## Prisha, Even HaEzer

###### Prisha, Even HaEzer 90:1:1
[Prisha, Even HaEzer 90:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:1:1)

כדפרישית לעיל בסימן נ"ז:


###### Prisha, Even HaEzer 90:2:1
[Prisha, Even HaEzer 90:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:2:1)

אבל בראוי לה כגון כו' בפרק יש נוחלין יליף מקראי(מדכתיב ואלעזר בן אהרן מת ויקבר בגבעת פנחס בנו דהל"ל בגבעתו אלא מלמד שנשא אלעזר אשה וילדה לו פנחס ומתה בחיי מורישה ואח"כ מת מורישה וירשה פנחס מחמת אמו ולא אלעזר מפני שהיה ראוי וא"ל שקנה פנחס בעד מעותיו הוי שדה שחוזר ביובל ונמצא דנקבר אלעזר בשדה שאינו שלו ע"ש עוד כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:3:1
[Prisha, Even HaEzer 90:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:3:1)

אבל שבח נוטל כו' פי' שבח שהשביחו הנכסים אחר מיתתה ואע"ג דגבי בכור איכא מ"ד דאפילו שבח כזה אינו נוטל וכמ"ש בח"מ סי' רע"ח והטעם שנוטל כאן כדמסיים שהרי ברשותו השביח שאין כאן יורש אחר אלא הוא משא"כ גבי בכור דלא זיכה לו רחמנא ליטול פי שנים כ"א מאשר ימצא לו בשעת מיתת אביו ומשם והלאה כל זמן שלא חלקו האחין השבח גידל ברשות כולם וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 90:4:1
[Prisha, Even HaEzer 90:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:4:1)

וא"א הרא"ש ז"ל כתב ודאי מה שהלוותה כו' שהרי שלא כדין הלוותה קרן של נכסי מלוג שלה שהוא משועבד לו ליטול ממנו פירות ולא עדיף ממכרה שהתקינו באושא שהבעל מוציא מיד הלקוחות משום דלוקח ראשון שוינהו רבנן וכל שכן הלואה אשיר"י וע"ש וב"י הביאו:


###### Prisha, Even HaEzer 90:5:1
[Prisha, Even HaEzer 90:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:5:1)

היה להם מלוה ביד אחרים ומתה קודם שגבתה אותה כצ"ל וכך הוא באשר"י לאפוקי מספרי דידן שכתוב בהן והיה להם מלוה ביד אחרים כשנשאה ומתה כו' דתיבת כשנשאה טעות הוא דגם אם לא עשו מורישיה החוב עדיין בשעה שנשאה אלא אחר כך נמי חשיב ראוי אי לא גבתה קודם שמתה וכל שכן הוא (ודוחק לומר דלרבותא כתב כשנשאה דאפי' היה החוב כשנשאה אפ"ה מחשב ראוי) ודוקא בדין שאחר זה שייך למגרס כשנשאה. גם בא"ע של קלף ליתא אבל בש"ע גם כן כתב כשנשאה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:6:1
[Prisha, Even HaEzer 90:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:6:1)

שגבתה אותה פירוש המלוה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:7:1
[Prisha, Even HaEzer 90:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:7:1)

ביד אחרים כשנשאה אבל אם עשתה ההלואה אחר שנישאת אם כן היה המעות בעין בידה בשעת הנישואין והוי מוחזק גמור:


###### Prisha, Even HaEzer 90:8:1
[Prisha, Even HaEzer 90:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:8:1)

ואחריו ליורשי פירוש אם ימות אותו פלוני יקחנו יורשי:


###### Prisha, Even HaEzer 90:9:1
[Prisha, Even HaEzer 90:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:9:1)

קיימא לן כו' הוה כאילו אמר דקיימא לן כו':


###### Prisha, Even HaEzer 90:10:1
[Prisha, Even HaEzer 90:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:10:1)

ואם היה לו בת פירוש לנותן. בחיי אותו פלוני פירוש המקבל. והיה בן לבת וה"ה בת לבת והא דמתחיל בבת וסיים בבן משום דבא לומר דין בתו עם הבעל דהיורש הוא בת ובעלה הוא בן זכר:


###### Prisha, Even HaEzer 90:11:1
[Prisha, Even HaEzer 90:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:11:1)

ואם אמר מעכשיו כו' ומהני האי לשון מעכשיו על ואחריו ליורשי וכאילו אמר הריני נותן נכסי לפלוני ואחריו ליורשי מעכשיו ובשלחן ערוך כתב בהדיא נכסי לפלוני ואחריו מעכשיו לפלוני והוא כעין מה שכתב בח"מ סימן רמ"ח ס"ו ואם אמר נכסי לך ואחריך מהיום לפלוני ומכר הראשון השני מוציא מיד הלקוחות עד כאן לשונו וכן כתב רבינו בסימן שאחר זה ר"ס צ"א והיינו כיון דאמר ואחריך מהיום לפלוני דה"ל כאומר מעכשיו לפלוני דאילו לא אמר מהיום אם מכר הראשון מה שמכר הראשון מכור וכמש"ר שם לפני זה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:12:1
[Prisha, Even HaEzer 90:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:12:1)

הוה ליה מוחזק פירוש אם הבת קיימת כשאומר הכי:


###### Prisha, Even HaEzer 90:13:1
[Prisha, Even HaEzer 90:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:13:1)

כתב הרמב"ם הנושא אשה כו' עיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:14:1
[Prisha, Even HaEzer 90:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:14:1)

ופירוש כגון כו' עד בה קידושין אין זה לשון הרמב"ם אלא שהטור עשה פירוש לדבריו ויותר נראה שאיזה תלמיד עשה פירוש על דברי הרמב"ם וכתב כן בגליון ואחר כך נדפס בפנים בטעות:


###### Prisha, Even HaEzer 90:15:1
[Prisha, Even HaEzer 90:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:15:1)

וכן הנושא קטנה אע"פ כו' הואיל שהיא צריכה מיאון:


###### Prisha, Even HaEzer 90:16:1
[Prisha, Even HaEzer 90:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:16:1)

ומתה לא יירשנה ז"ל ה"ה למד רבינו זה ממה שאמרו שאין לה כתובה וכשם שאין לה כתובה ממנו כך אינו יורשה והיא אינה בת דעת שתוכל לזכות לו עכ"ל. אלא שק"ל אם כן אם כנסה חרשת ונתפקחה אחר כך דקיימא לן דאית לה כתובה מנה וכמו שכתב לעיל סימן ס"ו הוה ליה למימר דיורשה אחר שנתפקחה ובשלחן ערוך כתב כאן דאפי' חזרה ונתפקחה אפילו הכי אינו יורשה ודוחק לומר דשאני ירושה דאזלינן בתר שעה ראשונה כניסה לחופה דמנא ליה לבית יוסף לחלק בהכי וצ"ע:


###### Prisha, Even HaEzer 90:17:1
[Prisha, Even HaEzer 90:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:17:1)

אפי' שתק האב כו' פירוש כשנשאה בפניו וכרב הונא דאמר הכי בגמרא דהאיש מקדש דף מ"ה ע"ב וטעמו מפרש התם דהאי דאישתיק מירתח רתח:


###### Prisha, Even HaEzer 90:18:1
[Prisha, Even HaEzer 90:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:18:1)

אין הבעל יורשה דהעמיד ממון על חזקתו: (שהיא בעלת מום ולעיל סי' ל"ט מבואר דין מומין כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:19:1
[Prisha, Even HaEzer 90:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:19:1)

דקי"ל סתם חצר דידיה לנישואין כדלעיל נ"ז:


###### Prisha, Even HaEzer 90:20:1
[Prisha, Even HaEzer 90:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:20:1)

כתב הרמב"ם הורו הגאונים כו' כצ"ל ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:21:1
[Prisha, Even HaEzer 90:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:21:1)

ואין לו בנים ממנה דאם לא היה לו בנים אלא ממנה לא היה נ"מ מי מת תחילה דממ"נ הם יורשים הכל:


###### Prisha, Even HaEzer 90:22:1
[Prisha, Even HaEzer 90:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:22:1)

וירשה פירוש הבעל ירשה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:23:1
[Prisha, Even HaEzer 90:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:23:1)

דאם לא כן אפי' מת הבעל כו' הואיל דלא נשבעה על כתובתה חיישינן שמא צררי אתפסה וכ"כ רבי' בח"מ בר"ס רע"ח דבלא נשבעה הבכור נוטל פי שנים גם בנכסי שהיתה רוצת לגבות כתובתה מהן:


###### Prisha, Even HaEzer 90:24:1
[Prisha, Even HaEzer 90:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:24:1)

עיקר הכתובה מנה ומאתים. ויורשי האשה יורשים כו' דהעמד ממון כל אחד על חזקתו: (ובנצ"ב אע"פ שהגוף ג"כ לאשה ואין להבעל אלא הפירות מ"מ כיון שקבל הבעל אחריות י"ל דגם הגוף הוא ברשות הבעל לפיכך יחלוקו כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:25:1
[Prisha, Even HaEzer 90:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:25:1)

וגם המקבל לא קנאם ואע"ג דהמקבל לא זכה בהם אפי' הכי לא קנאם הבעל דעשאום כנכסים טמונים גמרא (ר"ל נכסים שאינם ידועים שנתבאר בסמוך סעיף מ"ג כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:26:1
[Prisha, Even HaEzer 90:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:26:1)

בד"א שלא שיירה לעצמה כדי פרנסתה כו' (שיעור פרנסה הוא י"ב חדשים כמ"ש בח"מ סי' ר"ן כ"פ) ואם תאמר אם לא שיירה ל"ל טעמא שידוע שעומדת לינשא או שניסת כו' תיפוק ליה דאינה מתנה הואיל דלא שיירה וי"ל דכי אמרינן מתנה בכולה לאו מתנה היא דוקא במתנת ש"מ שעומד מחליו דאמדינן דעתו דסבר שימות אבל אי לא ימות לא יהא מתנה דחזקה דאין אדם נותן כל אשר לו לאחר והוא מחזיר על הפתחים אבל בבריא מתנה בכוליה הוי מתנה אם לא דמגלה דעתו בשום דבר דלאו לשם מתנה נתכוין כמבואר בח"ה סימן רמ"ו עיין שם ואם כן הכא נמי אי לאו דידוע שעומדת לינשא כו' דהוי גילוי דעתה דלהברחה נתכוונת הוי מתנה אבל השתא דגילתה דעתה אמרינן דלשם הברחה מתכוונת אי לא שיירה דלא שביק איניש נפשיה ויהיב לאחריני:


###### Prisha, Even HaEzer 90:27:1
[Prisha, Even HaEzer 90:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:27:1)

וכיון שנתנה לי כל נכסיה בדלא כתבה מהיום ולכשארצה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:28:1
[Prisha, Even HaEzer 90:28:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:28:1)

אין הבעל אוכל הפירות אלא המקבל פירוש בשניהם בין שנתנה לו כל נכסיה או מקצתה המקבל אוכל הפירות וז"ל הרא"ש שהרי כיונה שלא יהיה הבעל נהנה מהם ואם היו הפירות שלה היה הבעל נהנה מהם דמכרן וילקח בהם קרקע ועוד אומדנא דמוכח שכיוונה שיהיו הפירות של המקבל לפי שהיא יודעת שלא תמצא מי שישתדל בהם לעבדם ולשמרם ולא יכסיפם אם לא יהנה בפירות וגם אם תמות בחיי בעלה ישארו בידי המקבל דאם לא כן ירשנה בעלה והיא כיונה להבריח ממנו אם לא שמכרתו או נתנתו לאחר:


###### Prisha, Even HaEzer 90:29:1
[Prisha, Even HaEzer 90:29:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:29:1)

ואפי' מתה אחר מות הבעל כו' וכתב בית יוסף וז"ל ושיעור לשון זה כך הוא אפי' מתה אחרי מות בעלה מיד כו' אעפ"י שכתב הרמ"ה שישאר למקבל הרא"ש כתב שתחזור ליורשיה וז"ל הרא"ש דאזלינן בתר אומדנא שלא נתנתם לו אלא כדי להבריח מבעלה ומיד שמת בעלה בטלה האומדנא וחזרו הנכסים לרשותה והביא ראיה לדבריו. או יש לומר הא דקאמר ואפילו מתה אחרי מות הבעל כו' קאי אמה שכתב לפני זה ואם מתה בחיי בעל תשאר למקבל וע"ז כתב ואפילו מתה אחרי מות הבעל מיד קודם שחזרה בה כתב הרמ"ה גם כן שישאר למקבל:


###### Prisha, Even HaEzer 90:30:1
[Prisha, Even HaEzer 90:30:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:30:1)

בין נפלו לה קודם אירוסין או כו' דדוקא אם מכרה אחר שנתארסה קודם נישואין יש חלוק בין נפל לה קודם אירוסין או אחר אירוסין כדבסמוך:


###### Prisha, Even HaEzer 90:31:1
[Prisha, Even HaEzer 90:31:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:31:1)

שעשו אותו כלוקח בנכסיה וכיון שהוא לוקח זכה ג"כ בגוף הקרקע להוציא מיד שלקח אחריו משא"כ אי לא נחת אלא לפירות. אלא שהרמב"ם ס"ל דאע"ג דגמרא ערוכה היא שהבעל הוא כלוקח בנכסי אשתו וכמ"ש לקמן בסימן צ"א מ"מ אמרינן דישאר גוף הקרקע ביד לוקח שני:


###### Prisha, Even HaEzer 90:32:1
[Prisha, Even HaEzer 90:32:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:32:1)

והוא לוקח תחילה פירוש קנה תחלה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:33:1
[Prisha, Even HaEzer 90:33:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:33:1)

ישאר בידו פירוש ביד הבעל:


###### Prisha, Even HaEzer 90:34:1
[Prisha, Even HaEzer 90:34:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:34:1)

שאין לו כלום בגוף נ"מ עד שתמות וא"ת מנ"מ אם הגוף שלו או לא והא הוא אוכל הפירות וי"ל דנ"מ לענין פרוזבול דקי"ל דאין כותבין פרוזבול אלא אם כן יש לו קרקע ללוה או לערב או למלוה כמבואר בח"מ סי' ס"ז. וגם אם נפל הבית עליו ועל אשתו ואין ידוע מי מת תחילה יש נ"מ שהקרקע בחזקת הלוקח ויורשי הבעל צריכין להביא ראיה שהאשה מתה תחילה לאפוקי אם היה הגוף בחזקת הבעל הלוקח היה צריך להביא ראיה שהבעל מת תחילה אבל א"ל דנ"מ דמי שהגוף בחזקתו יכול לשטוח בה פירות ולדור בתוכה משום דזה נקרא ג"כ אכילת פירות והבעל שאוכל הפירות יש לו לעשות דברים אלו שהם בכלל אכילת פירות ועי' עוד מ"ש בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:35:1
[Prisha, Even HaEzer 90:35:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:35:1)

ויש מהגאונים שכתבו שהבעל צריך כו' עיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:36:1
[Prisha, Even HaEzer 90:36:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:36:1)

ואי איתנהו לדמי כו' מלשון דאיתנהו משמע שאותן מעות שקבלם מהלוקח ישנם בידה אבל מ"מ אין ידוע בודאי שהם אותן מעות ממש דאם כן מה זה שכתב ולא מצי בעל למימר אחריני נינהו כו' פשיטא שאינו יכול לומר כך הואיל שידוע שהם המעות שקבלה מהלוקח אלא רצה לומר שיש רגלים לדבר שהם אותן מעות כגון שהם במנין כ"כ כסך שקבלה מהלוקח וכגון שנמצא בידה מין מטבע באותה מטבע שקבלה מהלוקח וכן צריכין לפרש דברי הרמב"ם שכתב רבינו אחר זה והשתא א"ש מ"ש רבינו בסמוך וא"א הרא"ש ז"ל כתב אפילו נמצאו בידה מעות ואין ידוע אם הם אותם כו' דמשמע דהרא"ש חולק על סברת הרמב"ם ור"ח ולכאורה משמע דסברת הרא"ש ור"ח שוין הן אלא ודאי ר"ח סבר יש רגלים לדבר שהם אותן המעות שקבלה מהלוקח והרא"ש סבר אפילו אין רגלים לדבר אפי' הכי צריכה להחזיר (ועיין בדרישה סעיף ה' כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:37:1
[Prisha, Even HaEzer 90:37:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:37:1)

בעידנא דמתה מדכתב בעידנא דמתה צ"ל דר"ח סבר כהרמב"ם שגוף הקרקע ישאר ביד הלוקח עד שתמות היא תחילה ולכן אינו נוטל כלום עד שהיא תמות דאז הקרקע יוצא מרשותו אבל קודם שתמות אין ליתן לו כלום שהרי הקרקע עדיין יש בידו:


###### Prisha, Even HaEzer 90:38:1
[Prisha, Even HaEzer 90:38:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:38:1)

וכ"כ הרמב"ם ואין צריך כו' האי ואין צריך הוא מדברי הרמב"ם:


###### Prisha, Even HaEzer 90:39:1
[Prisha, Even HaEzer 90:39:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:39:1)

בעצמם הם בעין ר"ל שיש רגלים לדבר שהם אותן המעות כמ"ש ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:40:1
[Prisha, Even HaEzer 90:40:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:40:1)

ואי בעי לוקח מחרים כו' להנאתו ולדעתו ואי לא מודה כו' כ"כ ג"כ הר"ן ואי בוי"ו וכן ה"ה כ"כ ונראה דה"פ דמתחילה היו נותנים חרם סתם בציבור שמי שיודע בזה שום דבר יבא ויגיד שכיון שהוא חושד הבעל וקרוב לודאי שיודה ע"פ החרם שלא היו נותנין חרם בציבור אם לא על דבר ההכרח וכמ"ש בח"מ סימן ע"א אבל אם הטיל הוא או הב"ד עליו חרם ולא הודה אזי על הב"ד היה מוטל ליתן חרם סתם שמי שיודע ושמע משום הערמה שעשה הבעל יבא ויגיד וז"ש יתנו חרם סתם ר"ל על הציבור כלל וזהו דומה ממש למ"ש בח"מ בסי' פ"א בשם רבי' האי וז"ל שם הוו יודעין שאין אנו רגילין ליתן רשות לכל מי שיבא ויאמר כתבו פתקא דלטותא ותנו לי רשות להחרים בציבור אלא כך אנו אומרים לו אם עתה תובע אדם הרי הדין ביניכם וכתב ע"ש ועיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:41:1
[Prisha, Even HaEzer 90:41:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:41:1)

נפלו לה משנתארסה לא תמכור לכתחילה כו' בגמרא בריש פרק האשה שנפלו מפרש דכשנפלו לה קודם שנתארסה יכולה למוכרם לכתחילה דודאי בזכותה נפלו (פי' עדיין לא זכאי בשלה ולא בה אלא היא עצמה כ"פ) אבל אם נפלו לה משנתארסה איכא למימר בזכותו נפלו ואיכא למימר בזכותה דאירוסין עושה ספק נישואין שמא תבא לידי נשואין או לא לפיכך בדיעבד מכירתה קיים וכל זה דוקא אם באת למכור קודם שנשאת לו אבל אחר שנשאת לו אף אם נפלה קודם אירוסין כיון שכבר זכה בהו הבעל משנשאת לאכול הפירות אין מכירתה כלום וכדאיתא שם במשנה להדיא וע"ש בגמ' וברש"י: (בד"א בנכסים ידועים כו' ארישא דמילתא קאי שכתב שאם מכרה משנשאת הבעל מוציא מידי הלקוחות כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:42:1
[Prisha, Even HaEzer 90:42:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:42:1)

אפי' נפלו לה משנישאת פי' דאז ודאי בזכותו נפלו: (כגון שנפלו לה ירושה כתב הרשב"א ל"ד נפלו לה בירושה אלא ה"ה נתנו לה או מצאה מציאה זה הכלל כל הנכסים שבאו לידה ולא ידע בהן הבעל עד שמכרה או נתנה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:43:1
[Prisha, Even HaEzer 90:43:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:43:1)

ואפי' הוא יכול לערער עליו דמשום שבח בית אביה בטלו המכר לגמרי:


###### Prisha, Even HaEzer 90:44:1
[Prisha, Even HaEzer 90:44:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:44:1)

מבטל מיד המכר שמכר לבדו וז"ל ר"ח והרא"ש הביאו ולא דמי לנכסי בעלה שהוא מוכר והמקח קיים עד שתטרוף כתובתה מהם דהתם לא חשו רבנן על טורח האשה שמא יפרעו לה כתובתה ולא תצטרך לטרוף אבל בנכסים הללו שאפילו ימצא לבעל נכסים הרבה יכולה לומר איני רוצה אלא אלו חשו רבנן לטורח האשה ובטלו המקח לאלתר:


###### Prisha, Even HaEzer 90:45:1
[Prisha, Even HaEzer 90:45:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:45:1)

הבעל מבטלו מיד אבל האשה י"ל דהיא עצמה אינה יכולה לבטל דחכמים עשו התקנה לטובתה שיהיו נכסים שלה ביד הבעל ולא ביד אחרים לטרוח ולטרוף מהם ולכן אם מכרן הוא המכר בטל מעיקרא הואיל שהוא עושה כנגד תקנת חכמים שתקנו לטובתה ואין כאן מכר כלל ואפי' הוא יכול לחזור אבל אם איהי מכרה ואינה רוצה בתקנת חכמים איהי אפסדה אנפשה ואינה יכולה לבטל המקח אלא הבעל יכול לבטלו הואיל שהם באחריותו ואוכל מהם הפירות והשתא א"ש מה שמסיק וכתב ז"ל ולדעת רש"י דוקא מכרה האשה כו' אבל אם מכר הבעל כו' דקשה דהו"ל לחלק במכרה האשה דדוקא היא יכול לבטל ולא היא אלא ודאי בזה ג"כ ר"ח מודה וק"ל: (עד שעת טירפא פירוש עד זמן שתטרוף נכסים הללו דהיינו לאחר מיתת בעלה כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:46:1
[Prisha, Even HaEzer 90:46:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:46:1)

וכן פר"י דבין בשדה שהכניס לה שום משלו וכן גירסת מ"ו וגירסת ספר שלנו דהיינו שהכניסה לו שום משלה הוא גירסת רשב"ם אבל התוספות לא גורסים כן ועיין דרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:47:1
[Prisha, Even HaEzer 90:47:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:47:1)

ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל עד"ר:


###### Prisha, Even HaEzer 90:48:1
[Prisha, Even HaEzer 90:48:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:48:1)

כנגד נדונייתה מפני שרוצת בשבח בית אביה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:49:1
[Prisha, Even HaEzer 90:49:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:49:1)

אע"פ שאינו רשאי מכרו קיים אבל הרשב"א והרמב"ן כתבו דמקחו בטל וכבר כתב בשם הרא"ש לעיל בסימן ע"ז דבגדים שהם לבושים עליה אין להן דין נצ"ב וכתב רמ"א דלכ"ע מקחו בטל בהן: (לקח מהאיש ואח"כ מהאשה פי' שנתן לה אח"כ דבר מועט כדי שתתרצה גם היא למקח אבל אם קבלה כל המעות אינה יכולה לומר נחת רוח דאגב זוזי גמר ומקני כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:50:1
[Prisha, Even HaEzer 90:50:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:50:1)

המכר בטל פי' בשעת טריפה כדלעיל לדעת הרי"ף ור"י והרא"ש (וכתב ב"י ובסה"ת שער ששי האריך הרבה בדינים אלו וכתב בהן כמה דינים מחודשים כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:51:1
[Prisha, Even HaEzer 90:51:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:51:1)

שיכולה לומר נחת רוח כו' שלא יאמר עיניך נתת בגירושין ובמיתה ולכך אי אתה מנחת למכור מנכסי כלום הואיל ששיעבוד כתובתה עליהם אבל נ"מ הם שלה ואינה יראה למחות בו רשב"ם וטעם נחת רוח כו' לא שייך אלא דוקא כשלקח מהאיש ואח"כ מהאשה או משניהם יחד אבל אם לקח מהאשה תחלה אין שייך לומר נחת רוח כו' ולכך כתב רבינו אם לקח מהאשה ואח"כ מהאיש המכר קיים:


###### Prisha, Even HaEzer 90:52:1
[Prisha, Even HaEzer 90:52:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:52:1)

ואפי' כתבה לו פי' ללוקח:


###### Prisha, Even HaEzer 90:53:1
[Prisha, Even HaEzer 90:53:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:53:1)

אינו מועיל ואפי' אם כתבה לו שאינה יכולה לומר נחת רוח כו' כמ"ש בסמוך:


###### Prisha, Even HaEzer 90:54:1
[Prisha, Even HaEzer 90:54:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:54:1)

וכן אם מכר לאחד ולא נתרצית לו ואח"כ מכר לאחר ונתרצית ק"ק למה כתב וחזר ומכר לאחר אפי' אם חזר ומכר לראשון נמי נימא כיון שמתחלה לא נתרצית ש"מ דלא עבדה נחת רוח לבעל מיהו י"ל דבכה"ג ע"כ צ"ל דמשום נחת רוח עשתה דאל"כ מ"ש פעם ראשין מפעם שני אלא ודאי א' מהן פייסה וטפי תלינן הפיוס שנתפייסה מבעלה ממה שתלינן שנתפייסה מאותו לוקח ראשון מה שאין כן בב' לוקחין דאצ"ל שחזרה ונתפייסה אלא תלינן לומר שיש לו אהבה ללוקח שני יותר מללוקח ראשון וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 90:55:1
[Prisha, Even HaEzer 90:55:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:55:1)

כיון שלא נתרצית לראשון ז"ל הר"ן ס"פ מי שהיה נשוי וכ"ת למה ליה לראשון חתימה דילה כיון דאיכא קרקע אחרת כשיעור כתובה ל"ק דהא איכא נ"מ להיכא דאשתדוף בתרא דטרף מקמא א"נ דא"ל דלמא אתא בעל מוקדם לטרוף שדה זו המאוחרת והיא תחזור עליו כו' (הילכך כיון שיש צורך בחתימתה ולא חתמה הדבר מוכיח שאין זו חוששת לנחת רוח של בעלה עכ"ל כ"פ) ועד"ר:


###### Prisha, Even HaEzer 90:56:1
[Prisha, Even HaEzer 90:56:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:56:1)

וכ"ש אם מכרה או נתנה לבעלה כו' דלבעלה שייך טפי לומר נחת רוח כו' מאילו מכרה לאחר ועד"ר: (ומחלה אותן האשה כדי שלא יצטרך לשלם כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:57:1
[Prisha, Even HaEzer 90:57:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:57:1)

וקנו מידה בעדים כן הגיה מ"ו וכן הוא במיי' בפכ"ב מה"א וצ"ע הא לא איברי סהדי אלא לשקרי ואם הוא מודה בקנין אפי' היה הקנין בינו לבינה הוי קנין גמור וכמ"ש בח"מ ר"ס קנ"ה ע"ש גם לקמן סי' ק"ה כתב רבינו בשם הרמב"ם ז"ל המוחלת כתובתה אינה צריכה לא קנין ולא עדים אלא כשאר מוחלין כו' ומיהו י"ל דאל"כ היתה נאמנת במיגו דאם היתה רוצה היתה כופרת המחילה במיגו זו נאמנת נמי בטענת נחת רוח וי"ל ג"כ דהרמב"ם לטעמיה אזיל שכתב בפ"ה מה' מכירה שהרבה דברים אינם צריכין קנין ואין הקנין מועיל כלום אלא להודיע שאינו אומר דברים אלו אלא כמשחק ומהתל אלא שגמר בלבו ואח"כ אמר וכן לקמן בסימן ק"ה כתב רבינו בשם הרמב"ם המוחלת כתובתה א"צ לא קנין ולא עדים אלא בדברים בלבד והוא שיהיו דברים שהדעת סומכת עליהן ולא יהיה דברי שחוק והתול או דברי תימה אלא בדעת נכונה ולכן בנדון זה שכיוצא בו שייך לומר נחת רוח כו' צריכה קנין בעדים שלא תוכל לומר שמה שאומרת שמחלה לו היה דרך שחוק והתול:


###### Prisha, Even HaEzer 90:58:1
[Prisha, Even HaEzer 90:58:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:58:1)

שאין לה אחריות כן הוא במיימוני שאין לה וכן הגיה מ"ו וכן מוכרח מדכתב וקנו מידה ופי' שלא יצטרך לשלם אם יתאבד נכסיה דהיינו שהיא חוזרת נצ"ב להיות להן דין נ"מ וזהו פשיטא שמועיל דהא עדיין לא נאבד שום דבר ולא מחלה ליה ולא מידי א"כ ה"ה אף אחר שנאבדו דכבר נתחייב בתשלומין אפי' הכי מועיל מחילה ולא אמרינן נחת רוח דלא מחלה אלא שיעבוד והראב"ד השיג עליו מ"ו:


###### Prisha, Even HaEzer 90:59:1
[Prisha, Even HaEzer 90:59:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:59:1)

שהרי אין הבעל מביא ראיה וכו' פי' וא"ת שאין ראיה מזה דשנא ושנא דהתם עדיין לא נאבד שום דבר והכא כבר נאבדו ונתחייב בתשלומין לכן כתב שהרי אין כו' ר"ל שסברא הוא שאין חילוק ביניהם הואיל שלא בא ליטול כלום אלא ליפטר מתביעתה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:60:1
[Prisha, Even HaEzer 90:60:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:60:1)

אבל אם נתנה לו מתנה מטלטלי נצ"ב הקיימים לא קנה כו' הא דנקט מטלטלי אפשר דלרבותא כתב כן אע"ג שבמטלטלים מצינו צד זכייה מחילה לבעל כגון אם נגנבו או נאבדו שפטור מהתשלומין אפ"ה אין במתנתן מתנה ומכ"ש בקרקעות שלא שייך בהן גניבה ואבידה ועיין בב"י שהביא דברי הרא"ש שמשמע דמהני גם במתנה ולפ"ז קשה למה העתיק רבי' דברי הרמב"ם סתם ולא כתב שהרא"ש חולק עמו ועיין בב"י מ"ש אח"כ בסמוך:


###### Prisha, Even HaEzer 90:61:1
[Prisha, Even HaEzer 90:61:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:61:1)

לבד יעקב בעלה פי' אחריות הבא מכח יעקב בעלה כגון אם יטרוף אותו בעל חוב שלו לא קבלה עלה דאם קבלה עלה אחריות זו הוי סילוק גמור כמ"ש בסמוך והלשון קצת דחוק לפ"ז דלמה הוצרכה להתנות לבד יעקב בעלה דמהיכא תיתי שתתחייב עבורו כיון שהתנתה ואמרה שקבלתה בעדה ובעד כל הבאים מחמתה דוקא לכן נ"ל דר"ל ג"כ לבד יעקב שבאם יבא אחד בשטר מלוה או לקוחות שנשתעבדו בו שניהן היא וגם יעקב בעלה ע"ז התנה שלא קבלה עליה אחריות מפני שידעה שלנחת רוח נשתעבדה עמו ומש"ה הוצרכה להתנות דאף שזה יבא עליה ג"כ מחמתה שקבלה עליה בשטר מ"מ כיון שבשטר כתוב ג"כ יעקב בעלה היא לא קבלה עליה כי אם הבא עליה מחמתה לבד יעקב וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 90:62:1
[Prisha, Even HaEzer 90:62:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:62:1)

שלא יתקלקל לה שום דבר כו' פי' שהיתה נראה שבמחילת שיעבוד של קרקע זו יחשב לה למחילה בכתובתה לפי ערך הנכסים שיש לבעל שעליהם שיעבודה עד"מ אם כתובתה אלף זהובים ויש לו עשרה שדות נמצא שמוחלת שיעבוד של מאה זהובים ויראה שלא יחשב לה למחילה בגוף כתובה מאה זהובים ולא תגבה אלא ט' מאות:


###### Prisha, Even HaEzer 90:63:1
[Prisha, Even HaEzer 90:63:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:63:1)

אא"כ כתבה ללוקח אחריות כו' פי' אם מכרו שניהם קרקע לאחר והיא קבלה עליה אחריות ללוקח שאם יטרוף אותו ב"ח של בעלה שהיא תשלם לו ודקדק לומר שאם יטרפנו ב"ח של בעלה דאילו ב"ח שלה לאו מילתא יתירתא היא דע"כ היא חייבת לשלם לו משלה ותחזור לגבות הקרקע זו מבעלה באמרה שלנחת רוח כיונה תחלה וכמ"ש אח"כ בסמוך:


###### Prisha, Even HaEzer 90:64:1
[Prisha, Even HaEzer 90:64:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:64:1)

דבר גדול הוא שהכניסה נפשה לדבר זה כו' אם לא שגמרה בדעתה להקנות ק"ק כיון דדבר גדול הוא טפי מסתבר למימר שלנחת רוח עשתה אלא שדעתה היה שתחזור ותגבה מבעלה מלומר שגמרה בדעתה ויהיה לה היזק גדול. וי"ל דה"ק שגמרה בדעתה מפני שהיא קבלה לנפשה דמי המכר או שהבעל עשה לה טובה כ"כ שמפני אותה טובה מחלה לו בלב שלם אף אם יהיה לה מזה היזק גדול:


###### Prisha, Even HaEzer 90:65:1
[Prisha, Even HaEzer 90:65:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:65:1)

וא"ת אחריות שקבלה עליה כו' ר"ל ואחריות דהכא היינו כו':


###### Prisha, Even HaEzer 90:66:1
[Prisha, Even HaEzer 90:66:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:66:1)

שמכרה כתובתה לאחר פי' מכרה כתובתה כבר קודם שסלקה לבעל וכ"ש אי מכרה אח"כ. אבל קשה שאמר שלא מצינו אחריות שקבלה עליה אלא אם מכרה כתובתה לאחר הא יכול למצוא עוד אחריות שאם היא חייבת לאחר ואין לה לשלם שבעל חוב שלה יקח כתובתה בחובו ויטרוף השדה שסלקה ממנו:


###### Prisha, Even HaEzer 90:67:1
[Prisha, Even HaEzer 90:67:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:67:1)

לגבות מקרקע זה כגון שכתובתה כנגד כל קרקעותיו או שייחד לה קרקע זה בכתובתה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:68:1
[Prisha, Even HaEzer 90:68:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:68:1)

דהוי כמוכר שט"ח לחבירו כו' עיין בדרישה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:69:1
[Prisha, Even HaEzer 90:69:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:69:1)

ואפילו היה הסילוק מועיל אין זה שם בתשובה וה"ק אפי' אם היה כאן סילוק גמור כגון שקבלה עליה בשדה זו שמחלתה שאם ימכרנה לאחר ויטרוף אותה בע"ח של בעלה שהיא תשלם לו דזהו אחריות גמור ואינה יכולה לחזור ולגבות מכח טענת נחת רוח. מ"מ השתא דלא נמכר אף שאינה גובה ממנו מ"מ לא נתמעט חלק האשה בשביל סילוק זה לפי תקנת טוליטולה כי אותו הקרקע בכלל עזבון המת הוא שהיא לא מחלה אלא שלא תקחנו מחמת כתובתה שאם ימכרנו שלא תטרפנו או אם תתאלמן ויהיה חצי עזבון המת יותר מכתובתה שלא תגבה כתובתה מאותו קרקע אלא מקרקעות אחרים אבל כתובה תגבה משלם כי לא מחלה לפחות מכתובתה וכשם שאין מחילתה מגרעת כחה לפחות מכתובתה כך לא מגרעת כחה אם יהיה חצי העזבון לפחות מכתובתה שלא תקח חצי העזבון המת משלם ואף שאותו קרקע הוא בכלל עזבון המת ואל תאמר שלא תקח אלא חצי עזבון המת חוץ מקרקע זה כגון שאם יהיה כל עזבון המת שוה ד' מאות עם זה הקרקע שסלקה ממנו ואותו קרקע שוה מאה לא תקח אלא ק"ן הא לא אמרינן אלא תקח החצי בכל עזבון המת עם אותו קרקע ואף א"ת שלא תטול מאותו קרקע עצמו בחצי חלקה מאחר שסלקה ממנו מ"מ תקח חצי העזבון מקרקעות אחרים ואפשר שאפי' באותו קרקע עצמו תטול הואיל שהיא לא באתה לגבות מכח כתובתה אלא מכח התקנה כך הוא הצעת של דברים הללו. והא דקאמר כי היא לא מחלה אלא שיעבוד כתובתה שאם כו' או אם תתאלמן ויהיה חצי העזבון יותר מכתובתה כו' ולא קאמר נמי ואם יהיה חצי העזבון פחות מכדי כתובתה שלפי התקנה תטול חצי העזבון קבלה עליה שלא תטול לחלקה מאותו השדה נ"ל משים דבזה הדבר נסתפק הרא"ש אם סלקה וכדמסיק וכתב אף אם תאמר שלא תטול ממנו בחצי חלקה כו' ואיפשר כיון כו' עד אף בחצי קרקע כו'. ומבואר בדברי הרא"ש דלא נסתפק אלא כשהחצי העזבון הוא פחות מכדי כתובתה דאז באתה לגבות מכח התקנה אבל כשהחצי העזבון הוא יותר דאז באתה לגבות בשטר כתובתה דבהא לא עשו שום תקנה וכמ"ש בסמוך בזה פשוט להרא"ש שלא תוכל לגבות מאותה קרקע ומש"ה נקט הרא"ש בלישנא שסלק ומחילה שלה היה אם חצי העזבון הוא יותר דאז ודאי הוי סילוק לענין וה וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 90:70:1
[Prisha, Even HaEzer 90:70:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:70:1)

לפי מנהג טוליטולה לקמן בסי' קי"ח שתקנו שיהא ידם של היורשים על העליונה שאם יהיה כתובתה יותר מחצי עזבון המת לא תקח אלא חצי עזבון המת ואם חצי העזבון הוא יותר מכל כתובתה לא תקח אלא כתובתה ואף שהיה מנהגם כן מ"מ תקנתם שחדשו לא היה אלא שבאם יהיה חצי העזבון פחות מכדי כתובתה דאילו באם הוא יותר או שוה לשיעור כתובתה בזה לא תקנו כלום אלא הניחו הדבר על תיקון חז"ל שתגבה כתובתה ומש"ה לא כתב הרא"ש ורבינו כאן אלא האי תקנה לחוד וכתב ז"ל לפי תקנת טוליטולה שתטול האשה חצי העזבון כו' ולפ"ז הא מסיק וכתב אח"כ ז"ל או אם תתאלמן ויהיה חצי עזבון המת יותר שאז תטרוף כתובתה משלה לפי תקנת טוליטולה ור"ל דכה"ג לא תקנו וק"ל:


###### Prisha, Even HaEzer 90:71:1
[Prisha, Even HaEzer 90:71:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:71:1)

שלא תטרפנו ואע"ג שקבלה עליה גם אחריות ב"ח של בעלה מ"מ השתא לא איירי אלא במה שהיא מוחלתן לו:


###### Prisha, Even HaEzer 90:72:1
[Prisha, Even HaEzer 90:72:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:72:1)

או אם תתאלמן ויהיה חצי כו' ר"ל או אם יהיה חצי עזבון המת יותר מכתובתה ותתאלמן שאז תטרוף כו':


###### Prisha, Even HaEzer 90:73:1
[Prisha, Even HaEzer 90:73:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:73:1)

אז לא תגבה כתובתה מאותו קרקע ונ"ל שהיא שייכה יותר באותו קרקע מבקרקעות אחרים כגון שהוא הכניס אותו לה שום משלו וכתבו בכתובתה או כיוצא בו:


###### Prisha, Even HaEzer 90:74:1
[Prisha, Even HaEzer 90:74:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:74:1)

הלכך גם עתה כו' ר"ל גם עתה שהחצי של עזבון הוא פחות מכתובתה שנוטלת חצי העזבון נוטלת נמי חצי העזבון משלם:


###### Prisha, Even HaEzer 90:75:1
[Prisha, Even HaEzer 90:75:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:75:1)

אף בחצי הקרקע ר"ל שתקח באותו קרקע עצמו:


###### Prisha, Even HaEzer 90:76:1
[Prisha, Even HaEzer 90:76:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:76:1)

אע"פ שמתה בחיי בעל פי' והבעל יורשה:


###### Prisha, Even HaEzer 90:77:1
[Prisha, Even HaEzer 90:77:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:77:1)

והיה עתיד לקנות כו' ר"ל כשתמות:


###### Prisha, Even HaEzer 90:78:1
[Prisha, Even HaEzer 90:78:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:78:1)

ועשה דבר שגרם כו' ר"ל במה ששעבדם לשני (פירוש שהוא בעצמו נשתעבד עם אשתו ללוי בחייה ונשתעבד לו מיד כ"פ):


###### Prisha, Even HaEzer 90:79:1
[Prisha, Even HaEzer 90:79:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Even%20HaEzer/r/90:79:1)

ושיעבוד דאקני ר"ל מ"ש לראשון ששיעבד לו מה שעתיד לקנות לא חל אלא לאחר כו' והרי סילק עצמו ממנו קודם שיבאו לידו: