## Prisha, Orach Chayim

###### Prisha, Orach Chayim 119:1:1
[Prisha, Orach Chayim 119:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/119:1:1)

שואל אדם צרכיו כו' ועד בכל ברכה יכול לשאול מענינה כו' עיין מ"ש בדרישה ודברי רבינו נראים כסותרים זה את זה דהכא משמע דוקא מענינו יכול לשאול אבל שלא מענינו לא ולקמן בסימן תקס"ו כתב רבינו בברכת סלח לנו שואל כפי רצונו ונ"ל לחלק דהכא מיירי ביחיד ולקמן איירי בציבור וזהו כדעת התוס' שכתבו אהא דאריב"ל אם בא לומר אחר תפלתו יאמר ז"ל משמע אבל באמצע תפלתו לא ומה שנוהגים עתה בתענית להאריך בפסוקי דרחמי וסליחות בברכת סלח לנו איכא למימר דציבור שאני עכ"ל והביאו ב"י בסי' תקס"ו. וכאן דאיירי בתפלת יחיד כתב כדינו ולקמן דאיירי רבינו מתענית ציבור כתב כדינו ובדרישה הארכתי ע"ש:


###### Prisha, Orach Chayim 119:2:1
[Prisha, Orach Chayim 119:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/119:2:1)

ועל הפרנסה בברכת השנים והא דכתב רבינו לעיל סי' קי"ו בשם הרא"ש דאפילו עיר גדולה כנינוה כיחידים דמי ומבקשים מטר בש"ת דוקא ולא בברכת השנים שאני מטר דניחא לזה וקשה לזה ואסור לאדם שיתפלל על דבר שיזיק לאחרים משא"כ פרנסה שמבקש שיצליח או שיעלה תבואות שדהו וכ"כ ב"י בסי' קי"ז וע"ש:


###### Prisha, Orach Chayim 119:3:1
[Prisha, Orach Chayim 119:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/119:3:1)

ורשב"ם פי' ודאי כו' לפי' זה הסכים הרי"ף והתוס' וה"ר יונה והמרדכי והרא"ש והרשב"א והרמב"ם והראב"ד ורובן של גאונים וכן הלכה: