## Prisha, Orach Chayim ###### Prisha, Orach Chayim 199:1:1 [Prisha, Orach Chayim 199:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:1:1) שמש שאכל כזית מזמנין עליו אע"פ שאין לו קביעות לפי שהולך ובא: ###### Prisha, Orach Chayim 199:2:1 [Prisha, Orach Chayim 199:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:2:1) והכותי אם הוא חבר דאל"כ לא עדיף מע"ה: ###### Prisha, Orach Chayim 199:3:1 [Prisha, Orach Chayim 199:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:3:1) כדי שלא יהא כל א' בונה במה לעצמו כר' יוסי בפרק חומר בקודש דאמר מפני מה הכל נאמנים על טהרת יין ושמן כל השנה כדי שלא יהא כל א' וא' הולך ובונה במה לעצמו רא"ף: ###### Prisha, Orach Chayim 199:4:1 [Prisha, Orach Chayim 199:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:4:1) לזמן אפילו עם ע"ה גמור דקדק רבינו לכתוב ע"ה גמור משום דשם פ"ג שאכלו דף מ"ב ע"ב פליגי איזהו ע"ה דאין מזמנין עמו ואחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שימש ת"ח ה"ז ע"ה ואיפסיקא הלכתא כוותיה קמל"ן רבינו דהאידנא אפי' על ע"ה גמור מזמנין ועיין באה"ע ס"ס כ' דע"ה שאסור לישא את בנו היינו מי שחשוד שעובר עבירות להכעיס: ###### Prisha, Orach Chayim 199:5:1 [Prisha, Orach Chayim 199:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:5:1) אפי' לגר גמור בא"י לברך ברכת המזון כו' זה פשוט דקאי למ"ש כותי לא היו מזמנין עליו ואפילו גר בארץ ישראל שמל ולא טבל ונכנס דין אונן בין הדבקים ב"י. וכתב האגור ר"ת לא היה מניח לגר בא"י לברך ב"ה ר"ל להוציא אחרים (וכך הוא בתוס' ר"ת לא היה מניח לגר לברך ברכת הזימון) אבל כשמברך לעצמו יחסר אותן תיבות ונראה דאם אחר שענו ברכת זימון בירך כל אחד ב"ה לעצמו ש"ד אפילו לר"ת ב"י: ###### Prisha, Orach Chayim 199:6:1 [Prisha, Orach Chayim 199:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:6:1) ור"י כתב שיכול לברך כו' פי' דנהי דאין לו חלק בארץ כדתניא בספרי מ"מ מט"א יש לו לאומרו: ###### Prisha, Orach Chayim 199:7:1 [Prisha, Orach Chayim 199:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:7:1) נשים ועבדים וקטנים אם רצו לזמן אין מזמנין ומפרש בגמרא טעמא דנשים ועבדים משום פריצות והא דכתב הר"ן בפ"ב דמגילה שהנשים מוציאות את האנשים י"ח מגילה ומצרפין למנין י' למאן דמצריך עשרה במגילה י"ל דשאני גבי ברכת המזון דע"י צירוף איכא שינוי במטבע ברכה דאיכא זימון דהוי שינוי במטבע בה"מ וכיון שניכר צירופן עם אנשים איכא למיחש לפריצותא אבל כאן במגילה אין צירופו ניכר שכן דרך קריאה ליחיד כרבים וכיון דאין צירופן ניכר מותר: ###### Prisha, Orach Chayim 199:8:1 [Prisha, Orach Chayim 199:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:8:1) פי' אם רצו וכו' וכ"כ הסמ"ג וכתב בשם ר"י דלעצמן דוקא רשות אבל כשאוכלות עם האנשים חייבות ויוצאות בזימון שלנו ואין מברכות לעצמן: ###### Prisha, Orach Chayim 199:9:1 [Prisha, Orach Chayim 199:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:9:1) להצטרף אשה לזימון כו' וכ"פ בש"ע להצטרף אשה לזימון וכתב האגור שלא ראה ולא שמע מעולם שנוהגין כן: ###### Prisha, Orach Chayim 199:10:1 [Prisha, Orach Chayim 199:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:10:1) אדמיבעיא ליה אם יכולות להוציא כו' יש לדחות דבעי אם מוציאה אחד שאינו יכול לברך דפוטרו חבירו כדלעיל סי' קצ"ג וכן תירץ מהרל"ץ: ###### Prisha, Orach Chayim 199:11:1 [Prisha, Orach Chayim 199:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:11:1) והרמב"ם ז"ל כתב נשים ועבדים וקטנים כו' כתב ב"י אע"ג דדברי הרמב"ם הם כדברי המשנה והברייתא שכתב רבינו בסמוך מ"מ כתב רבינו דבריו כדי ללמוד ממנו דאין מזמנין בשם ודין אנדרוגינוס: ###### Prisha, Orach Chayim 199:12:1 [Prisha, Orach Chayim 199:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:12:1) נשים ועבדים וקטנום אין מזמנון עלוהם והא דכתב בשם הרמב"ם אח"כ דמצטרפין קטן בן ח' או ט' לי' ולג' ודוחק לומר דקטנים דהכא איירי מקטנים שלא הגיעו לעונת הפעוטות צ"ל דהכא מיירי מקטנים שאינן יודעין למי מברכין: ###### Prisha, Orach Chayim 199:13:1 [Prisha, Orach Chayim 199:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:13:1) ולא תהא חבורה של נשים כו' מפני פריצות דנשים וגם עבדים בקטנים מפני משכב: ###### Prisha, Orach Chayim 199:14:1 [Prisha, Orach Chayim 199:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:14:1) וקטנים מזמנות יחד ברמב"ם ז"א: ###### Prisha, Orach Chayim 199:15:1 [Prisha, Orach Chayim 199:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:15:1) וקטנים לעצמן כו' במיימוני זה אינו ע"כ הגהות רא"ף. ור"ל הא דכתב רבינו בשם הרמב"ם דקטנים לעצמן אינו מדברי הרמב"ם דמשמע מינה דקטנים בפני עצמן יכולין לזמן וז"א כמ"ש לקמן דדוקא מצטרפין אבל אינן יכולין לזמן בפני עצמן ונ"ל דדעת רבינו הוא דר"ל מ"ש הרמב"ם ולא יהא חבורות של נשים ועבדים כו' מזמנות יחד לא לענין ברכת הזימון לחוד קאמר אלא ר"ל שלא ואכלו יחד משום פריצות והשתא א"ש דמסיק וקטנים בפני עצמן ר"ל דלא יאכלו בחבורה עם העבדים משום פריצות ולהכי גרסינן וקטנים לעצמן ולא גרסינן מזמנות יחד דלאו מזימון איירי וכן הוא שם ברמב"ם וק"ל: ###### Prisha, Orach Chayim 199:16:1 [Prisha, Orach Chayim 199:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:16:1) ובלבד שלא יזמנו בשם דכל דבר שבקדושה צריכין אנשים ובני חורין ב"י: ###### Prisha, Orach Chayim 199:17:1 [Prisha, Orach Chayim 199:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:17:1) אנדרוגינוס מזמן למינו משום דהוא בריה בפני עצמו אבל טומטום אפילו למינו אינו מזמן דחיישינן שמא זה נקבה וזה זכר: ###### Prisha, Orach Chayim 199:18:1 [Prisha, Orach Chayim 199:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:18:1) ולא הביא שתי שערות ידועות ר"ל שערות ארוכות כפי שיעור דגדלות וכן מבואר שם בתוס': ###### Prisha, Orach Chayim 199:19:1 [Prisha, Orach Chayim 199:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:19:1) אפי' בן ט' או י' סי' כל חד לפום חורפיה ודוקא בהגיע לעונת הפעוטות אבל בציר מהכי לא אפי' יודע למי מברכין: ###### Prisha, Orach Chayim 199:20:1 [Prisha, Orach Chayim 199:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:20:1) וכ"כ הרמב"ם ז"ל שמצטרף בין לג' בין לי' כו' כתב ב"י דוקא לברכת הזימון אבל לא לענין תפלה וכ"כ הרמב"ם בפ"ח מה"ת אין עושין בפחות מעשרה גדולים מיהו יש לומר דהרי"ף שכ"כ אזימון דג' כ"ש דס"ל דמצטרף לעשרה דהא לענין צירוף מי שאכל עלה של ירק מחמיר טפי בג' מבי' וק"ל: ###### Prisha, Orach Chayim 199:21:1 [Prisha, Orach Chayim 199:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:21:1) וכ"כ רב האי שמצטרף לי' ולא לג' ז"ל ב"י כ"כ שם התוס' והמרדכי שהוא דעת ר"ת כו' ע"ש ואני הוכחתי בס"ד בפ' ג' שאכלו בק"ש במרדכי דאין זה דעת ר"ת דלר"ת בקטן המוטל בעריסה מצטרף לי' ולזימון ג' מצטרף כשיודע למי מברכין ע"ש בתוס' שכתבו לבסוף דר"ת מוקי להירושלמי שהביא רבינו בסמוך דמיירי בזימון בג' משום דג"כ ס"ל דבעי' ב' שערות גמורות ורבינו שכתב בשם הרי"ף והרמב"ם שקטן היודע למי מברכין מצטרף לג' ולי' וכתב עליו דר"פ ורבינו האי חלקו בדבר דלעשרה עולה ולא לג' ע"כ ג"כ צ"ל ביודע למי מברכין מיירי ואפ"ה אינו עולה לזימון ג' וגם לי' אינו עולה אא"כ יודע למי מברכין וזה מבואר דאינו כדעת ר"ת ועוד דאם כדבריו היה שהוא כדעת ר"ת לא ה"ל לרבינו לכתוב כן בשם ר"פ אלא בשם ר"ת כמ"ש התוס' והרא"ש שם בשם ר"ת ושם כתבתי מה שיש להקשות בדברי רבינו דה"ל להקדים דברי רבינו האי לדברי ר' פרץ וע"כ שהוא כתב בשם רב האי שיש חילוק בין י' לג' ושלג' אינו עולה ושפליג אהרי"ף וק' שבהדיא הרי"ף הביא ראייה לדבריו מרב האי גאון ע"ש ד' ל"ח ע"ב בסימן קע"ז דכתב אמרו רבים דקטן אינו עולה אא"כ נכנס בשנת י"ג כו' ואנן לא ס"ל הכי אלא אם יודע למי מברכין ומזמנין והכי חזינן לגאון עכ"ל. ומבואר שם בפי' ר' יונה ובהגהות מיימוני פ"ה דה"ב דהאי גאון הוא רבינו האי והוכחתי דהכי הוא הצעת דברי רבינו ומתחלה אקדים לפניך שרבינו האי לא חילק בהדיא בין י' לג' ולא כתב אלא שקטן עולה למנין י' ותו לא מידי וכן הוכחתי שם בכמה ראיות וחדא מינייהו דבלשון זה כתבו הרא"ש והמרדכי וה"מ והאגור ויש לפרשו על ג' פנים כמ"ש שם באריכות עד שלפי זה הביא הרי"ף ראייה מיניה דקטן עולה לזימון אף שאינו בן י"ג ולא הביא שתי שערות משום דס"ל כהרמב"ם תלמידו דאין חילוק בין י' לג' ופירשו דמיירי בקטן היודע למי מברכין כמסקנא דשמעתין דרב נחמן והנה אחר שכתב רבינו דברי הרי"ף והרמב"ם שקטן עולה בין לי' בין לג' אע"פ שעדיין אינו בן י"ג וגם לא הביא שתי שערות כתב שר"פ לא ס"ל הכי אלא מחלק בין י' לג' משום דס"ל דרבינו האי דאמר קטן עולה למנין י' דוקא קאמר לי' ואינו עולה למנין ג' אא"כ בא לכלל י"ג וה"ג בדברי רבינו דכ"כ רבינו האי דמצטרף לי' ולא לג' ולא כמו שהבינו הרי"ף וזהו בשיטת ר"ת ולא ממש כוותיה ודר"ת ג"כ ס"ל דרבינו האי דוקא קאמר אלא שהוא ס"ל דקטן עולה לי' דקאמר היינו אפי' מוטל בעריסה ולזימון ג' אינו עולה בכה"ג אבל קטן היודע למי מברכין עולה ואין זה דעת ר"ת לפי מ"ש ואפשר שגם ב"י שכתב שזהו כמו שכתבו התוס' והמרדכי בשם ר"ת אינו ר"ל ממש כוותיה אלא ע"פ שיטתיה לחלק בי'. מ"מ ע"פ דרכינו נתיישב דלא תקשה דברי רבינו שכתב בשם רבינו האי דאינו עולה לג' אמ"ש הרי"ף והר"י וה"מ והאגור בשמו דעולה אף לג' גם תיישב לפי דרכינו מה שראיתי שנתחבטו בעלי תריסין בעומק דברי המרדכי שם ושם כתבתי דע"פ דברים הללו לק"מ ע"ש. וב"י הביא הירושלמי דמתמה ואומר אם בי' שמזכירין שם שמים עושים אותן סניף כאן שאין מזכירין ש"ש לא כ"ש א"ל והיינו כלומר והיא הנותנת תמן ע"י שמזכיר את השם עושין אותו סניף כדי להוסיף בשבחו של מקום אבל לשלשה לא איכפת לן עכ"ל: ###### Prisha, Orach Chayim 199:22:1 [Prisha, Orach Chayim 199:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/199:22:1) שתי שערות כו' כתב מהרי"ק בשורש מ"ט דלדעת הרא"ש לא מצרפינן לקטן כלל לזימון עד שיביא השתי שערות לאחר שנעשה בן י"ג שנה אבל קודם לכן אמרינן שומא בעלמא הן וב"י דחה דבריו ופסק דמיד כשהגיע לבן ז' או ח' ויודע למי מברך מזמנין עליו אבל רמ"א פסק דאין לשנות מדברי מהרי"ק: