## Prisha, Orach Chayim ###### Prisha, Orach Chayim 409:1:1 [Prisha, Orach Chayim 409:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:1:1) והעירוב בבית הקברות אינו עירוב ואין זה דומה לנזיר שמותר לערב ביין דשאני התם דהוא ועירובו במקום אחד והעירוב חזי לאחריני משא"כ הכא שהרי אינו חזי ליה לשבות במקום הנחת העירוב וק"ל ###### Prisha, Orach Chayim 409:2:1 [Prisha, Orach Chayim 409:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:2:1) לא גזרו עליו בה"ש במקום כו' ר"ל במקום מצוה או בשעת הדחק רמב"ם דבענין אחר לא התירו לערב בפת וכדלעיל סי' שמ"א דכל שבות במקום מצוה לא גזרו בה"ש: ###### Prisha, Orach Chayim 409:3:1 [Prisha, Orach Chayim 409:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:3:1) ואם נוף האילן חוץ לד' כו' פי' תוך לד' אמות שיש לכל מערב וכו' הנטייה למטה מי' כן הוא לשון רש"י בגמרא ריש דף ל"ג ונ"ל דל"ד קאמר כל הנטיה ה"ה אי הוה תחילת הנטייה למעלה מי' וסוף הנטייה למטה מי' וחוזר וזוקף אלא שאין דרכו של נטיית אילן בכך גם נ"ל שרש"י פי' כן משום דתנן במתני' שם סתמא וז"ל נתנו באילן למעלה מי' אין עירובו עירוב למטה מי' עירובו עירוב ע"כ ובגמרא מוקי לה בנוף הנוטה חוץ לד' אמות כמ"ש כאן ואם לא כל הנטייה למטה מי' א"כ לא ה"ל לתנא דמתני' לסתום נתנו למעלה מי' אין עירובו עירוב דהא בתוך ד' אמות עירובו עירוב אפילו הוא למעלה מי' אלא ודאי מיירי בנוף שנטה י' וראשו חוזר וזוקף למעלה מי' דאי לא הדר זוקף למעלה מי' אלא הוי מונח עירובו על נוף גבוה ט' שהוא ר"ה הוי עירובו עירוב דהא מותר לו להלוך לשם כמה דבעו ולמישקליה משם ואתויי פחות מד"א עד לתוך ד"א ואע"ג דמשוינן ליה רה"י להני ד' אמות לענין קניית עירוב להקל לאו רה"י גמורה היא שלא יוכל להביא מחיצה לתוכן דהא לאו מחיצה ולא חילוק רשויות איכא ומאן קמשווי להו בית עירוב הוא דמשוי להו וכי אכוין לבית דהיתרא הוא דאיכוין ולא לבית דאיסורא רש"י ועוד פירש רש"י סוף דף ל"ב ז"ל באילן שנו ונופו נוטה חוץ לד' אמות שהוא סוף התחום והניח עירובו בנופו חוץ לד"א עכ"ל ור"ל שאין התחום של אלפים אמה כלה בעיקרו של אילן אלא עד סוף כלות נטיית הנוף דהיינו במקום שהניח שם עירוב אלא שהוא נתכוון לשבות במקום מסוים דהיינו בעיקרו של אילן וכמו שיכתוב רבינו בסמוך בסי' זה וכן פי' מ"ו שם בגמרא בהדיא שהאי שהוא סוף התחום דפי' רש"י אנוף קאי ולא אעיקר וכן מוכח שם בגמ' מיניה וביה והשתא א"ש מ"ש רבינו שאם אין ר"ה על האילן דעירובו עירוב משום דיכול לילך לשם וליטלו ונחשב הוא ועירובו במקום א' אבל אם נאמר שכלות התחום היה בעיקרו אם כן בכל ענין אין עירובו עירוב כמ"ש רבינו בסמוך בדין נתגלגל העירוב ממקומו חוץ לד"א. וא"ל דשאני הכא דהאילן כולו גוף א' וכששובת בעיקרו והוא כלות אלפים יכול לטלטל בכל האילן דמיחשב לו לענין זה כולו כד"א דומיא דבית או עיר שנותן עירובו שמה דזה אינו שהרי רבינו כתב גם דין זה אנותן עירובו בתוך הבור והוא שובת סמוך לו חוץ לד"א אם אין הבור בר"ה עירובו עירוב והשתא ליכא לתרץ בהכי אלא ודאי כדכתיבנא דהתם נמי איירי דאין התחום במקום שביתתו כ"א במקום שנותן שם עירובו דהיינו בבור וק"ל: אלא דרך הנוף שהוא ר"ה אע"ג דד' אמותיו עולין עד לרקיע מ"מ לא אמרינן דיעלה בד"א דקי"ל המושיט מרה"י לרה"י דרך אויר ר"ה אפי' למעלה מי' חייב אע"ג דבזורק בכה"ג או המביאו כלאחר יד פטור וכן בזה עוקר וזה מניח וא"כ יביאנו דרך זה כבר תירץ הרא"ש דבשביתה כי הכא לא שרי רבי דבקל יכול לבא לידי חיוב חטאת: ###### Prisha, Orach Chayim 409:4:1 [Prisha, Orach Chayim 409:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:4:1) אבל אם נתכוין לשבות למעלה כו' נראה דר"ל בעליונה של אילן דהיינו במקום שמונח העירוב על זקיפת הנוף: ###### Prisha, Orach Chayim 409:5:1 [Prisha, Orach Chayim 409:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:5:1) שאילן עומד בתוך עיבורה של עיר העומדת בתוך אלפים שלו: ###### Prisha, Orach Chayim 409:6:1 [Prisha, Orach Chayim 409:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:6:1) אע"פ שאינו רחב ד' עיין מ"ש ב"י בזה ופי' דחוק מאוד לכן נלע"ד לפרש בפשיטות דמ"ש רבינו שאינו רחב ד' קאי אמאי דסמיך ליה וקמ"ל דאע"ג דהקנה הוא גבוה אינו צריך שיהא מקום הנחת העירוב שם ד"ט כדעת ר"י דס"ל הכי בגמ' ד' ל"ג ע"ב ונמשך בזה אחר דעת הרא"ש ז"ל שכתב אדברי ר' יהודא בדף קי"ז ריש ע"ב ז"ל תניא רבי אומר נתנו למעלה ע"ג קורה גבוה עשרה טפחים ורחב ד' עירובו עירוב ואם לאו אין עירובו עירוב דסבר דכל למעלה מעשרה צריך שיהא עירובו מונח ע"ג מקום ד' וכתב ר"מ ז"ל לא ידענא הילכתא כמאן דהא רבנן פליגי עליה בתוספתא וס"ל דאינו צריך להיות רחב ד' דקתני נתנו כו' וקי"ל כל מקום דאמר ר' יהודא בעירובין הלכה כמותו אפי' אי רבים פליגי עליה כו' עד אבל איכא למימר דילמא הלכה כרבנן דקי"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב אפי' ביחיד לגבי רבים וכ"ש רבים לגבי יחיד ונ"ל דהלכה כרבנן כו' ע"ש שהאריך וכלל העולה שם דהלכה כרבנן דא"צ רחב ד' אפי' אי הקנה גבוה הרבה וע"ז הפסק נתכוין ג"כ רבינו לאשמועינן כאן וא"ל למה לא כתב האי פיסקא לעיל גבי נוף האילן די"ל דבמקום ששנויה בגמ' ובמקום שכתבו אביו הרא"ש והר"מ ז"ל שם כתב ג"כ רבינו וק"ל גם ב"י הביא פסק דר"מ הנ"ל בסי' זה בסמוך ותימה בעיני על אשר לא שת לבו לפרש כן בדברי רבינו: ###### Prisha, Orach Chayim 409:7:1 [Prisha, Orach Chayim 409:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:7:1) מבע"י אינו עירוב אבל מ"מ יש לו אלפים לכל צד מביתו ולא אמרי' שהוא חמר גמל מחמת שעקר דעתו מביתו וכ"כ רש"י בהדיא והביאו ב"י בסי' תי"א ע"ש והטעם כתבתי בס"ס זה: ###### Prisha, Orach Chayim 409:8:1 [Prisha, Orach Chayim 409:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:8:1) או ע"י מי שאינו מודה בעירוב לשון או לא מתיישב שפיר כי פירוש מי שאינו מודה בעירוב היינו כותי כמו שפירש"י בהדיא פ' בכל מערבין (עירובין דף ל"א) ובספר ישן כתב או ע"י כותי שאינו מודה בעירוב מיהו יש ליישב אף גירסא שלנו ובענין שכתב ב"י בח"מ סי' רמ"ט ורס"ו וע"ש: ###### Prisha, Orach Chayim 409:9:1 [Prisha, Orach Chayim 409:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:9:1) אבל אם אמר לו עירוב סתם ר"ל דמשמע בכל מין שירצה ושל כל רוח זה כולל גם בבית או בעלייה ולזה סיים בכל מה שיערב ובכל מקום שיניחנו ולאיזה רוח שיערב וק"ל ובש"ע יתיישב הלשון שפיר ע"ש: ###### Prisha, Orach Chayim 409:10:1 [Prisha, Orach Chayim 409:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:10:1) ויש לו משם אלפים כו' כיון שהוא בדרך מיחשב כעני והתירו לו בשעת הדחק בלא פת משא"כ בביתו כיון דיכול ליתן פת לא התירו לו בלא פת שאין עני שלא שכיח גביה בביתו פת ועני בביתו מיחשב כעשיר: ###### Prisha, Orach Chayim 409:11:1 [Prisha, Orach Chayim 409:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:11:1) ומכאן עד עיקרו אין יותר מאלפים אע"ג שלצד ענפיו מצד שני יש יתר מאלפים והאי אבל אם אין כו' אלא ייחד מקום קאי: ###### Prisha, Orach Chayim 409:12:1 [Prisha, Orach Chayim 409:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:12:1) יש לו ד' אלפים ממקומו כו' פי' משני צידי האילן לכל צד שני אלפים פחות עשרים: ###### Prisha, Orach Chayim 409:13:1 [Prisha, Orach Chayim 409:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/409:13:1) ויש לו שביתת ביתו דדוקא בבא בדרך דבמקום רגליו לא הוי ניחא ליה דליקני ליה אין לו שביתה כלל לפיכך לא יזוז ממקומו היכא שלא היה יכול להגיע שם מבע"י כדלעיל אבל כאן שעומד בביתו ועירב במקום שאינו עירוב יש לו שביתה בביתו דמסתמא בביתו ניחא ליה למיקני כשאין עירובו עירוב וזה הטעם ג"כ למ"ש לעיל נתגלגל חוץ לאלפים דמ"מ יש שביתה בביתו וכמו שכתבתי שם וזהו ג"כ טעם למ"ש בסמוך סי' תי"א דכשעירב שלוחו לדרום חוץ לאלפים ממנו דקנה שביתה בביתו דמסתמא דעתו על ביתו ור' יונתן תירץ שם בע"א הואיל שהשליח הניח שם העירוב יכול לומר לתקוני שדרתיך כו' משא"כ לעיל כשרצה לקנות שביתו בעיקרו של אילן והוא חוץ לאלפים כל זה כתב בב"י בסי' תי"א: