## Prisha, Even HaEzer ###### Prisha, Even HaEzer 77:1:1 [Prisha, Even HaEzer 77:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:1:1) אם היא רוצה כופין אותו מיד להוציא לכאורה נראה דהאי מיד ל"ד קאמר דהא כבר נתבאר בסימן ע"ב וע"ד וע"ו דהמדיר אשתו מתשמיש המטה ממתינין לו שבעת ימים אלא הכי קאמר אף על גב דבמרדה היא ממתינין לה ארבע שבועות או שנים עשר חדש וע"ד שיתבאר בסמוך במורד הוא אין ממתינין כל כך ומשום דסתם אשה אינה מקפדת בתשמיש שבעת ימים כמו שנתבאר לעיל מש"ה קאמר מיד וצ"ע. אבל יותר נראה לחלק בין מורד למדיר ולומר דדוקא במדיר שנדר בעת כעסו ויתפייס נתנו לו זמן שבעה ימים למצא פתח לנדרו ויתיר לו מה שאין כן במורד דאין צריך המתנה אי יתפייס יתפייס מיד או יוציא ויתן כתובה והשתא א"ש דגם לקמן בר"ס קצ"ד כתב רבינו דבאומר איני זן או מורד מתשמיש כופין אותו להוציא מיד וליתן כתובה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:2:1 [Prisha, Even HaEzer 77:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:2:1) ומוסיפין לה על כתובתה ואעפ"כ עובר בלאו דלא יגרע (ואין לוקין עליו כדרך לאו שאין בו מעשה כ"פ): ###### Prisha, Even HaEzer 77:3:1 [Prisha, Even HaEzer 77:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:3:1) שהן ל"ו שעורין ז"ל ה"ה לפי שדינרים אלו הם של דבריהם (רצה לומר דינר מדינה כ"פ) שהם שמינית מדינר צורי ובצורי יש בו צ"ו שעורים נמצא שהשמינית הוא שנים עשר שעורים ועולה לשלשה דינרים ל"ו שעורים ועיין בדרישה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:4:1 [Prisha, Even HaEzer 77:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:4:1) כופין אותו לזונה כו' פירוש אפילו אם אינו מורד אלא ממזונות ואנו כופין אותו ליתן מזונות מכל מקום מקרי מורד הואיל שלא זונה אלא בכפייה שאין אדם דר עם נחש בכפיפה ולכן מוסיפין שלשה דינרים על כתובתה בכל שבוע אשר"י ודקדק רבינו לכתוב כופין אותו לזונה ולא כתב כופין אותו לשמש עמה משום דבלא דעת נפש לא טוב כמו שכתבתי לעיל סי' כ"ה דצריכין דעתה לתשמיש וה"ה או כ"ש דבעינן דעתו ג"כ כי אין קישוי אלא מרצון נפשו: ###### Prisha, Even HaEzer 77:5:1 [Prisha, Even HaEzer 77:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:5:1) שבעה דינרים לשבוע ובפרק אע"פ דף ס"ד ע"ב פריך מה בין מורד למורדת כלומר כשהוא מורד אין מוסיפין אלא שלשה דינרים וכשהיא מורדת פוחתין ז' דינרים ומשני צא ולמד משוק של זונות מי שוכר את מי ופירש רש"י הוי אומר האיש שוכר את האשה ש"מ צערו מרובה ד"א זה יצרו מבחוץ וזה יצרה מבפנים ופירש רש"י יצרו מבחוץ קשויו ניכר ומתגנה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:6:1 [Prisha, Even HaEzer 77:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:6:1) עד כדי כתובתה כו' פירוש שמנכין לה כל שבוע.' דינרים עד שלא נשאר לה כלום בכתובתה ואז יוציאנה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:7:1 [Prisha, Even HaEzer 77:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:7:1) ושוב תקנו כו' בימי התנאים כדאיתא שם בברייתא (לפי שראו דתקנה ראשונה לא הועילה כלום דאם חזרה ממרדה קודם כלות כתובתה ולא גירשה אפילו כתובתה אלף זוז לא הפסידה כלום מכתובתה וכמ"ש הב"י בשם הגמ' אם כן כל אחת ואחת עשתה כן ולא תפסיד כלום לכך הוצרכו לתקן שתפסיד הכל אחר ההתראה כ"פ: ###### Prisha, Even HaEzer 77:8:1 [Prisha, Even HaEzer 77:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:8:1) בד' שבתות פירש רש"י יום שאינו של מלאכה והכל מצויין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. וכתב הר"ן דעת הגאון שאם חזרה בהן תוך ארבע שבתות לא הפסידה כלום וכ"ת אתיא לאיערומי. דמרדה שלשה שבתות ובארבע הדרא בה וכן לעולם. ליתא דאפשר דכל שעבר עליה ארבע שבתות של הכרזה בין הפעמים כולם הפסידה כתובתה ואחרים אומרים דבתוך ארבע שבתות פוחתין שבעה ומשום הכי לא אתיא לאיערומי אבל אינה מפסדת כתובתה בבת אחת אלא בארבע שבתות רצופים עד כאן לשונו: ###### Prisha, Even HaEzer 77:9:1 [Prisha, Even HaEzer 77:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:9:1) כדי לביישה כתב הר"ן מעולם לא הוזכרה הכרזה באומרת מאיס עלי כי אם במורדת דלא בעינא ומצערנא ליה והטעם כדי שתתבייש ותחזור ובמחמת מאיס ודאי לא תחזור אפילו אחר כמה הכרזות: ###### Prisha, Even HaEzer 77:10:1 [Prisha, Even HaEzer 77:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:10:1) ושוב הוסיפו בימי חכמי תלמוד (אחר שראו שגבהו בבית ישראל וכאשר היה להם כעס עם בעליהן היו מורדות והבעל מגרשה מיד כיון שפטור מכתובתה ואחר כך מתחרטות הנשים לכן תקנו כ"פ) שימתינו לה שנים עשר חדש אפילו באומרת מאיס עלי דשמא יפייסו אותה וי"א דבזמן הזה דאין נושאים שני נשים אין משהינן ליה רמ"א והוא מהמרדכי ס"פ אף על פי (ורמ"א בשם הג"מ דיש חולקין ואין להתיר לישא אחרת כ"פ): ###### Prisha, Even HaEzer 77:11:1 [Prisha, Even HaEzer 77:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:11:1) שימתינו לה שנים עשר חדש ז"ל בית יוסף ומלשון רבינו שכתב ושוב הוסיפו לתקן שימתינו לה שנים עשר חדש משמע שמלבד הכרזת ארבע שבתות תקנו שלא יתן לה גט עד שנים עשר חדש וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל עכ"ל: (ואז יגרשנה וכתב המ"מ פרק י"ד דאישות דלאחר שנים עשר חדש אינה יכולה לחזור ותוך שנים עשר חדש יכולה לחזור כ"פ): ###### Prisha, Even HaEzer 77:12:1 [Prisha, Even HaEzer 77:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:12:1) ומעשה ידיה הואיל שלא נתן לה מזונות: ###### Prisha, Even HaEzer 77:13:1 [Prisha, Even HaEzer 77:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:13:1) וחייב בפדיונה ובקבורתה דפדיונה תחת פירותיה תקנו וקבורתה תחת כתובתה ואם כן הואיל שהוא יורשה ונוטל פירותיה חייב בפרקונה ובקבורתה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:14:1 [Prisha, Even HaEzer 77:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:14:1) דאדעתא למישקל ולמיפק כו' ואף על גב דלעיל בסימן ט"ו גבי תוספת כתובתה לא אמרינן אדעתא למישקל ומיפק מינה כו' שאני התם דבע"כ מגרש לה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:15:1 [Prisha, Even HaEzer 77:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:15:1) ונכסי צאן ברזל שלה ע"ל סימן ס"ו איזה נקרא צ"ב ובדברי הרא"ש הן הנדוניא כדבסמוך ובריש סימן פ"ה דיני צ"ב ונ"מ ע"ש: ###### Prisha, Even HaEzer 77:16:1 [Prisha, Even HaEzer 77:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:16:1) ואם הם מטלטלין כו' דאבעיא הוא בגמרא ולא איפשטא והמוציא מחבירו עליו הראיה: (ומה שלא תפסה משמע שאף אם גם הבעל לא תפס אין נותנין לאשה כל זמן שלא תפסה דאין הבעל צריך תפיסה ריב"ש בית יוסף כ"פ): ###### Prisha, Even HaEzer 77:17:1 [Prisha, Even HaEzer 77:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:17:1) בעינא ליה ומצערנא פירוש בעינא ליה אם לא יגרשני ויתן לי כתובתי ומצערנא ליה לעגוני עד כלות כתובתי בשבעה דינרין תו': ###### Prisha, Even HaEzer 77:18:1 [Prisha, Even HaEzer 77:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:18:1) בין באומרת מאיס עלי ומבקשת שיגרשנה מיד רצה לומר אפילו הכי תקנו שאסור לגרשה תוך שנים עשר חדש אפילו שניהן רוצים אלא שאחר כך בדיני מתיבתא תקנו שאם שניהם נתרצו הרשות בידו לגרשה אפילו תוך שנים עשר חדש וכמ"ש הרא"ש פירושו דברשות האיש תליא משום שראו מוכן הקלקלה בבנות ישראל כו' משמע ומוכח דלפני תקנת המתיבתא היה אסור אפילו שניהם רוצים. אבל אין לפרש מה שכתב דהאי תקנתא בין באומרת מאיס עלי כו' רצה לומר אפ"ה אין כופין אותו לגרש תוך שנים עשר חדש דא"כ מאי איריא תוך שנים עשר חדש אפילו לאחר שנים עשר חדש נמי אין כופין כמו שנתבאר לפני זה דדוקא אם "ירצה יגרשנה קאמר: ###### Prisha, Even HaEzer 77:19:1 [Prisha, Even HaEzer 77:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:19:1) שאינה כשבויה שתבעל לשנוי לה הקשו עליו לא יגרשנה ולא תבעל לו עיין בבית יוסף שהביאו: ###### Prisha, Even HaEzer 77:20:1 [Prisha, Even HaEzer 77:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:20:1) נוטלת בלאותיה הקיימין כו' פירוש אף בלא תפיסה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:21:1 [Prisha, Even HaEzer 77:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:21:1) ור"ת פירש דלעולם אין כופין אותו לגרש פירוש אחר י"ב חדש וכ"כ רבינו לעיל בסמוך הוסיפו לתקן שימתינו לה י"ב חדש "ואז "יגרשנה "אם "ירצה כו' וי"ב חדש תקנו לטובתה שאם ירצה לגרשה בתוך י"ב חדש צריך ליתן לה כתובה ושאר דברים שפרט בסמוך: ###### Prisha, Even HaEzer 77:22:1 [Prisha, Even HaEzer 77:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:22:1) ואין ביניהם פירוש בין אומרת בעינא ליה ומצערנא ליה לבין אומרת מאיס עלי: ###### Prisha, Even HaEzer 77:23:1 [Prisha, Even HaEzer 77:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:23:1) שלעולם אין כופין אותו לגרש ק"ק דכפל לשון הוא ואפשר דה"ק כיון דלא מצינו בשום מקום שכופין לגרש במורדת אלא לעולם אסור לגרש משו"ה ה"נ אין חילוק ביניהן ולעולם אין כופין לגרש: ###### Prisha, Even HaEzer 77:24:1 [Prisha, Even HaEzer 77:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:24:1) שיש מנהגות אחרות במורדת רצה לומר מנהג דיני דמתיבתא דכתב הרי"ף בסמוך וע"ז כתב הרמב"ם שאין לנהג כמותם בדין הממון ולא בענין ליתן גט מיד במורדת דבעינא ומצערנא ליה אבל מורדת מחמת מיאוס ס"ל להרמב"ם שגם לדין התלמוד כופין לגרש ועד"ר: ###### Prisha, Even HaEzer 77:25:1 [Prisha, Even HaEzer 77:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:25:1) ואומרת לא בעינא להאי גברא פירוש טוענת מאיס עלי וכ"כ הרז"ה דכל מקום שנזכר בגמרא לא בעינא ליה ר"ל מאיס עלי וכן כתב הרמב"ן במלחמות ה' וכן מוכח ממ"ש רבינו בשם הרא"ש ומהר"ם דבעינא דלא יהא צד ערמה בטענת מאיס עלי מזה מוכח דדוקא במאיס עלי נתקנה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:26:1 [Prisha, Even HaEzer 77:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:26:1) ונ"מ (דלא נתחייב באחריותן כ"פ) אם ישנן בעין או דבר הבא מכחן כגון שמכרו בתים וקנו שדות כו' נקט האי לישנא משום דאיפכא אסור וכמ"ש רבינו לקמן סימן פ"ה ז"ל א' אומר לקנות בתים ואחד אומר שדות שומעין לזה שאומר שדה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:27:1 [Prisha, Even HaEzer 77:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:27:1) ובנצ"ב (דנתחייב באחריותן כ"פ) כל שישנן בעין כו' ובזה יש חילוק בין דייני דמתיבתא לדינא דגמרא דלדינא דגמרא לא נטלה כלום אפי' אם הכל בעין אלא אם תפסה נטלה מה שתפסה ולהרמב"ם דוקא מה שהוא בעין נטלתה אבל לא בעינן לשלומי לה מידי מכיסיה ולדינא דמתיבתא לא בעינן תפיסה גם מהר"ם פסק כן לענין ממון וכדפי' ב"י דבריו גם בסמוך שמסיק וכתב בשם מהר"ם ז"ל ממונה ישאר בידה אינו ר"ל שתפסה אלא בכל מקום שהוא. בידה וברשותה מקרי וק"ל: ###### Prisha, Even HaEzer 77:28:1 [Prisha, Even HaEzer 77:28:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:28:1) כתב א"א הרא"ש ז"ל בתשובה אשה כו' הכניס דברי הרא"ש בין דברי הרי"ף לומר שמלבושים שהכניסה לבעלה שהיו לבושים עליה אין דיינין בהו כנצ"ב: ###### Prisha, Even HaEzer 77:29:1 [Prisha, Even HaEzer 77:29:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:29:1) וחזינא לגאון לשון הרי"ף (עד אלא בגירושין כ"פ) הוא: ###### Prisha, Even HaEzer 77:30:1 [Prisha, Even HaEzer 77:30:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:30:1) דלא ליהוי בנות ישראל הפקר מכאן נמי מוכח דדייני מתיבתא מיירי במאיס עלי דאי בעינא ומצערנא ליה איהי אפסדה אנפשה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:31:1 [Prisha, Even HaEzer 77:31:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:31:1) לית לה אבל מדינא דגמרא אפילו עיקר כתובה לא יהבינן לה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:32:1 [Prisha, Even HaEzer 77:32:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:32:1) נחלה דאורייתא שיטה זו למאן דסבר ירושת הבעל דאורייתא: ###### Prisha, Even HaEzer 77:33:1 [Prisha, Even HaEzer 77:33:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:33:1) ואי מתה פירוש מורדת (גם אדלעיל קאי כ"פ) ולא תימה הואיל דדינא ליתן לה גט ליהוי כאילו נתן לה גט מזמן שנעשית מורדת ולא ירשנה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:34:1 [Prisha, Even HaEzer 77:34:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:34:1) ונתנו רשות לבעל לגרשה כו' דלדינא דגמרא אין לו רשות לגרשה בלא כתובה עד י"ב חודש ואתא הרא"ש לאשמעינן דלא תימא מ"ש הרי"ף "יהיבנא "לה "גיטא "לאלתר ר"ל שכופין אותו ליתן גט לאלתר אלא ר"ל שיש לו רשות ליתן גט ובדידיה תליא מילתא לאפוקי מדינא דגמרא דאם נתן הגט קודם י"ב חדש צריך ליתן לה כתובה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:35:1 [Prisha, Even HaEzer 77:35:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:35:1) אבל לא שיכפוהו לגרשה וכ"כ לקמן בסי' קצ"ד ע"ש וכ"כ המרדכי בשם ר"ת שביאר כן דברי הרי"ף בתשובה. אבל ק' דב"י הביא כמה תשובות מהרא"ש דמשמע מינייהו דס"ל להרא"ש ג"כ דכופין אותו לגרשה בטוענת מאיס עלי ע"ש דף צ"ט ע"ג ע"ש וע"ד: ###### Prisha, Even HaEzer 77:36:1 [Prisha, Even HaEzer 77:36:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:36:1) ואל ירבו ממזרים בישראל פי' כשמעשין על הגט ונישאת לאיש אחר בניה ממנו ממזרים ועיין בב"י שהביא הרבה תשובות שלא לעשות ולכפות על הגט וכ"פ רמ"א כר"ת ומהר"ם והרא"ש עיין בהגהתו סעיף ג': ###### Prisha, Even HaEzer 77:37:1 [Prisha, Even HaEzer 77:37:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:37:1) וכן היה דן רמ"מ כו' פירוש לעניין ממון ועיין הדרישה: ###### Prisha, Even HaEzer 77:38:1 [Prisha, Even HaEzer 77:38:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:38:1) ומכלה ממונו בפסקיו פרק אע"פ כתב ומכלה כל הממון ע"כ: ###### Prisha, Even HaEzer 77:39:1 [Prisha, Even HaEzer 77:39:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:39:1) בכולן דינן כשאר מורדת משום שאינו דומה מי שיש לו פת כו' גמרא: ###### Prisha, Even HaEzer 77:40:1 [Prisha, Even HaEzer 77:40:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:40:1) וכן ארוסה שאינה רוצה לינשא ז"ל הרמב"ם ארוסה שהגיע זמנה לינשא ומרדה כדי לצערו ה"ז מורדת מתשמיש: ###### Prisha, Even HaEzer 77:41:1 [Prisha, Even HaEzer 77:41:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:41:1) מחרימים פי' חרם סתם אכולי עלמא וק"ל: ###### Prisha, Even HaEzer 77:42:1 [Prisha, Even HaEzer 77:42:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/77:42:1) אבל לבעול וע"ל סימן קנ"ד בדין טענת תשמיש אימתי כופין לגרש: