer 62:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:2:1)

שהכל ברא לכבודו ז"ל הר"ן בפ"ק דכתובות סוף ד' תס"ט כתב רש"י ז"ל נראה בעיני שלא נסדרו על עסקי הזיווג אלא מאשר יצר ואילך שאותה ברכה מתחלת לדבר בשניהם. אשר יצר את האדם מדבר בזכר. והתקין לו ממנו בנין עדי עד היא הנקבה. שוש תשיש לפי שאנו צריכין להעלות ירושלים על ראש שמחתינו שנא' תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי וגו'. שמח תשמח בחתן וכלה שיצליחו בשמחה וטוב. ואשר ברא לשם כל ישראל ולפי שהסדר מתחיל מאשר יצר פתח בה בברוך וחתם בברוך ושוש תשיש ושמח תשמח מפני שהם ברכות סמוכות לחברתה לא פתח בהן בברוך. ואשר ברא מפני שהיא נאמר על הרוב יחידאה ברוב ימי משתה כשאין שם פנים חדשות לפיכך אינה סמוכה אבל שהכל ברא לכבודו אינה מן הסדר אלא לאסיפה שנאספו שם לגמול חסד זכר לחסדי המקום שנהג עם אדם הראשון שנעשה לו שושבן ונתעסק בו ואסיפה זו כבוד המקום הוא וברכה זו מש"ה נתקנה ומשעת אסיפה היא ראויה לברך אלא מכיון שיש שם ברכה על הכוס הזקיקוה לסדר עליו ולפי שאינה מראש סדר הברכות וכולה הודאה לכך לא חתמו בה בברוך מידי דהוה אברכת פירות ומצות. וכן ברכת יוצר האדם שתקנוה ליצירה ראשונה של אדם הראשון כדלקמן אי למ"ד שתי יצירות הוו ואי למ"ד שתי יצירות עלו במחשבה (דשם בגמרא ד' ח' פליגי דחד מ"ד ס"ל בתחלה עלו במחשבה לבראות אדם וחוה שתי יצירות דהיינו לברא אדם לחוד וליקח ממנו צלע ליברא ממנו חוה ולבסוף חדא יצירה ע' פירושו ושם ברש"י ובט"ש רשמתיהו) ובתר מחשבה אזלינן מ"מ אינה מברכת הזיווג דהא ביצירה ראשונה עדיין נקבה לא היה. וא"ת למה היא באה מתוך שאנו מברכין על יצירה שנייה מברכין ג"כ על הראשונה שהוא תחלתו. והתקין לו ממנו מגופו ומצלעותיו. בנין עדי עד בנין הנוהג לדורות וקרי ליה בנין כדכתיב ויבן את הצלע. עקרה ירושלים. (שמח תשמח היא תפלה להש"י שישמח להרעים האהובים כמו ששימח הש"י ליצירו דהיינו לאדם וחוה בג"ע מקדם) רעים אהובים החתן והכלה שהם שני רעים האהובים זה לזה. כשמחך יצירך כמו ששמח את האדם הראשון. בגן עדן כדכתיב ויטע ה' גן בעדן מקדם וגו'. משמח חתן וכלה ובאחרונה משמח חתן עם הכלה לפי ששמחת ברכה ראשונה לא בשמחת חתונה אנו אומרים שהרי תפלה היא שאנו מברכין שיהיו שמחין בהצלחה כל ימיהן לפיכך אין אנו חותמין משמח חתן עם הכלה דמשמע שמחת איש באשה אלא ברוך משמח שניהם לעולם בסיפוק מזונות. אבל באחרונה שבח היא שמשבח הקב"ה שברא חתנות דבוק איש באשה ע"י שמחה וחדוה לפיכך יש לחתום משמח החתן עם הכלה שהוא שמחת איש באשה עכ"ל רש"י ז"ל עוד האריך הר"ן שם ע"ש:


###### Prisha, Even HaEzer 62:3:1
[Prisha, Even HaEzer 62:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:3:1)

בנין עדי עד היא הנקבה כדפרש"י ונ"ל דנקט ל" והתקין לו "ממנו בנין עדי עד כוונתו להורות אל מה שכתב הראב"ד ורבינו הביאו בהקדמה של זה הספר שהקב"ה עשה טובה לאדם שלקח א' מצלעותיו וברא ממנו חוה כדי שתהיה נחשבת כאחת מאבריו אשר לו לשמשו ויהיה מושל עליה כאשר הוא מושל על אבריו כי אם היה ברא אותה בפני עצמה לא היה יכול למשול עליה אלא כשאר בעלי חיים שהנקבות נפרדין מהזכרים ואין מושלות על הנקבות ולזה אומר והתקין לו "ממנו ר"ל ברא לו הנקבה מגופו כדי שיהא מושל עליה בטבע ויהיה טבע זה קיים לעולם וזהו בנין עדי עד וק"ל. ולפי פשוטו י"ל שמאותו לקיחת הצלע והלאה שממנו נבראת חוה לא פסק מלברא מין האשה נמצא שנברא ממנו מין האשה עדי עד וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 62:4:1
[Prisha, Even HaEzer 62:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:4:1)

שמח תשמח ר"ל שאנו מתפללים להקב"ה שישמח את החתן והכלה כמו ששמח את האדם הראשון:


###### Prisha, Even HaEzer 62:5:1
[Prisha, Even HaEzer 62:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:5:1)

אם לא ימצא יין אפילו אם יש שם שכר מברך בלא כוס כו' היינו לומר שאינו חייב לברך על כוס של שכר לאפוקי בב"ח חייב לברך עליו אבל אם ירצה יכול לברך עליו וזה הוי כדברי הרמב"ם דלעיל סי' ל"ד ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 62:6:1
[Prisha, Even HaEzer 62:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:6:1)

ומברך ברכת חתנים כאחד פי' וממילא נשמע דמברכין ג"כ לשני חתנים כא' והא דלא כתב הרמב"ם דינו אשני חתנים ושני כלות נראה דמשום סיפא לאשמעינן דאף על גב דאיש אחד כשמברכין לו על כולן ביחד וצריך לשמוח עם כל אחת ואחת בפני עצמה כדינה דנתרחקו להנשים ימי שמחתם מזמן הברכה אפ"ה מותר ק"ו לשני חתנים שגם שמחתן עם בת זוגם נעשה להם מיד ומש"ה א"ש שסיים רבינו בדברי הרמב"ם וכתב אבל לשמחה כו' ומיהו לטעם עין הרע שייך טפי באיש אחד שנושא כמה נשים משני חתנים לשני כלות: (עם בתולה ז' כו' כמ"ש בסי' ס"ד כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 62:7:1
[Prisha, Even HaEzer 62:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:7:1)

ולא מערבין שמחה בשמחה פי' לא ישמח עם שתיהן כאחד אלא זו אחר זו כמו שמצינו ביעקב שנאמר מלא שבוע זאת וגומר כן משמע מדברי ה"ה שכתב על הרמב"ם בפ"י מה"א וז"ל מ"ש אבל לשמחה כו' שם אמרו (ר"ל במועד קטן) שאין מערבין שמחה בשמחה כמו שיתבאר בסמוך מיעקב אבינו עכ"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 62:8:1
[Prisha, Even HaEzer 62:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:8:1)

וצריך כוס לכל אחת ואחת ומברכין בפה"ג על כל כוס בפני עצמו משום שאין עושין מצות חבילו' חבילו' כמ"ש בסמוך בברכ' המזון וב"ח וגם משום שמפסיקין ביניהם בקריא' הכתובה וגם משום דלא נתקנה לעשות זה אחר זה שלפעמים קידש אדם אשה ונושאה אחר זמן מרובה אשר"י. וצ"ל מ"ש וצריך כוס לכל אחת ואחת היינו בדיש לו כוס דאל"כ הא כתב לעיל דברכת ארוסין א"צ כוס דוקא וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 62:9:1
[Prisha, Even HaEzer 62:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:9:1)

אירס ונכנסה לחופה ולא בירך ב"ח הרי היא כנשואה גמורה וחוזר ומברך אחר כמה ימים אין להקשות מ"ש מברכת אירוסין דכתב רבינו בשם הרמב"ם לעיל בסי' ל"ד ז"ל ואם קידש ולא בירך לא יברך אחר הקידושין דזו ברכה לבטלה היא דמה שעשה כבר נעשה צ"ל דשאני ברכת אירוסין דנזכר האירוסין והנישואין בתוך הברכה משא"כ ב"ח דאינן אלא ברכת שבח ותפלה וק"ל. ומ"ש חז"ל כלה בלא ברכה הרי היא כנדה כתב מהרא"י בפסקיו סי' ק"ס דאין ר"ל ברכה ממש אלא כלומר בלא חופה ומשום דקודם חופה תקנו לומר לכתחלה ב"ח דמש"ה נקט בלא ברכה ע"ש (וכ"כ הגהות מרדכי בקידושין ד' תרס"ג וכתב דהברכות אינן מעכבות דאטו במקום דליכא עשרה לא יעשו נשואין ומיהו לכתחילה יש ליזהר ולהדר אחר עשרה עיין בב"י וד"מ כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 62:10:1
[Prisha, Even HaEzer 62:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:10:1)

כנשואה גמורה פי' לענין ירושה ושאר דברים השייכים באיש עם אשתו:


###### Prisha, Even HaEzer 62:11:1
[Prisha, Even HaEzer 62:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:11:1)

אלא בעשרה גדולים כו' כמו שמצינו בבועז דכתיב גביה ויקח בועז עשרה אנשים וגומר. (אנשים משמע בני חורין וגדולים אבל עבדים וקטנים אין מברכין ברכה זו כ"פ) ומ"ש וחתנים מן המנין ק"ק הלא בבועז עשרה היו זולתו:


###### Prisha, Even HaEzer 62:12:1
[Prisha, Even HaEzer 62:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:12:1)

אפילו היו בשעת ברכה ז"ל מ"ו ואני כתבתי בספרי בפ"ק דכתובות דוקא שלא היו בשעת הברכה עיין שם עכ"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 62:13:1
[Prisha, Even HaEzer 62:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:13:1)

ויש מקומות שנוהגין שהקהל כו' נרא' שמזה נשתרבב המנהג במדינות האלו אחר שיוצאים מבית הכנסת בשחרית בשבת נוהגין השושבינין והשייכים לחתן ולכלה לרקד ולמחול עם החתן והכלה בחצר ב"ה:


###### Prisha, Even HaEzer 62:14:1
[Prisha, Even HaEzer 62:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:14:1)

ומברכין שם שבע ברכות ואומרים מפני שלא היו שם רוב הקהל כיום הששי וביום השבת כולן מצויין שם אשר"י בפרק קמא דכתובות דף קכ"ב בריש ע"ג:


###### Prisha, Even HaEzer 62:15:1
[Prisha, Even HaEzer 62:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:15:1)

כיון שאין מרבין בשבילו ואע"ג שלא אכלו שם שאם אכלו הא אמרינן דשבת בשחרית הוי כפנים חדשות ואם כן הוה ליה למימר כיון שלא אכלו שם יש לומר דהכי קאמר הואיל דאפילו אם אכלו שם בחול אין מברך בשבילם אם אין מרבים בשבילם ה"ה כאן שאין מברכין הואיל שאין מרבים בשבילם והעיקר תפס גם יש לומר משום דהתוס' והרמב"ן כתבו דאפילו לא אכלו שם (והוא שעמדו שם בשעת הברכה כ"פ) מברכין בשבילם והביאו ב"י ע"ש ומש"ה כתב דבעי לכ"ה דיהיו ראוין להרבות בשבילן. ומה שמסיק בשם רבי' האי שאינו מנהג יפה אלא שאין איסור בדבר אפשר דהיינו טעמא כיון דביום השבת נמצאו הרבה פנים חדשות הוה ליה כזמן חופה חדשה דמברכין בלא אכילה:


###### Prisha, Even HaEzer 62:16:1
[Prisha, Even HaEzer 62:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:16:1)

ושבת כו' משום דאמרינן במדרש מזמור שיר ליום השבת אמר הקב"ה פנים חדשות באו לכאן ודרך להרבות בשבת בשמחה ומשום הכי בשחרית נמי מברכין אף על גב דבירך כבר בליל שבת דכבוד יום עדיף (כמ"ש בא"ח סי' רע"א ובב"י כ"פ) והוי כפנים חדשות אשיר"י אבל סעודה שלישית דהיא גרוע מכל הסעודות (דהא איכא מאן דאמר דיוצא במיני תרגימא וכמ"ש בא"ח סי' רנ"א כ"פ) לא נחשבה פנים חדשות וכתב רמ"א ובמדינות אלו נוהגין לברך אפשר משום שרגילין לבא פנים חדשות ויש אומרים (הגהות מנהגים) משום שרגילין לדרוש והדרשה הוי כפנים חדשות עד כאן לשונו:


###### Prisha, Even HaEzer 62:17:1
[Prisha, Even HaEzer 62:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:17:1)

ויום טוב ראשון ושני ובא"ח כתב שיש מי שאמרו שאפילו ביום טוב ראשון אין מברכין: (שאין עושין מצות חבילות חבילות פירוש דלכך לא סגי בחד כסא כדי שלא לעשות המצוה כחבילה ר"ל שנראה עליו המצוה כמשאוי כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 62:18:1
[Prisha, Even HaEzer 62:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:18:1)

אלא אומרים הכל על כוס אחד וכתבו התו' והרא"ש שכן הנהיג רבינו משולם ולא דמי לקידוש וברכת המזון (פירוש אם באו ביחד כגון שסעד בערב שבת ויום טוב וקידש עליו היום) דצריך לכל אחד כוס בפני עצמו. דהתם זה בא אחר סעודה והוי סילוק וזה בא לקידוש שהם שני הפכים אבל הכא שניהם באים אחר הסעודה ומהאי טעמא נהג גם כן לברך ברכת אירוסין ונשואין אחד כוס ע"ש אבל התוס' והרא"ש הסכימו לברך אשתים מטעם שכתבתי לעיל:


###### Prisha, Even HaEzer 62:19:1
[Prisha, Even HaEzer 62:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:19:1)

ולהכי קרי חופה פירוש משום דהוי תחילת נישואין קרי חופה:


###### Prisha, Even HaEzer 62:20:1
[Prisha, Even HaEzer 62:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:20:1)

שלפעמים מברכים אותו ברחוב העיר פירוש וחופה משמע שהוא מקום מיוחד לכך והא דמביא דברי הרא"ש בכאן ולא לעיל בסימן ס"א היינו משום דהרא"ש כתב דבריו על דיני הברכות במסכת סוכה שהיא מסדר מועד ששנה רבי קודם סדר נשים. או יש לומר מה שכתב א"א לומר כך שלפעמים מברכין אותו כו' הכי פירושו ואיך אמר שאין מברכין אלא במקום החופה (שאין זה כי אם במקום סעודה דא"א לפרש במקום שמתייחדין שם חתן וכלה וכמו שכתב בסימן ס"א דהא שם אין רגילין לאכול ואין לברך ברכת חתנים אלא במקום סעודה כ"פ) הלא לא יאכלו שם והשתא אתי שפיר דלא מביא דברי הרא"ש לעיל דלעיל יש לומר דאה"נ דזה מקרי חופה והא דמברכין ברחוב אע"ג דאין אוכלין שם היינו אקראי בעלמא אבל לברך שם כל שבעה בקביעות אסור וזה שכתב רבינו וגם מברכין ברכת חתנים כל שבעה וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 62:21:1
[Prisha, Even HaEzer 62:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:21:1)

אלא בסעודה ראשונה ל"ש אכלו בו ביום כו' פירוש אלא בסעודה ראשונה ובסעודה ראשונה מברכין בין ביום ואפילו בלילה שאחר יום החופה:


###### Prisha, Even HaEzer 62:22:1
[Prisha, Even HaEzer 62:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:22:1)

אלא יום אחד אפילו אי איכא כו' פירוש אפי' בפנים חדשות אין מברכין אלא יום אחד אבל אי אין כאן פנים חדשות אין מברכין אלא בסעודה ראשונה דלא עדיף מבתולה:


###### Prisha, Even HaEzer 62:23:1
[Prisha, Even HaEzer 62:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:23:1)

אפי' אין שם עשרה פירוש אין צריך עשרה להשמחה במעונו ולאשר ברא דמהיכי תיתי דלא הוזכרו עשרה אלא כשמברכין כל הברכת הזיווג דומיא דבועז אשר"י: (אם מזמנים בשביל החופה פירוש הקרואים לסעודה אומרים שמחמת החופה מזמינים כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 62:24:1
[Prisha, Even HaEzer 62:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:24:1)

משעה שמתחילין להכין צורכי החופה פירוש אפילו כמה ימים קודם לנישואין:


###### Prisha, Even HaEzer 62:25:1
[Prisha, Even HaEzer 62:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:25:1)

והאידנא ערבה כל שמחה כו' לכאורה נראה שמברכין שהשמחה במעונו בסעודה שעושין בליל שלפני החופה דהא מן הדין אפילו משמתחילין להכין צורכי החופה מברכין אותו אלא משום ערבה כל שמחה אין נוהגין כן מפני שאין לנו שמחה כשאנו עסוקים בצרכי החופה אבל בסעודה הנ"ל יש בה שמחה יתירה ונקרא התחלת הנישואין למה לא יברכו שהשמחה במעונו מיהו יש לחלק ולומר דדוקא בימיהם שהיו מארסין מיד בשעה שנשתדכו ע"כ היו מברכין אחר כך שהשמחה במעונו משא"כ עתה דכל שלא ארסו אין בו שמחה כל כך דלמא יחזרו בהן:


###### Prisha, Even HaEzer 62:26:1
[Prisha, Even HaEzer 62:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:26:1)

ברכת חתנים כל שבעה פי' אם יש שם פנים חדשות:


###### Prisha, Even HaEzer 62:27:1
[Prisha, Even HaEzer 62:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/62:27:1)

ואלמנה דוקא שנישאת לבחור כו' וז"ל הר"ן מ"ש דבחור שנשא אלמנה נפישי ימי ברכה וכו' וכמ"ש הב"י: