## Prisha, Orach Chayim

###### Prisha, Orach Chayim 131:1:1
[Prisha, Orach Chayim 131:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:1:1)

במ"ס גרסינן וכן הוא בדפוס ב"י ורב נטרונאי כתב וז"ל הנופל על פניו צריך לתלות פניו למעלה מן הקרקע ואדם חשוב לצד שמאל כו' וקשה לפי אותה הגירסא מה ענין אדם חשוב לצד שמאל לדברי רב נטרונאי שהרי עדיין לא דבר כלום מענין נטייה לכך נראה כגירסת הספרים דגרסינן ורב נטרונאי כו' צריך לתלות פניו למעלה מן הקרקע כדי שלא יהא נראה דמשתחוה לשלפניו ולפי גירסא זו א"ש דרב נטרונאי בא לומר דהנופל על פניו יש לחשוש לאיסור השתחואות דאסור מדרבנן אפילו בלא פישוט ידיו ורגליו וכמ"ש רבינו אח"כ וא"כ אף אם לא ישתחוה אפי' בפניו עד הרצפה מ"מ איכא צד איסורא כשמשתחוה בפניו לצד הרצפה כדרך המשתחוים לכן אמר שיתלה פניו באופן שלא יהא נראה שמשתחוה לשלפניו וזה לא ימצא כ"א כשמטה פניו ע"צ. וע"ז מסיק דאדם חשוב כשמטה ע"צ מדקדק להטות עצמו לצד שמאל וע"ז מסיק רבינו וכתב וז"ל ואיתמר נמי במגילה כו' עד מצלי אצלויי ובזה מסולק קושיית הב"י שמקשה דאיתמר נמי אינו מקושר ע"ש. ולפ"ז מיושב דקאי על מ"ש לפי הגירסא הזאת כדי שלא יהא נראה כמשתחוה כו' ונראה דלזה נתכוין רבינו שהביא לעיל דברי הרמב"ם ולפום ריהטא נראה שאין בו יתרון מדברי הגמרא ולפי מ"ש א"ש דאתא לאשמועינן ג"כ דאפילו גבי תחנון מיושב צריך להטות מטעם שכתבתי וזהו שכתב ויטה מעט כו' ואפי' לפי גירסת ספרים הנ"ל ודפוס ב"י יוכל להעמיד דברים הנ"ל בדברי רב נטרונאי במה שדקדק לכתוב לתלות פניו למעלה כו' ולא כתב להגביה פניו אלא לאשמועינן שצריך להטות פניו קצת דלשון לתלות משמע ליה נטיה:


###### Prisha, Orach Chayim 131:2:1
[Prisha, Orach Chayim 131:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:2:1)

אמר רב הונא בריה דרבא כו' ז"ל הרוקח בסי' שכ"ד אנו מטין הימין כי השכינה כנגד האדם שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד וכשמוטה על ימין והשכינה כנגדו שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני ב"י:


###### Prisha, Orach Chayim 131:3:1
[Prisha, Orach Chayim 131:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:3:1)

ושואל כל אחד בקשתו ואומר כו' כלומר מתחילה שואל בקשתו ואח"כ אומר רבון לכך כתב ואומר בוא"ו:


###### Prisha, Orach Chayim 131:4:1
[Prisha, Orach Chayim 131:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:4:1)

ואין לנו כהן לעשות חובותינו כלומר חטאות ואשמות:


###### Prisha, Orach Chayim 131:5:1
[Prisha, Orach Chayim 131:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:5:1)

ולא כהן גדול שיכפר על חטאתינו כלומר במנחת חביתין שהיה מקריב בכל יום גם השמונה בגדים שהיה לבוש בהן מכפרים כגון הציץ שהיה מכפר על עזות מצח וכן כולם היו מכפרין כמבואר בערכין:


###### Prisha, Orach Chayim 131:6:1
[Prisha, Orach Chayim 131:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:6:1)

ולא מזבח להקריב עליו קרבן כלומר קרבנות עולות ושלמים:


###### Prisha, Orach Chayim 131:7:1
[Prisha, Orach Chayim 131:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:7:1)

ולא בית קדשי קדשים להתפלל שם ר"ל תפלת כ"ג ביה"כ:


###### Prisha, Orach Chayim 131:8:1
[Prisha, Orach Chayim 131:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:8:1)

נפילת אפים בציבור ע"פ אחר התפלה רשות רבינו נקט לה משום דבעי למימר בסיפא ואין נופלין בבית חתן לכך צריך למימר דהוה רשות דאי הוה חובה היו נופלין אף בבית חתן אבל בבית האבל כתב דנופלין אע"ג דכתב בשבולי לקט וז"ל בבית האבל אין נופלין ע"פ משום דאתקש לחג דכתיב והפכתי חגיכם לאבל הילכך א"א וידוי ותחנונים בבית אבל א"כ משמע דאבל הוה דינו כחתן מ"מ לא משמע לרבינו להשוותם דבשלמא גבי חתן הוה מועד דידיה ממש אבל גבי אבל אינו מועד ממש אלא דומה למועד ועי"ל אדרבה נראה לרבינו למדרש איפכא מדכתיב והפכתי חגיכם לאבל ש"מ דאבל הוה היפך מחג ומ"מ יש ליישב דברי שבולי הלקט דכמו שמצינו שהעונות גורמים שהחג נהפך לאבל הוא הדין הזכיות יוכלו לגרום שיהפוך האבל לחג ונמצא יהיה מן האבל חג והוה דומיא דט"ב:


###### Prisha, Orach Chayim 131:9:1
[Prisha, Orach Chayim 131:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:9:1)

ומפרש בירושלמי דוקא כשמתפלל בציבור על הציבור כו' בהגהות אשר"י בסוף מסכת תענית כתבו בשם א"ז דוקא כשהוא נופל וכל הציבור אין נופלין אבל כשהציבור נופלים עמו ליכא כיסופא דמ"ש הוא מכל הציבור:


###### Prisha, Orach Chayim 131:10:1
[Prisha, Orach Chayim 131:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/131:10:1)

ואומר ש"ץ וכו' והטעם לפי שהתפללנו כו' והא דלא כתב לעיל הטעם הזה י"ל לפי שלעיל מביא רק לשון רב עמרם לא נחית לתת טעם על דבריו וכאן הוא דברי רבינו בעצמם גם שם לעיל כתב ז"ל ועומד החזן ואומר אבינו מלכנו חננו כו' עד ואנחנו לא נדע ולא כ"כ כאן וגם אין אנו נוהגים כן אלא כרבינו שלא כתב שיאמר החזן א"מ חננו ועננו וק"ל: