## Prisha, Orach Chayim

###### Prisha, Orach Chayim 322:1:1
[Prisha, Orach Chayim 322:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/322:1:1)

ואפילו נתערבה באלף כו' משום דהוה דבר שיש לו מתירין:


###### Prisha, Orach Chayim 322:2:1
[Prisha, Orach Chayim 322:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/322:2:1)

ובלבד שלא יגע בה דאע"ג דמוקצה מותר ליגע בה דבר שנוח לזוז ממקומו כמו ביצים שהיא סגלגלת אסור:


###### Prisha, Orach Chayim 322:3:1
[Prisha, Orach Chayim 322:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/322:3:1)

אסורין בו ביום גזירה שמא יעלה ויתלוש:


###### Prisha, Orach Chayim 322:4:1
[Prisha, Orach Chayim 322:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/322:4:1)

ולערב מותרין מיד דכיון דלא נעשה בהו מלאכה בשבת לא שייך למיגזר בהו מידי ודוקא בחול אבל כשחל יום טוב במוצאי שבת לא. רא"פ:


###### Prisha, Orach Chayim 322:5:1
[Prisha, Orach Chayim 322:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/322:5:1)

קש או תבן כו' ז"ל התוס' ריש פרק כירה נראה לר"י דקש היינו זנבות השיבלים שנשאר בשדה הנקרא שעופל"א בלע"ז. ותבן הוא הנקצר עם השבלים והכי משמע לקמן בפרק השואל כו' וכ"כ ר"ן ורש"י פי' בפרק חלון דף ק' אהא דתנן אין כוברין את התבן בכברה כו' ז"ל תבן הוא שעושין מן הקש מחתך אותו במוריגין ועושה כל זנב השיבולת תבן:


###### Prisha, Orach Chayim 322:6:1
[Prisha, Orach Chayim 322:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/322:6:1)

ולחצות בו שיניו דדבר המוכן למאכל בהמה מוכן הוא לכל הצורך:


###### Prisha, Orach Chayim 322:7:1
[Prisha, Orach Chayim 322:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/322:7:1)

א' קשין וא' רכין כמו שהתיר לשבר החביות ליטול מהן גרוגרות וכן איתא בהדיא בגמרא דמותר


###### Prisha, Orach Chayim 322:8:1
[Prisha, Orach Chayim 322:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/322:8:1)

אבל עם אחרים אסור כיון שמקפידים זע"ז יבואו לידי הלואה ולידי מדה ומשקל כו' עיין פי' בתוס' דף קמ"ט ע"א והביאו ב"י בסימן שכ"ג:


###### Prisha, Orach Chayim 322:9:1
[Prisha, Orach Chayim 322:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/322:9:1)

אבל ליתן מנה גדולה נגד מנה קטנה כו' אסור היינו לפי מאי דקי"ל דאסור לאב להלוות לבניו ובני ביתו בריבית אפולו הכל משלו כדי שלא ירגילם בזה וה"נ בגורל ובקוביא וכמ"ש ב"י ע"ש. ועיין מ"ש שם הב"י ז"ל ואע"פ שהרי"ף והרא"ש השמיטו כו' עד י"ל דבכלל דברים אלו הם כל דברי הגמרא דמאחר כו' ק' דז"א דא"כ לא הוה פריך הגמרא אהא דאמר סתמא מקפידין כו' אי הכי בניו ובני ביתו נמי כו' והר"ן מ"ש סוגיית הגמרא נראה דלא בעי לומר שדעת הרי"ף כן אנא שהעתיק לשון הגמרא לפי שס"ל הכי להלכה ומסיק ע"ז וכתב ולא נתפרש יפה בהלכות ור"ל שקיצר מאיזה הטעם שעמו ולא פסק כסוגיית הגמרא: