## Prisha, Even HaEzer

###### Prisha, Even HaEzer 76:1:1
[Prisha, Even HaEzer 76:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:1:1)

הבטלניס שאין להם מלאכה כו' עיין בא"ח ריש סימן ר"מ ולעיל סימן כ"ה:


###### Prisha, Even HaEzer 76:2:1
[Prisha, Even HaEzer 76:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:2:1)

והפועלים שאין לנין כו' ע"ל סימן כ"ה ובא"ח סימן ר"מ שלא הזכיר רבינו חלוקה זו ואפשר שזה היה דעת בית יוסף להשוותן אבל לי נראה דהאי טעמא שקיצר בסימן כ"ה ובאורח חיים משום דר"י פליג עליה ולא סבירא ליה האי חלוקה שלישית ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 76:3:1
[Prisha, Even HaEzer 76:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:3:1)

וביום 
השמיני שבים פירוש צריכין לשוב לצורך העונה:


###### Prisha, Even HaEzer 76:4:1
[Prisha, Even HaEzer 76:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:4:1)

והחמרים פרש"י בהולכין לכפרים להביא תבואה למכור בשוק:


###### Prisha, Even HaEzer 76:5:1
[Prisha, Even HaEzer 76:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:5:1)

והגמלים סוחרי חבילות ומביאין על הגמלים ממקום רחוק:


###### Prisha, Even HaEzer 76:6:1
[Prisha, Even HaEzer 76:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:6:1)

והספנים פורשי הים הגדול לקצוי ארץ וז"ל רש"י בפי' החומש בפרשת וישלח על פסוק עזים מאתים ותישים עשרים כו' וז"ל בב"ר דורש מכאן לעונה האמורה בתורה הטיילים בכל יום הפועלים שתים בשבת כו' ואיני יודע לכוין מדרש זה בכיוון אך נראה בעיני שמלמדנו מכאן שאין העונה שוה בכל אדם אלא לפי הטורח המוטל עליו שמצינו כאן שמסר לכל תיש עשר עזים וכן לכל איל לפי שהן פנויין ממלאכתן דרכן להרבות בתשמיש ולעבר עשר נקבות ופרים שעוסקין במלאכה לא מסר לזכר אלא ד' נקבות וכן כולם לפי הטורח המוטל עליו ע"ש:


###### Prisha, Even HaEzer 76:7:1
[Prisha, Even HaEzer 76:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:7:1)

ודרך ת"ח לשמש מטתו מליל שבת כו' וז"ל הגמרא ועונת ת"ח אימתי אמר רב יהודה מע"ש לע"ש "פרש"י והר"ן מע"ש לע"ש שהוא ליל תענוג ושביתת הנאת הגוף ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 76:8:1
[Prisha, Even HaEzer 76:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:8:1)

לפי מה שאומדין אותו עיין מ"ש בשם הרמב"ם בס"ס זה:


###### Prisha, Even HaEzer 76:9:1
[Prisha, Even HaEzer 76:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:9:1)

אלא חדש בחוץ וחדש בביתו כרב ויליף לה מדכתב לכל דבר המחלקות (פסוק בדברי הימים במחלקות משרתים שהיו עובדים את דוד המלך כ"פ) הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה ורבי יוחנן אמר חדש כאן וב' חדשים בביתו שנאמר (בבנין בית המקדש כ"פ) חדש יהיו בלבנון ושנים בביתו ופסק הרמ"ה כר' יוחנן:


###### Prisha, Even HaEzer 76:10:1
[Prisha, Even HaEzer 76:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:10:1)

אבל מי שתורתו אומנתו כו' דאם לא כן כל הני רבנן דפרק אף על פי דנפקי טובא היכי עבדי הכי:


###### Prisha, Even HaEzer 76:11:1
[Prisha, Even HaEzer 76:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:11:1)

והרמ"ה פסק דאפילו בלא רשות כו' אפשר דהרמ"ה סבר דאפי' אם אין תורתו אומנתו יכול לילך:


###### Prisha, Even HaEzer 76:12:1
[Prisha, Even HaEzer 76:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:12:1)

ועבדי עובדא בנפשייהו פירוש שנענשו בגופם ומתו משום דהלכה כר"א. והא דמצינו דר"ע יצא ללמוד שני טובא שאני התם דאיתתיה פתחה ליה ובקשה ממנו שיצא ללמוד תורה:


###### Prisha, Even HaEzer 76:13:1
[Prisha, Even HaEzer 76:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:13:1)

ועבדי עובדא בנפשייהו רצה לומר מה שאמר רב שעבדי עובדא בנפשייהו כוונתו שאע"ג דהלכה כרב אדא מ"מ לא מבעי להו לעגוני לנשיהן כולי האי. וז"ל בית יוסף הא דהיו נענשים אינו ענין וכו' ע"ש:


###### Prisha, Even HaEzer 76:14:1
[Prisha, Even HaEzer 76:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:14:1)

וכ"כ הרמב"ם קאי אמ"ש הלכה כחכמים ולא אמ"ש לא מיבעי להו לעגוני לנפשייהו כו' ב"י ורצה לומר שהרמב"ם פסק כחכמים דמותר לצאת ארבע שנים ולא זכר מזה שאמר רב ועבדי עובדא בנפשייהו דמשמע שצריך ליזהר שלא לעגוני כולי האי כי הרמב"ם לא פסק הלכה כחכמים מכח רב שאמר סמכי רבנן אדרב אדא כו' שמשמע מינה שאסור לעגוני כולי האי מדהיו נענשים כמו שפסק הרמ"ה דהלכה כחכמים מכח רב דאמר סמכי רבנן כו' אלא פסק כן מדמשמע מדרב אדא דהלכה כחכמים וסבר הרמב"ם מה שהיו נענשים אפשר שלא מתו מכח העונש של נשיהם אלא מתו מכח ד"א או כדרך כל הארץ שהגיע זמנם למות: (אין האיש רשאי לשנות כו' כגון מחמר לגמל מדאמר מחמר לגמל אין רשאי לשנות משמע מטייל לחמר שהוא פ"א בשבת רשאי לשנות אפילו בלא רשות. וכן משמע בתוס' ועיין בדרישה. מיהו יש לדקדק מדאמר אח"כ חוץ מאדם בטל יכול לחזור ת"ח שעונתו פ"א בשבת ומטעם שחוזר ללמוד תורה אינה מקפדת משמע הא מטייל לחמר אין רשאי לשנות ומ"ש התוספות ודקדקו מהמשנה דמותר לשנות היינו דוקא בפועל שמלאכתו בעירו ועונתו ב"פ בשבת מותר לשנות ולעשות מלאכתו חוץ לעירו ולהיות עונתו פ"א בשבת וזהו שדקדק רבינו ג"כ וכתב אין רשאי לשנות "ממלאכה כגון מחמר "לגמל הא ממלאכת פועל שמלאכתו בעירו לפועל שמלאכתו חוץ לעירו מותר לשנות וכמה שכתבו התוספות ולעולם מטייל לפועל וכל שכן לחמר אין רשאי לשנות בלא רשותה ואפשר מפני שאין דרכו לשנות למי שבידו להיות טייל ולהיות פועל לא דברו ממנו וק"ל כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 76:15:1
[Prisha, Even HaEzer 76:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:15:1)

שיש בה ריוח יותר דרוצה אשה בקב ותיפלות מט' קבין ופרישות גמרא ועד"ר:


###### Prisha, Even HaEzer 76:16:1
[Prisha, Even HaEzer 76:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:16:1)

דכיון שהוא אצלה כו' פירוש אף על גב שעכשיו עונתה מועטת מבתחילה מ"מ כיון שהוא אצלה תמיד וגם חוזר ללמוד תורה אינה מקפדת ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 76:17:1
[Prisha, Even HaEzer 76:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:17:1)

אחר הנשואין רבותא קאמר דאע"ג דמתחלה נשאה סתם: (אבל אם לא קיים פריה ורביה כו' ביאר הרמב"ם בזה שמצות פריה ורביה ומצות עונה הם שני דברים ואין זו תלויה בזו מגיד משנה בית יוסף כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 76:18:1
[Prisha, Even HaEzer 76:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:18:1)

כמה נשים ודוקא במקומות שרגילין לישא כמה נשים אבל במקומות שאין רגילין אסור ליקח אפילו ברשותה כתקנת רבינו גרשון וע"ל סימן א':


###### Prisha, Even HaEzer 76:19:1
[Prisha, Even HaEzer 76:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:19:1)

אפילו מאה רצה לומר אם הוא טייל ויש לו כח בתשמיש לתת עונה לכולם לפחות פ"א בחדש וזה שכתב והוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה כראוי לכל אחת ואחת ומה שכתב אחר כך כיצד פועל שיש כו' זה מיירי שאין לו כח יותר מסתם בני אדם והוא פועל:


###### Prisha, Even HaEzer 76:20:1
[Prisha, Even HaEzer 76:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:20:1)

והוא שיהיה ראוי ליתן שאר כסות ועונה לכל אחד וסיים וכתב ואינו יכול לכופן שישכנו בחצר אחד משום דדירה בכלל הכסות הוא וכמו שנתבאר לעיל סימן ע"ג ז"ל ובכלל הכסות שהוא חייב לה כלי בית ומדור כו' וק"ל ונראה דגם אינו יכול לכפותן דיאכלו יחד אף על גב דברכת הבית ברובה ונר לאחד נר למאה וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 76:21:1
[Prisha, Even HaEzer 76:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:21:1)

כיצד פועל ועונתו שני פעמים בשבוע ויש לו שתי נשים יגיע לכל אחד עונה בשבת היו לו ארבע נשים יגיע לכל אחד עונה אחד לשתי שבתות וכן אם הוא ספן שעונתו לששה חדשים ויש לו ארבע נשים יגיע לכל אחד עונה לשתי שנים והיינו שכל אחד מפסידה שלשה עונות דומיא לאדם שיש לו ארבע נשים והוא תלמיד חכם שמגיע לכל אחת פעם אחד בחדש:


###### Prisha, Even HaEzer 76:22:1
[Prisha, Even HaEzer 76:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:22:1)

כדי שיגיע לכל אחת עונה בחדש נראה שס"ל כיון שמותר לכל אדם לישא כמה שירצה אם כן מסתמא אדעתא דהכי נושאה מתחלה שישא עוד נשים עליה אלא שמ"מ לא יגרע עונתה פחות מפעם אחת בחודש דהא אפילו כשנתנה לו רשות אין לו להתאחר יותר כמ"ש לעיל בסימן זה וה"ט נמי דפועל שעונת אשתו שני פעמים בשבוע כשישא ד' נשים יהיה עונתה פ"א לב' שבתות דהיינו בערך אשה שעונתה פ"א בשבוע ואם נתנה לו רשות מותר לו להתאחר ג' עונות יותר וכן בספן שעונתו לו' חדשים וברשותה מותר להתאחר שני שנים כי העונה שקבעו החכמים לכל איש אינה לאשה אחת אלא שהאיש לא ימנע מלשמש מטתו ולפרות ולרבות יותר מזמן שקבעו לו והשתא א"ש דלעיל בסימן כ"ה כתב העיקר העונה האמורה בנשים עונתה לא יגרע היינו היכא שרואה שהיא משתוקקת אליו ששם איירי בעונת האיש לאשה ודו"ק ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 76:23:1
[Prisha, Even HaEzer 76:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:23:1)

בין שהדירה סתם ע"ל בסימן ע"ב (וע"ד) מ"ש שם:


###### Prisha, Even HaEzer 76:24:1
[Prisha, Even HaEzer 76:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:24:1)

שעונתו לששה חדשים בגמרא נותן טעם לדבר מפני שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פירוש לענין תענית וה"ה נמי בענין זה (דאף דעונתה לו' חדשים נוחה לבעלה שמא יבא בתוך הזמן אבל משהדירה הרי היא כמי שאינו מצפה לבעל כ"פ): (או שנשבע שלא לשמשה איני חל משום דמשועבד לה לתשמיש כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 76:25:1
[Prisha, Even HaEzer 76:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:25:1)

או יטול ממנה רשות ואף על גב דאמרינן לעיל דאפילו אם נותנת לו רשות אל יאחר יותר מארבע שבועות שאני הכא דאי אפשר בענין אחר שאינו יכול לבעול: (נדר של עינוי נפש או מדברים שבינו לבינה נתבאר בי"ד סימן רל"ד ולעיל סימן ע"ב וע"ד כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 76:26:1
[Prisha, Even HaEzer 76:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:26:1)

ונמצא שלא הותר הנדר וא"א לה שתקיים הנדר ולכן יוציא ויתן כתובה לפי שהוא קיים לה הנדר הרי הוא נתן אצבע בין שיניה כדלעיל סימן ע"ב וע"ד:


###### Prisha, Even HaEzer 76:27:1
[Prisha, Even HaEzer 76:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/76:27:1)

(על מנת שתתהפך מיד אחר התשמיש כדי שתנפץ השכבת זרע ולא תתעבר כ"פ):