## Prisha, Orach Chayim ###### Prisha, Orach Chayim 473:1:1 [Prisha, Orach Chayim 473:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:1:1) ומוזגין לו כוס ראשון כו' כתב רמ"א בעל הבית לא ימזוג בעצמו אלא אחר ימזוג לו דרך חירות עכ"ל ואפשר דלישנא דייק מדקאמר ומוזגין לו וק"ל: ###### Prisha, Orach Chayim 473:2:1 [Prisha, Orach Chayim 473:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:2:1) לפי שעתיד לאומרו כו' מהר"י מולין כתב הטעם משום דמצוה הכתובה בתורה היא ואין מברכין שעשה נסים אלא אמצוה דרבנן כגון חנוכה ופורים ור"ע כתב הטעם משום דיום ישועה הוא ועדיף הנס עכ"ל: ###### Prisha, Orach Chayim 473:3:1 [Prisha, Orach Chayim 473:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:3:1) ואת יום השביעי מששת ימי המעשה כו' עיין בדרישה: ###### Prisha, Orach Chayim 473:4:1 [Prisha, Orach Chayim 473:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:4:1) ואינו מברך אחריו כו' לאפוקי מאבי העזרי בסימן תע"ד: ###### Prisha, Orach Chayim 473:5:1 [Prisha, Orach Chayim 473:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:5:1) ואם רצה לשתות אפילו בלא ברכה נמי עיין מ"ש בהלכות ר"ה. כתב הכלבו מיהו צריך ליזהר שלא לשתות אפילו בין ראשון לשני אם לא לצורך גדול כדי שלא ישתכר ולא יכול לומר ההגדה וימנע מעשות הסדר וכן פסק ב"י: ###### Prisha, Orach Chayim 473:6:1 [Prisha, Orach Chayim 473:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:6:1) הרשות בידו פי' משום דמיגרר גריר: ###### Prisha, Orach Chayim 473:7:1 [Prisha, Orach Chayim 473:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:7:1) אין חילוק אם יברך פי' אם הסיח דעתו רא"ף ובמרדכי כתב שחרוסת מל' חרסית ע"ש הלבינה שנעשה מחרסים: ###### Prisha, Orach Chayim 473:8:1 [Prisha, Orach Chayim 473:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:8:1) מברך אחר הטיבול כו' היינו מדנחלקו למה אין מברך בפה"א כשאוכל מרור וכמ"ש רבינו בסימן תע"ה דלר"י שנפטר בברכת המוציא א"כ אחר טיבול ראשון צריך לברך אם אוכל כזית ולהרשב"ם שסובר שנפטר בברכת בפה"א שבירך בטיבול ראשון א"כ אין לברך אחר טיבול ראשון דא"צ יצטרך לחזור ולברך בפה"א בטיבול שני ב"י ולפי זה לא הוי ליה לרבינו לכתוב דלהרשב"ם א"צ לברך אחריו דמשמע שאם רצה לברך אחריו רשאי ואינו כן דא"כ נמצא שהוא מתיר ברכה שאינה צריכה ואסור אלא כך הול"ל לרשב"ם אין לו לברך אחריו וק"ל: ###### Prisha, Orach Chayim 473:9:1 [Prisha, Orach Chayim 473:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:9:1) ויקח מצה האמצעית כו' כתב הכלבו והמנהג לחלקה קודם שיקרא ההגדה כדי שיאמר עליה הא לחמא עניא מה עני בפרוסה אף כאן בפרוסה: ###### Prisha, Orach Chayim 473:10:1 [Prisha, Orach Chayim 473:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:10:1) אין אנו חייבים לטבל כו' דהא גם עתה בליל פסח טיבול ראשון אינו חובה אלא כדי שישאלו: ###### Prisha, Orach Chayim 473:11:1 [Prisha, Orach Chayim 473:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:11:1) ואין לומר האידנא פי' בזמן שאין ב"ה קיים אע"ג דבסדר הגדה שבמשנה גרסינן הכי: ###### Prisha, Orach Chayim 473:11:2 [Prisha, Orach Chayim 473:11:2](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:11:2) מגביה כל א' כוסו כו' כתב האגור כשיגיע ללפיכך שאוחז כל אחד כוסו אז צריך לכסות הפת שלא יראה בושתו: ###### Prisha, Orach Chayim 473:12:1 [Prisha, Orach Chayim 473:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:12:1) בעניין ברכת הלל כו' כתב בשיבולי לקט הר"מ הורה שמצות הלל קריאתו מעומד שנאמר הללו עבדי ה' העומדים בבית ה' וגו' ומה שקורין בליל פסח מיושב לפי שעתה דרך היסבה וחרות אין מטריחין אותו לעמוד: ###### Prisha, Orach Chayim 473:13:1 [Prisha, Orach Chayim 473:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/473:13:1) שיש ספק בברכתו צ"ל לפי מ"ש לעיל בסימן כ"ט בשם רא"ף דדוקא היכא שודאי אינו חייב לברך או הוא אסור לברך אבל אם יש לספק בחיובו אזי הרשות בידו לברך וכמ"ש רבינו בסימן תל"ב וא"כ ה"נ הול"ל דהרשות בידו ונלע"ד דכאן לא בא רבינו לומר טעם אלא מה שהיה נוהג הרא"ש בו שלא לברך משום שאף שהוא רשות ואי בעי מברך מ"מ כן ראוי לנהוג שלא לברך אבל מה שכתב בסימן תל"ב שהוא רשות שם כתב דהוא מן הדין ואין למחות ביד המברך כיון שיש להמברך על מי לתלות ולומר ס"ל כמאן דחייב לברך אלא שק' שבסימן תפ"א כתב רבינו ג"כ אדין יהללוך אם אומרים אותו אכוס ד' או אכוס ה' שכתב ז"ל כיון שפלוגתא היה כו' ע"ש ומיהו י"ל דשאני התם דכוס ה' גופא יש דעת שאסור לעשותו ומסיק דהרשות לאדם לעשותו ומש"ה כתב דלכל הפחות ימעט בברכתו וק"ל