## Prisha, Orach Chayim

###### Prisha, Orach Chayim 243:1:1
[Prisha, Orach Chayim 243:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/243:1:1)

גרסינן ועכו"ם זה עושה בה מלאכה בשבת. ואפי' השכירו לעכו"ם יאמרו שכל הריוח של ישראל ושכר את העכו"ם ליום כך וכך ונמצא העכו"ם עושה מלאכה בשליחותו של ישראל:


###### Prisha, Orach Chayim 243:2:1
[Prisha, Orach Chayim 243:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/243:2:1)

העכו"ם לקחה באריסות ולעצמו הוא עובד. ז"ל הר"ן ומהא שמעינן דכיון שיש לעכו"ם חלק בפירות השדה אע"פ שישראל נהנה ממלאכת שבת מותר דכיון דכולה מלאכה רמיא עליה דעכו"ם כי קא עביד עכו"ם אדעתיה דנפשיה עביד והנאת ישראל ממילא אתיא הילכך שריא:


###### Prisha, Orach Chayim 243:3:1
[Prisha, Orach Chayim 243:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/243:3:1)

משא"כ במרחץ שאין דרך להחכירו. במסכתא דמאי מה בין שוכר לחוכר השוכר במעות. והחוכר ר"ל ששכר קרקע בפירות קצוב דהיינו כך וכך כורין לשנה כ"כ בח"מ סי'. ש"ך מהרש"ל ועיין בח"מ סי' ש"ך:


###### Prisha, Orach Chayim 243:4:1
[Prisha, Orach Chayim 243:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/243:4:1)

יש מסתפקים בו אם דרך להחכירו כמו שדה. אין להקשות מאי שייך להסתפק בזה דישאלו על זה אם דרך להחכירו או לא. די"ל דה"ק מפני שאריכות שדה שהאריס נוטל בשכרו מגוף השדה ומעמלו וממה שהוא נוטל נותן ג"כ לבעל השדה משא"כ בתנור שנותן לבעל התנור מעות נראה יותר שהוא שכיר שבת:


###### Prisha, Orach Chayim 243:5:1
[Prisha, Orach Chayim 243:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/243:5:1)

אם השכירו שנים הרבה כו' פי' שנה אחר שנה וע"י כן נתפרסם הדבר ב"י ע"ש. ובשנים הראשונים עד שלא נתפרסם אפשר דהתנה עמו שלא יעבוד בו בשבת. ומהר"י אבוהב פי' דהשכירו בפעם א' על שנים הרבה ולפ"ז לא קשה מימים ראשונים דמיד יצא הקול בשעת שכירות:


###### Prisha, Orach Chayim 243:6:1
[Prisha, Orach Chayim 243:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/243:6:1)

וא"א כתב ולפ"ז. ר"ל ולפ"ז שכתב רב האי שתלוי בפרסום נמצא מאחר שנתברר ונתפרסם כו' הילכך מותר בהבלעה וכו' רא"ף:


###### Prisha, Orach Chayim 243:7:1
[Prisha, Orach Chayim 243:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/243:7:1)

הילכך מותר בקבלנות. דעכו"ם בדידיה קא טרח ומש"ה שרי מדינא וגם משום מראית עין ליכא כיון שאין המלאכה נקרא ע"ש ישראל ב"י וז"ל אשר"י בהבלעה וכן עיקר כאן בגי' וה"פ מותר להשכיר התנור לחדש או לשנה לעכו"ם דמדינא שרי כיון שאינו נוטל שכר שבת אלא בהבלעה ולמראית עין ליכא למיחש כיון שדרך המקום להשכירם לאחרים. אבל אם משכיר בדבר ידוע ליום אסור מדינא ליטול שכר שבת וי"ט להדיא. ואי גרסינן בקבלנות ה"פ מותר לשכור עכו"ם לחודש או לשנה לעשית מלאכת המרחץ או התנור אבל אם שכרו בדבר ידוע לכל יים אסור אך ל' משכירן קשה ע"ז דא"כ הל"ל אבל אם היה שוכרו וזה הוכחה על גי' בהבלעה ב"י:


###### Prisha, Orach Chayim 243:8:1
[Prisha, Orach Chayim 243:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/243:8:1)

אסור ליקח שכר שבת וי"ט ואם לקח שכרו אסור כתב המרדכי בפ"ק דשבת בשם הר"פ יהודי הקונה מכס ומשכיר לעכו"ם לקבל מכס בשבת מותר אם הוא בקיבולת דהיינו שאמר לו לכשתגבה ק' דינרין אתן לך כך וכך וכ"פ ב"י בש"ע וכ"כ הרמ"א ועיין בספרו וז"ל וכן יכול להשכיר המכס לכל שבתות והעכו"ם יקח הריוח של שבתות לעצמו ולא חיישינן שיאמרו לצורך ישראל היא עושה דבמקום פסידא כה"ג לא חששו וישראל הממונה על המטבע של מלך דינו כדין הממונה על המכס ואע"פ שמשמיע קול הכאת המטבע בשבת ויזהר שלא ישב הישראל אצל העכו"ם בשבת כשעוסק במלאכתו במטבע או בקבלת המכס עכ"ל: