## Prisha, Yoreh De'ah ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:1:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:1:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:1:1) כל הדין כו' ואם הוא חס שהיד נכוית ושיעור זה נתבאר בפרק כירה כל שכריסו של תינוק נכוה ממנו ב"י: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:2:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:2:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:2:1) ואם הוא חס שהיד נכוית בו אוסר כמו מבושל פי' אפילו הוא כלי שני דינו כמו מבושל בכלי ראשון דאע"ג דאין כלי שני מבשל מ"מ מפליט ומבליע כמו מבושל ואוסר בכולו וכן מוכח בהדיא בסמוך שהביא דברי רשב"א שכתב אלא כל חום שע"י האש מפליט אפילו אין היד סולדת בו ע"כ וכתב רבינו עליו ואין כן אלא אוסר כולו אם היד סולדת משמע דקאי אדברי רשב"א שכתב כל חום כו' דהיינו אפי' חום כלי שני וכתב עליו שאוסר כולו אם היד סולדת בו משמע להדיא דאף בכלי שני מיירי ועד"ר: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:3:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:3:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:3:1) כתב הרשב"א י"א שאין מפליט כו' עד ואפשר שר"ל דחם לתוך חם אינו אוסר כו' ב"י תמה כאן על דברי רבינו כמ"ש בדרישה ע"ש ונ"ל דהכי היא הצעת דברי רבינו בהשגתו על הרשב"א במ"ש ונ"ל דאין הנדון דומה נראיה כו' משום דמדברי י"א הנ"ל דכתב הרשב"א בשמם ז"ל י"א שאינו מפליט אלא חום של כלי ראשון שהוא מבשל אבל כלי שני כו' אינו מפליט עכ"ל ל' זה משמע לרבינו דדעת י"א היה דכלי שני ועירוי דאינם מבשלים ג"כ אינם אוסרים כל החתיכה בהפלטה והבלעה כמו כלי ראשון דמבשל אבל מקליפה לא איירי ויכול להיות דס"ל דבעי דאל"כ למה להו לתלות ולכתוב דאינו דומה לכלי ראשון דאינו מבשל אלא הל"ל דאינו מפליט ומבליע אפילו כמו צלי שאוסר כדי נטילה או קליפה כחם לתוך צונן. ובע"כ הוא דעת י"א א"כ צריך לומר דרשב"א דכתב עליהן ז"ל ולא נהירא שהרי חום של בית השחיטה כו' ס"ל דכלי שני ועירוי אוסר לגמרי. מש"ה השיג רבינו עליו וכתב דאין הנדון דומה לראיה להוכיח מזה דמפליט ומבליע בכולו (ואין להקשות הא דאינו אוסר בית השחיטה את כולו ה"ט משום דאין חמימות בבהמה אלא קליפת בית השחיטה לחוד משא"כ בחם כולו וכמ"ש רבינו האי סברא בשם ר"פ בס"ס צ"ד. דמ"מ דקדק רבינו שפיר על הרשב"א במאי דבא לסתור דברי הי"א ולאסור כולו בהא דבית השחיטה וחום חלב הכסלים מבליעים דאין ראיה מזה לסתור דבריהן ואי ס"ל להרשב"א הדין כן הל"ל שאין סברתו כן אבל אין הוכחה מזה כלל. ועי"ל דהוכחת הרשב"א היה מחום חלב הכסלים שהניח על בשר בעודו בחומו כמו החלב כשנוטלין אותו מהבהמה ומש"ה כתב רבינו עליו דאין ראיה דאף בשניהן חמין האיסור וההיתר מ"מ אינן מבליעין אלא כדי קליפה) ומש"ר ואפשר שס"ל שחום לתוך חום כו' ה"ק ואפשר שגם הרשב"א לא עלתה על דעתו להוכיח מחום בית השחיטה כו' לאסור כולו אלא כדי קליפה ומ"ש על הי"א ולא נהירא כו' היינו משום שדקדק מדבריהן שס"ל דכלי שני אפי' כדי קליפה אינו מפליט ומבליע והיינו משום דס"ל דחום בחום דכלי ראשון אע"ג דמבשל אינו אוסר אלא כדי קליפה וא"כ הי"א דמחלקי בין כלי ראשון לכלי שני ועירוי צ"ל דס"ל דכ"ש ועירוי דאינו מבשל אפי' כדי קליפה לא בעי ומש"ה א"ש דהוכיח הרשב"א מחום בית השחיטה דלפחות כדי קליפה בעי ע"ז מסיק רבינו וכתב ואינו כן כו' בפשיטות משום דס"ל כדעת שאר המחברים דאוסר כולו. וכדי ליישב קושיית הב"י צ"ל דמש"ר ואפשר דס"ל דחום לתוך חום אינו אוסר קליפה כו' דל"ד קליפה קאמר אלא י"ל כדי נטילה שהוא קליפה עבה ונקראת לפעמים בשם קליפה. והשתא א"ש דכתב דכן ראה לקצת המחברים שכ"כ בשם הרא"ה אע"פ שכ"כ בצונן לתוך חם ס"ל דאין לחלק בין צונן לתוך חם לחם תוך חם. וא"ת א"כ מנ"ל להרשב"א להשיג על הי"א דלמא ג"כ דעת הי"א הוא דכלי שני ועירוי אוסרים כדי קליפה ולא באו למעט אלא של"ת שגם כ"ש ועירוי יאסרו כדי נטילה כמו כלי ראשון דאוסר כדי נטילה וכמ"ש. וי"ל דא"כ לא הל"ל אבל כ"ש ועירוי אינו מפליט סתם כיון דאין חילוק גדול כ"כ בין כדי נטילה לכדי קליפה לא הו"ל לסתום ולכתוב על כדי נטילה מפליט ועל כדי קליפה אינו מפליט אם לא שדעתן שכ"ש ועירוי אינן מפליטין כלל. או ר"ל שכלי ראשון אוסר כולו כיון שהוא מבשל וכ"ש ועירוי אינן אוסרים בפליטתן כ"כ כיון שאינן מבשלין ומקליפה לא איירי ואפשר דג"כ ס"ל דבעי קליפה והרשב"א ס"ל דמפליט ומבליע בכולו וכמ"ש בחלוקה הראשונה בהשגת רבינו על הרשב"א. מיהו כדי ליישב קושיית ב"י דהקשה עוד על רבינו איך ס"ד דרבינו דהרשב"א ס"ל דחום לתוך חום אינו אוסר אלא כדי קליפה הא כתב הרשב"א בהדיא דאפילו בצונן לתוך חם אוסר כולו. אם הוא שכ"כ גם בת"ה הקצר שהיה ביד רבינו צריכין לומר דמש"ר ואפשר שר"ל דחום לתוך חום אינו אוסר ג"כ אלא כדי קליפה. לא היה כוונת רבינו שהרשב"א ס"ל הכי אלא כוונתו ר"ל שי"א ס"ל הכי. ועלתה על דעת הרשב"א לפרש דברי הי"א כן (אף ע"ג דהוא לא ס"ל הכי לדינא וכמ"ש) משום דהי"א סיימו וכתבו ז"ל דכ"ש ועירוי אינו מפליט דמשמע דאינו מפליט לגמרי. ואי בכלי ראשון שהוא חום לתוך חום ס"ל דאוסר לגמרי לא ה"ל לחלק בין כלי ראשון שהוא מבשל לכ"ש. אלא ה"ל לחלק בין כ"ש לצלי שהוא בכדי קליפה ונטילה וכמ"ש לעיל אלא ודאי ס"ל דגם חם לתוך חם אינו אוסר אלא בכדי קליפה ונטילה וכמ"ש כן נ"ל ליישב דעת רבינו מקושיית ב"י. אבל א"ל דכוונתו היה כמ"ש ואפשר לומר דחום לתוך חום כו' דר"ל חום דכלי שני דא"כ לא ה"ל חום לתוך חום סתם כיון דל' זה מפורש בגמרא אכלי ראשון ועוד דא"כ לא הל"ל ע"ז ז"ל ואינו כן כו' סתם בלי הוכחה וראייה וק"ל מה שהקשה הב"י עוד בתמיה גדולה איך ס"ד דרבינו דחום לתוך חום לא יאסר אלא כדי קליפה ובסמוך כתב אהרשב"א דאפי' במליחה אוסר הכל נתיישב ג"כ כמ"ש דמש"ר ואפשר לומר כו' לא אהרשב"א כתב דס"ל הכי אלא שס"ל דהי"א ס"ל הכי ומטעם שכתבתי. ועי"ל דשאני מליחה דנוטף ממנו ציר שהוא כרתיחה מש"ה מבליע יותר מחום לתוך חום. אלא שזהו דוחק דהא ג"כ בחום לתוך חום הנזכר בגמרא מיירי ע"י רוטב ובישול וכמש"ר אחר זה ז"ל בד"א (דחום לתוך חום אוסר כולו) כשנתערבו דרך בישול כגון שנפל לתוך התבשיל כו' ודו"ק. ולפי מ"ש אינו מוכרח לומר דמש"ר ברישא ז"ל ואם הוא חם שהיד נכוות בו אז אוסר כמו מבושל. וגם סיים על דברי הרשב"א וכתב ז"ל ואינו כן אלא אוסר כולו אם היד נכוות בו דר"ל אפי' כ"ש. די"ל דקאי דוקא אחום לתוך חום ודרך בישול שהוא בכלי ראשון אלא דמדסתם ותלהו במה שהיד נכוות בו וגם מדכתב ברישא ז"ל אז אוסר כמו מבושל משמע מזה דגם בכ"ש ס"ל דנאסר כולו ומשום דאף ע"ג דאינו מבשל מ"מ לענין הפלטה והבלעה דינו כמו מבשל ודו"ק: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:4:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:4:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:4:1) לפיכך נפל איסור חם לתוך היתר חם כו' אפשר לומר דאמה דסיים קאי שכתב ואינו כן אלא אוסר הכל אם היד סולדת בו ע"ז קאי לפיכך כו' ואפשר נמי לומר דאדלעיל קאי שכתב ואם הוא חם שהיד נכוות בו אז אוסר כמו מבושל כו' ע"ז קאי לפיכך כו' ור"ל הואיל וקי"ל דאם הוא חם שהיד סולדת בו אע"פ שאינו מבשל אסור לפיכך כו': ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:5:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:5:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:5:1) הכל אסור פי' ע"י רוטב כמ"ש בסמוך והא דלא כתב כאן בפי' דהיינו דוקא כשהוא ברוטב משום דכאי ל' הגמרא נקט ואדלעיל קאי דכתב דכשהוא חם עד שיד נכוות אסור ע"ז כתב לפיכך וכאילו אמר דמה"ט אמרינן בגמרא דנפל איסור חם לתוך חם כו' הכל אסור ואח"כ חזר ומפרשה דהיינו כשהוא ברוטב וק"ל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:6:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:6:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:6:1) אבל אם העליון חם כו' אינו אוסר כולו כו' אלא כדי קליפה לבד הטעם דאדמיקר ליה בלע גמרא. ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:7:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:7:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:7:1) אבל דרך צלי כגון איסור חם או אפי' קד כו' ב"י גרס כגון איסור קר או אפי' איסור חם שנפל כו'. ומהרי"ן חביב כתב דהאי אפי' אינו קאי אהא דאינו אוסר אלא כדי נטילה אלא אצד איסור קאי ור"ל לא מיבעיא לאיסור חם שנפל שיש בו צד איסור אלא אפילו קר לתוך חם אוסר ושניהן אינן אוסרים אלא כדי נטילה ע"כ. ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:8:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:8:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:8:1) לפיכך ירק שצלאו בגידו כו' עד צריך להסיר כדי נטילה כו' אין להקשות דמתחיל וכתב בד"א כשנתערבו דרך בישול אבל כו' הרי דהוצרך למימר דדרך צלי אינו אוסר כולו. א"כ הל"ל לפיכך ירך שצלאו עם גידו כו' אינו אסור אלא כדי נטילה. די"ל דה"ק מתחלה בד"א דרך בישול אבל דרך צלי אינו אוסר כולו ול"ת כיון שאינו אוסר כולו לא לאסור אלא קליפה או לא כלום ע"ז סיים וכתב אלא כדי נטילה ללמדינו דכדי נטילה בעי וע"ז מסיק וכתב כיון דכדי נטילה בעי לפיכך ירך כו' וק"ל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:9:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:9:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:9:1) וכן אם נפל איסור על החתיכה שבקדרה כו' אינו אוסר אלא כדי נטילה והא דכתב רבינו בסימן צ"ב שאם נפל טיפת חלב על בשר שבקדרה שחוץ לרוטב שנאסר כולו באין ס' בחתיכה נגד החלב כתבתי שם דשאני בדבר צלול שיבלע בכולו וכאן מיירי בדבר עב וגוש שאינו נבלע בכולו: (וכתב רש"ל ואנו נוהגין לאסור מליחה וצלייה כבישול וכן אם חמה ע"י בישול בלא רוטב וכשיש ס' צריך קליפה ואין חילוק בין מליחה וצלייה לבישול אלא בדם עיין בא"ו רש"ל עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:10:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:10:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:10:1) אבל אם הוא ברוטב לר"י אפי' מקצתו ולרש"י כולה כו' כצ"ל דהא לרש"י אין הרוטב מוליך האיסור בכולו אא"כ הוא כולו ברוטב ולר"י אפי' הוא מקצתו ברוטב מוליך האיסור בכולו והטעות נפל בספרים משום דלעיל בסימן צ"ב כתב רבינו ופר"י דוקא שכל החתיכה חוץ לרוטב ורש"י פי' אפי' מקצתו ברוטב ומזה ראו לטעות לכתוב בדברי רש"י אפי' מקצתו ובדברי ר"י כולה וטעות גדול הוא דלעיל לדעת ר"י כולה חוץ לרוטב וכאן פי' כולה שהיא כולה בתוך הרוטב גם בדברי רש"י א"א לגרוס אפי' מקצתה כו' אע"פ שכ"כ לעיל סימן צ"ב דלעיל מיירי בנפל טיפת חלב על החתיכה ואין בחתיכה ס' לבטל החלב אבל בצירוף שאר החתיכות שבחדרה יש ס' ומפרש שם רש"י דאע"פ שמקצתה בתוך הרוטב לא אמרינן הרוטב מוליך האיסור בכולו להצטרף כל מה שבקדרה לבטל החלב אלא החתיכה אסורה אבל כאן שנפל איסור גוש על החתיכה דבלא רוטב אינו אוסר אלא קליפה וע"י רוטב נאסרה כולה שהרוטב מוליך האיסור בכל החתיכה נמצא לדעת רש"י שסובר אם מקצת החתיכה ברוטב אין הרוטב מוליך האיסור בכל החתיכה הה"נ הכא שאין החתיכה נאסרת כולה ע"י מה שהיה מקצתה ברוטב ע"כ צריך להגיה כמ"ש. ואפשר שאין צריך להגיה ואדלעיל קאי וה"ג (וגליון היה כתוב מבחוץ והדפיסו מבפנים והשתא א"ש דכתב כדפרישית לעיל גם א"ש דל"ת למה כתב פירוש בסיפא ולא ברישא בחוץ לרוטב וכמ"ש בסימן צ"ב) וכן אם נפל איסור על חתיכה שבקדרה שהיא חוץ לרוטב לרש"י אפי' מקצתה ולר"י כולה (פי' כולה לחוץ לרוטב) ולא ניער הקדרה ולא כיסה אותה אינו אוסר אלא כדי נטילה אבל אם הוא ברוטב או אפי' כולה חוץ לרוטב כו' והשתא א"ש דלרש"י אע"פ שהוא מקצתה ברוטב אין הרוטב מוליך האיסור בכולה ולר"י דוקא בכולה חוץ לרוטב אבל אם מקצתה ברוטב כולה אסורה וכמ"ש. ועל ב"י יש לתמוה שכתב וז"ל ולענין צלי שאנו נוהגים לעשות בתנור בתוך מחבת ונותנין בה מעט מים ורוב החתיכה היא חוץ לרוטב הדבר פשוט דלרש"י דינו כמבושל ולר"י דינו כצלי עכ"ל ב"י בדף צ"ח ריש ע"ב ולעיל סימן צ"ב משמע להדיא איפכא כמ"ש וצ"ע. גם בש"ע כתב לרש"י אפי' מקצתה ולפי מ"ש הוא טעות אלא שצ"ע לפי מ"ש דאיפכא גרסינן לרש"י כולה בתוך הרוטב משמע דוקא כולה תוך הרוטב אבל אם מקצתה חוץ לרוטב אף ע"פ שהרוב תוך הרוטב אמרינן כאילו כולה חוץ לרוטב ולעיל סימן צ"ב קאמר לרש"י אפי' מקצתו מונח תוך הרוטב חשוב כחוץ לרוטב דמשמע דוקא מקצתה אבל אם רובה תוך הרוטב ה"ז כולה כאילו תוך הרוטב (ויש ליישב בדוחק לומר דכל כי האי אזלינן כאן וכאן לקולא דלעיל היקל רש"י וכתב דאם הרוב ברוטב מצטרף הכל לבטל האיסור וכאן ג"כ לקולא דאם מקצתה חוץ לרוטב אף שרובה ברוטב אינה מפעפע האיסור בכולו) ודוחק לומר לרבותא דר"י קאמר מקצתה לאשמועינן דלר"י אפי' מקצתו ברוטב מחשב כאילו כולו תוך הרוטב ומצאתי בב"י בר"ס צ"ב ובד"מ שכתבו בשם הגה"מ שכתבו בשם סמ"ג דלפי' רש"י אפי' כולה ברוטב רק שפניה העליונים מגולין אין הכל מצטרף עכ"ל ובמרדכי דף תשל"ז ע"א פכ"ה לא משמע כן ע"ש ובד"מ מציין לר"י אפי' מקצתה ע"ש: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:11:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:11:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:11:1) בד"א בירך עם גידו וכיוצא בו שהוא דבר כחוש פי' חלב כחוש: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:12:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:12:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:12:1) אבל גדי שמן כו' אסור לאכול אפי' מראש אזנו כו' ובא"ח סימן תס"ז משמע גבי אפייה שאינו מפעפע וק"ל אפייה וצלייה שוין ושם כתבתי יישוב לזה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:13:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:13:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:13:1) שכיון שהוא שמן מפעפע בכולו מכאן משמע שרבינו תפס תירוץ ראשון של תוס' שאוסר כיון שהוא שמן מפעפע משא"כ בכחוש שאינו מפעפע ועד"ר ומיירי באין ס' נגדו תוס': ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:14:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:14:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:14:1) וכוליא שצלאו בחלבו אינו אוסר אלא כדי קליפה פי' שגם בתוך הקרום חלב מובלע לכך צריך קליפה ומיהו סגי בקליפה דדבר מועט הוא ואינו מתפשט כ"כ אשר"י: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:15:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:15:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:15:1) ולא מיבעיא חתיכה אחת שיש בה חלב כו' האי בה ל"ד קאמר אלא ה"ה אם האיסור בפני עצמו אלא ה"ק ל"מ כשהאיסור הוא חתיכה שמינה אלא אפילו אם האסור כחוש כו' וק"ל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:16:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:16:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:16:1) וחתיכת היתר שנצלה עמה שמנה האיסור מפעפע בכולי מדאמר רב פפא בפרק כיצד צולין דאפילו בשר שחוטה שמן ובשר נבילה כחוש דאזיל בשר שחוטה ומפטם לבשר נבילה הכחוש והדר ליה בשר נבילה ומפטם ליה בריחיה לבשר שחוטה ואם בריחא אנו אומרים כך כ"ש שיש לומר כן בצלי (וכתב רש"ל דהוה בגוף האיסור אבל בבליעת האיסור לא ס"ל הכי כדלקמן בסמוך עכ"ה) ועיין בס"ס (בסעיף כ"ד עכ"ה) מ"ש מזה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:17:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:17:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:17:1) ומליח שהוא מלוח כו' ולא לאסור הכל אלא כדי קליפה אף ע"ג דבצלי אינו אוסר אלא כדי נטילה ומהיכי תיתי במלוח לאסור הכל ה"א גבי מליח כוין שהציר נוטף דינו כבישול וגם ב"י כתב סברא זו בסימן זה ע"ש: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:18:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:18:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:18:1) ואפילו האיסור מלוח וההיתר תפל ר"ל אפילו היתר תפל דאז אינו רותח ופתוח לקבל כמו שאם גם הוא מלוח ולעיל בסימן ע' כתוב כ"ש אם הטמא מלוח וטהור תפל דאסור היינו משום דשם איירי מדם ואשמעינן דלא אמרינן אגב דטריד לפלוט אינו בולע דמזה מיירי שם כל הסימן לכך כ"ש הוא משא"כ כאן דאיירי בשאר איסורין הסרוכים דכל הסימן איירי לאשמעינן מה שהוא נקרא רותח שמקבל טפי וק"ל (וי"ל ג"כ כפשוטו דכאן בא לומר דאפי' ההיתר תפל והוי לנו לומר דיאסר כולו מאחר דאינו טרוד לפלוט אפ"ה אינו אוסר אלא כדי קליפה וא"כ רבותא דבכאן הוי ממש כמו בסימן ע' וק"ל עכ"ה): ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:19:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:19:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:19:1) וכתב הרשב"א כו' יראה שהוא סובר שחום ע"י מלח אוסר הכל ז"ל מ"ו אין להקשות מנ"ל שאוסר הכל דלמא לא סגי בקליפה ובעי נטילה ונראה דס"ל להמחבר אי לאו דס"ל דמליחה ע"י ציר גובר ואוסר כמו בישול אפי' כדי נטילה לא הוה בעי ומש"ה סבר המחבר נמי דצלי בעי נטילה ומליחה סגי בקליפה ודו"ק. אבל אין לפרש מדאסר כדי קליפה אם התפל למטה ממילא איפכא אוסר כולו כמו חם לתוך חם דלעיל. זה אינו צלי יוכיח שאם החם למעלה אינו אוסר כדי נטילה כמ"ש לעיל עכ"ד (ע"ל בדרישה סעיף ז' ועיין בת"ה הקצר דף ל"ח ע"א שם כ"כ ובהרבה מקומות שקליפה היא קליפה עבה שהיא נטילת מקום שאמרו בכל מקום ע"כ הרי שהוא סובר שקליפה ונטילה דבר אחד הוא ולפ"ז לק"מ. וכן משמע קצת מהגמרא שהרי כל דיני מליחה נלמד מדיני צלייה א"כ מנ"ל לומר במליחה קליפה ובצלי נטילה ומהר"ל מלובלין תמה בזה ולפי מ"ש בשם הרשב"א לק"מ ודו"ק עכ"ה.) ול"נ דדייק רבינו מדמחלק הרשב"א גבי מלוח אם האיסור למטה או אם האיסור למעלה דקשה לרבינו מנ"ל להרשב"א חילוק זה במליחה הלא אף בצלייה לא מצינו מפורש חילוק זה אלא ודאי שהוא מפרש הא דאמר בגמרא חם לתוך חם כו' ומחלק שם בין חם למעלה לחם למטה סובר הרשב"א שמיירי גם כן בחום דמליחה ואע"ג דבבישול מיירי מדמה הוא מליחה לבישול הואיל ויש שם ציר שהיא דומה לרוטב והמלח חם והואיל ואמרינן בבישול דאם החם למטה הכל אסור הה"נ במליח ס"ל להרשב"א דינא הכי שהרי מדמה הוא חום דמליח לחום דבישול: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:20:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:20:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:20:1) וגם מה שחילק בין אם האיסור למטה כו' כתב ר"י שאין חילוק כו' אלא בכל ענין שהאיסור מלוח מבליע בהיתר התפל. יש לדקדק בלשון רבינו שמשמעות לשונו שכתב וזה אינו אלא בכל ענין מבליע כו' דמשמע כאילו בא לומר שרבי' חולק על הרשב"א ואוסר כולו אף אם ההיתר למטה וז"א דאדרבה ר"י מיקל יותר לומר דאף אם הטמא למטה אינו אוסר אלא קליפה בטמא כחוש וה"ל לרבינו למימר ור"י כתב שאין חילוק בזה אלא בכל ענין אינו אסור אלא קליפה. ונראה דהכי הצעת דברי רבינו שמתחלה אמר ור"י כתב שאין חילוק נלמד מזה שר"י סובר אף בטמא למטה אינו אוסר אלא קליפה דזה אין סברא לומר שאף בטמא למעלה אוסר הכל. והואיל וכן יש להבין דברי ר"י הואיל דאם טמא המליח למטה אינו אוסר אלא קליפה א"כ כימא באם טמא המליח למעלה יהא מותר הכל וע"ז כתב רבינו אלא בכל ענין שהאיסור מליח מבליע בהיתר וכדי שלא תקשה א"כ הוא שאוסר בכל ענין אף באם הטמא למעלה א"כ סברת הוא לומר באם הטמא מלוח למטה שיאסור הכל דהא קי"לן תתאה גבר וע"ז אמר ומ"מ אין אוסר כולו שאין כח במלח כו': ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:21:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:21:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:21:1) ולא שייך מליחה כו' הלכך גבינות כו' אע"ג שנמלחו לתוכן לא אמרינן מלוח כרותח כו' ואע"ג דלא נמלחו בנגיעה אלא מצד אחר בפנים ולא מבחוץ ולעיל אמרינן כשנגע טהור מלוח בטמא דאינו מפליט מה"ט י"ל דשאני הכא שנמלח בפנים סביבו. וע"ל סימן ס"ט דכתב שם בשם רבי' פרץ דאם מלחו בכלי חרס אע"פ שהוא מנוקב אסור לאכול מתוכו רותח והב"י מביא דיעות דאפילו צונן אסור לאכול מתוכו לכאורה נראה דה"ה כאן אם עשו כבר גבינות של נכרי' בכלי חרס דאסור לעשות בהן עתה של ישראל ומיהו י"ל דגם שם לא אסר רבי' פרץ אלא לכתחילה וכאן בדיעבד קאמר דאינו נאסר של ישראל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:22:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:22:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:22:1) וכי היכי דמפלגינן כו' ועיין דרישה: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:23:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:23:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:23:1) והא דחתיכת איסור כו' אבל אם אין בה איסור אלא מה שבלעה ממקום אחר אינה אוסרת אחרת הנוגעת בה ובטוא"ח ס"ס תס"ז כתב הרא"ש גבי תרנגולת צלוייה שנמצאת בה חטה שאסר הרא"ש כל התרנגולות שהיו בשפוד שנגעו בזאת התרנגולת וי"ל דהתם מיירי בהפכת השפוד שע"י שמהפך השפוד נוטף מזו לזו ואוסרת כולם וכאן מיירי בלא הפכת השפוד ורבינו שכתב דבריו בסתמא ולא פירש חילוק זה דממילא נשמע דכאן כתב רבינו דין זה אליבא דגמרא שבימיהם היו צולין בתנור שהיה פיו למעלה והשפוד עם הצלי תלוי מלמעלה למטה נמצא שאם ההיתר למעלה והאיסור למטה אז אינו נוטף עליו אבל בטור א"ח ששם נשאל הרא"ש על מעשה ואותו מעשה היה כעין שפודין שלנו שמהפכין ונוטף מזה לזה ונאסר הכל: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:24:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:24:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:24:1) ואפילו אם נצלו ביחד כו' אפילו החתיכה של היתר שמונח כו' פירוש חתיכות ההיתר שהאיסור בלוע בה (וכ"פ אם היא כחוש וההיתר שמן ולא אתי אלא לאפוקי אם האיסור הבלוע עצמו שמן עכ"ה) ומ"ש ושומן שבה מפעפע ר"ל אותו שומן של חתיכת היתר הוא מפעפע ולא אמרינן דמוליך איסור הכחוש שנבלע בו עמו. אבל אם נבלע איסור שמן אפילו בחתיכת היתר כחוש מסיק רבינו בשם הרשב"א דיוצא ואוסר והטעם דאינו אוסר כשהבלוע כחוש כיון שאין האיסור בעין לא שייך למימר שהפיטומא מוליך הריח וטעם הכחוש עמו כמ"ש מהרא"י בהגהה ש"ד בדין ריחא מילתא ליישב למה לא אמרינן אין הנאסר יכול לאסור כו' ע"ש אבל מ"מ צ"ע שמ"ו כתב שם דחתיכה שנאסרה מדם והיא שמינה ונצלה בתנור שאוסרת כל הבשר שבתנור מה"ט ע"ש ולפי זה צריך לומר דגם איסור בלוע בחתיכה שמינה אוסרת וכאן ר"ל שהיתר שמונה ואותה חתיכה שנבלע בה האיסור כחוש ודוחק וגם הוא נגד מש"ר בשם הרשב"א מיד אחר זה דכתב דאם הבלוע הוא שמן מפעפע ויוצא. ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:25:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:25:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:25:1) וכתב הרשב"א כו' בין נוגעות זו בזו חום בחום לאו דוקא אלא ה"ה התחתונה חמה והעליונה צוננת: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:26:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:26:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:26:1) כתב בספר התרומות כו' אם יש ששים כנגד המלח לטעמיה אזיל דס"ל חנ"נ ואף לדעת רבינו דלא ס"ל תענ"נ אלא בבשר בחלב אפ"ה צריך כאן ס' נגד המלח דלא ידעינן לשער כמה דם בלע: ###### Prisha, Yoreh De'ah 105:27:1 [Prisha, Yoreh De'ah 105:27:1](https://torahapp.org/share/book/Prisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/105:27:1) ואין לנו להחמיר הנאסר יותר מבאוסר סברא זו היא סברת ר"י בעל תוספות והכי נהוג מהרא"י ובא"ו שער מ' כתב מ"ו דר"ל נהוג כסברתו אבל בעיקר הדין אין לנהוג כן אלא אסור כל החתיכה ע"ש. אבל בת"ח לא כ"כ ע"ש ואע"פ דס"ל דחענ"נ מ"מ לא אמרינן דגם כחו וטעמו דהמלח נ"נ לאסור כל שנותן טעם אלא חשבינן ליה כאילו הוה כולו דם ומשום דא"א לסוחטו: