## Prisha, Orach Chayim

###### Prisha, Orach Chayim 590:1:1
[Prisha, Orach Chayim 590:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/590:1:1)

וכן בג' שברים אין לחוש אם מוסיף עליהם כו' עיין במהרי"ל ריש דף נ"ב שכתב והיה מהר"י סג"ל מתמה אמאי לא רגילין לעשות נמי שברים יותר מג' שברים כאשר עושין בתרועה ודו"ק ע"כ וכתב מורי ע"ז ואנו רגילין להאריך אף בשברים עכ"ל ולעד"נ ליתן קצת טעם למנהג אשכנ"ז ומשום דס"ל כהרא"ש והרי"ץ גיאות דבסמוך דמצריכין לעשות שברים ותרועה בנשימה אחת ומש"ה מקצרין בשברים שלא לעשותו יותר מהשיעור משום חשש שלא יוכלו לעשות התרועה שאחריה באותו נשימה משא"כ בתרועה שהיא באה באחרונה שיכול להאריך בה כמו שירצה וכיון שיש טעם לקצר בשברים דסדר תשר"ת תקנו לקצר בכל השברים וע"כ הוצרך רבינו לאשמעינן דוכן לשברים להוציא מדעת מנהג אשכנז ועי"ל דל"ת דווקא על התרועה יכול להוסיף דהם תכופים זה לזה ולא הוה כמריע וחוזר ומריע אבל בשברים שהן קולות מופסקים נימא דהוה כעושה בשברים זה אחר זה שמסיק רבינו לקמן בשם הרמב"ן דבתרועה המריע וחוזר ומריע הוה הפסק וכן העושה ג' שברים לכן קמ"ל רבינו דכיון דחדא שברים הוא שהרי לא הפסיק ממש ביניהם דנימא דהוה כשברים אחר שברים ואפשר דזהו ג"כ טעם אשכנזים שאין מוסיפין:


###### Prisha, Orach Chayim 590:2:1
[Prisha, Orach Chayim 590:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/590:2:1)

אבל בעל העיטור כו' ג' שברים ג' קולות כו' וג' יבבות כשיעור ג' שברים פי' העיטור פליג ארש"י בתרתי חדא דס"ל דיבבא הוא ג' כוחות ונמצא דתרועה שהיא ג' יבבות היא ט כוחות וגם פליג עליה דס"ל דלא פניגי תנאי בשיעור התרועה דשניהם ס"ל דשיעור תרועה ג' יבבות שהן ט' כוחות אך שמחולקים באופן עשיית התרועה שלמר ס"ל עושין אותו ג' כוחות קטנות מופסקין פי' כאדם הגונח מלבו שממשיך הרוח בין גניחה לגניחה והוא ההפסק. ומר ס"ל שעושין אותו כאדם המיילל שעושה קולות תכופות זה לזה מאד וצ"ל ט' קולות אבל בשיעור הן שווין דג' מופסקין הן ט' תכופין ודו"ק:


###### Prisha, Orach Chayim 590:3:1
[Prisha, Orach Chayim 590:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/590:3:1)

ואם עשה ד' או ה' שברים כו' פשוט הוא ומשום אבל כו' דסיפא נקט ליה ב"י ולעד"נ דמשום ד"ה סיום דברי הרא"ש הוא כתבו ששם דף מ"א ע"ג כתב בהאי מעשה הנ"ל דאירע במגנצא שבסדר קש"ק אחר שתקע ב"פ קש"ק כהוגן תקע בשלישי ד' שברים ותקיעה והחזירוהו לראש וחשבוהו לטעות מה שתקע ד' שברים וע"ז כתב שם הרא"ש דמה שתקע ד' שברים בזה לא קילקל כלום דתקיעה ושברים אין להם שיעור למעלה כו' ע"ש אלא שדוחק לומר שיכתוב תשובת דברי הרא"ש אמה שלא הזכיר לעיל במעשה:


###### Prisha, Orach Chayim 590:4:1
[Prisha, Orach Chayim 590:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/590:4:1)

תקיעה במתעסק כו' פירוש הא אם תקע ב' תקיעות זא"ו אפילו תקע השנייה במתעסק לא היה צריך לחזור דלא נקרא הפסק שהתקיעה ראשונה מחשב לסוף הסדר כיון שבה נסתלק הסדר ושנייה מחשב ליתר וכ"ש אי תקע שניהם שלא במתעסק דלא הוי אלא יתר בעלמא אבל במעשה דב' תרועות זו א"ז אע"פ שלא היתה במתעסק מיפסל הסדר משום דהפסיק בסדר בין תרועה או שברים לתקיעה אחרונה והא דכתב רבינו לעיל סי' תקפ"ח דאם שמע תשעה תקיעות מט' בני אדם אפילו שהה בהם הרבה יצא. ואמאי לא לפסול ההפסקה הסדר. הא כתבתי לעיל בשם הר"ן דדוקא ההפסקה בלי שמיעת קול שאינו ראוי לא הוי הפסקה אבל שמע קול שאינו ראוי לסדר זה הוה הפסקה וק"ל:


###### Prisha, Orach Chayim 590:5:1
[Prisha, Orach Chayim 590:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/590:5:1)

ואם לאחר שתקע ג' שברים שתק והפסיק כו' פי' דוקא כיון שהפסיק נראה כאילו כבר סיים שברים זו ואח"כ מתחיל שברים מחדש לאפוקי בתרועה שעושין אות' תכופין אפילו לא הפסיק בינתיים הפסקה גמורה כשתיקה אלא עשה ב' תרועות זא"ז כיון שלא עשאן תכופין בנשימה אחת נראה כב' תרועות משא"כ בשברים דאם לא הפסיק היה הכל שברים אחד דהא כל שבר ושבר בפני עצמו הוא כאילו נשימה בפני עצמו הואיל ומפסיק קצת בין שבר לשבר:


###### Prisha, Orach Chayim 590:6:1
[Prisha, Orach Chayim 590:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Orach%20Chayim/r/590:6:1)

פי' תקיעה האחרונה כו' אבל לתקיעה מיהא עולה כיון שאין קולות הראשונים נחשבים כלום משא"כ לעיל וק"ל: