## Prisha, Orach Chayim ###### Prisha, Orach Chayim 189:1:1 [Prisha, Orach Chayim 189:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/189:1:1) שחכמים תקנוה על הרוגי ביתר כו' וכתב הרא"ש וקבעוה בב"ה שכולה הודאה ואמרינן בירושלמי כשנחרבה ביתר נגדעה קרן ישראל ואין עתידה לחזור עד שיבא בן דוד לכן סמכוה אצל בונה ירושלים ר"ל יהי רצון שתחזיר קרן ישראל בביאת בן דוד שהוא בנין ירושלים עכ"ל רא"ף: ###### Prisha, Orach Chayim 189:2:1 [Prisha, Orach Chayim 189:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/189:2:1) שנתנו לקבורה הטוב שלא הסריחו וכו' ###### Prisha, Orach Chayim 189:3:1 [Prisha, Orach Chayim 189:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/189:3:1) דהוי' מטבע קצרה אבל הרשב"א נתן טעם אחר שלא ראו לחתום בה ולעשותה מעולה משאר ברכות של תורה שלמעלה ממנה. והר"ר יונה כתב טעם אחר והוא שכל מה שאומר בברכה זו כמו ענין א' הוא שכולן שמות התואר הן שאנו אומרים שהוא מלך ומטיב וגומל ואע"פ שאנו אומרים הוא יגמלנו גם זה תואר הוא שאנו אומרים שהוא גומל אלינו בכל יום: ###### Prisha, Orach Chayim 189:4:1 [Prisha, Orach Chayim 189:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/189:4:1) כנגד ברכת הארץ כו' אבל בלאו הכי לא היו אומרים מלכות לא בברכת הארץ ולא בבנין ירושלים אע"ג דקי"ל כל ברכה שאין בה שם אינה ברכה וא"צ להיות מתחלת בברכה וכמ"ש רבינו בסימן קפ"ח הא כתב רבינו לעיל סי' קי"ח דקי"ל ברכה הסמוכה לחבירתה אין בה מלכות ובברכה ראשונה יש מלכות בא"י אמ"ה הזן כו' וק"ל. והא דכתב טעם למה תיקנו ג' מלכיות ולא כתב טעם למה תיקנו ג' גמולות וג' הטבות. היינו טעמא משום דג' גמולות שאנו אומרים הוא גמלנו הוא גומלנו והוא יגמלנו וכן ג' הטבות שהוא מורה העבר וההוה ומבקש על העתיד א"צ טעם למה אומרים ג' פעמים משא"כ במלכיות שכולן מענין א' נינהו אפילו לדידהו שהיו אומרים הטוב והמטיב לכל הוא מטיב לנו מ"מ ג' ענינים נינהו וק"ל: ###### Prisha, Orach Chayim 189:5:1 [Prisha, Orach Chayim 189:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/189:5:1) ולא יאמר תתברך הטעם מפני שכבר אמר ברוך וכתב הרר"ד אבודרהם וגם אין לומר האל דהא אמרינן אלהינו אבל בנוסח הרמב"ם כתוב האל בברכה רביעית ב"י: ###### Prisha, Orach Chayim 189:6:1 [Prisha, Orach Chayim 189:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/189:6:1) וא"א הרא"ש היה אומר בזה הסדר הוא הטיב לנו כו' ז"ל מ"ו ונ"ל שאנחנו מכוונים באמרינו כא' הוא הטוב מטיב ייטיב לנו להודיע שחשיב כאחת דהרי ג' הטבות הא' המלך הטוב והשני והמטיב והשלישי הוא הטיב מטיב ייטיב לנו ודרק: ###### Prisha, Orach Chayim 189:6:2 [Prisha, Orach Chayim 189:6:2](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/189:6:2) פתח ואמר בא"י האל החי כו' ז' ל הר ר"ד אבודרהם כשמגיע עד רוענו רועה ישראל אומר המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק כו' וכ"כ הכלבו בנוסח הברכה בא"י אמ"ה כו' עד שבכל יום ויום הוא מטיב עמנו ואח"כ יאמר אל אמת דיין אמת כו' ומשמע מדבריו דעד שבכל יום כו' קאמר ולא עד בכלל ולפ"ז מ"ש רבינו פתח ואמר ברוך אתה ה' האל החי כו' לאו דוקא וה"ל כאילו אמר מברך ברכה רביעית עד שמגיע להטיב והמטיב ואז יאמר אל אמת דיין האמת כו' שדוחק לומר שסובר שא"א ג' מלכיות בבית האבל וכן יש לפרש דברי התוספות והרא"ש והא דקאמר רבינו ובבית האבל מוסיפין כו' אע"ג דעקרינן ההטבות והגמולות משום דזה לאו מעיקר הברכה היה מתחלה כשתקנה דעיקר הברכה אינו אלא הטוב והמטיב והוספה ר"ל מעיקר הברכה ב"י ע"ש ועיין בר"י דף ל"ח ע"א שכתב דאין עוקרים שום דבר מנוסח הברכה אלא לת"ק מוסיפין עוד לומר הטוב והמטיב שנית וצ"ע הא דאמרינן בגמרא תדע שהטוב והמטיב לאו דאורייתא שהרי עוקרין לר"ע בבית האבל ולדבריו דלמא ר"ע לא פליג אלא שלא יאמר הטוב והמטיב שנית כיון שכבר אמרה אבל נוסח הברכה לעולם דס"ל דאמרינן ואי משום דא"א בבית האבל הג' הטבות והג' גמולות כמ"ש הא אינן מעיקר התיקון כמ"ש רבינו בסימן זה וצ"ל דה"ק כיון שאנו אומרים בבית האבל האל החי הטוב והמטיב אל אמת דוין אמת שמוסיפין לפניו הטוב והמטיב ולאחריו לענין אבילות א"כ בזה עוקרין פי' תיבות של הטוב והמטיב שנתקנו על הרוגי ביתר ותדע שקאמר הגמרא דלא ס"ד שהוא דאורייתא דייק ג"כ דאי דאורייתא היאך עוקרין אותו לומר הטוב והמטיב על האבל ואם דאורייתא הוא ודאי על הרוגי ביתר אמרינן ליה ועכשיו יתפרש על אבילתו ולת"ק ניחא דמש"ה היו אומרים ב"פ הטוב והמטיב אבל מר זוטרא ס"ל הלכתא כר"ע וק"ל. ומ"מ יש לתרץ ולומר דכוונת רבינו במ"ש בבית האבל מוסיפין דס"ל הלכה כת"ק שאמר כל נוסח הברכה והיה מוסיף הטוב והמטיב משום האבל. ואע"ג דרבינו קיצר בהנוסח בדברי מר זוטרא. הא בלאה"נ צ"ל דרבינו קיצר וכמ"ש ב"י ולא הוצרך לכתוב הנוסח שאומרים כל אדם: ###### Prisha, Orach Chayim 189:7:1 [Prisha, Orach Chayim 189:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/189:7:1) וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין למוחקו כו' ז"ל ר"י אע"פ שיש מיתה בלא חטא מ"מ כל דרכיו משפט והוא יודע למה עשה: ###### Prisha, Orach Chayim 189:8:1 [Prisha, Orach Chayim 189:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/189:8:1) מתפללין על הילד כו' פי' שאומרים אלהינו ואלהי אבותינו קיים את הילד הזה כו' אחר שבירך בפה"ג כו' וז"ל רא"ף בהגהותיו ועיין בי"ד סימן רס"א וצ"ע כי הלשון מגומגם כאן מאוד ע"כ ונלע"ד דקשה ליה מהו זה דקאמר באמצע הברכה הא לא אמרינן התפלה על הילד כ"א בסוף הברכה כמ"ש שם בי"ד ואי משום מה דמפסיק בין טעימה של כוס ברכה לבין הברכה ויהא הפסק באמצע הברכה אכתי קשה מאי וגדולה מזו מצינו שכתב דמצינו שם הא שוים הם דגם כאן מפסיק בכמה בקשות רחמים ותפלות בין ברכת הטוב והמטיב לטעימת הכוס של ברכה ומיהו יש ליישבו דשאני הכא דעיקר ברכת הטוב והמטיב הכל בקשות ותפלות היא הוא ייטיב לנו והוא יגמול בעדינו נמצא דהוספת הרחמן ובקשתן הוא מעין הברכה קצת ועוד דברכת הטוב והמטיב אין חותמין לבסוף נמצא כאילו הכל ברכה א' היא משא"כ בברכת קיים את הילד שהיא ברכה דשבח ולא נתקן בה שום בקשה כי מה שאומרים בה על כן אל חי צורנו צוה להציל ידידות כו' אין זה בקשה אלא אומר ברכות שע"י המילה מציל נפשותינו מן הגיהנם וגם מסיים אותה בברכה ואומר ברוך אתה ה' כורת הברית וה"ל לטעום מכוס של ברכה מיד וזהו שקאמר וגדולה מזו וגם שם בי"ד סי' רס"ה כתב דיש נותנין יין לתינוק מיד אחר הברכה כדי שלא להפסיק ועוד דשאני הכא בברכת המזון דאין מברכין בכה"ג כ"א לבסוף וא"כ הוא תוכף השתייה לברכת בפה"ג משא"כ בברכת המילה שמברך בפה"ג תחלה כדין קידוש וא"כ מפסיק בתפלה בין שתייה לברכה וז"ש רבינו אחר שבירך בורא פרי הגפן וק"ל: