## Prisha, Orach Chayim

###### Prisha, Orach Chayim 190:1:1
[Prisha, Orach Chayim 190:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/190:1:1)

הוי ברכת המזון הפסק בין ברכה לשתייה דאפי' הב לן ונבריך הוי היסח הדעת להצריך בפה"ג כ"ש ב"ה:


###### Prisha, Orach Chayim 190:2:1
[Prisha, Orach Chayim 190:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/190:2:1)

כדרך שאמרו בברכת המוציא כו' כן משמע בירושלמי שדינם שוה וכתבו הרא"ש והרשב"א בפ' ג' שאכלו על אותו ירושלמי מהתם משמע דא"צ המברך להטיל מכוסו לכוס שלפני כל או"א ובלבד שלא יהיו כוסות שלהן פגומין אבל אם היו פגומין צריך לשפוך מכוס של ברכה לכוס כל א' קודם שישתה המברך עכ"ל משמע בהדיא דטעם השפיכה לתוך הכוס הוא כדי שישתו מכוס שאינו פגום לא כיש טועין ששופכין לתוך הכוס לאחר ששתה כבר המברך וכן משמע ג"כ מדברי ב"י שהביא בס"ס רע"א ע"ש:


###### Prisha, Orach Chayim 190:3:1
[Prisha, Orach Chayim 190:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/190:3:1)

לאפוקי מה"ג ורב עמרם שכתבו שאין לברך אחר כוס של ב"ה כו' דחשיב לה בא מחמת הסעודה אע"ג שהפסיק בב"ה. וז"ל ב"י וסמ"ג כתב דט"ס הוא בבה"ג ולי נראה דיש ללמוד זכות על בה"ג שטעמו מההיא עובדא דאיתא בע"פ והרי"ף הביאו בפרק ב"מ דף ל"ד ע"א אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי כו' עד דמדמי ליה לחבירים שהיו מסובין כו' עכ"ל וקשה איך נוכל לומר שראייתו משם שהרי עובדא דרב אשי אברכת היין דלפני השתייה דהיינו בפה"ג קאי ומדברי רבינו משמע דגם בה"ג ור"ע לא פליגי אלא אברכה אחרונה ולא אברכה ראשונה גם מתוך מ"ש רבינו בסימן רע"ב משמע דל"ג ה"ג ור"ע אלא לפטור ברכה אחרונה וכ"כ בה"ג בהדיא בפרק שלשה שאכלו דף י' דמברכים בפה"ג אכוס של ברכה אבל לא ברכה אחרונה לכן נלע"ד דגם ה"ג ור"ע פסקו כמר זוטרא וס"ל דחייב לברך בפה"ג אכסא דברכתא דברכת המזק הוי הפסק ומ"מ ס"ל דא"צ לברך ברכה אחרונה משום דס"ל כיון דהאי כוס הוא לצורך ב"ה שהוא לצורך הסעודה הוא דומה כאילו הסיחו דעתם מלאכול ואח"כ הביאו לפניהן דבר מאכל שצריכין לברך עליו ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה דב"ה פוטרו ואע"ג דכבר נתבאר לעיל סימן קע"ז דאם מביאין דברים לאחר הסעודה שאינם צרכי סעודה טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם מ"מ האי כוס מצרכי הסעודה מיקרי אלא שב"ה עשה היסח דעת והיסח מחייב ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה על מה שאכל כבר והיינו משום דבסוף יברך על הכל ברכה אחת:


###### Prisha, Orach Chayim 190:4:1
[Prisha, Orach Chayim 190:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/190:4:1)

היה ר"י מסתפק אם בכזית או ברביעית כו' ז"ל הרא"ש בפרק שלשה שאכלו ונראה דהלכה כר"מ דאומר ב"ה בכזית אע"ג דלענין י"כ בעינן ככותבת היינו משום יתובא דעתא וכן לעניין שתייה נראה דצריך לברך על היין לאחריו אפילו שתה פחות ממלא לוגמיו אע"ג דלענין יום הכיפורים בעינן מלא לוגמיו לענין ברכת היין לא בעינן כולי האי כמו שחלקתי לענין אכילה בפ"ק דעירובין נסתפק ר"י בדבר אי סגי כזית בשתייה כמו באכילה או שמא כיון דדריש ר"מ ושבעת זו שתייה בעי כביצה כדדריש רבי יהודה ואכלת ושבעת דאין שביעה פחות מכביצה או שמא יש לחלק בין שביעה דאכילה לשביעה דשתייה לכך טוב ליזהר שישתה פחות מכזית או רביעית להסתלק מן הספק עכ"ל. ולכאורה יש להקשות דהא נתבאר דר"י לא היה מסתפק אלא אם הוא בכזית או כביצה וא"כ למה כתב הטור בשם ר"י שהיה מסתפק אם היה בכזית או ברביעית ואין ליישב דברי הטור לפי שראה להרא"ש שכ"כ בהדיא בתשובה כלל ד' וז"ל בשיעור ברכה אחרונה של יין נסתפק רש"י אם הוא בכזית או ברביעית והביא ראיות לכל צד לכן צריך אדם ליזהר שישתה פחות מכזית או רביעית עכ"ל. וכתב ב"י ונראה שט"ס הוא וצריך להגיה ר"י במקום רש"י ע"כ. מ"מ גם על תשובת הרא"ש קשה קושיא זו ונראה דלק"מ דמ"ש ר"י או שמא יש לחלק בין שביעה דאכילה לשביעה דשתייה היינו לומר דשביעה דשתייה בעי טפי משביעה דאכילה דשביעה דאכולה סגי בכביצה ושביעה דשתייה בעי רביעית היינו ביצה ומחצה דמאחר שיהא שיעור שביעה דאכילה מסתמא הוא רביעית דלא מצינו שיעור אחר בין כביצה ובין רביעית ואע"ג דיש שיעור מלא לוגמיו כדלעיל שאני התם לענין י"כ שתלוי הכל ביתובי דעתא מש"ה סגי כמלא לוגמיו משא"כ הכא בעינן שיעור שביעה ועיין עוד בדרישה. והשתא א"ש הא דכתב הרא"ש בפסקיו ובתשובה לכך טוב ליזהר שישתה פחות מכזית או רביעית כו' לפי שאלו שנים הם שני קצוות. ובזה נתיישב הא דכתב ב"י לקמן סימן ר"י על מ"ש הטור ועוד מסתפקין בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותה אפילו על כזית או דוקא ברביעית כו' וז"ל ב"י וצ"ל שסובר הרא"ש דשיעור רביעית שוה לכביצה שאם הוא פחות מכביצה היאך היה מסתלק מן הספק בשתיית רביעית עכ"ל. ולכאורה יש לתמוה טובא דהא דבר פשוט הוא דשיעור רביעית אינו פחות מכביצה ואדרבה הוא יותר מכביצה דהא רביעית הוא ביצה ומחצה וא"כ איך כתב וצ"ל שסובר הרא"ש דשיעור רביעית שוה לכביצה כו' אבל לפי מה שפירשתי נסתלק' קושוא זו דה"ק וצ"ל שסובר הרא"ש דשיעור רביעית אצל שתייה שוה לשיעור כביצה אצל אכיל':