## Prisha, Orach Chayim

###### Prisha, Orach Chayim 208:1:1
[Prisha, Orach Chayim 208:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:1:1)

שנשתבח בהן א"י בפ' עקב מונה אותן ארץ חטה ושעורה גפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש דקמשבח הארץ בה' מיני פירות ובב' מיני דגן דהיינו חטה ושעורה אלא שהם נחלקים ג"כ לה' וכמ"ש רבינו בסמוך שכוסמין. הן מין חטים ושיבולת שועל ושיפון הן מיני שעורים. וכתיב בהן ואכלת ושבעת. וברכת מכאן לברכה אחרונה דאורייתא אלא שרבנן ס"ל בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ"ד) מדכתיב בין הני ז' מינין ובין מ"ש ואכלת ושבעת וברכת ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם שקאי האי וברכת אלחם דוקא שעליו מברכין ג' ברכות ועל ה' מיני פירות מעין שלש ע"ש וכן הלכה ולא כר"ג דפליג עלייהו התם וס"ל דברכה אכולהו קאי:


###### Prisha, Orach Chayim 208:2:1
[Prisha, Orach Chayim 208:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:2:1)

הילכך אפי' לא עשה מהן פת כו' הילכך תבשיל שהוא מחמשת מינים כו' רבינו היה יכול לכלול כל זה בהילכך אחד אלא צ"ל דהילכך שני בא לפרש פרט שני וה"ק מדאמר שמואל כל שיש בו דר"ל אפילו הוא נופל וניער ונתערב בתבשיל אחר הילכך יתחלק הדין לדינים:


###### Prisha, Orach Chayim 208:3:1
[Prisha, Orach Chayim 208:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:3:1)

ומברך לפניהם בפה"א ודוקא חטים שראויין לאכול כך אבל שעורים אפילו קלויים באש אינם נאכלין כי אם על ידי הדחק ואין מברכין לפניהן רק שהכל כן פסק רמ"א והוא דעת הכלבו וב"י כתב שאין כן דעת רבינו. וכתב עוד ב"י בשם הרד"א ז"ל שהכוסס את השעורים אינו מברך עליהם כלום מפני שהוא מאכל בהמה עכ"ל. וכתב ב"י על זה ואין זה טעם כלל כו' ונראה דגם מ"ש הכלבו משום שהוא מאכל קשה ר"ל שאינה ראוי לאכילת אדם אלא לאכילת בהמה לכסס שעורים חיים ומזיק לבני אדם האוכלן ושניהן לד"א נתכוונו וא"כ אין כאן השגה מב"י וק"ל. ובד"מ הביא רא ה לדבריו מדקאמר בגמרא הכוסס חטים וכתב די"ל דגם רבינו לא נתכוין אלא אראוי לאכילה בלא דחק:


###### Prisha, Orach Chayim 208:4:1
[Prisha, Orach Chayim 208:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:4:1)

והתוס' מסתפקין בה אם היא כו' מבואר היטב בתוס' ע"ש דף ל"ז ע"א. ומסיק התוס' שם שגם בירושלמי כתב שהאמוראין נסתפקו בזה ע"ש: ועמ"ש בס"ס רי"א על מ"ש רבינו שם ז"ל אבל לסברת א"א הרא"ש ז"ל אפשר דאיירי בכוסס חטה עכ"ל הא דכתב אפשר משום האי ספק הוא ע"ש:


###### Prisha, Orach Chayim 208:5:1
[Prisha, Orach Chayim 208:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:5:1)

האוכל אורז רש"י פי' בפרק כ"מ אורז מי"ל דוחן פני"ץ והתוס' כתבו שי"מ אורז רי"ז ודוחן מי"ל וכתב בית יוסף וסוגיין דעלמא כהאי פירושא וז"ל מהרי"ל דוחן הוא ריי"ז ואורז הוא היר"ז ולא כמו שאמרו שאורז לישנא מוכיח עליו שהוא ריי"ז וכן בערוך מצאתי הירז"א ונ"מ לענין ברכה עכ"ל:


###### Prisha, Orach Chayim 208:6:1
[Prisha, Orach Chayim 208:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:6:1)

נ"ל שדין דוחן כדין אורז ב"י פסק דאפילו אפת של דוחן מברך שהכל וכן אשאר מיני קטניות דאע"ג דמיזן זייני לא זייני כ"כ כאורז ולאחריו בורא נפשות:


###### Prisha, Orach Chayim 208:7:1
[Prisha, Orach Chayim 208:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:7:1)

משאר מיני קטניות ליתא בכלל מזון ומברך עליו שהכל כתב ב"י תמהני אמאי לא יברך בפה"א ואפשר דנתבשלו הקטניות עד שנתמעכו מיירי דכיון דאין זה דרך אכילתן אין מברכין עליהם בפה"א:


###### Prisha, Orach Chayim 208:8:1
[Prisha, Orach Chayim 208:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:8:1)

כמו מין הנקרא פניג"ו כו' והרא"ש אע"פ שלא הוציא מכלל קטניות אלא אורז ודוחן אפשר דמודה בפניג"ו וכיוצא בהן כיון דמיזן זיין ואפשר דכיון דלא הוזכר בברייתא דמברך עליו תחלה וסוף אלא אורז ודוחן בלבד משמע ליה דשאר מינים לא דאע"ג דזייני לא חשיב זיונא דידהו כזיונא דאורז ודוחן ב"י:


###### Prisha, Orach Chayim 208:9:1
[Prisha, Orach Chayim 208:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:9:1)

מברכין עליהן במ"מ והעושה תבשיל משאר מיני קטניות אם נשארו שלימים וטובים מבושלים כמו חיין מברך בפה"א ואם נתמעכו לגמרי או שאינן טובים כמו חיין שהכל כ"כ ב"י ורמ"א:


###### Prisha, Orach Chayim 208:10:1
[Prisha, Orach Chayim 208:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:10:1)

על המחיה ועל הכלכלה כתב הסמ"ג בשם הרמב"ם וה"ג שיש לחתום בא"י על הארץ ועל המחיה ולא על המחיה ועל הכלכלה:


###### Prisha, Orach Chayim 208:11:1
[Prisha, Orach Chayim 208:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:11:1)

אלא ע"ש שלשה שהם דאורייתא כן כתב הר"ר יונה:


###### Prisha, Orach Chayim 208:12:1
[Prisha, Orach Chayim 208:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:12:1)

וכתב ר"י שאין לומר ועל תנובת השדה כו' אבל בגמרא משמע להדיא שיכול לאמרו ואף לגירסא שאינו גורס על פרי העץ תנובת השדה רק על ה' מינים כמ"ש כאן מ"מ לא נזכר שום חילוק בין פירות לבין ה' מינים כמ"ש רק לענין פתיחה וחתימה וכו' וכן בכל הפוסקים לא נמצא חילוק זה ואדרבה המיימוני כתב בהדיא שיש לאומרו וכן בברכת מהר"ם מ"ו:


###### Prisha, Orach Chayim 208:13:1
[Prisha, Orach Chayim 208:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:13:1)

וא"א הרא"ש היה אומרו כתב ב"י נראה שטעמו מפני שהיה מפרש שמה שאנו אומרים ונאכל מפריה ונשבע מטובה אין התכלית בשביל האכילה אלא מה שאומר אח"כ ונברכך עליה בקדושה ובטהרה הוא התכלית אלא דמשום דברכה אתיא מפני האכילה הוא אומר ונאכל מפריה ונשבע מטובה:


###### Prisha, Orach Chayim 208:14:1
[Prisha, Orach Chayim 208:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:14:1)

וגם לא היה אומר ונודה לך כו' כלומר ג"כ חלק עליו במ"ש שי"ל ונודה לך כו' והוא לא היה אומרו וטעמו של הרא"ש בזה נראה שהוא מפני שמאחר שאומר סמוך לחתימה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה הוי שפיר מעין החתימה סמוך לחתימה. ב"י:


###### Prisha, Orach Chayim 208:15:1
[Prisha, Orach Chayim 208:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:15:1)

ובחוצה לארץ חותמין בפירות כו' כתב הרשב"א דוקא בפירות חוצה לארץ יש חילוק שלא יאמר פירותיה כדאמרינן בגמרא אינהו אכלין ואנן מברכינן אבל בפירות המובאין מא"י לח"ל דאנן אוכלין מברכין על פירותיה כן משמע מב"י שרבינו ס"ל כר"י והרשב"א חולק ולעד"נ דכ"ע מודה בזה והא דכתב ר"י בסוף פרק כ"מ ז"ל וכשמביאין פירות מא"י לח"ל על הספק א"צ לשנות המטבע של ח"ל נ"ל דה"פ כשמביאים ואין אני יודע אם זה שאני רוצה לאכול הוא מאותו פרי שהביאו מא"י או היא גדלה בח"ל אין לשנות המטבע מספק וב"י הבין ספק דאמר ר' יונה ז"ל שמסתפקין בדין איך מברך על פורות המובאין מא"י לח"ל ואין אני רואה את דבריו בזה:


###### Prisha, Orach Chayim 208:16:1
[Prisha, Orach Chayim 208:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:16:1)

ועל היין חותמין על הארץ ועל פרי הגפן ובמרדכי כתב שאין לשנות וכן בסמ"ג כתב בשם ר"י שגם ביין חותמין על הארץ ועל הפירות וכ"כ בתוספות לכאורה משמע דא"צ לשנות החתימה ביין ע"כ וכן בהג"ה סמ"ק וכ"כ רוב הגאונים לבד הרא"ש והתוס' ז"ל וכן בברכת מהר"מ ז"ל. מ"ו:


###### Prisha, Orach Chayim 208:17:1
[Prisha, Orach Chayim 208:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:17:1)

על הארץ ועל פרי הגפן דומיא דחתימת מיני דגן ופי' שמזכיר ארץ:


###### Prisha, Orach Chayim 208:18:1
[Prisha, Orach Chayim 208:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:18:1)

וצריך להזכיר בה מעין המאורע ז"ל התוס' ומיהו לא נהגו העולם כן ויכול להיות שמזכירין מעין המאורע היינו דוקא בימיהם שהיו רגילים לקבוע איין ואמיני פירות אבל האידנא לא קבעו וכ"כ סמ"ג וכ"כ מ"ו דלא נהגינן לאומרו אבל הרא"ש והרמב"ם ור' יונה כתבו סתם כדברי הירושלמי וגם הרוקח ומהר"ם כתבו שהם נהגו להזכיר:


###### Prisha, Orach Chayim 208:19:1
[Prisha, Orach Chayim 208:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:19:1)

ובר"ה אומרים וזכרנו לטובה כו' וכתב בהגהות מיימוני דבחנוכה ופורים א"צ להזכיר:


###### Prisha, Orach Chayim 208:20:1
[Prisha, Orach Chayim 208:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:20:1)

כתב בה"ג שאם אכל פירות מז' מינין כו' וכתב רבינו בסי' רי"א שברכת היין כיון שמפרש בה הגפן היא חשובה וכשכולל אותה עם ברכת הפירות צריך להזכירו תחלה על הגפן ועל פרי הגפן ואח"כ על העץ כו' ע"ש:


###### Prisha, Orach Chayim 208:21:1
[Prisha, Orach Chayim 208:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:21:1)

דה"ה אם אכל מיני לפתן כו' ר"ל בשר ודגים וכיוצא בהן מדברים שמלפתים בהם את הפת והטעם שלא הודה לו הרא"ש לדבריו נראה שהוא משום דמיני לפתן אע"ג דמיזן זייני לא סעדי אבל מיני דגן מיסעד סעדי הלכך לא שייכי אהדדי. ב"י:


###### Prisha, Orach Chayim 208:22:1
[Prisha, Orach Chayim 208:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/208:22:1)

לא בברכה ראשונה כו' חדא באחרת תליא כו' הואיל וסבר הרא"ש דלכתחילה אין מברכין על הענבים בפה"ג א"כ גם בברכה אחרונה אינו יוצא ולא דמי לתפוחים וענבים שהואיל ושוין בברכה ראשונה לברך על שניהן בפה"ע א"כ ג"כ נכללים בפרי העץ בברכה אחרונה משא"כ בענבים שמברכין בפה"ע ועל היין בפה"ג וכתב ב"י ומ"מ הסכים לזה כו' פי' בדיעבד וה"ה בברכה אחרונה פי' אם בירך על הענבים על הגפן וה"ה אם בירך איין בפ"ה תחלה או לבסוף על הגפן וכיון לפטור ג"כ ענבים דפטורים הענבים ע"ש: