## Prisha, Orach Chayim

###### Prisha, Orach Chayim 551:1:1
[Prisha, Orach Chayim 551:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/551:1:1)

כדרך שאסרו כו' מ"ו כתב ז"ל כדרך שאסרו כל משא ומתן פי' בין משא ומתן של שמחה כגון צרכי חופה או שאר משא ומתן ה"נ כל בנין אסרו אבל מ"מ אינו דומה למשא ומתן דהתם ממעטין מעסקיהם קאמר ר"ל רק כדי פרנסתו ובבנין אפילו מעט אסור ואעפ"י שפי' התוס' פ"ק דמגילה פי' ממעטין לאו דוקא דאל"כ היה לו לפרש מאי קרי מיעוט שמחה אכן התוס' דפ' החולץ כתבו להדיא איפכא וז"ל ונראה דריבוי משא ומתן קאמר שמיעטו יותר מבשאר ימים ע"כ ועכשיו נהוג להקל שלא חוששין באיסור משא ומתן כלל ואפשר דס"ל דעכשיו הכל הוא כדי חיינו וכמ"ש התוס' בפרק איזהו נשך ע"ש עד כאן לשונו:


###### Prisha, Orach Chayim 551:2:1
[Prisha, Orach Chayim 551:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/551:2:1)

ומתמלאין זיעה תמיד ואין מועיל גיהוץ בהן שאין זיעה יוצא מהן הואיל דנתבאר דאיסור חדשים הוי בין בצמר בין בפשתן ואיסור ישן דוקא בצמר הלכך חדשים ר"ל איסור הנשנה כחדשים דהיינו בין בצמר בין בפשתן אסור נמי בו בין לבנים בין צבועים:


###### Prisha, Orach Chayim 551:3:1
[Prisha, Orach Chayim 551:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/551:3:1)

וכן ישנים מכובסים ר"ל איסור דישנים דהיינו צמר נמי כולן אסורין כו' בין לבנים בין צבועים ור"ל דאסור לגהץ אפי' להניחם אחר השבת והשתא א"ש דא"צ להזכיר ברישא בין צמר ובין פשתן דשם איסור חדשים ניכר דקאי גם כן אפשתן ושם איסור ישנים ניכר דקאי אצמר וכן מה שמסיק וכתב וגיהוץ שלנו נמי אסור בין בחדשים בין בישנים נמי מפורש ועומד הוא דחדשים קאי גם אפשתן משא"כ ישנים וק"ל. ומ"ש הרמב"ן דבחדשים יש בו משום גיהוץ גם בפשתן נ"ל דהרמב"ן לטעמיה דס"ל דהא דאין בפשתן משום גיהוץ משום דאין מתגהצים כהוגן ואין זרע וטינוף יוצא מהם וזהו דוקא בישנים אבל בחדשים לא שייך האי טעמא ומה"ט לא כתב רבינו האי חילוק משום דלפי טעמא דאין חוששין לגיהוץ כיון דיתמלאו אח"כ זיעה מה"ט אפי' חדשים הוה נמי מסתבר שאין בהן משום גיהוץ. וצ"ע מ"ש הרמב"ן וכן כלי פשתן דאין בו משום גיהוץ אפי' בגיהוץ שלהן מותר לגוהצן ולהניחן והב"י כתב לפני זה בשם הרמב"ן דוקא בגיהוץ שלנו וז"ל וגם הרמב"ן כתב פירשו הגאונים דה"ק גיהוץ שלנו ככבוס שלהן ואסור הא כיבוס שלנו ולא כיבוס שלהם מותר וגם רבינו סתם וכתב ז"ל וכיבוס שלנו מותר וגיהוץ שלנו אסור וכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ והרי הוא ככיבוס שלנו ומותר משמע שאגיהוץ שלנו קאי גם ל' הברייתא דקתני ז"ל וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם וכלי פשתן אין בו משום גיהוץ משמע דאגיהוץ שלנו קאי. ודוחק לומר מ"ש הרב"י וכן כלי פשתן אפי' בגיהוץ שלהן ר"ל לאפוקי גיהוץ בזמנינו ושלהן ר"ל של בני בבל דוגמא מ"ש הרא"ש ז"ל גיהוץ שלנו הרי הוא ככיבוס שלנו דפי' הב"י מ"ש וגיהוץ שלנו ר"ל בזמנינו דגריע טובא מגיהוץ דבני בבל ויותר נ"ל דמ"ש ב"י לעיל בשם הרמב"ן דאין בו משום גיהוץ שלנו דלאו דוקא קאמר אלא נקט האיסורים שנזכרו בצמר דהיינו גיהוץ שלנו ר"ל דבני בבל וכיבוס שלהם ר"ל דבני א"י דהם מותרין בפשתן ישנים אבל ה"ה דגיהוץ דבני א"י נמי ליכא איסור בכלי פשתן ישנים דזיל בתר טעמא דאין חוששין לגוהצן יפה לפי' רמב"ן בישנים דכבר נתמלאו זיעה וטינוף לא מועיל בהן אפי' גיהוץ א"י ועוד בגיהוץ אפשר אין חילוק גדול בין גיהוץ דבני בבל לגיהוץ דבני א"י ודו"ק:


###### Prisha, Orach Chayim 551:4:1
[Prisha, Orach Chayim 551:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/551:4:1)

הני נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא כו' בירושלמי מפני שבו פסקה אבן השתייה מהטעם כי השתות יהרסון וכתב בת"ה שמותר לטוות חוטים כדי לתפור בהן בגדים דלא דמי לשתי שהוא בתחלת אריגת בגדים ואיכא שמחה וכן בדברים ישנים ע"ש:


###### Prisha, Orach Chayim 551:5:1
[Prisha, Orach Chayim 551:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/551:5:1)

כתב אבי העזרי נהגו אבותינו שלא לרחוץ כו' כתב בת"ה דמשמע אפי' בצונן אמנם כמדומה לי שראיתי בימי חורפי רוחצין. בנהרות מר"ח ולא מיחו בידם והמחמיר תע"ב ורמ"א כתב המנהג לאסור אפי' בצונן מר"ח ובע"ש של חזון רוחצין פניו ידיו ורגליו בצונן. וגרסי' בירושלמי מה יש ביניהם כו' בין י"ז בתמוז לט' באב כצ"ל ור"ל מה אירע ביניהם שכך נוהגין להתאבל מי"ז בתמוז עד ט' באב ומשני כ"א כו' ר"ל מתחלת הבקעת העיר עד שנשרף ב"ה היה כ"א יום א"כ הצרות היו מתגברין ומתחדשות ביניהן בכל יום ולא נחו וע"ד שאמר ירמיה מקל שקד אני רואה ואחז"ל שמקל זה משעת חנטתו עד גמר פירותיו כ"א יום כמנין ימים שבין י"ז בתמוז לט' באב ואפשר ע"ד זה הוא גירסת ירושלמי ועיין בהגהות מהרא"ף ומ"ש נגד גי שבועות שהתענה דניאל פי' שהתענה ג' שמיטות שנים שהם כ"א שנים משום חורבן הבית