## Prisha, Orach Chayim

###### Prisha, Orach Chayim 165:1:1
[Prisha, Orach Chayim 165:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/165:1:1)

שאלו לרש"י אם צריך ליטול ב' פעמים פי' שאלוהו משום הברכות אבל פשיטא דלענין הנטילה דסגי בפעם אחת אם נטל כראוי וכדבסמוך. תשובת ר' יעקב בר יקר שצריך ב' נטילות דאילו בחדא הוה ברכה אחת הפסקה לחבירתה וכשמברך ב' ברכות לב' נטילות ודאי ראוי להקדים א"י שנתחייב בה כבר:


###### Prisha, Orach Chayim 165:2:1
[Prisha, Orach Chayim 165:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/165:2:1)

ומ"ש דאי בנטילה א' וכו' הוי הפסק מקשה הב"י ק"ק היאך הוי הפסק שהרי כיון דברכת נטילה אומר באחרונה נמצא שהיא סמוכה לברכת המוציא פי' דבשלמא איפכא הוי שפיר הפסק דאומר אשר יצר בין ברכת נטילה להמוציא ותירץ דגם זה הוי הפסק באומרו אשר יצר בין הנטילה לברכת ענט"י ולכך צריך ב' נטילות ומ"ש רש"י אבל אני סבירא לי נטילה אחת עולה לכאן ולכאן ולא הוי הפסקה משום דאשר יצר הוי נמי הכשר אכילה שכן דרך לנקות עצמו לאכילה וב"י כתב דכיון דבא נמי לטהרת ידים לא גרע מגביל לתורי והרמ"מ היה נוהג כר' יעקב בר יקר ואינו סותר למ"ש בה"מ שפסק הר"מ להתיר שהוא היה מחמיר לעצמו ומיקל לאחרים וכיוצא בזה מצינו הרבה וכן מתורץ נמי מ"ש רבינו וכן היה נוהג הרא"ש וב"י הביא תשובת הרא"ש שכתב כהכרעת רבינו אלא ששם בתשובה קאי לאחרים שפסק להקל ולעצמו היה מחמיר ומוכח כן מתוך הל' דהג"מ בשם מהר"ם ותשובת הרא"ש:


###### Prisha, Orach Chayim 165:3:1
[Prisha, Orach Chayim 165:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/165:3:1)

ויראה להכריע כו' כ' מהררי"א ז"ל זאת ההכרח יראה שיש בו גמגום שהרי אם לאחר ששפך פעם אחת על ידיו ומשפשף יברך אשר יצר הנה כבר בזאת הנטילה ראוי לברך ענט"י שהרי מים ראשונים מטהרין את הידים ואם רצה לנגב ידיו במים ראשונים כבר הוא טהור לאכילה ולפי זה כבר הוא מפסיק באשר יצר לנטילת ידים שהרי מה שעושה אח"כ הוא לטהר מים שעל הידים ולא לידים בעצמן. ואולי כוונת הרב שמאחר שזה האיש יש לו ליטול מים שניים אע"פ שבאים לטהר את המים הראשונים עכ"ז לטהרם הידים הם שהרי אם היה נוגע במקום שנגב ידיו מהראשונים חזרו ידיו להיות טמאות וא"כ כל זה צריך בשלימות טהרות הידים לאכילה עכ"ל. עיין בדרישה:


###### Prisha, Orach Chayim 165:4:1
[Prisha, Orach Chayim 165:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/165:4:1)

ואם רבים מסובים בסעודה גדול מתחיל כלומר ליטול ידיו:


###### Prisha, Orach Chayim 165:5:1
[Prisha, Orach Chayim 165:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/165:5:1)

מים ראשונים מתחילין מן הגדול פי' ולאפוקי אחרונים כדלקמן בסי' קס"א שאם הם יותר מחמשה מתחילין מן הקטן ולא תקשה אמ"ש מתחילין מן הגדול והא בסי' קס"ו כתב שהרא"ש היה נוטל באחרונה וזהו ל"ק כלום שהרי מפרש שם שעשהו מפני חשש הפסקה ומי שאינו חושש שיפסיק ובטוח שישמור את עצמו מלהפסיק ודאי נוטל בראשונה והעיקר שהיה נוהג כך לחומרא. ומצד הדין היה נוטל בראשונה כיון שהוא היה הגדול שבשלחן ה"ג בדברי רבינו בסדר הסיבה בזמן שהם שתי מטות גדול מיסב בראש ושני לו למעלה ממנו ושלישי לו למטה ממנו אבל ל"ג כדאיתא בקצת ספרים בג' מטות ששני לו למטה ממנו ושלישי למטה ממנו ואע"פ שלאותה גירסא יש קצת סעד מן הגמרא אפ"ה גירסא זו עיקר וע' בדרישה. ומ"ש גדול מיסב בראש פי' רש"י רגילים היו לאכול בהסיבה על צדו השמאלית מוטה ורגליו לארץ ואשר אמר על מטה אחת הגדול מיסב בראש כלומר מיסב תחלה על מטתו:


###### Prisha, Orach Chayim 165:5:2
[Prisha, Orach Chayim 165:5:2](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/165:5:2)

שלחן של ת"ח וכו' גדיל פירשב"ם שני שלישי רוחב השלחן מכוסה במפה מצד האוכלים לקנח את פיהם ולתת עליהם את הפת ושליש החיצון מגולה להניח עליו קערות וכוסות שלא ילכלכו המפה ויתבזו האוכלים וכו' גדיל קרוי המפה על שם שארוגה ולשון צח הוא עכ"ל. ה"ג בב"י הא והא דליכא ינוקא לסברת רבינו שס"ל דבדאיכא ינוקא צריך להפך הטבעת לחוץ על כל פנים ובדליכא ינוקא מחלק בשמש ומ"ש ואם אין שם שמש יהפכנו לצד חוץ פי' שלא יזוקו בה האוכלים ומיהו היכא דאיכא שמעא יעשה מבפנים מצד היושבים ולא מבחוץ שיוכלו ליזהר מן הטבעת יותר מן השמש שהוח הולך והם יושבים ומ"ש אבל ביום אפילו אם יש שמש וכו' שהשמש יכול ליזהר היטיב ביום ולאורחים צר להם המקום מחמת הטבעת ופשוט דגבי תינוק אין חילוק בין יום ללילה: