## Prisha, Orach Chayim ###### Prisha, Orach Chayim 235:1:1 [Prisha, Orach Chayim 235:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:1:1) וכשיגיע הלילה וכו' ומ"מ מצוה איכא ואין לבטלה. ומה שנקראת רשות בגמרא כתב ר"י היינו לומר שאינה חובה כשאר תפלות אבל מצוה איכא דמצוה לגבי חובה רשות קרי ליה. ומיהו אינה כ"כ מצוה. שהרי הרא"ש כתב דמשום שרא המייניה לא מטרחינן ליה בפ"ק דשבת וכן עלה על מטתו בירושלמי: ###### Prisha, Orach Chayim 235:2:1 [Prisha, Orach Chayim 235:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:2:1) ומאימתי זמן ק"ש כו' בב"י מביא דברי ר' יונה ז"ל וכיון שאין הכל בקיאים בין בינונים לקטנים צריך ליזהר עד שיראו הקטנים עכ"ל. ונראה שצריך להגיה בין בינונים לגדולים. וק"ל. עוד שם בב"י ובאוהל מועד כתב לענין ק"ש משעה שנראים שני כוכבים נקרא לילה ואיני יודע מנין לו זה עכ"ל. ונ"ל דכיון דאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת דף ל"ה ע"ב) כוכב א' יום שנים בין השמשות שלשה לילה. ובריש פ"ק דברכות תניא שזמן ק"ש משעה שקידש היום בערבי שבתות דברי רבי אליעזר ופירש"י דהיינו בין השמשות ורבינו כתב בסי' רל"ה שר"י פי' שאנו סוברים כשאר תנאים דברייתא שמקדימין זמן ק"ש ומסיק דלענין תפלה הקילו (לפסוק כר"י ור' אליעזר) א"כ יצא לנו ששפיר נודע מנין לאוהל מועד ששני כוכבים נקראים לילה לענין ק"ש וזהו שדקדק בספר אוהל מועד לענין ק"ש משעה שנראים שני כוכבים נקרא לילה דדוקא לענין ק"ש ולא לשאר דברים שאע"פ שנאמר בשכבך ובקומך אפ"ה הקילו בזמן ק"ש לפסוק כר"א: ###### Prisha, Orach Chayim 235:3:1 [Prisha, Orach Chayim 235:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:3:1) בשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן והא דלא קצר ותני שזמן ק"ש מצאת הכוכבים משני התם בגמרא דמילתא אגב אורחא קמ"ל דהכהנים אוכלים בתרומה משעת צאת הכוכבים ואפילו כהן שהיה זב או מצורע דהיה צריך להביא קרבן ביום השמיני אפ"ה אין כפרתן מעכבתן לאכול רק אוכלים בסוף יום השביעי שלהן אחר הערב שמשן: ###### Prisha, Orach Chayim 235:4:1 [Prisha, Orach Chayim 235:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:4:1) וכ"כ רב פלטוי הקורא ק"ש קודם שראה ג' כוכבים אם נתכוין לכך לא יצא ידי חובתו ויחזור ויקרא ויתפלל וכו'. כתב הב"י דנ"ל דבקרא ק"ש נמי מיירי ובכלל טעה והתפלל הוי נמי ק"ש ויש ליישב דברי הרב פלטוי דודאי מה שאמר ויחזור ויקרא ויתפלל דאי לאו משום תפלה שצריך לחזור לא היה צריך לחזור משום ק"ש משום דסמכינן אק"ש שלפני המטה וכדפירש"י אלא משום שהתפלל ואנן קי"ל כר' יוחנן שצריך לסמוך גאולה לתפלה של ערבית מש"ה כשקרא ק"ש מבעוד יום בכוונה והתפלל מבעוד יום שנמצא סומך גאולה לתפלה שלא כדין וגם התפלל מבעוד יום שלא כדין אם היה מתנהג כרבנן משום הכי צריך לחזור דוקא משום תפלה ודוחק: ###### Prisha, Orach Chayim 235:5:1 [Prisha, Orach Chayim 235:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:5:1) משום דקי"ל כר' יודא דאמר זמן תפלת מנחה כו' ומשם ואילך חשיב לילה לענין תפלת מנחה והא דכתב רבינו בסמוך ז"ל ולא הלכה כר"מ כנגד ר' יודא ור"ל שר' יודא שם בברייתא בפ"ק דברכות דף ב' הקשה לר' מאיר דאמר משעה שהכהנים נכנסין לטבול וא"ל ר' יודא והלא כהנים מבעוד יום הם טובלין ור"ל ק"ש צריך לקרות בלילה והם טובלים קודם בין השמשות וקשה תקשה ר' יודא לנפשיה והלא מיקל יותר וס"ל דקורין שמע מפלג המנחה ולמעלה לסברת ר"ת והרא"ש מקשה קושיא זו בריש פ"ק דברכות ומשני זה לשונו וי"ל דה"ק ליה לדידך שאתה סובר כרבנן דפליגי עלי בפרק תפלת השחר ואמרי דתפלת המנחה עד הערב אם כן אותה שעה יום לענין ק"ש עכ"ל גם התוס' הקשו זה שם בסוף דף ב' בד"ה א"ל רבי יודא כו' ותירצו קצת בע"א ע"ש: ###### Prisha, Orach Chayim 235:6:1 [Prisha, Orach Chayim 235:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:6:1) שהוא שעה ורביע כו' היינו שעות זמניות כמ"ש לעיל. ###### Prisha, Orach Chayim 235:7:1 [Prisha, Orach Chayim 235:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:7:1) ור"י פי' כדי לקיים המנהג כו' כתב המרדכי ריש ברכות ע"ז דכן ראוי לנהוג כר"י ור"ת: ###### Prisha, Orach Chayim 235:8:1 [Prisha, Orach Chayim 235:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:8:1) אע"פ שאין הלכה כר' אליעזר שאמר משעה שקידש היום פירש"י היינו בין השמשות ושם בגמרא ריש דף ג' פריך קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר דבמשנה ר"פ אמר ר' אליעזר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן ומשני תרי תנאי אליבא דר"א: ###### Prisha, Orach Chayim 235:9:1 [Prisha, Orach Chayim 235:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:9:1) ולא הלכה כר"מ כו' דאמר משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתם בע"ש והיינו קודם בין השמשות דכיון דהכל מוכן ממהרין לאכול מרדכי ואע"פ שקידוש היום הוא לאחר כן בבין השמשות. מ"מ מקדימין להוסיף מחול על הקודש וממהרין לקדש ולאכול. ובברייתא אחריתא קאמר שם ר"מ משעה שהכהנים טובלים לאכול תרומה וקא"ל ר' יודא והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים פי' קודם בין השמשות ולזה כיון הרא"ש ורבינו במ"ש ולא כר"מ כנגד ר' יודא ושם בגמרא פריך שפיר קא"ל ר' יודא לר"מ ומשני ר"מ ס"ל כר' יוסי דאמר בין השמשות כהרף עין ולא צאת הכוכבים ותו פריך קשיא דר"מ אדר"מ פירש"י דלעיל אמר משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתם בע"ש והוא שיעור מאוחר משל כהן (נלע"ד דר"ל משל טבילת כהן) ומשני תרי תנאי ואליבא דר"מ. וק"ק לפי מ"ש בשם המרדכי דבני אדם נכנסים לאכול הוא קודם בין השמשות וזמן טבילת הכהנים ג"כ היה קודם בין השמשות ולמה פירש"י שהוא שיעור מאוחר ובפרט שבין השמשות דר"מ הוא כהרף עין קודם צאת הכוכבים וע"ש בתום' מ"ש ע"ז: ###### Prisha, Orach Chayim 235:10:1 [Prisha, Orach Chayim 235:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:10:1) מ"מ לענין תפלה הקילו פירוש אע"פ שאין הלכה כמותם בדינים אחרים בתפלה הקילו לנהוג כמותם. וכמ"ש הרא"ש ע"ש. ר"פ: ###### Prisha, Orach Chayim 235:11:1 [Prisha, Orach Chayim 235:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:11:1) ומ"מ גם לפי' ר"י אין למהר וכו'. ובעל ת"ה כתב וז"ל ובימי הקיץ נהגו לקרות ק"ש. ולהתפלל ערבית ג' או ד' שעות לפני צאת הכוכבים. והאריך לתת טעם למנהג שנשתנו הבריות מחמת חולשתן. וכתב דת"ח היושב ביניהם אם אין יכול להפרישן לא יפרוש עצמו מהם. ומשמע משם דאם יכול להנהיגם ע"פ הדין ינהיגם שיתפללו ערבית מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה שעה זמנית ומזה נתפשט המנהג בקצת קהלות קדושות לשאול את פי הרב בזמן קריאת ערבית לב"ה באיזה זמן יקראו לב"ה והתוס' כתבו ריש פרק תפלת השחר דף נ"ו יעקב תיקן אפלת ערבית ז"ל תימא דאמר בפ' גיד הנשה וילך חרנה כי מטי לתרץ כו' ומהתם מוכח דהתפלל ערבית ביום שהרי אחר שהתפלל הוה דעתיה למיהדר וקשה למתניתין דפ"ק דאמר זמן ערבית משעת צאת הכוכבים ולפי מ"ש דקי"ל כר' יודא דאמר עד פלג המנחה ניחא ויפה מנהג שלנו דאדרבה טוב להתפלל מבעוד יום קצת עכ"ל והביאו ב"י בסימן זה. ומזה נמי הוכחה למ"ש שכל מנהגי בני הקהלות ע"פ סברת ר' יודא לקרות לב"ה מפלג המנחה ולמעלה וכפי שעות זמניות וכמ"ש לעיל בדברי ת"ה: ###### Prisha, Orach Chayim 235:12:1 [Prisha, Orach Chayim 235:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:12:1) והשיב מוטב שיתפלל כו' והר"ר יונה כתב שדעת רבינו האי שמתפלל עם הציבור בב"ה ויקרא כמו שקורא פסוקים כדי להתפלל מתוך ד"ת כמו שאמרו בירושלמי ולא יקרא הברכות וגם לא יענה אמן בכוונה לצאת ידי חובתו אלא אם ירצה לאומרן עם הקהל בלא חתימה ובלא פתיחה הרשות בידו ולאחר צאת הכוכבים קורא ק"ש עם ברכותיה לצאת ידי חובתו: ###### Prisha, Orach Chayim 235:13:1 [Prisha, Orach Chayim 235:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:13:1) והשיב מוטב שיתפלל כו' וכתב עליו הרא"ש מיהו נראה דהנוהג כך צריך שיזהר שלא יתפלל תפלת המנחה מפלג המנחה ולמעלה כיון דחשיב ליה לילה לענין תפלת הערב ע"כ: ###### Prisha, Orach Chayim 235:14:1 [Prisha, Orach Chayim 235:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:14:1) וכל העובר על דברי חכמים ח"מ בגמרא דף ד' ע"ב פריך למה קתני ח"מ כאן יותר מבשאר עבירות איבעית אימא משום דאיכא אונס שינה ואיב"א לאפוקי ממ"ד תפלת ערבית רשות קמ"ל דחובה. ותמוה בעיני שתלמידי הר"ר יונה מקשים קושיא זו ריש ברכות דף ד' ע"א ויש לתמוה למה אמר בזה ח"מ יותר משאר כמה מקומות שאסרו כמה דברים. וי"ל מפני שבזה אפילו חכמים מודים שזמנה מן הדין כל הלילה אלא שעשו סייג כדי להרחיק אדם מן העבירה ואולי יאמר בלבו כיון שאין זה אלא סייג בעלמא לא אחוש להדבר מש"ה הוצרכו כאן להזהיר יותר ולומר שהעובר על הדבר אפילו הוא מותר מן הדין כיון שהם גדרו והוא פורץ גדר ישכנו נחש עכ"ל שלא כתבוה בשם הגמרא ומה שמתרץ הגמרא: ###### Prisha, Orach Chayim 235:15:1 [Prisha, Orach Chayim 235:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/235:15:1) לא יאמר השכיבנו כו' וכתב המרדכי דמעריב ערבים ושאר ברכות לפניה ולאחריה אומרים שהרי מזכירים מדת יום בלילה ומדת לילה ביום וכ"פ הרמ"א: