## Prisha, Orach Chayim ###### Prisha, Orach Chayim 268:1:1 [Prisha, Orach Chayim 268:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:1:1) וכן כתוב בתורתך כו' פי' היינו טעמם שלא אמרו ויכולו כדי להביא ראיה על וברכתו מכל הימים וקדשתו שכן כתוב ויברך ואנו אומרים אותו שהוא חוזר על שלפני פניו כדבסמוך: ###### Prisha, Orach Chayim 268:2:1 [Prisha, Orach Chayim 268:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:2:1) גומר אותה ברכה כו' והטעם דבדין הוא דבעי לצלויי י"ח ומפני כבוד השבת לא אטרחוהו רבנן: ###### Prisha, Orach Chayim 268:3:1 [Prisha, Orach Chayim 268:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:3:1) ל"ש נזכר בברכה אחת משאר כו' לאפוקי מהרא"ש מלוני"ל שכתב דוקא בברכת אתה חונן שהיא ברכה ראשונה אבל בשאר ברכות פוסק אפי' באמצע. ומוסף ומנחה לאפוקי ממ"ש ר' יונה ור"מ דבמוסף פוסק באמצע ברכה דהא לא מצינו תפלת י"ח בחול במקום מוסף דנאמר בדין הוא כו' אבל הרא"ש כתב דאפי' מוסף די"ט ראוי היה להתפלל י"ח ברכות ולהזכיר בו דבר מועט מהקרבנות ולומר ונעשה לפניך את חובותינו אלא שהקילו חכמים ג"כ במוסף: ###### Prisha, Orach Chayim 268:4:1 [Prisha, Orach Chayim 268:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:4:1) וחוזרין ואומרים ויכולו עד וגם להוציא מי שאינו יודע אותו ר"ל להוציאו ידי ויכולו. אבל ידי תפלה אינו יוצא כמ"ש בס"ש זה וגם לעיל סימן רל"ה כתב דתפלת ערבית שהיא רשות אין הש"ץ מחזיר התפלה להוציא מי שאינו בקי רק לענין ויכולו שאמר לעיל שצריך כל יחיד לאומרו קאמר כאן שמחזירו כדי להוציא מי שאינו בקי: ###### Prisha, Orach Chayim 268:5:1 [Prisha, Orach Chayim 268:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:5:1) משום סכנה פירש"י שבלילי שבתות היו באים כולם לב"ה ועוד דשכיחי מזיקין כדלעיל: ###### Prisha, Orach Chayim 268:6:1 [Prisha, Orach Chayim 268:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:6:1) לא אמרינן לה אלא וכו' מיהו יכול יחיד לאומרה בלא פתיחה ובלא חתימה וכן נוהגים לאומרה עם ש"ץ בלא פתיחה ובלא חתימה רמ"א וכ"כ רש"ל: ###### Prisha, Orach Chayim 268:7:1 [Prisha, Orach Chayim 268:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:7:1) שראה לחסיד אחר כמותו כו' וס"א במותו ופי' בשעת מיתה וס"א שראה לחסיד אחר מותו: ###### Prisha, Orach Chayim 268:8:1 [Prisha, Orach Chayim 268:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:8:1) טעה ולא הזכיר כו' מתזירין אותו וכתב בסמ"ק דוקא כשעקר רגליו דחוזר לראש אבל כשלא עקר רגליו חוזר לשל שבת ואם הזכיר של שבת באמצע שמונה עשרה אע"ג שלא קבע ברכה לשבת יצא: ###### Prisha, Orach Chayim 268:9:1 [Prisha, Orach Chayim 268:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:9:1) וקשיא טפי לרב נטרונאי שאומר כו' וב"י מיישב זה ואמר דס"ל להני גאונים הואיל ותפלת ערבית רשות לא חמירא להו כשאר תפלות למר כדאית ליה ולמר כדא"ל: ###### Prisha, Orach Chayim 268:10:1 [Prisha, Orach Chayim 268:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:10:1) דלא קי"ל כר"ג כו' ואין להקשות הא אפילו קי"ל כר"ג בכל השנה הא ר"ג לא קאמר דיכול לפטור אלא עם שבשדות דאניסי ולא הנך דלא אניסי וכמ"ש לעיל ס"ס קפ"ד ולקמן בהלכות ר"ח די"ל דה"מ היכא דליתנהו בב"ה בעם שבשדות לכך כיון דלא אניסי ויכולין לבא לב"ה ואינם באים לכך לא פטרינהו ר"ג אבל אם המה בב"ה ושומעין מהש"ץ התפלה. מראש ועד סוף ס"ל לר"ג דיכול למפטרינהו אלא דלא קי"ל כוותיה כ"א בר"ה וי"כ מיהו לפי מה שאמר לשיטת התוס' והרא"ש לעיל ס"ס קכ"ד יש לדקדק ע"ש וצ"ע: ###### Prisha, Orach Chayim 268:11:1 [Prisha, Orach Chayim 268:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/268:11:1) דלא קי"ל כר"ג כו' אבל לר"מ גאון לק"מ מזה דשאני הכא שכבר התפלל וכמ"ש לעיל ס"ס קכ"ד. כתב בת"ה סימן י"ד דאם היה סבר שהוא של חול והתחיל אדעתא דחול ומיד כשאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן ה"ל התחיל בשל חול וגומר אותה ברכה אבל אם היה יודע שהוא שבת ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן דחשבינן ליה כטועה בתפלת שבת בין זו לזו דהיינו אתה קדשת או אתה אחד אע"ג דהרגל של חול גורם הטעות מ"מ לא מיקרי בשביל כך התחלת תפלה של חול כיון דידע שהוא שבת: